קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)
(תיקון – תיקון ליקויי בטיחות בדרכים), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2159/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית)
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אני מזמין את חבר הכנסת מאיר שטרית – שהוא כבר על הבמה – להציע את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון – תיקון ליקויי בטיחות בדרכים). ישיב השר אבישי ברוורמן. השר ברוורמן, אדוני שומע. בבקשה.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני מבקש להביא לידיעתך הצעת חוק שאם אתה תסביר לי למה הממשלה מתנגדת לה אני מוכן לרדת מהבמה ולוותר על הצגת החוק.
הצעת החוק שלי, אדוני ראש הממשלה – רק דקה תשומת לבך – אומרת דבר פשוט: מכל דוח תנועה של העיריות או של המדינה, של המשטרה, 25% מההכנסות מהדוחות יופנו לרשות לבטיחות בדרכים לטיפול בליקויי הבטיחות באותה עיר, לפי כמות הכסף שנגבתה מאותה עיר או במדינה, 25%. ליקויי בטיחות.
תגיד לי מה רע בהצעה הזאת. אנשים נהרגים בתאונות דרכים, כל שנה מאות אנשים. אנחנו יכולים להוריד בצורה משמעותית את מספר ההרוגים. כזכור – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני היה שר אוצר, הוא יודע שהאוצר – –
מאיר שטרית (קדימה):
גם הייתי שר תחבורה.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – נגד צביעת כסף.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני, גם הייתי שר תחבורה. ולהזכיר לך, אדוני, אני הורדתי כשר המשפטים את הקנסות על התעבורה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
מאיר שטרית (קדימה):
– – במאות אחוזים. כזכור, היו מכפילים את זה כל שנה, לא היססתי להוריד, וגבינו מהציבור 720 מיליון שקלים.
רוני בר-און (קדימה):
אי-אפשר להוריד במאות אחוזים.
מאיר שטרית (קדימה):
ואני אומר לך, אני מציע דבר פשוט והגיוני. בעיריות רבות נהרגים אנשים בכבישים. לצערי, במדינת ישראל – וכזכור, אני הקמתי את הרשות לבטיחות בדרכים, אדוני – ובעיריות רבות בארץ-ישראל, אנחנו מקום ראשון בעולם במספר ההרוגים הולכי-רגל בתוך הערים. מקום ראשון בעולם. אנחנו יכולים להוריד את זה בצורה דרסטית על-ידי השקעה של יותר כסף, שאין אותו ברשויות.
השר אבישי ברוורמן:
– – – אבסולוטית.
מאיר שטרית (קדימה):
אין שום דבר אבסולוטית. אנחנו מדינה קטנה, אבישי.
רוני בר-און (קדימה):
חוץ מזה, הסידור הזה קיים בקנסות על זיהום – – – ניקיון.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – אנחנו מדברים באופן יחסי – – –
קריאה:
– – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – – מקום ראשון זה הולכי-רגל.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש רק מקום אחד שהכסף נצבע בכנסת. זה חוק הקולנוע – –
מאיר שטרית (קדימה):
30% מההרוגים במדינת ישראל – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אחר כך שינו את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
– – 30% הם הולכי-רגל, אין דבר כזה בעולם. ואני אומר לך, אפשר לתקן את זה, והרעיון פה הוא מאוד פשוט. הרי גובים במדינת ישראל מאות מיליוני שקלים לשנה. האוצר רואה בזה כסף שנכנס לקופה כללית, זה בכלל לא משפיע על המלחמה בתאונות דרכים. גם הציבור לא מרגיש שום תחושה, כשהוא משלם רפורט הוא אומר "שודדים אותי".
הרי המדינה עכשיו עומדת להתקין את המצלמות. לפי הערכות של המשטרה שבידי, הם אמורים לגבות באמצעות המצלמות – זה הופך להיות בסיס מס נוסף – לפי הערכת המשטרה, המצלמות האלה יביאו לגבייה של 2 מיליארד שקלים כמעט.
אז ריבונו של עולם, אם אתם כבר עושים את זה ואם הגבייה תהיה כל כך גדולה, בואו נשקיע חלק מהכסף חזרה. אם באמת המטרה של זה היא לא לגבות מס מהציבור, בואו נשקיע את זה בבטיחות בדרכים. נקטין את מספר התאונות, נקטין את מספר ההרוגים ואת מספר הפצועים. הרי זו מכת מדינה, ולא מזיק הדבר הזה לאף אחד. להיפך. כשאדם משלם קנס ויודע שחלק מהקנס לפחות הולך לטיפול בתאונות דרכים, אז הוא אומר: חצי נחמה; אתה יודע מה, אני משלם על חנייה קנס – שישתמשו בכסף לטובת מלחמה בתאונות דרכים באותה עיר. אז אני אומר לעצמי: חצי נחמה.
אני לא ממציא את הגלגל, אדוני. עשו את החוק הזה במדינת פלורידה בארצות-הברית. זה עובד יוצא מן הכלל, ושם בפלורידה גובים מכל קנס תעבורה 25% שהולכים למלחמה בתאונות דרכים. עשו שם דברים מדהימים בכסף שנאסף לטובת מלחמה בתאונות הדרכים, שיפור התשתיות, הכבישים, אמצעי בטיחות, תדרוך לבטיחות.
אפשר גם אצלנו לעשות את זה, ואני לא מבין מדוע המדינה מתנגדת לזה, בעיקר כששר התחבורה אמר לי שהוא תומך בחוק, אבל מה, האוצר מתנגד. אז מה אם האוצר מתנגד. אני לא זוכר, אדוני היושב-ראש, כשר המשפטים, כיושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, שכל דבר שהאוצר התנגד לו, אנחנו התנגדנו. זה לא אוטומטי. בשביל זה שרים הם לא סמרטוטים, אלא אם כן הם באמת סמרטוטים. שרים יכולים להצביע גם אם האוצר מתנגד. זה לא שבכל דבר האוצר צריך להתנגד וצריך להפיל את זה. יש בכל זאת עמדות. הנה, יושב פה חברי שר האוצר לשעבר, לא פעם אחת הצבעתי נגד עמדתו בוועדת השרים לחקיקה, כי לא חייבים להסכים על כל פרט. בשביל זה יש ועדת שרים לחקיקה. אחרת בשביל מה צריך ועדת שרים? בואו ניתן לאוצר להחליט על כל חוק אם הוא עובר או לא עובר, ונגמור את העניין. לא צריך ועדת שרים, זה יותר מהר, יותר קל – אולי נשכנע את שר האוצר.
לכן, אדוני היושב-ראש, זה לא הגיוני. ההתנגדות האוטומטית הזאת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק הקולנוע עבר רק כי אתה היית שר האוצר.
מאיר שטרית (קדימה):
אתה צודק, חוק הקולנוע עבר כי הייתי ראש הקואליציה, אדוני, לא שר אוצר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבר היית שר האוצר.
מאיר שטרית (קדימה):
ואני אזכיר לך, אני העברתי אותו כראש הקואליציה, למרות ההתנגדות של הממשלה אז. אני העברתי אותו פה בכנסת, ואם אתה זוכר, באו אלי כל אלה – אמרתי: נעביר אותו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני זוכר טוב מאוד.
מאיר שטרית (קדימה):
ואתה היית אתי. היית בין החיילים הכי חזקים פה, בכנסת, יחד אתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני הייתי היוזם של החוק.
מאיר שטרית (קדימה):
נכון. והעברנו אותו. למרות ההתנגדות של הממשלה.
לכן, אדוני, אני לא מבין את ההתנגדות האוטומטית. ראש הממשלה, אם אתה תסכים לדון בחוק הזה מחדש, אני מוכן לדחות את ההצבעה. אולי תדונו מחדש בוועדת שרים, אולי יימצא צדיק אחד בסדום שיערער על ההצעה של ועדת השרים לחקיקה. אני מוכן לדחות את ההצבעה, תדונו בזה מחדש. זה לא הגיוני, שאול? אתה היית חבר ועדת שרים לחקיקה – – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
– – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני מוכן למשוך, אני מוכן, אם אתה מוכן להגיש ערעור אני מוכן לרדת עכשיו מהבמה ונעשה את ההצבעה במועד אחר. שאול, אתה היית בוועדת שרים לחקיקה, אתה יכול להעיד כמה פעמים הצבענו בוועדת שרים לחקיקה לא בדיוק לפי עמדת האוצר, כי חשבנו שיש דברים נכונים – הצבענו. אז אם אתה תגיד לי, אני מערער, אני מניח שהיושב-ראש לא יתנגד שאני אדחה את ההצבעה הזאת עד שידונו בערעור.
רוני בר-און (קדימה):
ההצעה חלה גם על הקנסות העירוניים?
מאיר שטרית (קדימה):
כן, על הכול. ההצעה שלי אומרת, רוני, שכל עירייה – – –
רוני בר-און (קדימה):
אם אתה אומר שזה הולך גם על העיריות, הם לא ייתנו להעביר את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
למה?
רוני בר-און (קדימה):
כי מזה העיריות מתפרנסות.
מאיר שטרית (קדימה):
זאת לא המטרה של הקנסות, לדעתי. העיריות, עם כל הכבוד להן, יכולות להתפרנס ממקור אחר – – –
רוני בר-און (קדימה):
עיריות עובדות היום על מכסות, על – – – לפקחים.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – זה רע.
רוני בר-און (קדימה):
אבל זה מה שקורה.
מאיר שטרית (קדימה):
רוני, בעיני זה רע מאוד, כמי שהיה שר הפנים פעם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תדע, מאיר, מאיר – כשרוני בר-און היה יושב-ראש "בית"ר ירושלים" הוא המציא עונש שבו שחקן שעובר עבירה מזמין את כל הסגל לארוחת ערב. זאת אומרת, העונש היה קצת יותר קל כאשר ידעו שזה עונש קולקטיבי.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני לא ראיתי בבסיס התקציב של העיריות שכתוב בסעיפי התקציב – גבייה מקנסות – תחזית x. לא ראיתי; ברוב העיריות, לא. אני פה עושה incentive לאנשים ולעיריות להשתמש בתקציב שהם גובים מקנסות סתם, 25% ממנו, לא כל הכסף – לטפל בליקויי בטיחות.
עכשיו, איך זה עובד? המנגנון שמוצע על-ידי בחוק, אדוני, הוא פשוט: על עירייה – הכסף יועבר לרשות לבטיחות בדרכים, הרשות תחזיר את אותו כסף, בתוספת, אגב, של תקציב שהיא מתקצבת – תוסיף את הכסף הזה לתקציב שהיא נותנת לאותה עיר, לליקויי בטיחות. מה רע בזה? אני חושב שהדבר הזה הוא נכון מכל בחינה שהיא, זה לא גורע גרוש מאף אחד, זה רק יכול להציל חיים, להציל פצועים ולהציל אפילו הרבה מאוד את עצמנו; מי יודע, תמיד תורו של מישהו לעבור תאונת דרכים.
אני לא מבין למה הממשלה אמורה להתנגד לחוק הגיוני ונכון. נכון שאני יכול להגיד – לעמוד מעל הבמה ולהגיד: תשמעו, הממשלה הזאת לא רואה, לא שומעת, שום דבר; לא מעניין אותה כלום. הם מצביעים נגד כל חוק, גם אם הוא נכון. אני חושב שהממשלה צריכה לשנות עמדה. בעיקר חוקים שהם לא קונטרוברסליים – אני לא מציע פה להגדיל את ההוצאה הממשלתית בכסף; אני מציע להשתמש בכסף שממילא גובים לדבר יותר חיובי. מה זה ייתן, אם היום כל הכסף שמגיע ילך למשרד האוצר? המשטרה לא רואה מזה שום גרוש למלחמה בתאונות דרכים. נניח, מה היה קורה אם היו קונים בכסף הזה עוד 100 ניידות למשטרה? אני הרי קניתי למשטרה, כשר תחבורה, 100 ניידות, כי לא היה להם כסף. נסעו בטרנטות. אז אני שואל: למה זה לא הגיוני? מה לא בסדר בזה? מה לא הגיוני בהצעת החוק הזאת?
ואני אומר לחברי הכנסת, אתם גם מצביעים en bloc. די, תתחילו כבר להתייחס כמו חברי כנסת עצמאיים, לא כאלה שמקבלים תכתיב ומצביעים – בלוק, ימינה, שמאלה, עלא באב אללה. אני אומר שאתם צריכים להתחיל לחשוב גם כן. הרי מחר, כשאתם מצביעים על חוק מסוים, אתה לא יודע מתי יעמדו מולך ויגידו: אדוני, אתה הצבעת על החוק הזה נגד. זה תמיד – הדברים נספרים ונשארים בכתובים.
אני אומר לחברי הכנסת, אל תצביעו נגד החוק הזה. ואני מבקש מחברי הכנסת, אם אין אף שר שמוכן לערער על זה, לתמוך בהצעת החוק הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת שטרית. השר המשיב, השר ברוורמן – בבקשה, אדוני, בשם שר התחבורה. אני מודיע ליושב-ראש הקואליציה – אם לאחר השר ברוורמן לא יבקש חבר הכנסת שטרית להשיב, אנחנו מצביעים.
יואל חסון (קדימה):
הוא יבקש, הוא יבקש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אמרתי – אם הוא לא יבקש. אני נותן לו את האופציה, למה לך לומר?
יואל חסון (קדימה):
לא, הוא אמר שהוא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אני אומר – אם הוא לא יבקש, נצביע. זה הכול.
השר אבישי ברוורמן:
אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, השרים, שר האוצר שנותן את משנתו הכלכלית לראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, נושא התחבורה, הנושא של תאונות הדרכים בישראל, הוא נושא באמת חמור, שממשלות ישראל שנים רבות מטפלות בו, אבל התוצאות אינן משביעות רצון, מכיוון שבסופו של דבר לא הדיבורים קובעים, אלא הסטטיסטיקות. ואמר ידידי חבר הכנסת שטרית, שהיה גם שר התחבורה וגם שר האוצר, שאכן הבעיה הזאת היא בעיה קשה. אני לא ידעתי – ואתה, כהרגלך, כתלמיד חכם, מלמד אותנו – ידעתי שהמספר הוא מספר גדול מאוד, מובן שהוא לנפש – אבל לא ידעתי שהוא גם גדול יותר מבכל המדינות האחרות בעולם, ולכן אני אבדוק את הדבר הזה, האם אתה מדבר על ה-OECD במערב, או בעולם כולו, וזה באמת עוד מקום שישראל מובילה בו, ולא בכבוד.
יש לציין באמת שמצב התחבורה והבטיחות הוא גרוע מאוד במדינת ישראל, אבל הוא גרוע במיוחד ביישובים ערביים במדינת ישראל, שם הוא פשוט קטסטרופלי – אין כבישים, אין דרכים, וגם אין שוטרים שאוכפים. ואני יודע שהשר אהרונוביץ פנה אל שר האוצר, ופה אני מחזק אותו, לגבי חלוקת התקציב, שיעזור לו בנושא הזה.
ממשלת ישראל אכן התחילה – הממשלה הקודמת, הממשלה הזאת, בהשקעה מאוד משמעותית בכבישים וברכבות, אך לא מספקת ביישובים הערביים; וכמובן, גם לגבי האכיפה וגם לגבי מצב הרשויות המקומיות. יש להגדיל את התמריצים להשקעה בבטיחות. יודע ידידי שר האוצר לשעבר מאיר שטרית, שאחד הדברים החשובים ביותר לגבי הקצאת מקורות, המשפט שנקרא בלעז – funds are fungible, זאת אומרת, ברגע שאתה סוגר משהו בכיוון אחד, אתה מוצא פתאום את כל הדרכים לסובב ולהביא כספים מכיוון אחר. ולכן, כשסמכו על רשויות, כשסמכו על ממשלות, אמרו: אתם מקבלים תקציב, והציבור יבחן אתכם, אם אתם אכן נותנים לציבור, האם אתם נותנים חינוך לציבור? שאם לא כן, נדיח אתכם מתפקידכם ונשים ראשי עיר מצוינים, כמו מאיר שטרית בעבר, זאב בילסקי בעבר, יעקב אדרי בעבר, ואחרים שיושבים בבית הזה.
הסיבה שחבר הכנסת שטרית מציע את הצעת החוק היא שהוא איבד אמון מסוים ברשויות המקומיות, ולכן הוא רוצה לסגור כ-earmark את אותם סכומים, כדי שלא יוכלו לתמרן בהם. הבעיה היא שאת חלק מהסכומים עדיין, בצורה עקיפה, אפשר לתמרן, ולכן אתה כראש עיר יודע, ולכן אני מבין את רחשי לבו של השר שטרית, וייתכן שגם הייתי הולך בכיוון מסוים לכיוון שלו, אבל יש פה באמת עמדת הממשלה. גם שר התחבורה היה מעוניין קצת להתקדם, יש תבונה גם בדבריו של שר האוצר, ולכן הממשלה בכיוון הזה הפעם הלכה בדעתו.
אני רק חוזר עוד פעם, לגבי החוק והעמדה, ומכיוון שכולם סיימו כבר את התפילה אני יכול גם לקצר. עניינה של הצעת החוק בחיוב רשויות מקומיות, כפי שאמר ידידי, מאיר, להקצות 25% מסך הכנסותיהן אשר שולמו בעבור קנסות בגין עבירות חנייה שבוצעו בשטח השיפוט שלהן לטובת ליקויי בטיחות בדרכים הנמצאות בתחומן. earmark מכוון, מסודר. בנוסף מוצע כי משרד האוצר יעביר לחברה הלאומית לדרכים בישראל 25% מסך התקבולים שהתקבלו בעבור קנסות ששולמו בגין עבירות התעבורה, לצורך מימון תיקון ליקויי בטיחות בדרכים שבהן הרשות הלאומית לדרכים היא האחראית לתחזוקה.
כמו כן מוצע כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תפרסם באתר האינטרנט שלה – דבר מאוד חיובי – רשימה של כל ליקויי הבטיחות בדרכים בכל הארץ.
הסיבה שהממשלה מתנגדת, לא לרוח דבריו של מאיר, לא לכיוון של דבריו של חבר הכנסת שטרית – כי לדעתה אין סיבה, כי המשטר בישראל עדיין יש בו משום התקינות, הוא מבין את הנושא של funds are fungible – אין סיבה לקשור בין תקציבים המוקדשים לתיקון ליקויי הבטיחות לבין תקבולים המתקבלים מקנסות חנייה או תעבורה.
מאיר שטרית (קדימה):
אין מספיק הרוגים.
השר אבישי ברוורמן:
א. השפעות הרוחב הן אדירות לגבי מקומות רבים, ודבר שני – – –
מאיר שטרית (קדימה):
מה עוד שיש – – – נאמני ניקיון.
השר אבישי ברוורמן:
חבר הכנסת שטרית, אתה יודע שאנחנו ידידי נפש בחלק מן הדברים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים בעמידה.
השר אבישי ברוורמן:
זאת ועוד: ליקויי בטיחות מתעדכנים מיום ליום. הצעת החוק, חבר הכנסת שטרית, יכולה להביא למצב שבו הרשות תהיה חשופה לתביעות נזיקיות רבות, במקרים שבהם תתרחש תאונה במקום שבו הרשות לא ציינה לגביו כי קיימים ליקויי בטיחות.
הכיוון שלך נכון, עדיין ההצעה הזאת, הממשלה לא מקבלת אותה, לכן עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק, ואשר על כן אבקש להתנגד להצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת שטרית, בבקשה. לרשותך חמש דקות.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני ממש מוכרח להגיד לך, שלפעמים אני פשוט בהלם בשל התשובות שאני מקבל. אני לא רוצה לתת לה הגדרה, אבל זה פשוט שטויות במיץ עגבניות.
אני מבקש לתמוך בחוק.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. נא לשבת. אתה הפתעת אותי.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. ובכן, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון – תיקון ליקויי בטיחות בדרכים), התש"ע–2010, כפי שהוצגה על-ידי חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר שטרית. נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
למה, פעם לא אמרתי על מה מצביעים? פעם היה מקרה שלא אמרתי שחברת הכנסת זוארץ הציגה את הצעת החוק? פירטתי בדיוק מה שאני מפרט כל פעם.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון – תיקון ליקויי בטיחות בדרכים), התש"ע–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, 52 – אותן ספרות, רק הפוך – נגד – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק המאוד מעניינת של חבר הכנסת מאיר שטרית לא עברה את הקריאה הטרומית וירדה מסדר-היום.