קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק סדר הדין הפלילי
(תיקון – מכתב התנצלות עבור מעצר שגוי והודעה על זכאות לפיצוי), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2458/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת נסים זאב)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, הואיל והיום הוא יום קצר מבחינת דיוני הכנסת בנושאים של חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקת חברי הכנסת. אני מזמין, כראשון המציעים, את חבר הכנסת נסים זאב, אשר יעלה ויבוא ויביא בפני המליאה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מכתב התנצלות עבור מעצר שגוי והודעה על זכאות לפיצוי), שעליה ישיב כמובן שר המשפטים. בבקשה, חבר הכנסת זאב. זאת הצעת חוק שאתה רוצה שתעבור, לא רק הצהרה.
נסים זאב (ש"ס):
זאת לא הצהרת אמונים, עדיין.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת לא הצהרת חוק, זה חוק שאתה רוצה לממש אותו. טוב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מכתב התנצלות עבור מעצר שגוי והודעה על זכאות לפיצוי). אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, עוגמת הנפש, אדם שעוכב לחקירה או זומן לחקירת משטרה עובר טראומה, בפרט כאשר הוא יודע שהוא חף מפשע והוא צריך להוכיח את חפותו, וכי הדבר נעשה בשל תלונת שווא או בשל טעות בזהותו של החשוד. ואנחנו רואים מעשים בכל יום – חושדים בפלוני ובסוף יוצא שזה אלמוני. אין ספק שהאיש הזה שנעצר אינו קשור למעשה, אבל בינתיים האדם הזה עובר סבל רב, לפעמים כולל אובדן עבודה, אובדן חירות בוודאי, השפלה, אובדן זמן וגם הפסד של השתכרות פוטנציאלית, בעיות בעבודה, כי הסטיגמה, איך שלא יהיה, כבר קיימת, האיש הזה חשוד.
לצערי הרב, הרי העיתונות לא מהססת, קודם כול, ברגע שנעצר בן-אדם והוא חשוד, קודם כול התמונה שלו, בפרט אם הוא איש ציבור – ברור שפרסום הידיעה על המעצר הוא לחם חוקה של העיתונות.
הנעצר עלול לאבד את מקום עבודתו. ודאי שישנה פגיעה בשמו הטוב של האדם, ברוחו, בכבודו, וגם פגיעה כספית. כמובן, ישנה גם פגיעה בחירותו. כשהוא מזוכה או כשהוא משוחרר מחוסר אשמה – מה שקורה, יש נזק, שמו כבר הוכפש והוא צריך לעבור עבודה או לפעמים לעבור דירה ממקום מגוריו.
בדרך כלל הידיעה על האשמה הפוטנציאלית או על החקירה מופיעה בכותרת ראשית, בפרט אם הוא איש ציבור, בעוד שההכחשה או התיקון יופיעו באופן מינורי. זה במיוחד נכון כשמדובר באנשי ציבור, אך גם באזרח מהשורה.
כאשר המעצר שגוי או המעצר בטעות נגרם כתוצאה מתלונות סרק, נחשב המתלונן בעיני המחוקק אכזרי כל כך, עד שכל הנושא הזה נקרא בשם "עוולת הנגישה", מלשון והנוגשים אצים לאמור. נגישה היום, המשמעות שלה היא תביעה בגין הליך משפטי לשווא. במקרים שבהם נעצר אדם במעצר שווא כתוצאה מתלונה תמימה של אדם בטעות, אשר גרמה למעצר ולפגיעה במוניטין ובחירות, אפשר להגיש את התביעה נגד המשטרה או נגד המדינה. המתלונן המקורי עשה את אשר עשה באמת בתום לב והחוק מגן עליו במקרה המתואר כאן. במקרה כזה על המשטרה להמציא מכתב התנצלות.
אדוני היושב-ראש, מה מבקשים? מבקשים מכתב פשוט, כאשר מעבר לכל ספק האיש שנעצר, גם אם נותנים לו פיצוי כספי – ואנחנו יודעים ש-99% מהאנשים שנעצרים לא דורשים פיצוי כספי, אבל פיצוי לנפש שלהם שנפגעה, לכבוד ולחקירות המשפילות. ואני אומר את זה באופן הברור: כשאנשים חשודים, למשל – ואני אומר על מקרה שלא מזמן ליוויתי אותו: צעיר שהיה חשוד במעשים מגונים. הבחור הזה תמים, היה מתחת לגיל 18. הוא קיבל הארכת מעצר ל-48 שעות נוספות לאחר 24 השעות. האיש לא הבין על מה מדברים אתו. אמרו לו: אתה, מעשה סדום עשית, והאשימו אותו במעשים מגונים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ידעתי שמדובר בילד תמים, אבל ההשפלה שהוא עבר, הטראומה שהוא עבר במשך חודשים רבים אחרי החקירה, זה דבר שאי-אפשר לכפר עליו. הסיפור נגמר בזה שמצאו את האיש האשם באמת. גם ראיתי את התמונה של האשם שבאמת היתה דומה. אותו אחד שנעצר במשך כמעט שבוע, אני יכול לומר לך שבמשך חצי שנה הוא לא ישן בלילות, הוא חש מתוסכל.
שאלתי את ההורים, מה אתם חושבים שיכול לעזור לו? אמרו לי: רק מכתב: "סליחה, טעינו, זה לא היית אתה". לא רוצים כסף, לא רוצים שום דבר; מכתב התנצלות. על מה המשטרה עומדת על הרגליים האחוריות שלה היום, ועושה את הכול כדי לא להעביר את החוק הזה? הרי אין קשר בין פיצוי למכתב ההתנצלות.
וידידי היקר, היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, התיקון הזה גם יביא לכך שלא תהיה הפקרות בתביעה לפיצויים, כי אני יכול להקריא לך פה כמה מקרים, שבכלל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זאב, גם אני נחקרתי על-ידי המשטרה בחשד שהם חשבו שצריכים לחקור אותי. ברוך השם, כאשר הודיעו לי שלא היה ממש בתלונה, ולא נמצא שום דבר, זה היה בשבילי פיצוי גדול. יחד עם זה, הטראומה מלווה אותי עד היום.
המשטרה חייבת למלא את תפקידה. אם יש מקומות לשאול שאלות, היא צריכה לשאול שאלות. מתנצלים על דבר שעשית בזדון. הם, כאשר הזהות היתה אפשרית, זאת אומרת היה איזה מקור לחששות, כמו שהוא היה דומה לנאשם העיקרי, כל אלה הם דברים שהמשטרה אומרת: אני שמחה להודיע לך שלא נמצא בך אשם. אנחנו חשדנו, אבל חשדנו היה חשד סביר, הוא היה חשד שחייב אותנו לשאול כדי להביא למיצוי האמת. כאשר אתה אומר שהם יתנצלו, אז כאילו הם עשו דבר – אתה נותן להם למעשה רשיון לעצור כל אחד, ולאחר מכן להתנצל. גם זה לא מקובל עלי, כי אחר כך אני ואתה נגיש הצעת חוק – – –
נסים זאב (ש"ס):
אתה לא במדינה מופקרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
בכנסת הבאה, כשאני לא אהיה יושב-ראש, אני אוכל גם להגיש הצעות חוק – אני ואתה נגיש הצעות חוק שהמשטרה – שלא תתנצל ושלא תעצור אותי.
נסים זאב (ש"ס):
לא, כאשר המשטרה עוצרת אדם, לא בגלל צבעו ולא בגלל מינו, כן? היא עוצרת כשיש אולי חשד סביר, אבל בסופו של דבר, אחרי שהמשטרה ביררה, ומעבר לכל ספק, לא רק מחוסר ראיות; חוסר אשמה, זאת אומרת – הדבר הוא מוחלט, שלא מדובר באיש הזה; מדובר באדם אחר. האיש לא שייך, לא היה במקום, הוא לא שייך לעניין. אז אי-אפשר להוציא מכתב התנצלות?
אני רוצה להביא דוגמאות לגבי התעריפון. לצערי הרב, פעם אנחנו רואים שאדם שנעצר, למשל תשעה חודשים, ואני רוצה לקרוא לך, אדוני היושב-ראש, הסכום הגבוה ביותר שנפסק לאחרונה בגין מעצר מינהלי, למשל בשטחי יהודה ושומרון, הוא סכום של 100,000 שקלים, שנפסק לטובת פעיל הימין נועם פדרמן. כבוד השופט טירקל קבע, בציטוט, כי איש בחטאו יומת, ולא בחטאם של אחרים, וזאת לאחר שאלוף פיקוד הדרום הוציא צו שייחס לפדרמן חשד להשתתפות בניסיון לפוצץ את בית-ספר במזרח-ירושלים – הוא היה חשוד בזה – ותשעה חודשים הוא ישב במעצר מינהלי. מאחר שבבית-המשפט לא הוכח כל קשר בין פדרמן לניסיון הפיצוץ, החליט מר פדרמן לתבוע את המדינה בגין תשעת חודשי מעצר השווא, והתוצאה היתה שהמדינה היתה צריכה לשלם 100,000 שקלים.
עכשיו, לעומת זאת, אנחנו רואים אצל עפרה רווה, שזכתה ב-10,000 שקלים עבור מעצר במשך לילה אחד. אין כאן, לדעתי, סבירות כלשהי, שאם מדובר בפלוני או באלמוני, לפעמים אדם יהיה זכאי על לילה אחד ל-10,000 שקל. עובד זר שנעצר, ובסופו של דבר התברר שהוא נמצא כחוק – 1,000 שקלים ללילה. אני חושב שיש פה מידה של הגזמה, ואנחנו צריכים בחקיקה הזאת לומר: פיצוי סמלי. אני לא אומר שהמשטרה, חלילה וחס, עשתה את זה באופן מכוון, או עצרה את האנשים. תיתן לו שקל אחד לילה, אבל שזה יהיה בחקיקה. תיתן מכתב עם שקל, זה שווה יותר מ-1,000 שקלים, אדוני היושב-ראש, מאשר שהמשטרה תיתן 1,000 שקלים אחרי תביעה ואחרי חודשים ארוכים בבתי-המשפט ודיונים. אם זה יהיה בחקיקה, כפי שאני חושב שנכון לעשות, הדבר בסופו של דבר יעזור לכולנו.
אני רוצה להקריא עוד כמה מקרים. לצערי הרב, זה הפך לנורמה, כאשר מדובר במעצר שווא בהליך גירושים. עם השנים הליכי הגירושים הפכו יותר מכוערים, ולא בכל המקרים, ולא אצל כל הזוגות, אבל יש מספיק אנשים שיכולים לספר לכם על תלונה שהוגשה נגדם לפתע, כאשר עורך-הדין לענייני משפחה, כמובן, מייעץ לאשה להרחיק את הבעל מהבית, וזה, הייתי אומר, דרך עבודה. יוצא שהנשק הזה כבר מזמן יצא מפרופורציות לאור ריבוי המקרים של רצח במשפחה או על כבוד המשפחה או מקרי אלימות של בעלים. בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הזה זה האנשים התמימים שאין להם שום קשר לא לאלימות, לא לאיומים, לא לשום דבר.
ולכן, אדוני היושב-ראש, כשיש תביעה כזאת, צריך לדעת שיש מחיר, וכשיש מעצר שווא, לפחות המשטרה נדרשת להתנצל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה ויבוא כבוד שר המשפטים להשיב על הצעת החוק. לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. אם הממשלה לא מסכימה, כמובן יעמדו לרשותו של חבר הכנסת נסים זאב חמש דקות נוספות.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק של חבר הכנסת נסים זאב מבקשת לקבוע בחוק חובה לשלוח לחשוד אשר תיק החקירה נגדו נסגר בשל חוסר אשמה מכתב התנצלות בנוסח המופיע בתוספת, הכולל יידוע בדבר הזכות לתבוע פיצויים.
חברי הכנסת הנכבדים, סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע היום חובה לשלוח הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין. תוכן ההודעה בכתב אינו עניין להסדרה בחוק אלא בנוהלי המשטרה והפרקליטות, ולכל היותר בתקנות. כמו כן יצוין כי ההצעה עשויה להטעות אדם – כפי שמנוסח בהצעת החוק.
לפיכך הממשלה מתנגדת להצעת החוק, אך אינה מתנגדת שהמציע יהפוך הצעה זו להצעה לסדר-היום שתידון בוועדה המתאימה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני מסכים להעביר את זה ולראות אותה כהצעה לסדר-יום ולא כהצעת חוק? אתה רוצה לומר איזה מלה? בבקשה. אתה רוצה מהצד, או לעלות על הבמה? לרשותך רק חמש דקות, גם אם אני יודע שעל הצעתו של השר אתה יכול, כמלא כרימון, להרצות לנו לפחות חצי שעה נוספת. בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי את תשובתו של השר. אפשר לעשות את זה בתקנות, נכון, אבל אנחנו מדברים על הרבה מעבר לנוסח של ההתנצלות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד חבר הכנסת נסים זאב, כפרלמנטר ותיק אתה צריך לומר לשר: נכון, אפשר לעשות זאת בתקנות, אבל את זה רק הרשות המבצעת יכולה. הואיל והיא לא עושה תקנות, אני רוצה לעשות את זה בחוק. אבל הוא הציע לך הצעה הרבה יותר טובה – שנדון – – –
נסים זאב (ש"ס):
אז אני אומר את זה. אמרתי אולי – קצת שונה; נכון שאפשר לתקן את זה בתקנות, אבל אני אומר שעד היום המשטרה לא עשתה את זה, ועובדה היא – עד שהיא לא נתבעת, ומנהלים דיונים ארוכים וממושכים לגבי הפיצוי, ואני הבאתי כמה מקרים שבהם היו תביעות, והיו, הייתי אומר, החלטות של בתי-המשפט במקרים שונים, שפעם זה היה 10,000 שקלים ללילה אחד – על לינה אחת במעצר, והיו 5,000 שקלים, אגב, על חמש שעות מעצר, שזה רק חקירה, ובית-המשפט גילה רגישות, והבין שאפילו שעה אחת, אפילו דקה אחת, לשלול את חירותו של האדם זוהי שלילה. לא נורא אם המשטרה היתה מתנצלת. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, יכולים לחסוך בזה הרבה כספים. כי ברגע שהמשטרה מתנצלת ואומרת: טעינו בזיהוי, אנחנו מתנצלים על עוגמת הנפש, האדם גם לא ירצה לתבוע את המשטרה; הוא יבין כי שגגה היא, זה היה באמת בתום לב.
אבל אם המשטרה לא רוצה להתנצל, כי אין מכבודה להתנצל – ואני אומר לך, אדוני השר, אני מכיר מקרים – רבים – שביקשו מהמשטרה לומר את האמת בסוגיות, כולל, הייתי אומר, מקרה של תאונת דרכים שבה נהרג בחור והמשטרה נכנסה באין כניסה, ואני דיברתי על זה בשאילתא לשר המשטרה, והמשטרה לא מוכנה להתנצל ולומר: טעינו במקרה הזה.
לא, עושים את הכול כדי להתכחש. אז מה לעשות, לפעמים מדובר במשפחה ברוכת ילדים, דלת אמצעים. אין להם הכוח והיכולת לעמוד מול הגופים ולתבוע אותם, וזה בדרך כלל מה שקורה לאנשים, לעמך; אף אחד לא חושב לתבוע, אף אחד לא רוצה לתבוע, אף אחד אין לו הכוח הנפשי לעמוד ולתבוע.
לכן אני בא ואומר, יפה תעשה משטרת ישראל אם היא מעצמה, מיוזמתה, תוציא רק מכתב, שמצדי יהיה 10 שקלים ללילה אחד, שקל אחד, אבל שהאיש ירגיש שבאמת המשטרה מתנצלת, וזה ייתן לו קצת שלווה ורוגע נפשי.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני מסכים שאנחנו נדון על זה בוועדה, כהצעה לסדר-יום? זאת השאלה עכשיו.
נסים זאב (ש"ס):
אני מסכים כי הקואליציה דורשת את זה, אבל אני אומר – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבקש ממך, אל תהיה נתון לכפייה – –
נסים זאב (ש"ס):
– – אולי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – או אתה מסכים, או אתה לא מסכים.
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש ממך, בוא נצביע על זה, ואני מוכן לכל תנאי ששר המשטרה יחליט. אני מוכן לקבל כל תנאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני חושב שזה כבודה של משטרת ישראל – איך אומרים – לתמוך בהצעה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, כרגע, מבחינת הכנסת, עומדת הצעתו של השר. אם אתה מסכים, אין לנו בעיה. אם אתה לא מסכים, נצביע על ההצעה שלך, אתה לא צריך לבקש. אנחנו נצביע על ההצעה – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – או שיאשרו אותה או שלא יאשרו אותה.
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש, אם יושב-ראש הקואליציה יסכים, אני מוכן להשהות כרגע את ההמשך – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא.
נסים זאב (ש"ס):
– – לקריאה ראשונה בכל תנאי ששר המשפטים יכתיב לי, אני מוכן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, השר השיב. עכשיו, אלא אם כן הממשלה מסכימה, ההצבעה תתקיים עכשיו.
נסים זאב (ש"ס):
אבל – אני אדם שמסוגל לשכנע, מה לעשות?
היו"ר ראובן ריבלין:
זה בטוח, אם תשכנע אותם. אני רק מציע לך לא מעל לבמה.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רק להצעה לסדר-היום. הצעה לסדר-היום – גם סגן ראש הממשלה הביע את עמדת הממשלה.
נסים זאב (ש"ס):
אוקיי, אדוני, אני יכול לומר שבאין ברירה אני מוכן, אבל שיתקיים דיון מעמיק.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה בהחלט.
נסים זאב (ש"ס):
אני בכל מקרה מתכוון להעלות את זה כהצעת חוק, אולי אחרי שנקיים דיון מעמיק – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, לא – –
נסים זאב (ש"ס):
– – בוועדת הפנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – את זה תוכל לעשות רק בעוד שישה חודשים, אם – – –
נסים זאב (ש"ס):
לא, אם זאת הצעה לסדר-היום – כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם זאת הצעה לסדר-היום תוכל להגיש עוד פעם, ולחכות 45 יום וחוזר חלילה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב – אני הבנתי שהוא מסכים שיצביעו על זה כהצעה לסדר-היום, ולכן אנחנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת – – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
רגע, עוד פעם, אם אני לא מצביע, אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, עכשיו אתה צריך את הסכמת הממשלה לא להצביע, וכל אחד מחברי הכנסת יכול – – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אם אתה מסיר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אנחנו מצביעים לפי בקשתו של חבר הכנסת נסים זאב, שהסכים להצעת הממשלה, אנחנו מצביעים על הצעתו כהצעה לסדר-היום ולא כהצעת חוק, ולכן מי שמצביע בעד – מצביע בעד קבלת הצעתו לסדר-היום והעברתה לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדי לקיים דיון, שבדרך כלל הוא מתקיים.
קריאה:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
ועדת החוקה לא תדון בזה. זה נושא של המשטרה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, בואו נצביע קודם מי בעד העברת ההצעה לוועדה לדיון. לאחר מכן יהיו הצעות לדיון בוועדות כאלה ואחרות – יעבור לוועדת הכנסת שתחליט באיזה ועדה זה יתקיים. תודה רבה.
ובכן, ההצעה היא הצעה לסדר-היום – רבותי, הצעה לסדר-היום של הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מכתב התנצלות עבור מעצר שגוי והודעה על זכאות לפיצוי). אין מדובר בהצעת חוק, אלא בהצעה לסדר-היום. מי שבעד להעביר לוועדה יצביע בעד; מי שנגד יצביע נגד. נא להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 50
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, 50 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה נתקבלה והעניין יועבר לדיון בוועדה, כהצעה לסדר-היום. הוועדה הייעודית לכל נושא המעצרים היא ועדת החוקה. חבר הכנסת אזולאי מבקש להעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שכן מדובר בנושא של המשטרה. הדבר יועבר לוועדת הכנסת, כדי שתכריע מי מהוועדות היא זו שתדון בנושא. תודה רבה.