קטע מדברי הכנסת

הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ["דברי הכנסת", חוברת ב', עמ' 12691.] היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. אם סגן היושב-ראש אחמד טיבי רוצה להחליף אותי אודה לו מאוד. בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9) – בקשת סיעת האיחוד הלאומי שלא להחיל רציפות; האם יש מי שינמק אותה? חבר הכנסת בן-ארי נוכח פה? בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו אומרים בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ואנחנו מצפים לצמיחתה של גאולת ישראל. כששמעתי היום גם את ראש הממשלה, וגם את הגברת ציפי לבני, הבנתי איך מקצצים בנטיעה הזאת, איך מקצצים בצמיחה הזאת, שאנחנו כל כך מצפים לה. עומדים כאן שני מנהיגים שמתחרים ביניהם מי יותר מתחנן ומי יותר משפיל את מדינת ישראל כדי להביא אותה אל היעד הנכסף, אל השלום. רבותי, חברי חברי הכנסת, כששואלים אותי: האם שלום זה לא הדבר הכי – במעלה ראשונה אצלך, התשובה היא חד-משמעית לא. היה משורר שכתב את המלים: אין שום דבר אשר כדאי למות למענו. במשמעות שלי, אם אין שום דבר אשר כדאי למות למענו, אין שום דבר אשר כדאי לחיות למענו. הסיטואציה המגוחכת, שהולכים מכאן, מהכנסת, לפרלמנטים ברחבי העולם ואומרים: אנחנו הכי נדיבים. אנחנו רק רוצים שלום. עומד ממול האויב שלנו ואומר: מה זאת אומרת? אני רוצה את האדמה שלי; אני רוצה את הבית שלי, שגזלו בשיח'-מוניס; אני רוצה את הבית שלי שגזלו ביבנה. אני מוכן להרוג, אני מוכן ליהרג. שומע אותו האירופי, מה הוא אומר? תראו את היהודי הזה, הוא רוצה שלום? שייסע לזימבבווה, שייסע לניו-זילנד. אין לו ערכים, אין לו בשביל מי, אין לו בשביל מה. קם אירופי בבוקר ושומע את שני האנשים – שומע חברי כנסת נכבדים מפה, רהוטים, מוצלחים, מוכשרים, אבל ריקים מערכים, ריקים ממה שלמדנו מגיבורי האומה שלנו. על מה חלמנו במשך אלפיים שנה? חלמנו על שלום? חלמנו על לשנה הבאה בירושלים הבנויה. יש לנו פה ראש ממשלה שהוא לשנה הבאה בירושלים הקפואה. הלוואי שהיה פה קיפאון של גשם ושלג, היינו שמחים. מקפיא את הצמיחה של העם היהודי בארצו, מקפיא את הצמיחה של בניינה של ירושלים, והם עוד קוראים לעצמם ממשלה לאומית. נו, באמת. לפני כמה זמן ראיתי מראה מגוחך שהעלה בי חיוך מר. ישב שר האוצר באולפן, שואל אותו המראיין – סליחה שאני אשתמש בכינוי – מה ההבדל בין ציפי לבין ביבי? והכוונה היא בין ראש האופוזיציה לראש הממשלה. התפתל והתפתל והתפתל עד שנעלם מהאולפן, כי באמת אין הבדל. אדוני ראש הממשלה, איבדתם. איבדת, ראש האופוזיציה, שלא נמצאת פה אף פעם להקשיב לשום דבר. איבדתם כל ערך. אתם משל הכבשה והזאב: נותנים את האוזן, ואחר כך את הרגל ואחר כך את הרגל השנייה ובסוף נשארים ללא כלום. יבואו לפה חברי הכנסת מקדימה: רגע, רגע, יש עוד ציפורן שלא נתנו, יש עוד איזו שערה בזנב שעוד לא נתנו. אז תיתנו גם את זה, תראו איך שייתנו לנו שלום. רבותי, די לאווילות הזאת. להילחם על הערכים שלנו – זה מה שייתן שלום. השם עוז לעמו ייתן השם יברך את עמו בשלום – זו לא ססמה. העוז, העוצמה הפנימית, עולם של ערכים, הם בסופו של דבר מביאים שלום. מי שכל מטרתו שלום, שייקח כרטיס טיסה וייסע לזימבבווה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: ובכן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. זאב אלקין (הליכוד): הוא מתנגד או – – –? היו"ר אחמד טיבי: הוא מתנגד להצעה של הממשלה להחיל דין רציפות. אני אסביר איך מצביעים. קריאה: – – – בעד. היו"ר אחמד טיבי: אלא אם כן הוא מסיר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מסיר את ההתנגדות. שי חרמש (קדימה): על מה דיברת – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר אחמד טיבי: מסיר את ההתנגדות. לכן, ההצבעה בעד – היא בעד דין רציפות. מי שבעד – הוא בעד בקשת הממשלה. אגב, מי שהוא נגד – שיצביע נגד. זה כל כך פשוט. קריאה: זה גם חרוז. הצבעה מס' 11 בעד הודעת הממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 38, אין מתנגדים ואין נמנעים. דין הרציפות אושר.