קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התש"ע–2009
[הצעת חוק פ/1836/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת החוק של משה גפני.
רוני בר-און (קדימה):
אתה תוכל להתנגד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תוכל להתנגד. אחרי שהממשלה תביע את עמדתה תוכל להתנגד.
חבר הכנסת גפני, בבקשה. אתה רואה? אבל דיברנו עליך כפוסק הדור, מה אתה רוצה?
שלמה מולה (קדימה):
נהיה פוסק הדור בענייני מים.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בר-און, מה שקורה בנושא המים – המצב הקיים הוא בניגוד להלכה. בחוק הזה אני מנסה לתקן את זה, אם זה השאלה.
רוני בר-און (קדימה):
אני חבר בקואליציה? אתה חבר בקואליציה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני חבר בקואליציה. מה לעשות? אני מודה באשמה. תאמין לי – טוב, לא חשוב.
רוני בר-און (קדימה):
צריך להכריז על הממשלה הזאת כממשלה מורדת, עוברת על הדת.
קריאה:
רעיון לא רע.
רוני בר-און (קדימה):
רעיון לא רע. תתקדם אתו.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני יושב-ראש הכנסת, רבותי חברי הכנסת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צריך עשר דקות, או שאני – – –
משה גפני (יהדות התורה):
עשר דקות.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשר דקות. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – אני מתכבד להגיש לכנסת את הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התשע"א–2010. זאת הצעת חוק של כל חברי ועדת הכספים, ואני מבקש לנמק אותה.
המציאות של מה שקרה במדינת ישראל בשנים האחרונות – ממשלת קדימה העבירה, בהצעת חוק, בקדנציה הקודמת, בחוק ההתייעלות הכלכלית, המכונה חוק ההסדרים, בוועדת הכלכלה הצעה שבה תעריפי המים לא יפוקחו על-ידי ועדת הכספים, אלא יינתנו לשרירות לבה של רשות המים. אני אומר בכוונה "שרירות לבה", מכיוון שאנחנו כבר רואים את התוצאה. לכן כך הייתי אומר. בכל אופן, ועדה מקצועית – ועדה מקצועית. זה נכנס לתוקפו בינואר השנה. מי שראה את חשבון המים שלו לאחרונה רואה מה שקרה עם העניין הזה.
תיכף אעבור לסעיף נוסף, אבל קודם כול אני רוצה לומר: הממשלה הנוכחית, בחוק ההתייעלות הכלכלית, המכונה חוק ההסדרים, לשנים 2009–2010, הביאה חוק של היטל בצורת. אנחנו אישרנו את החוק של היטל הבצורת, אנחנו נושאים באחריות. את זה אנחנו כבר לא יכולים לזרוק על הממשלה הקודמת.
בחוק הזה קיימנו הרבה מאוד דיונים. חבר הכנסת אורי מקלב היה בנושא הזה של המים וגם האיר את עיני חברי הוועדה בעניין, ואז קבענו כללים. עשינו מדרג במחירי היטל הבצורת. יש מדרג ראשון, ששם משלמים פחות, מדרג שני, שמשלמים יותר, ובמדרג השלישי מתחילים להיות המחירים הגבוהים יותר. קבענו שנכים יקבלו פי-שלושה מתושב או אזרח רגיל, מכיוון שהגענו להסכמה, בעקבות דיונים שקיימנו בוועדה, שנכה לא מבזבז מים. נכה נזקק, בשביל חייו הרגילים, לפי-שלושה מאזרח רגיל. הגיעו נכים שתיארו את המצב. גם חבר הכנסת מוץ מטלון היה בדיונים בוועדה והציג את זה מאוד יפה, אבל – עשינו דברים, וזה לא הדבר היחיד, וזה לא שני הדברים שאני אומר – מערך שלם של שינויים, אף שעשינו היטל בצורת.
היטל הבצורת היה קשה מנשוא, אבל זה היה עם מסר שצריך לחסוך במים. לצערנו הרב, אנחנו נמצאים בשנות בצורת קשות. אבל היה מדרג. היתה התחשבות. זה מה שכתוב בתורה, חבר הכנסת בר-און: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך – – –
היו"ר מגלי והבה:
אדוני, אני רק רוצה להעיר לתשומת לבך, שהממשלה הזאת לא מעניינת אותך. היא מתעניינת בך, אבל לא מעניין אותם מה שאתה אומר עכשיו – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא חשוב, לא חשוב, לא חשוב.
היו"ר מגלי והבה:
אה, לא חשוב? חשוב מאוד שיהיה מישהו מהממשלה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה חשוב?
קריאה:
– – –
רוני בר-און (קדימה):
זה הדדי. היא לא מעניינת אותו והם לא מעניינים אותו – – –
היו"ר מגלי והבה:
אני תרגמתי אותו נכון – –
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו לא מתעניינים אחד בשני.
היו"ר מגלי והבה:
– – אבל בדרך כלל אתה לא מוותר על הזכויות שלך – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא, בסדר, מה זה משנה? יהיה שמח עם העניין הזה, אתה יכול להיות רגוע.
שלמה מולה (קדימה):
זו הבטחה, שיהיה שמח?
משה גפני (יהדות התורה):
יהיה שמח – הבטחה. בעזרת השם.
מירי רגב (הליכוד):
לא, היום היה צריך להיות שמח, היום היינו צריכים להצביע ואנחנו לא מצביעים.
קריאה:
למה אין הצבעה היום?
משה גפני (יהדות התורה):
יהיה שמח. אני הולך – – –
היו"ר מגלי והבה:
תודה לךְ.
משה גפני (יהדות התורה):
לא לכולם יש אומץ כמו למירי רגב, מה לעשות?
רוני בר-און (קדימה):
טוב שכך.
יוחנן פלסנר (קדימה):
העם אתך בעניין הזה.
קריאה:
– – – אומץ – – –
משה גפני (יהדות התורה):
על כל פנים, עשינו מדרג. פניתי, יותר נכון פנינו – בוועדת הכספים, בדיונים רבים שקיימנו, פנינו לרשות המים ואמרנו להם: רבותי, בסדר, אתם בעלי-הבית, אתם עושים מה שאתם רוצים, אבל תעשו את מה שעשינו בהיטל הבצורת; עשינו את זה מקצועית, וכולם הסכימו. אין עונה, אין פוצה פה ומצפצף. בעלי-הבית – אנחנו לא קיימים, אוויר בשבילם.
יתירה מזאת, בהיטל הבצורת קיימנו דיונים כל הזמן מול האוצר, מול רשות המים, חברים ישבו, הם באו, הלכננו – התנהלה דינמיקה כלשהי. פה יושבים לך במגדל השן אנשים, נבחרים ופקידים – –
רוני בר-און (קדימה):
מגדל המים.
משה גפני (יהדות התורה):
במגדל המים – – שאשמים במפולת הזאת שקרתה במדינת ישראל עם המים. לא מזמן טסתי לאילת, היה כנס של יועצי המס, וראיתי שם – יש באילת מתקן, מפעל להתפלת מים, משנות ה-50. זה לא שלא ידעו שאפשר להתפיל מים.
רוני בר-און (קדימה):
זרחין.
משה גפני (יהדות התורה):
כן. בא האוצר ואומר: לא צריך. כל פעם שעלה הנושא של התפלת מים – דוחים. מי שנושא באחריות זה הממשלה – הממשלות לדורותיהן, ואני לא מאשים ממשלה מסוימת – ודאי לא האזרחים. ידענו שצריך להתפיל מים, ראינו, והיו שנות בצורת. לא עשו כלום, ומי משלם את המחיר? הנכים. הם צריכים לשלם את הקנסות הגדולים ואת המחירים העצומים, כי – מה לעשות, הוא נכה. פשוט לא ייאמן מבחינת העניין הזה.
ואז – רגע, לפני שאני אגיע לטכניקה, אני רוצה לדבר על הסעיף השני. הממשלה החליטה עוד דבר: עד היום היה היטל פיתוח שהיה עם תאגידי המים וכל הסיפור הזה, אני לא רוצה להיכנס וגם אין זמן; הייתי יכול לדבר על זה שש שעות, אבל יש לי רק עשר דקות. עזריאלי בונה מגדלים בתל-אביב, והיה משלם היטל פיתוח לעיריית תל-אביב. כך נאה וכך יאה. החליטה הממשלה: לא. מכאן ואילך את היטל הפיתוח של "מגדלי עזריאלי" ישלם הדייר בשכונת הארגזים. עשו אותו עשיר בן-רגע.
מירי רגב (הליכוד):
איך אקירוב יבנה עוד בית?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – על הנכס – – – ירוויחו מזה.
משה גפני (יהדות התורה):
נכון, אני בעד. שיטילו את זה עליו, שייתנו לו גם את הזכויות. לא נתנו לו את הזכויות.
מירי רגב (הליכוד):
– – – למה נכנסת?
משה גפני (יהדות התורה):
דייר בשכונת התקווה בתל-אביב איננו יודע שפתאום החליטו שהוא ישלם את היטל הפיתוח של "מגדלי עזריאלי". איך עשו את זה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תסביר, תסביר, תסביר, תסביר. אנחנו לא מבינים.
משה גפני (יהדות התורה):
נורא פשוט. אתה מקבל – בחשבון שלך אתה מקבל אגרה מסוימת שהיא היטלי פיתוח. אתה בונה את "מגדלי עזריאלי", אתה נפטר מהיטלי פיתוח, זה הולך על כלל האזרחים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
ועזריאלי?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
לא על עזריאלי – – –
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת בר-און, עד היום אתה בונה, אתה משלם היטל פיתוח – – –
רוני בר-און (קדימה):
היטל פיתוח או היטל השבחה?
משה גפני (יהדות התורה):
היטל פיתוח.
זאב בילסקי (קדימה):
אתה רוצה שאני אסביר?
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אבל זה לא על עזריאלי.
מירי רגב (הליכוד):
אתה לא צריך להסביר, צריך להצביע בעד החוק הזה.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
מדובר בפיתוח של תשתיות ותיקות – – – לאמור שהתושבים החלשים יממנו את – – –
משה גפני (יהדות התורה):
תשמע את שר השיכון. תשמע את שר השיכון. תשמע.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
זה לא קשור לעזריאלי – – –
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר, קשור – – –
זאב בילסקי (קדימה):
עזריאלי זה רק דוגמה.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
עזריאלי זה בשביל – – –
משה גפני (יהדות התורה):
זו מילת הקוד שהיתה בוועדה. אגב, אגב – – –
מירי רגב (הליכוד):
– – – בריש גלי.
משה גפני (יהדות התורה):
אגב, כשאנשי משרד האוצר ראו שזה באמת הופך להיות, אתה יודע, זה כבר יוצא מהאוזניים, אז הם הקפיאו את זה.
מה שאני מבקש – מה שאנחנו מבקשים בחוק זה לא להקפיא בהחלטה של משרד האוצר, אלא לשנות חזרה את החקיקה, להחזיר אותה למצב הקודם.
יעקב אדרי (קדימה):
שאומר?
משה גפני (יהדות התורה):
שאומר שזה חל על מי שחייב.
זאב בילסקי (קדימה):
כל מי שבונה – –
משה גפני (יהדות התורה):
בדיוק, מי שבונה. נורא פשוט.
זאב בילסקי (קדימה):
– – משלם אגרה, נגמר הסיפור.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה יודע מה, אי-אפשר להגיד בדיחה במליאה. אפשר להגיד בדיחה במליאה?
היו"ר מגלי והבה:
כן. כן.
משה גפני (יהדות התורה):
היה בוועדת הכספים, היה דיון על פקודת – – –
מירי רגב (הליכוד):
על מס המלגות.
משה גפני (יהדות התורה):
התחלת? היה דיון על הפקעה לצורכי ציבור, אז הביאו בתקנות, הביאו השבוע, שאם אתה – הוועדה המייעצת, המועצה המייעצת, מחליטה שצריך להביא חוות דעת מומחה, אז זה שהפקיעו ממנו את הקרקע ישלם. אז אמרתי: אני לא מבין מה זה, זה כמו סדום ועמורה.
זאב בילסקי (קדימה):
הרצחת וגם ירשת.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדום, אם מישהו היה נותן מכה לשני ומוציא לו דם, בית-המשפט בסדום היה פוסק שישלם לו, הוא הקיז לו דם. יושב שם נציג האוצר, אז הוא לוחש ככה: אה, זה היה בסדום ועמורה? אחלה מקום.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בוא נעביר אותם לשם.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל זו בדיחה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא לציטוט.
משה גפני (יהדות התורה):
על כל פנים, עכשיו אני רוצה להגיע לטכניקה ואני רוצה להגיד לכם לאן הגענו. מרגע – אני ביקשתי בוועדה, אני ביקשתי מכל החברים, נציגי כל הסיעות: אני מביא את החוק הזה לוועדת השרים; אני אומר לכם, ועדת השרים תתנגד, אין בכלל ספק, אף-על-פי-כן נביא את זה כולנו בהסכמה ביום רביעי להצבעה לקריאה טרומית, נאשר את זה בקריאה טרומית, נעצור, ואז יתחילו הדיונים עם האוצר.
מירי רגב (הליכוד):
בוא נדבר על החוק הנוכחי. אי-אפשר לדבר על החוק הזה. בוא נדבר על חוק הפיקוח על המים.
משה גפני (יהדות התורה):
על זה, על זה אני מדבר. הבדיחה לא היתה קשורה לחוק בכלל.
רוני בר-און (קדימה):
יש לי שאלה, כשאתה קיבלת את ועדת הכספים, לא החתימו אותך על שטר נאמנות?
משה גפני (יהדות התורה):
לא, עוד לא עבר החוק הזה של הצהרת נאמנות.
רוני בר-און (קדימה):
מה דני בן-סימון גרוע ממך? למה אותו היה צריך להחתים על שטר נאמנות ואתה עושה כטוב בעיניך?
דניאל בן-סימון (העבודה):
שאלה מצוינת.
רוני בר-און (קדימה):
אם אין נאמנות – אין ועדה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
שאלה מצוינת.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה יודע מה, זה רעיון. אני קורא לכם להחתים אותי על שטר כזה.
על כל פנים, אני התכוונתי – –
רוני בר-און (קדימה):
איפה אלקין?
משה גפני (יהדות התורה):
– – והבאתי את זה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אמרו לי שאתה חתום.
מירי רגב (הליכוד):
– – – אני רוצה להבין.
היו"ר מגלי והבה:
לא מפריעים בהצעת חוק.
משה גפני (יהדות התורה):
על מה אני חתום?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
על אותו מסמך של בן-סימון.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת מג'אדלה. חברת הכנסת רגב.
משה גפני (יהדות התורה):
על מה אני חתום?
היו"ר מגלי והבה:
לא מפריעים – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
על אותו מסמך של דניאל בן-סימון.
משה גפני (יהדות התורה):
אני חתום על המסמך של בן-סימון?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
נאמנות, כן.
משה גפני (יהדות התורה):
תראה לי את המסמך, אולי אני אחתום עליו. נאמנות למי? אני מצהיר שאני נאמן לתורת ישראל. תחתום?
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לממשלה.
משה גפני (יהדות התורה):
לממשלה אני אהיה נאמן? למה, מה קרה?
רוני בר-און (קדימה):
נאמנות לתורת ישראל זה לא נאמנות לממשלה הזאת. תזכור את זה.
משה גפני (יהדות התורה):
לממשלה הזאת – חכה, בדיון של 40 החתימות, אתה תשמע מה שאני אומר.
על כל פנים, מה שקרה – – –
רוני בר-און (קדימה):
תגמור, אחרת – – –
משה גפני (יהדות התורה):
מה שקרה, אני כמובן לא אומר שהפעילו לחצים והכול – – –
מירי רגב (הליכוד):
בטח נותנים לך משהו – – –
משה גפני (יהדות התורה):
המלגות לאברכים, כבר אמרת.
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב.
משה גפני (יהדות התורה):
חברת הכנסת מירי רגב, אני הולך לספר לך את הסיפור כמות שהוא. ואז פניתי לאנשי סיעת הליכוד, ראש סיעת הליכוד, פניתי ליושב-ראש הקואליציה, לראשי הסיעות, לא מהאופוזיציה, כי הבנתי שהם אמרו שהם יתמכו והכול בסדר, אבל היה צריך את הקואליציה, כי הקואליציה, מה לעשות, היא הרוב היום במליאה. זה זמני, אבל כרגע.
רוני בר-און (קדימה):
זה תלוי בכם.
משה גפני (יהדות התורה):
כרגע, בסדר. ואז התחילו דיונים, ונאמר לי, אחרי שבדקתי עם כל הסיעות – נאמר לי שהסיעות, להוציא את מירי רגב, יצביעו נגד. כך אמרו לי.
מירי רגב (הליכוד):
אבל אתה תצביע בעד ממילא.
היו"ר מגלי והבה:
נו.
משה גפני (יהדות התורה):
אני הייתי מצביע – – –
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב, כרגע אנחנו – את מפריעה, חברת הכנסת רגב.
מירי רגב (הליכוד):
אני בעד שלחלשים תצביע בעד.
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב.
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה משנה?
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה משנה? הליכוד עושה נזק כל – – –
מירי רגב (הליכוד):
ואז ש"ס יצביעו על החוק הזה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה משנה, באמת?
היו"ר מגלי והבה:
זה מה שאת מחכה לו היום?
מירי רגב (הליכוד):
ש"ס בעד החלשים.
היו"ר מגלי והבה:
רגע, רגע, אדוני. רק רגע. רק רגע. מה קרה? שמענו וראינו מה הצבעת היום, אז תירגעי.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
תירגעי. צריך לסיים. הוא צריך לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
מה זה משנה, חברת הכנסת מירי רגב? הליכוד יכול לעשות נזק לאזרחים – –
היו"ר מגלי והבה:
תודה, אדוני.
משה גפני (יהדות התורה):
– – אבל בסוף הם מצביעים ליכוד, אז מה זה משנה בכלל? מה זה משנה מה שאנחנו מדברים?
דניאל בן-סימון (העבודה):
הוא צודק.
היו"ר מגלי והבה:
משפט אחרון. אדוני, משפט אחרון.
משה גפני (יהדות התורה):
משפט אחרון. ואז אתמול, ב-23:35 אומר לי העוזר שלי שיפמן, הוא אומר לי: תשמע, אין רוב, בדקנו. מציעה הממשלה שמה שאתה רוצה להשיג בעניין הזה, שייפתח הדיון מול האוצר, קיבלת. הלכתי לבדוק, הוא בדק עוד הפעם. אמרתי לו: בעוד מקום. מתחיל הדיון בשבוע הבא ובתנאי שאתה לא מעלה את זה היום. אמרתי: אני מעלה את זה בכל מקרה. אני מסכים – זה היה עם פתיחת הרדיו לשמוע את החדשות של חצות, הודעתי לעוזר שלי: אנחנו דוחים את ההצבעה לשבוע הבא. בשבוע הבא כנראה לא תהיה הצבעה כי ראש הממשלה בחוץ-לארץ לשבועיים, בשבוע הבא מתקיים דיון עם משרד האוצר. המצב הזה לא יימשך.
היו"ר מגלי והבה:
יפה. תודה.
משה גפני (יהדות התורה):
תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני. תשובה והצבעה על הצעתו של חבר הכנסת גפני בנושא חוק המים במועד אחר.