קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (הרחבת הזכאות לקצבת שאירים לאלמן, התשע"א–2010
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/348).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דני דנון:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (הרחבת הזכאות לקצבת שאירים לאלמן), התש"ע–2010, של חברי הכנסת חיים כץ ודוד אזולאי – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ. אני לא צריך להגיד לך לקצר כי אתה בדרך כלל מקצר.
חיים כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דיברנו על הפריפריה ועל תיקון עיוותים. גם בהצעת החוק הזאת אנחנו עומדים ומנסים לתקן עיוותים, להשוות זכויות אלמן ואלמנה.
כפי שידוע, בביטוח הלאומי יש אפליה של אלמנים ביחס לאלמנות. אלמן שיש לו שכר של 4,000 שקל לא זכאי לקצבת שאירים, הוא לא עומד במבחני הכנסה, לעומת אלמנה שלא עוברת מבחני הכנסה וגם אם יש לה 100,000 לחודש היא תקבל קצבת שאירים.
הצעת החוק הזאת באה לתקן את העיוות, אבל קשה בכנסת ישראל לתקן עיוות בבת אחת ואנחנו הולכים לשיעורין. האוצר הסכים, לשמחתי, להעלות את תקרת ההכנסה משכר מינימום ל-75% מהשכר הממוצע במשק. זאת אומרת, סדר גודל של 6,000 – דבר שיכניס למעגל הזכאים כ-1,600 אלמנים. זה שלב ביניים בדרך להשיג שוויון מלא בין אלמן לאלמנה, כמו שקבע בג"ץ בנושא אלמן ואלמנה בקרנות הפנסיה.
אני מקווה שכנסת ישראל תעזור לי היום להעביר את השלב הזה בקריאה ראשונה, את הצעת החוק הזאת, ותמנע סבל מהרבה מאוד אלמנים. 1,600 זה הרבה מאוד אלמנים, והוא יקרב אותם קצת לשוויון לאלמנות. אני מקווה שלא יהיה צורך לא באלמנים ולא באלמנות ושהם יחיו בזוגיות מלאה, אבל מאחר שזה המצב אני מקווה שאנחנו ניתן את ידנו שיהיה שוויון. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני נועל את רשימת הדוברים. חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת רותם נוספו לרשימה. הדובר הראשון הוא חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, חבר הכנסת מולה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר האוצר, דווקא בחוק הזה אתם נהגתם בחוכמה.
היו"ר דני דנון:
אתה יכול לחזור על כך עוד פעם? זה יירשם בפרוטוקול, חבר הכנסת מולה.
יצחק כהן (ש"ס):
בתנאי שהוא ידבר על האברכים.
שלמה מולה (קדימה):
אתה רוצה שאני אדבר על האברכים? לא כדאי לך.
אני חושב שהצעת החוק הזאת, שהציג אותה חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, היא הצעת חוק צודקת. אני רק לא יודע למה רק נשארתם עם 75%, למה לא 100%? אני חושב גם, מלכתחילה האפליה שהיתה בין האלמנות לאלמנים, אני חושב שזאת היתה שגיאה גדולה. אני לא יודע בכלל, מלכתחילה למה צריך היה לייצר את האי-שוויון הזה. אני לא יודע למה האוצר התנגד במשך השנים לתקן את הטעות, אולי את העוול, בין המינים.
כאשר אנחנו מקיימים דיון – יושבת-ראש הוועדה למעמד האשה חברת ציפי חוטובלי מקיימת דיונים, כל הזמן אנחנו שואלים את השאלה: למה לא מגיעים לשוויון בשכר בין גברים ונשים? השאלה הזאת חוזרת ונשאלת וכן הלאה וכן הלאה. אבל אם מייצרים עיוותים או אי-שוויון בשכר, בקצבאות שהמדינה נותנת, בין נשים לגברים, על אחת וכמה קשה המאבק להגיע לשוויון, כשאנחנו רוצים להגיע לשוויון בשכר בין נשים לגברים.
על כן אני חושב – הצעת החוק הזאת, במי היא עוסקת? היא עוסקת בדרך כלל באנשים שבאמת קשה להם, באנשים שהתאלמנו. אני רציתי לספר ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה: לפני כשנה פגשתי בראשון-לציון, באחד המרכולים, אדם אלמן. הוא בא ואמר: תשמע, יש הצעת חוק שאפילו היתה עליה פסיקת בג"ץ וזה תקוע אצל חיים כץ. למה אתם לא מקדמים? למה אני לא יכול לקבל קצבה שווה כמו אלמנות? למה אתם לא יכולים לעשות? האמת היא, אני לא הייתי ער, אפילו לא ידעתי שהמצב הוא כך.
לכן אני באמת חושב שהצעת החוק הזאת צודקת ונכונה. לפי דעתי היה כדאי לעשות אותה לגמרי, 100%, ולא להסתפק רק ב-75%. האם, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, תוכל לענות לי למה נשארתם רק עם 75%? אני אודה לך.
חיים כץ (הליכוד):
כי האוצר לא רצה לתת בכלל.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת שלמה מולה. הדובר הבא, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר משה כחלון, חברי חברי הכנסת, אצלנו בערבית אומרים: מַן לַא יַשְכֻּר אנ-נַאס לַא יַשְכֻּר אללה – מי שלא יודע לברך ולהודות לאנשים לא יודע להודות ולברך לאלוהים. אנשים שיוזמים הצעת חוק כזאת, ועוד רבים, חברים נוספים כמו חיים כץ ודוד אזולאי, צריך לברך אותם, לחזק את ידיהם, לעלות כאן וגם לפרגן להם, כדי שגם אזרחי ישראל יראו שפוליטיקאים מפרגנים, מברכים, תומכים, אוהדים – חברי כנסת שעושים מעשה טוב לטובת האזרח.
זו הצעת חוק שמזמן היתה צריכה להיות מובאת, וחבל שמשרד הרווחה והאוצר – שמזכירים אותו כל הזמן לגנאי, ואני חושב שזה לא נכון – חבל שהם צריכים לחכות לנו שאנחנו ניזום את זה. הם צריכים לחפש כל תיקון לעיוות ולעשות אותו, ובמהרה, כממשלה שרוצה להטיב עם אזרחיה, כממשלה שרוצה לצמצם פערים, כממשלה שרוצה לתקן עיוותים של שנים רבות.
לכן אני, כמו חברי שלי יחימוביץ, דוד אזולאי וחיים כץ ועוד חברים רבים, והשורה היא ארוכה, אני מברך את כל החברים האלה שהם הלובי החברתי-כלכלי שדואג לאזרח הקטן, לאזרח הפשוט. אנחנו צריכים לעשות את זה יום ולילה, בלי שום חשבון, לטובת אזרחי ישראל – יהודים, ערבים, פריפריה, נשים, גברים, גמלאים וצעירים. תודה רבה, יישר כוח וכל הכבוד.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לסגן היושב-ראש, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. הדובר הבא, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי לנכון להעלות מכיוון שהסוגיה הזאת, הצעת החוק של הרחבת הזכאות לקצבת שאירים לאלמן עלתה בקדנציה שעברה, עלתה, ירדה, הממשלה התנגדה כמה פעמים.
חיים כץ (הליכוד):
תגיד את זה למולה. כשהיתה קדימה בשלטון, היא לא נתנה לנו.
נסים זאב (ש"ס):
לא נתנה, נכון.
חיים כץ (הליכוד):
לא רציתי להגיד את זה.
נסים זאב (ש"ס):
לא, אני אומר שזה עלה – אני זוכר, שוב – – –
שלמה מולה (קדימה):
למה אתה אומר? אתה יודע, אתו ביחד – – –
נסים זאב (ש"ס):
ובאמת ההתעקשות – – –
חיים כץ (הליכוד):
אמרתי שיגיד לך.
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו רצנו קדימה, עכשיו אנחנו נמצאים – – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
נסים, לא היה לך טוב אתנו?
נסים זאב (ש"ס):
מאה אחוז, גם עכשיו טוב לי כשאתם באופוזיציה. רק אני אומר שהנושא הזה עלה כל כך הרבה פעמים, ובאמת אני רוצה לברך אותך, חיים. העקשנות שלך – עלית פה כמה פעמים, אתה ודוד אזולאי, וחזרתם, ואפילו שלא היה סיכוי, אתם התעקשתם ואמרתם: אי-אפשר להשאיר את האפליה הזאת, שהיא זועקת לשמים.
אני רוצה להודות לך בהזדמנות הזאת על כמה תיקוני חוק בכל מה שקשור לאלמנות, אלמנות צה"ל. יש סדרת חוקים שבאמת תיקנה כל כך הרבה עוולות במשך כל כך הרבה שנים. אנחנו יודעים שכל פעם זה עוד כמה מיליונים, אבל ברוך השם יש לנו היום צמיחה. אנחנו בתקופה כל כך משגשגת במדינת ישראל, שאנחנו מעבירים תקציב דו-שנתי. ברוך השם, אנחנו כל כך בטוחים בעצמנו, אנחנו צועדים קדימה, אנחנו אפילו מצפצפים על העולם, אנחנו לא מסתכלים לצד. באמת, אני רוצה לומר, יש סייעתא דשמיא. כשיש סייעתא דשמיא, צריך לנצל ולמנף את הברכה שיש כאן, ובכספים האלה לעשות באמת – לא הייתי אומר מחווה, אבל תיקון של נושאים כל כך חשובים.
אני רוצה לומר עוד משפט בסוגיה שבאמת מטרידה הרבה עובדים, כאשר מדובר בנקודת זיכוי בין גבר עובד לבין אשה עובדת. אז פה זה לא אלמן ואלמנה, אבל בכל זאת ישנה איזו אפליה ותחושה של אפליה, שבמשך שנים – וגם פה אומרים שהעלויות יהיו, אם זה יתוקן ותהיה השוואה בנושא של נקודת זיכוי, זה יעלה מיליונים למדינה. אני אומר שגם אם זה עולה – דבר כזה, כאשר אנחנו מחפשים את השוויוניות, צריך להיות בכל תחומי החיים. אם עם המתים עושים את השוויוניות, כמובן כשזה נוגע לחיים, כן? לקצבה עצמה. אבל בכל זאת אני חושב שיש לתקן גם את הנושא הזה, ואני מקווה שיום אחד נוכל לעשות את התיקון הזה. אני לא ראיתי סיכוי, כי אמרו לי שהעלויות הן גבוהות ביותר.
אני רק רוצה לומר משפט אחד, ואני בזה מסיים. עומד על הפרק הנושא של הקצבאות, שאנחנו למעשה מקפיאים – זאת החלטת הממשלה – – –
היו"ר דני דנון:
נא לסיים. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אני כבר מסיים. לגבי השנה הבאה, אני חושב שכאשר מדובר בעוני – ואנחנו עושים יום עיון בכל נושא העוני – באמת צריכים לפתוח לפחות את הנושא המינימלי שמתבקש, להסיר את ההקפאה של קצבאות ילדים ולתת מענה מינימלי לאותם פעוטות, שהממשלה כבר החליטה עליו בשנים שעברו.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. הדובר הבא – חבר הכנסת פלסנר, אחריו – חבר הכנסת חנין, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת דודו רותם.
יוחנן פלסנר (קדימה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מחפש את השר, שאני אגיד לו גם – אין פה שר?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש, פה השר.
יוחנן פלסנר (קדימה):
איפה? אין שר.
היו"ר דני דנון:
השר כחלון היה פה, תיכף נקרא לו.
יוחנן פלסנר (קדימה):
לא, הוא לא פה, אלא אם כן הוא שינה את זהותו.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
סגן השר כהן פה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
חברי חברי הכנסת נטולת השרים, שלא פעם בוחרים שלא לכבד את הבית הזה, לצערנו, אני רוצה לברך אותך, אדוני חבר הכנסת חיים כץ, על הצעת חוק נכונה, ראויה, הוגנת, מתבקשת, נדרשת, ואני שמח שגם הצלחת לעשות. אני רציתי בהזדמנות הזאת גם לשאול אותך איך אתה עושה את זה. אתה מצליח להעביר הצעות נכונות, עם משמעויות תקציביות, שזה דבר לא פשוט בבית הזה. דרך אגב, אני מקווה שלא צריך בשביל לאשר את זה איזה רוב מיוחד, אבל – לא?
חיים כץ (הליכוד):
לא, הממשלה תומכת – – – כפי שאתה יודע, גם בהצעת חוק עם תקציב גבוה, אם הממשלה תומכת אין – – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
מאה אחוז. ועכשיו – בעצם בעניין הזה דיברו הדוברים לפני, באמת אין פה מה להרחיב. זה נכון, זה צעד בכיוון הנכון, אבל אני הייתי רוצה לאתגר אותך, דווקא מכיוון שיש לך כאלה כישורים פרלמנטריים.
חיים כץ (הליכוד):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
יש לך כישורים פרלמנטריים.
חיים כץ (הליכוד):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
דווקא בגלל זה הייתי רוצה לאתגר אותך בנושא שהפך לנושא שהוא רווחתי אמיתי, וזה כל מה שאנחנו רואים עכשיו במשבר בשוק הדיור, שנראה שהגורם כמעט היחיד ברשות המבצעת שלוקח את הנושא הזה על הכתפיים זה נגיד בנק ישראל. הכלים שעומדים לרשותו הם מאוד מוגבלים. הוא יכול להשפיע על צד הביקושים, וגם כאן הכלי של הריבית, שהוא יוצר התניות לגבי המשכנתאות – הוא עשה צעד בכיוון הנכון – פוגע בתמריץ לקנות דירה שנייה להשקעה, במיוחד השקעות בהיקף גדול מסוים ומעלה.
אבל יש לנו כאן ממשלה שהיא באיזה מין שיתוק מוחלט – לא מגדילה את ההיצעים, יצאה לחלוטין מהסיפור של יוזמה ציבורית, לא מסירה חסמים ולא משתמשת בכל המשבר הזה כעוגן לקידום הפריפריה.
כמו שאנחנו יודעים, עכשיו אם אנחנו באמת רוצים לייצר היצעים באופן משמעותי, יש כאן הזדמנות אמיתית לחזק את הפריפריה, ליצור מודלים אטרקטיביים בפריפריה, גם של בנייה, גם של מגורים ועוגנים שימשכו אליהם תעסוקה. חברים, זה צריך לקרות בחודשיים הקרובים. התקציב הנוכחי, בינתיים אין בו שום בשורה בהיבט הזה – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
יוחנן פלסנר (קדימה):
– – ולכן היה לי חשוב לעלות לכאן ולבקש דווקא מחברי בקואליציה, דווקא מהחברים שמוכיחים גם מחויבות חברתית וגם כישורים פרלמנטריים, להוביל יחד אתי מהלכים שייצרו שינוי בתקציב הזה, כדי שתהיה בשורה בכיוונים הללו. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה, חבר הכנסת פלסנר. הדובר הבא, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – אחרון הדוברים להיום, חבר הכנסת דודו רותם.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, אני רוצה להצטרף לברכות שמגיעות לך על קידומו של המהלך הזה יחד עם חבר הכנסת דוד אזולאי.
חיים כץ (הליכוד):
זה שלב ביניים, אתה יודע, יש עוד קריאה שנייה שלישית.
דב חנין (חד"ש):
לכן עליתי לדוכן הזה.
חיים כץ (הליכוד):
– – – לבוא ולהגיד – – –
דב חנין (חד"ש):
נכון, לכן עליתי לדוכן הזה.
היו"ר דני דנון:
יותר מדי מחמאות זה מסוכן, חבר הכנסת כץ.
דב חנין (חד"ש):
יש פה הצעת חוק שהיא לא רק צודקת וראויה ומתבקשת, אלא בעצם זו הצעת חוק שצריך היה לחוקק אותה מזמן. יש לנו עוול ואי-שוויון בין אלמנים לבין אלמנות, והצעת החוק הזאת עושה צעד חשוב אחד קדימה לתיקון העוול הזה, שהגיע הזמן להסיר אותו מסדר-היום.
העוול הזה, אגב, התחיל ממערכת חברתית אחרת לחלוטין, שהיתה קיימת בעבר, ואני לא רוצה להיכנס לוויכוח לגבי מה היה נכון בעבר ומה לא, אבל היו נימוקים והצדקות וטענות למה הדבר הזה נוצר בזמנו. היום, כשאנחנו שואפים למערכת שוויונית בין גברים לנשים ומתקדמים למערכת כזאת, ההתקדמות הזאת צריכה להיות רוחבית ולכלול גם עוולות ואפליות שנגרמו בעבר לרעת גברים כמו האפליה של האלמנים לעומת אלמנות.
אני, אדוני היושב-ראש, הייתי שותף בכמה מהדיונים שנעשו לקראת קידומה של הצעת החוק הזו, ואני רוצה להעיד על נחישותו והתמדתו של חבר הכנסת כץ – גם של חבר הכנסת אזולאי – שמובילים את המהלך הזה בכנסת. אבל מצד שני, גם ראיתי את – איך אני אומר את זה בשפה עדינה – גרירת הרגליים ולפעמים חוסר ההתלהבות – אני מספיק מנומס, נכון? – מצד חלק מנציגי הממשלה, שבמקום להתגייס בהתלהבות ולהגיד: הגיע הזמן לתקן את העוול הזה ובואו נתחיל מהלך, שאולי לא יתבצע בן לילה, אבל נתחיל אותו, נקבע את היעד ואיך מתקדמים ליעד הזה, בצורה מדורגת והדרגתית, כדי שלא יגידו שאנחנו ממוטטים את קופתו של הביטוח הלאומי – אגב, אלה לא כספים של הביטוח הלאומי; אנשים מפרישים את הכסף הזה, הם משלמים אותו, הם זכאים לקבל אותו גם בצורת קצבת שאירים מלאה.
כיוון שראיתי גם את אותה גישה בעייתית, ואפילו סרבנית לעתים, של כמה מנציגי הממשלה, אני רוצה לומר לעצמנו, עמיתי חברי הכנסת: אנחנו כולנו נצטרך להיחלץ לעזרת המהלך החשוב הזה ולהבטיח בתמיכה ובגיבוי – גם בדיוני הוועדות, גם בהתייצבות במליאה במידת הצורך, גם בלחץ על משרדי הממשלה, גם בלחץ ציבורי ותקשורתי – שהצעת החוק החשובה הזו אכן תגיע לקריאה שנייה ושלישית במהרה בימינו, ושהיא אכן תהיה חלק ונדבך חשוב במהלך הכל-כך הכרחי הזה של השוואת זכויותיהם של אלמנים.
אז יישר כוח ובהצלחה בהמשך הדרך.
חיים כץ (הליכוד):
תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אחרון הדוברים – חבר הכנסת דודו רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. במשפט העברי אין התייחסות לנושא, חבר הכנסת רותם, יושב-ראש ועדת חוקה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש.
היו"ר דני דנון:
אנחנו בעצם עושים פה תיקון מתבקש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אין שום ספק שיש.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שלחבר הכנסת כץ ולחבר הכנסת אזולאי מגיעות ברכות, גם על הצעת החוק הזו והעברתה, אבל נדמה לי שצריך גם להגיד מלה טובה לממשלה. חבר הכנסת דב חנין, אתה עומד כאן ומדבר על חוק שכבר קיים שנים רבות ועד היום לא הצליחו לתקן אותו. והנה, באים שני חברי כנסת מהקואליציה ומצליחים לשכנע את הממשלה ואת שר האוצר שראוי לתקן את החוק. אז לא צריך לתקוף את הממשלה על זה שהיא לא יזמה את הצעת החוק.
דב חנין (חד"ש):
אני בירכתי – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא, לא, אתה בירכת את חבר הכנסת כץ ואת חבר הכנסת אזולאי – –
דב חנין (חד"ש):
– – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – אז אני אומר: מעבר לברכות שמגיעות להם, צריך גם לברך את שר האוצר – – –
דב חנין (חד"ש):
בקריאה השנייה והשלישית אני מבטיח שאני אברך, אפילו את ראש הממשלה. באמת.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הדברים נרשמו בפרוטוקול, ואנחנו נזכיר – – –
היו"ר דני דנון:
בפרוטוקול, ובהכירי את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
ואנחנו נזכיר לך את הדברים, משום שאני אומר לך משהו – – –
היו"ר דני דנון:
חבר הכנסת רותם, בהכירי את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה – לא עוד הרבה זמן החוק יחזור לפה לקריאה שנייה ושלישית. אז חבר הכנסת דב חנין, אנחנו נמתין.
דב חנין (חד"ש):
בסדר. אמרתי.
היו"ר דני דנון:
חבר הכנסת רותם, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מכיוון שהצעת החוק הזו היא ראויה, אני חושב שאנחנו צריכים לברך את המציעים, את היוזמים של החוק הזה, וגם את אלה בממשלה שהסכימו לחוק, ואני מאמין שאנחנו נמשיך ונקדם את הצעת החוק הזאת, ובתמיכת הממשלה היא תהפוך לחוק, ואז אנחנו בוודאי נברך את כולם. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה, חבר הכנסת דודו רותם.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אחרי כל המחמאות, חבר הכנסת חיים כץ וחבר הכנסת אזולאי, שלא פה אבל אנחנו מחמיאים גם לו על היוזמה החשובה והחברתית הזאת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (הרחבת הזכאות לקצבת שאירים לאלמן), התשע"א–2010 – קריאה ראשונה, של חברי הכנסת חיים כץ ודוד אזולאי.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (הרחבת הזכאות לקצבת שאירים לאלמן), התשע"א–2010, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר דני דנון:
הצעת החוק עברה פה אחד. בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, וחוזרת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שתכין אותה לקריאה שנייה וקריאה שלישית במהירות האפשרית.