קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2430/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר ראובן ריבלין: אנו עוברים – כבוד שר החינוך נמצא, ראיתי אותו כאן, והוא המשיב על הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), של חבר הכנסת זבולון אורלב. הנמקה מהמקום – אדוני, בבקשה. חבר הכנסת אורלב, הואיל והנושא הוא נושא ציבורי מהמעלה הראשונה, אני מרשה לך לעלות. גם השר ישיב. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות ליושב-ראש על כך שהכיר בכך שהחוק שאנו מציגים, התיקון להצעת חוק העונשין, החמרת ענישה על תקיפת עובד חינוך, הוא חוק שיש לו משמעות ציבורית רחבה. מדובר בציבור של כ-120,000 עובדים, מגני-הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, שרובם הגדול עובדים חשופים בצריח מול כלל הציבור. הצעת החוק אומרת שתוקף עובד חינוך בזמן עבודתו, והתקיפה קשורה למילוי חובתו – החמרת ענישה תעלה את הרף משלוש שנים לחמש שנים, ללא צורך להוכיח קיומן של נסיבות מחמירות נוספות, הנדרשות בדרך כלל לגבי תקיפה של עובדי ציבור אחרים. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשר החינוך, שפתח מהלך נכון וראוי לחזק את מעמד המורים, ובעיקר לתת להם סמכויות ראויות כדי שיוכלו להיות מנהיגים חינוכיים ראויים, ובמסגרת זו להודות לו גם על תמיכתו בהצעת החוק הזאת, שמשתלבת במדיניות של להעלאת הסמכות המורית. לצערנו, גם על-פי סקרים וגם על-פי מחקרים שנעשו, אדוני היושב-ראש – וריכז אותם מרכז המידע והמחקר של הכנסת על-ידי שלי מזרחי, באישור הודיה קין, ראש הצוות – יש נתונים של שני גורמים: אחד, נעשה סקר על-ידי חברת "גיאוקרטוגרפיה", שהוזמן על-ידי ארגון המורים, ובין שלל הממצאים נמצא שבשנת הלימודים תש"ע 56% מהמורים נתקלו באלימות כלשהי שהופנתה כלפיהם. בשנת הלימודים תש"ע 5% מהמורים – 5% מ-120,000 מורים זה אלפי מורים, כ-6,000 מורים – חוו אלימות פיזית שהופנתה אליהם. כמו כן נמצא – וזה נתון מאוד משמעותי לחוק הזה, יש לו מסר חשוב – 36% מהמורים חשים חסרי אונים בהתמודדות מול הורי תלמידים שמפנים כלפיהם אלימות, ו-47% מהמורים סבורים כי ניתן להפחית את תופעת האלימות כלפי מורים על-ידי בניית מערכת ענישה אפקטיבית, והרי לך החוק. מהמשרד לביטחון פנים, אדוני השר לביטחון פנים, נמסר כי בשנת הלימודים האחרונה מדובר על כ-45 מקרים, ובכללם חבלה גופנית חמורה, מעשה מגונה בכוח, ניסיון לרצח, וזאת, כמובן, נוסף על תקיפת המורים בתפקידם. לכן אנחנו מבקשים לאשר את החוק בקריאה טרומית, כדי להביא מסר למורי ישראל: הכנסת והציבור בישראל יגנו עליכם, כדי שתוכלו למלא את שליחותכם החשובה והראויה בצורה הוגנת. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אני מזמין את שר החינוך. ודאי ישמח לדעת שביציע האורחים נמצאות תלמידות בית-הספר "בית חנה", שהן אורחות היחידה לדמוקרטיה, והן בתלבושת אחידה, ואתה רואה, אדוני השר, שתלבושת אחידה היא תלבושת יפה. ברוכות הבאות לכנסת. בבקשה, אדוני. שר החינוך גדעון סער: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את ידידי יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת זבולון אורלב, על יוזמת החקיקה שלו. הודעתי כבר בסוף חודש אוגוסט בכנסי מנהלים שקיימתי בכל הארץ לפני פתיחת שנת הלימודים, שעם חזרת הכנסת למושב החורף נפעל יחד להעביר את יוזמת החקיקה הזאת. אני חושב שהיא חשובה, ואכן, בישיבת ועדת השרים לחקיקה ביום א' האחרון אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה טרומית, בכפוף לתיאום הליכי החקיקה בהמשך עם משרדי המשפטים, החינוך וביטחון הפנים. אני תומך בהצעת החוק, ורואה בה מסר חשוב ביותר לציבור עובדי ההוראה במדינת ישראל, כי ההצעה מבהירה את חומרת היתר שבה יש לראות אלימות שמופנית כלפי עובדי הוראה, וגם את רמת הענישה הראויה על אלימות כזאת. תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם על-ידי תלמידים או על-ידי הורים היא דבר שיש לראותו בחומרה. כולנו ראינו מקרה חמור ביותר שקרה בשבוע שעבר בעין-מאהל כדוגמה להתנהלות כזאת, והמסר שמשגר אישור הצעת החוק על-ידי מליאת הכנסת, כפי שאני מקווה שיהיה בעוד דקות ספורות, הוא שהמורים, צוותי ההוראה והמנהלים אינם צריכים להרגיש מופקרים אלא להרגיש שיש להם גיבוי. הצעת החוק הזאת ודאי משתלבת במדיניות שלנו, שגם הכנסת נטלה בה חלק כאשר אישרה, בין היתר, את התיקון לחוק זכויות התלמיד, שהבאתי לכאן בתחילת כהונתי – מדיניות שמבוססת על חיזוק מעמד המורה, על חיזוק המשמעת בבתי-הספר ועל אפס סובלנות לאלימות, וכל הדברים האלה מגולמים גם בהצעת החוק הזאת. מעבר לכך ביקשני למסור שר המשפטים שהוא הנחה לבחון בהליך נפרד – אני מדגיש: בהליך נפרד מחקיקת החוק – אפשרות להחמרת ענישה על עבירות של תוקפי עובדי ציבור בכלל. אינני בטוח שצריך לגזור גזירה שווה לכל סוגי עובדי הציבור; צריך לפעול בשיקול דעת, אבל לעניין המורים קיבלה הממשלה החלטה ברורה. ועל כן, מאחר שאני יודע שההתניה מקובלת על המציע, אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית ולהעבירה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. חבר הכנסת אורלב, אדוני מסכים להתניית הממשלה? אם כך, יש הסכמה של הממשלה. קמה זכות לחבר כנסת להתנגד, וחבר הכנסת זחאלקה מבקש להתנגד. לרשותו עומדות שלוש דקות מלאות כדי לנסות ולשכנע את הכנסת מדוע להתנגד להצעת החוק הזאת. בבקשה, חבר הכנסת זחאלקה, שלוש דקות לרשותך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין ספק שמניעיו של חבר הכנסת אורלב הם מניעים כשרים – הוא רוצה להגן על עובדי חינוך. אני שותף לעמדה הזאת. אני חבר ועדת החינוך, ואני חושב שצריך להגן על המורים וגם לשפר את מעמדם. אבל יש בעיה בשרשרת החוקים שמעבירים בכנסת, שכולם הולכים בכיוון אחד: החמרת ענישה. ידוע – במקום לטפל בבעיה בצורה נכונה, פשוט, כאילו עשינו משהו. כאילו עשינו משהו. במקום לטפל בנגע האלימות, באים ומציעים להחמיר ענישה. אני לא שמעתי – ולפי מיטב ידיעתי, החמרת ענישה, לא היא מונעת אלימות, כבוד השר. לא היא מונעת אלימות. ידוע שמה שמונע אלימות זה ההיתכנות שהתוקף האלים ייתפס וייכנס לבית-סוהר ויקבל את העונש שלו. עכשיו אנחנו באים – במקום – מחפשים את השקל מתחת לפנס. הנה, אפשר – אנחנו עשינו משהו: החמרנו בענישה – והולכים הביתה: עשינו משהו. עד שנגיע לנקודה הזאת אני רוצה לראות פעילות אמיתית – גם של משרד החינוך, גם של המשטרה, גם של הרשויות המקומיות, בעניין אלימות בבתי-הספר. החמרת הענישה לא תפתור את הבעיה. היא זורה חול בעיניים, וכאשר הולכים לכתובת הלא-נכונה, מגיעים למצב שבו לא עושים באמת. אני יודע על מצבים שבהם אומרים – אנטנות סלולריות גורמות לסרטן, ואנשים תוקפים את האנטנות, כאשר גורם הסרטן הוא אחר לגמרי. עוזבים את הגורם האמיתי והולכים למשהו שרואים מול העיניים. הכי קל בעולם לבוא כאן ולהציע הצעת חוק, שעל פניה באה לשרת את העניין, אבל היא מסיטה את דעתנו מהדרך הנכונה לטפל בבעיה. לכן אני קורא לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק הזאת, במיוחד שיש בה סעיפים "ללא נסיבות מחמירות", וכל הדברים האלה, שאני לא חושב שנכון להכניס אותם לספר החוקים. תודה רבה. אני תומך בעיקרון, אבל מתנגד לחוק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. רבותי, נא לשבת על מקומותיכם, שכן אנחנו מצביעים. אני נותן לכם 30 שניות לשבת. לא תישמע טענה אחר כך "לא הספקתי" וכיוצא באלה. האם אנחנו צלצלנו? יפה, בסדר גמור. אוקיי, אנחנו מצביעים, כבוד שר השיכון. הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), התש"ע–2010, שיצאה תחת ידו וביוזמתו של חבר הכנסת זבולון אורלב ובהסכמת שר החינוך גדעון סער – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 61 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 61 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), התש"ע–2010, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך – – – קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: סליחה, הואיל וזה חוק עונשין, ההצעה תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדי להכינה לקריאה ראשונה. זבולון אורלב (הבית היהודי): – – – היו"ר ראובן ריבלין: האם אדוני רוצה ועדת חינוך? זה יועבר לוועדת הכנסת כדי לקבוע את הוועדה הייעודית.