קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסמכי הסכמה), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/944/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר מגלי והבה:
יש הצעה אחרת, מוצמדת, אותה הצעת חוק – הצעת חוק זכויות החולה. אנחנו מזמינים כמובן את חבר הכנסת סעיד נפאע. בבקשה, אדוני. יש לך שלוש דקות.
סעיד נפאע (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, תודה, כבוד ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, אני למעשה מצטרף לכל מלה שאמרה חברת הכנסת סולודקין בנושא הזה, אבל אני ממש מתפלא על עמדת הוועדה לענייני חקיקה, כי מה חוק זכויות החולה אומר? החוק אומר: "מטרת חוק זה לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו", והשאלה הנשאלת: האם בהצעה הזאת יש משום חריגה ממטרת החוק?
אני אוסיף ואצטט: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות"; סעיף 5 לחוק. מה יותר מהדברים האלה המצריכים תמיכה דווקא בהצעה שכזאת? ובסעיף 10 נאמר: "מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי, ישמרו על כבודו". ובסעיף 2: "ייקבעו הוראות בדבר שמירה על כבודו של החולה".
בסעיף 13 ו-14 הרלוונטיים להצעה זו: "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה", בין היתר, "מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר". האם מטופל שמבקשים לפלוש לגופו, אין זה "אורח סביר" שיבין את הטיפול שהולכים לתת לו? ולכן, נוסף על כך, לפי אותו סעיף: "הדרוש הוא הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי-תלות".
אלה הן למעשה הוראות חוק זכויות החולה. ממש מפליא הדבר, או שכנראה בגלל השאלה שוועדת השרים בדרך כלל כנראה שואלת – מנין באה ההצעה, מאיזה ספסלים. נימוק ענייני אני לא מוצא, לצערי הרב, בהחלטה של ועדת השרים.
ההצעה שלי עלתה במושב הקודם, ואותה תשובה, הגברת סולודקין, שניתנה לך, ניתנה גם על ההצעה הזאת, אבל באמת, התהייה גדולה, כאשר ההצעה באה להשלים למעשה את מה שנקבע בחוק עצמו, לא חורגת ולו באות אחת ממטרות החוק, הוועדה לענייני חקיקה מוצאת לנכון לדחות אותה.
בכל זאת אני מצטרף לחברתי חברת הכנסת – להעביר את זה לוועדה, אולי באמת תבוא הישועה מהוועדה. תודה.
זאב אלקין (הליכוד):
כהצעה לסדר-היום?
סעיד נפאע (בל"ד):
כן כן. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
אדוני סגן שר הבריאות, בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנושא שבו הצעת החוק של חברי הכנסת עוסקת הוא נושא חשוב: הדרך שבה מתקבלת הסכמה מדעת לטיפולים רפואיים ממטופלים דוברי שפות שונות. לדעתנו, החוק הקיים נותן פתרון לכך ואין כל צורך בתיקון החוק בנקודה זו ובאופן שהוצע.
הצעת החוק מבקשת לקבוע שמוסדות רפואיים או מטפלים בכל מקום יהיו חייבים לספק למטופלים טופסי הסכמה לטיפול רפואי גם בשפות ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית. העיקר בהסכמה מדעת איננו הטופס, אלא ההסבר שניתן למטופל בשיחה עם המטפל. החוק מחייב כבר היום, בסעיף 13(ג), למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו לצורך הסכמה "באופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי-תלות", וזה בהחלט כולל – שאם צריך שיהיה תרגום, יש לדאוג לתרגום. יש לתת הסבר בשפה המתאימה למטופל, גם מבחינת שפת הדיבור שלו וגם מבחינת גילו, רמת ההבנה שלו ומצבו הנפשי והשכלי, כדי שאכן יבין וייתן הסכמה שהיא מדעת.
משרד הבריאות הוציא שורה של הנחיות בנושא זה למוסדות הרפואיים ולרופאים, ובפרט כשיצא באמצע ספטמבר חוזר מס' 23/2010 של משרד הבריאות בנושא "השימוש בטופסי ההסכמה בתהליך קבלת הסכמה מדעת לטיפול", והוא מפנה באופן מיוחד את תשומת לב המטפלים לכך שעומדים לרשותם טופסי הסכמה לעשרות רבות של סוגי טיפולים בארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. באתר ההסתדרות הרפואית בישראל כל הטפסים תורגמו באופן אמין ומקצועי והם נגישים חינם לא רק לרופאים, אלא גם לציבור הרחב, שיכול להיכנס ולחפש טופס לפי מילת חיפוש.
מעבר לכך שהצעת החוק איננה נחוצה, במיוחד כיום לאחר הוצאת החוזר הנ"ל, הרי שההצעה כלל לא מתייחסת לעיקר, והוא מתן וקבלת הסבר בשפה מובנת ובאופן מובן. הטופס הכתוב איננו העיקר. יתר על כן, לא כל פעולה רפואית מצריכה טופס הסכמה, אבל כל פעולה רפואית מצריכה מתן הסבר בשפה מובנת למטופל. דווקא הכלל הקיים כיום בחוק, שאינו מתייחד לשפות מסוימות, אלא מכוון להבנתנו של המטופל, עדיף. לפעמים לא רק השפה היא בעיה, אלא תפיסת עולם שונה, ראייה תרבותית שונה של מצבי בריאות וחולי.
משרד הבריאות נכנס באופן אינטנסיבי לנושא ההנגשה הלשונית של שירותי הבריאות ונעשים צעדים בנושא זה גם ברמת קביעת נהלים וגם בקביעת סטנדרטים לקופות-החולים. איננו נעצרים בחובות החוקיות, אלא אנו עושים הרבה מעבר לחובה. יש כמובן גם מספר גדל והולך של דוברי שפות נוספות בישראל: צרפתית, תאית, סינית, רומנית. יש עדיפות לכלל גמיש – כפי שקיים – שייתן מענה לכל האפשרויות.
ביחס לאמהרית, אבקש לציין שאנו פועלים בשיתוף נציגים מעדת יוצאי אתיופיה ונעזרים במומחים להנגשה לשונית, ומהם אנו למדים כי אין צורך במסמכים כתובים באמהרית, שכן רוב העולים שאינם דוברים ומבינים עברית אינם קוראים גם אמהרית. יש גם עולים מאתיופיה הדוברים שפה שונה – טיגרית – ויש להם צורך בתרגום טוב בעל-פה ומותאם תרבותית, ובזה אנו ממקדים את מאמצינו ומשיגים תוצאות.
לדעתנו, המצב החוקי הנוכחי הוא מספק ומידתי, ואנו עושים רבות כדי לשפר את המצב בפועל בלי צורך בתיקון החוק, ובפרט באופן שבו הוצע לתקנו. לפיכך החליטה הממשלה להתנגד להצעת החוק. אם אתם רוצים להפוך את זה להצעה לסדר-היום, אני מסכים.
אני רק רוצה להעיר עוד דבר אחד: אנחנו עשינו דבר חדש במשרד ביוזמתי – זה כבר כמה חודשים שאנחנו מחייבים שמי שחותם על הסכמה לטיפול רפואי או ניתוח חייב לקבל עותק, מה שלא היה עד היום. החולה או מי שחותם מטעם המשפחה חייב לקבל עותק של מה שהוא חתום עליו. אני חושב שגם זה יעזור לכל הדברים.
לכן, אדוני היושב-ראש, אם המציעים מציעים להעביר את זה כהצעה לסדר-היום, אני מסכים.
היו"ר מגלי והבה:
תודה, אדוני סגן שר הבריאות. אני חייב לשאול את המציעים – חברת הכנסת סולודקין מסכימה, חבר הכנסת נפאע מסכים. אם כך, אנחנו הפעם – מכיוון שהצעות החוק הפכו להצעה לסדר-היום, לא נצביע פעמיים על אותן הצעות החוק. אנחנו נצביע על שתי הצעות שהן זהות, ולכן ההצבעה תהיה הצבעה אחת והן ייהפכו להצעה לסדר-היום כמובן ויידונו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אנחנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הנושאים לוועדה – 39
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושאים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 39, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, שתי ההצעות לסדר-היום, של חברת הכנסת סולודקין ושל חבר הכנסת נפאע, יועברו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון – כהצעות לסדר-היום.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום לישיבה זו. היום בשעה 17:00 נקיים ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה, במלאות 15 שנים להירצחו. ישיבה זו נעולה. תודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:01.