קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה
(חובת התקנת מראות צד ברכב המשמש להסעות תלמידים), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2129/18; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת רונית תירוש)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חברת הכנסת רונית תירוש מוזמנת בתמיכת הממשלה – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מראות צד ברכב המשמש להסעות תלמידים). ישיב שר התחבורה.
רונית תירוש (קדימה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נולדה במסגרת כינוס שמתקיים אחת לשנה בנושא בטיחות בדרכים. הורים שכולים, הורים לילדים שנהרגו כשירדו מרכבי ההסעה וחצו את הכביש לפני הרכב, כאשר נהג הרכב שבדרך כלל זה רכב גבוה לא ראה אותם מתנייעים ומתניידים על הכביש עם הילקוט על גבם והמשיך בנסיעה ודרס אותם. דרס אותם למוות.
הדבר המינימלי, הטריוויאלי, שהכי נכון היה לעשות – להתקין מראות צד בגובה המתאים על מנת שלא ייוותר שדה ראייה "מת", מה שנקרא, זאת אומרת שלא ייוותר מצב שבו הנהג לא יוכל לראות את כל המכלול של המדרכה והכביש בגבהים השונים, ובתוך כך גם חלילה לא לראות את הילד שחוצה את הכביש. מעבר לעובדה – – –
רוני בר-און (קדימה):
זה קיים במשאיות.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, מעירים לי שסוכם שיש לי מכסה לדבר מעל הבמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, גברתי. זה צריך להיות כתוב לי, אם יש לך.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא אוטומטית, זה בתמיכת ממשלה. חשבתי שזה דבר – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אז תכתבו לי. בבקשה, גברתי, אין שום בעיה. אני חשבתי שזה לא על המכסה.
רונית תירוש (קדימה):
אני לא רציתי להתווכח.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש לך עשר דקות תמימות.
רונית תירוש (קדימה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני בקצרה אחזור על הפתיח ואומר שמה שאגב חבר הכנסת בר-און כרגע מעיר לי, שבמשאיות – –
רוני בר-און (קדימה):
ואוטובוסים.
רונית תירוש (קדימה):
– – ובאוטובוסים קיימות מראות צד, הרי ברכבי הסעה לילדים הנושא הזה לא קיים. אני מחזיקה בידי העתק של סיקור מקרה טרגי שקרה ממש לאחרונה, וזה לא המקרה היחיד כמובן, של ילדה בת שבע שנפגעה על-ידי רכב הסעות, במקרה הזה בביר-אל-מכסור, אבל אני אומרת לכם שבשנה האחרונה, ובכלל בשנים האחרונות, הפתרון הטכני הזה, לצערי הרב, אף שכנראה ביקשו אותו כמה וכמה פעמים שלא במסגרת חקיקה, לא צלח. ולכן, לא נותר לנו אלא לנסח זאת בחקיקה ולחייב את כל חברות ההסעה למיניהן להתקין מראות צד ברכבים שמסיעים ילדים, משום שרק בדרך הזאת יכול הנהג שיושב בדרך כלל גבוה, מעל ההגה, לראות ילד קטן שחוצה את הכביש – כשמדובר, כמובן, בקדמת הרכב.
אני חייבת לומר שבסיקור שעשיתי לגבי תאונות דרכים שקרו כלפי ילדים קטנים שירדו מרכבי הסעה, מסתבר שיש גם בעיה מאחורי הרכב, ואני חייבת לומר שאני לא הייתי מודעת לנושא הזה מספיק, ובהצעת החוק שלי ביקשתי להתקין מראות צד רק בקדמת הרכב. אני מרשה לעצמי לומר כאן שבמסגרת דיוני הוועדה אני אבקש לדון אולי גם בהתקנה של מראות גם בצדו האחורי של הרכב. אני כמובן לא הכינותי את עצמי לנושא, לא בדקתי מספיק, אבל זה בהחלט מקום להתדיין בו ואולי יש מקום להרחיב את הצעת החוק.
אני רוצה להודות במקרה הזה לשר התחבורה ולצוותו, שאכן קיבלו את הרעיון הזה וגם דאגו לכך שבוועדת השרים הוא יקבל את אישור כלל השרים, ולכן אנחנו צפויים היום להצבעה בעד.
אני רק, ברשותך, אדוני היושב-ראש, רוצה לומר שאנחנו מתקרבים – ב-1 בנובמבר מתקיים יום לבטיחות בדרכים, ויש כמה וכמה הצעות חוק של כמה חברי כנסת בנושאים הללו. לצערי – ופה אני אומרת ברמה האישית – אני לא מתרשמת שקיימת פתיחות רבה בוועדת השרים לחוקים שנוגעים בנושא הזה, ואני רוצה לדבר על דוגמה אחת לפחות. אני ביקשתי במסגרת הצעת חוק לאפשר, או לדרוש בעצם, מהמשטרה לשלוח דוחות על עבירות תנועה לבעל רכב כאשר מדובר בנהג חדש. במלים פשוטות, אני מאוד רוצה שההורים של הנהג החדש הצעיר ידעו שבנם או בתם עשו עבירה, וככל שהאב וגם האם יראו שהם עשו יותר ויותר עבירות, סביר להניח שהם פשוט יורידו אותם מהכביש, או לחלופין יטילו עליהם איזה סנקציות, או לחלופין יפקחו עליהם בדרך כזאת ואחרת כדי שהבחור או הבחורה יתחילו להירגע ולנהוג ביתר זהירות.
לצערי הרב, הצעת החוק הזאת – אני עוד לא הבאתי אותה לוועדת שרים, משום שכבר בתהליך ההידברות עם המשרדים גיליתי שיש התנגדות. אני, האמת, הופתעתי, משום שהנימוק להתנגדות היה פגיעה בצנעת הפרט: אם המשטרה תשלח את הדוח להורים, קרי לבעל הרכב, בעצם אנחנו מלשינים על הילד.
אני חושבת שיש דברים שבהם המטרה מקדשת את האמצעים. אני חסידת צנעת הפרט, ואני באמת רוצה לשמור על כבודו של אדם, אבל כאשר מדובר בילד או בילדה, בנער או בנערה צעירים שמתפרעים על הכביש ויש יותר מדוח אחד או יותר משניים – אין לי בעיה גם שנחליט שלא עושים את זה במיידי, כלפי הדוח הראשון; שיעשו את זה אחרי דוח שני, דוח שלישי. אבל לא יכול להיות שבשם צנעת הפרט ושמירה על כבודו של הילד או הנער אנחנו נימנע מליידע את הוריו, דבר שמסכן את הולכי הרגל ואת הנוסעים בכבישים.
אני ערה לכך ששר התחבורה מקשיב לדברי, והבעיה לא באה מצד משרד התחבורה, היא באה מצד האגף המשפטי, ואני פונה לשר המשפטים, וגם ליועצת המשפטית של משרד התחבורה, לשקול שנית ולמצוא דרך שמאפשרת את השמירה על צנעת הפרט ויחד עם זאת לא מסכנת אותנו בשל נהג שמשתולל על הכביש.
אני רוצה לציין עוד דבר, בהקשר אחר. בשבוע הבא אני מעלה לוועדת שרים הצעת חוק שמדברת על עונשי מינימום במקרים של תאונות פגע וברח. לשמחתי, דווקא בהקשר הזה, קיבלתי גיבוי נרחב וחזק משר המשפטים נאמן וגם מהיועץ המשפטי לממשלה. יש מקום – ואגב, גם הציבור משווע ומצפה לראות אותנו, המחוקקים, עושים מעשה – שלא ניתן לכל מיני עסקאות טיעון לאפשר לנהגים שפגעו וברחו לצאת במשורה או לצאת בעונשים מאוד מזעריים כאשר הם עשו במודע מעשה שלא ייעשה.
אני לא מדברת על הדריסה, זה דבר שיכול לקרות, ובוודאי אני רוצה להאמין שזה לא נעשה בכוונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
על ההפקרה את מדברת.
רונית תירוש (קדימה):
אבל ההפקרה של הפצוע על הכביש נעשית במודע. ראינו איך הנהגים הללו גם מסדרים לעצמם אליבי, מנסים להסתיר ראיות, וראה זה פלא, כשהם מגיעים לבתי-המשפט הם זוכים לעסקאות טיעון. אגב, לא ברור לי לחלוטין מה הביא את הפרקליטות להסכים לעסקאות טיעון, שהרי ההוכחות נמצאות בשטח וברור שהנהג פשוט בזדון ובמודע הפקיר פצוע על הכביש. לכן אני מקווה מאוד שכשאביא את ההצעה הזאת לוועדת שרים היא תזכה לאישור מקיר לקיר של כל השרים.
ושוב, אני רוצה להודות לוועדה שבמקרה הספציפי הזה, של מראות צד, אנחנו פשוט נענים – ואני אומרת: זה לא רעיון שלי, הרעיון הזה להצעת החוק ניתן לי על-ידי הורים ששכלו את ילדיהם בדיוק במקרים הללו, כשהילדים הרכים הללו חצו את הכביש, הנהג שלא היה לו שדה ראייה מלא פשוט המשיך בנסיעה ופגע בהם. אני מקווה שהפתרון הזה אכן ימנע את התאונות הללו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כמובן, השר ישיב על הצעת החוק ולא על התוכנית רחבת הטווח של חברת הכנסת רונית תירוש, שהיתה מאוד מעניינת. אנחנו נתייחס רק להצעת החוק שמובאת בפנינו.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עניינה של הצעת החוק בחיובם של כלל נהגי רכב המסיעים תלמידים בהתקנת מראות צד מיוחדות ברכבם. מטרת הצעת החוק היא בעיקרה צמצום התאונות בין כלי רכב לתלמידים, הנגרמות כתוצאה מ"שטחים מתים" – –
היו"ר ראובן ריבלין:
להגביר את מגביר הקול.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
– – שהנהג אינו יכול לראות ממקום מושבו.
עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק. אשר על כן אבקש לתמוך בהצעת החוק.
אשר לדברים הנוספים שאמרה חברת הכנסת רונית תירוש, אני מברך על מעורבות חברי כנסת גם בהצעות וגם ביוזמות חקיקה בכל נושא הרכב, בכל נושא תאונות הדרכים. זה נושא ערכי ומעשי בעל חשיבות ממדרגה ראשונה, ואני מקווה שכל חוק שיתרום לעוד אמצעים, גם יסייע לצמצם את הפגיעה האפשרית – אנחנו מדברים כאן על תלמידים, על נערים ונערות, על ילדים וילדות – בהחלט אני רואה בזה חשיבות רבה.
גם בעובדה שהכנסת עוסקת בנושאים האלה אני רואה חשיבות רבה, מבחינת העברת המסר לציבור, משום שהממשלה משקיעה – תמיד אפשר גם יותר, אבל ההשקעות הן חסרות תקדים בתשתיות ובתחומים רבים שקשורים למאבק בתאונות הדרכים, להגברת הבטיחות, אבל בסופו של דבר הנהגים צריכים לנהוג באחריות, תרתי משמע. לכן, כל הסברה ועיסוק בנושא, אם ישכנעו עוד נהג או נהגת לנהוג ביתר זהירות – כבר הרווח לצד העיסוק בנושא הזה.
כאמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לשר התחבורה. רבותי, הממשלה תומכת, ואין מתנגד בין חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת, השר ישב ויוכל להצביע גם הוא.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מראות צד ברכב המשמש להסעות תלמידים), התש"ע–2010, של חברת הכנסת – וביוזמת חברת הכנסת – רונית תירוש. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 50
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מראות צד ברכב המשמש להסעות תלמידים), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מראות צד ברכב המשמש להסעות תלמידים), התש"ע–2010, שיצאה מתחת ידיה של חברת הכנסת רונית תירוש, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכלכלה כדי להכינה לקריאה ראשונה. תודה.