קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון) (הגנת הסביבה – שימוש מושכל במשאבי הטבע – התייעלות אנרגטית), התשע"א–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/349).] (קריאה ראשונה) היו"ר אורי מקלב: אנחנו עוברים מייד להצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון) (הגנת הסביבה – שימוש מושכל במשאבי הטבע – התייעלות אנרגטית), התש"ע–2010, של חברי הכנסת דב חנין, ליה שמטוב וניצן הורוביץ – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת החוק הסביבתית החשובה הזאת: חוק מקורות אנרגיה (תיקון) (הגנת הסביבה – שימוש מושכל במשאבי הטבע – התייעלות אנרגטית). עמיתי חברי הכנסת, צריכת האנרגיה של מדינת ישראל עולה מדי שנה, ויש לכך הרבה משמעויות. יש משמעויות של עלייה בזיהום האוויר, כי כאשר מייצרים אנרגיה מזהמים את האוויר. יש משמעויות כלכליות, כמובן. יש משמעויות של תלות בגורמים חיצוניים: אנחנו מייבאים לישראל פחם, לפעמים גם נפט, כדי לייצר תוצרי נפט שונים. אנחנו שמחים שהתגלו ליד חופי ישראל משאבי גז חדשים, אבל אנחנו חייבים לצמצם ולחסוך באנרגיה כדי לייעל את המשק, כדי להגן על הסביבה, להגן על הבריאות, להגן על הכלכלה, לחסוך במשאבים. המדינה והמגזר הציבורי הם גורם מרכזי ביותר במערכת הזאת. הם הגורם שצריך להוביל, הם צרכן האנרגיה הגדול ביותר, והובלה של המדינה, של מערכות המדינה והמשק הציבורי, באמצעות צמצום השימוש באנרגיה וייעול השימוש באנרגיה, היא חשובה וחיונית במיוחד. כאשר אנחנו מדברים על התייעלות באנרגיה, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על שני מהלכים. ההתייעלות הקלה היא דברים פשוטים ונוחים שניתן לבצע בלי מאמץ. כאשר עוזבים את המשרד בערב אפשר לכבות את האורות וגם לסגור את המזגן. זאת ההתייעלות הקלה, גם היא צריכה להתבצע, וצריך להקפיד שבמשק הציבורי לא תהיה הפקרות בתחום הזה. אבל חשובה לא פחות, ואולי יותר, ההתייעלות הקשה והמסובכת יותר: יצירת אותם מנגנונים כלכליים, חברתיים וגם טכנולוגיים שיבטיחו שהמערכות ישתמשו במינימום אנרגיה, ייעלו את השימוש שלהן באנרגיה ויאפשרו לנו לחסוך במשאבים וכמובן להגן נכון יותר על הסביבה. הצעת החוק עוסקת בשני הממדים האלה, גם בממד של ההתייעלות הקלה, גם בממד של ההתייעלות הקשה יותר והמורכבת יותר. על-פי הצעת החוק, הממשלה תאשר תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית, תקבע יעדים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה. התוכנית תקבע אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים וגם הוראות לפעילות ששרי הממשלה ומשרדיהם ישתמשו בהן כדי לבצע את התוכנית. הצעת החוק קובעת חובת דיווח לכנסת ומעקב של הכנסת, מעקב שנתי של הכנסת. ישנו מנגנון עדכון של התוכנית הלאומית. נקבע גם מערך תמריצים לעידוד חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית. לפי המנגנון הזה, כל התייעלות אנרגטית וחיסכון בכסף יועמדו לרשות הגורמים שיתייעלו, ועוד הרבה מאוד מנגנונים נוספים. החוק הזה מוחל גם על צרכני אנרגיה ביטחוניים, ולכן יש הוראות מיוחדות, שנעשו בתיאום עם משרד הביטחון, למערכת הביטחון, שיבטיחו שמילוי החובות במערכת הביטחון ייעשה באופן שאפשרי במערכת הספציפית הזאת. ישנה שורה ארוכה של נושאים, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו עוד נמשיך ונדון בהם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. הדברים האלה מפורטים בדברי ההסבר, ואני לא אביא אותם כאן בהרחבה. החוק הזה נעשה בהידברות מאוד רצינית ועמוקה עם משרדי הממשלה השונים. אני רוצה לציין בחיוב את משרד התשתיות ואת שר התשתיות ואת צוותו על שיתוף הפעולה שלהם אתנו בהצעת החוק הזו. אני רוצה לסיים, עמיתי חברי הכנסת, בקריאת שמות שותפי וחברי שהצטרפו ליוזמה החשובה הזו: חברי הכנסת ניצן הורוביץ, ליה שמטוב, אורית זוארץ, מוחמד ברכה, חנא סוייד, עפו אגבאריה, אילן גילאון, דניאל בן-סימון, חיים אורון, אברהים צרצור, ישראל חסון, מירי רגב ורחל אדטו. לכולם, לכולם מגיעה התודה והברכה. אני קורא לכנסת לאמץ את הצעת החוק הזו פה אחד, ואני מקווה שכולנו נגיע במהרה בימינו לאישורה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה. זה גם כן התייעלות; במקום עשר דקות, חמש דקות, אז זה גם חלק מההתייעלות. אנחנו מודים לך, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משק החשמל של ישראל מצוי במשבר מתמשך, והביקוש לחשמל הולך ועולה, לא מדביק את ההיצע. גידול האוכלוסין מצד אחד, העלייה ברמת החיים, הצמיחה הכלכלית, החום, האקלים הכבד ששורר במשך השנה – אנחנו עדים למזג אוויר שכמעט לא רואים חורף, רואים רק קיץ, ועוד איזה קיץ, גם בתקופה הזו אנחנו רואים חום כבד. ויש, יש חשש כבד לחוסר יציבות של משק החשמל. אני פשוט כל כך דואג למשק החשמל. זה לא פחות חשוב מכל הנושא של תאונות דרכים, תדע לך. הלוא כשיש חום כבד זה גם גורם לתאונות. היה אפשר לערבב אפילו את שני החוקים האלה ביחד. היו"ר אורי מקלב: אנחנו מדברים על חיסכון באנרגיה, אז צריך – – – נסים זאב (ש"ס): הניסיון לספק את הביקושים באמצעות הקמת תחנות כוח חדשות, זה מעורר מחלוקת והתנגדות ציבורית רחבה. הקמת התחנות מצריכה שטחים אדירים. אני חושב שהתחזית היא שב-2025 המגמה של העלייה שאנחנו רואים בצריכת החשמל תביא לידי הכפלת הצריכה. זאת אומרת, אנחנו צריכים כמות וכוחות, כוח חשמל, שזה דבר בלתי נסבל. לכן, צריכים למצוא את החלופות. עכשיו, הבעיה, אדוני היושב-ראש: מי ישלם בעצם? כאשר שר התשתיות אמר שזה רק 200 מיליון שקלים. האם זה יבוא מהצרכן או שזה יבוא מקופת הממשלה? אני חושב שבסופו של דבר זה מעגל סגור. גם אם הממשלה תשלם ולא הצרכן, כי הוא צורך את החשמל, בסופו של דבר אולי זה יתחלק בין כל תושבי מדינת ישראל. אבל הצרכן, בסופו של דבר הוא ישלם. לכן, אני חושב שכל העניין הזה של 200 מיליון שקלים, זה לא צריך אולי לעצור את התוכנית שחייבים לבלום את שרפת הדלקים לצורך הפקת אנרגיה, שהיא גורמת לפליטת מזהמים שפוגעים בבריאות האדם; לפליטת גזי החממה, שתורמים להתחממות כדור-הארץ. אנחנו מדברים הרבה ועושים מעט, ואני מקווה שבאמת הצעת החוק הזו תביא סוף סוף לסגירת המעגל, והממשלה באמת תרוץ בעניין הזה. ואני מודה לדב חנין, שכל כך חשוב לו העניין של איכות הסביבה, שזה באמת אחד הנושאים הכבדים ביותר שהעולם כולו מנסה להתמודד אתם, ובמקום הנפט וכל הגז המרעיל את העולם, אולי נמצא סוף סוף את החלופות הנכונות, וכולנו תקווה לכך. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אנחנו נאפשר לך לחזור למקומך, ומייד נעבור להצבעה, הצבעה בעד הצעת החוק. אנחנו נפעיל את ההצבעה. בבקשה, חברים. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון) (הגנת הסביבה – שימוש מושכל במשאבי הטבע – התייעלות אנרגטית), התשע"א–2010, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק זו אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה השנייה והשלישית.