קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 61) (סמכויות רשם), התשע"א–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/540).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, רבותי: הצעת חוק בתי-המשפט, תיקון מס' 61 (סמכויות רשם), התשע"א–2010. יציג את הצעת החוק השר מיכאל איתן. השר מיכאל איתן: טוב, הפעם אני כבר – אני לא יכול לצרף את דברי הפתיחה שלי מקודם, הא? אני לא אתחיל מהאמצע, אני אתחיל מההתחלה, כי מי ששוגה צריך לתרגל פעמיים, תרגול נוסף – – – היו"ר יצחק וקנין: השר מיכאל איתן, אותך אי-אפשר אף פעם להפיל, בשום דבר. השר מיכאל איתן: טוב, תודה על הקומפלימנט. ובכן, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה טובה אני מביא את תיקון מס' 61 – בהצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 61) (סמכויות רשם), ודברי ההסבר הם כדלקמן: תכליתו של התיקון המוצע היא להסמיך רשמים לדון בתביעות אזרחיות, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 50,000 שקלים. הסמכת הרשמים לדון בתביעות כאמור תהווה מנוף לייעול מערכת בתי-המשפט ותביא להקלה משמעותית בעומס המוטל על שופטים באמצעות הפחתה של מלאי התיקים הקיימים היום. על-פי דוח חצי שנתי שפרסם מנהל בתי-המשפט, למחצית הראשונה של שנת 2010, מלאי התיקים האזרחיים בסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים עומד על 78,421 תיקים. זאת כמות אדירה שמכבידה מאוד, ועל-ידי הסמכת הרשמים היא תקל על כל השותפים לתהליך המשפטי, לשופטים, ללקוחות, למתדיינים, ואנחנו מקווים מאוד שהכנסת באמת תאשר את הצעת החוק הזו. מדובר בתביעות אשר אינן מורכבות באופן יחסי, כמובן, ולכן די שרשם ידון בהן, ואין צורך בשופט מקצועי. כך, למשל, הדיון בתביעות כאמור המוגשות לבית-משפט השלום מתנהל על-פי פרוצדורה מיוחדת של סדר דיון מהיר המוסדר במסגרת פרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, והמיועדת להביא לסיום מהיר ויעיל של סכסוכים בסכומים נמוכים באופן יחסי. כמו כן, גם תביעות המוגשות לבתי-המשפט לתביעות קטנות, כשסכום התביעה או שווי הנושא שלהן אינו עולה על כ-30,000 שקלים, נדונות אף הן בפרוצדורה מיוחדת ומהירה, כך שבית-המשפט לתביעות קטנות רשאי לקבל ראיה גם אם אינה קבילה בבית-המשפט, ואינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבתי-המשפט האחרים. עם זאת, מוצע כי הסמכות שתוקנה לרשמים על-פי התיקון המוצע הזה, לא תחול על שלושה סוגי תביעות: 1. תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף, לרבות כאלה שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, זאת לאור הקושי לכמת תביעות כאמור; 2. תביעות שהוגשו כבקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות, זאת בשל מורכבותן של תביעות אלה; 3. תביעות שבסמכות בית-המשפט לענייני משפחה, זאת בשל הייחודיות של העניינים הנדונים בבית-המשפט לענייני משפחה ואופן ניהול ההליך בהן, המחייבים כשירות מיוחדת של השופטים הדנים בהן, ועל כן לא ייעשה שימוש באמצעות עבודתם של הרשמים. הממשלה מבקשת, על כן, כי הכנסת תתמוך בהצעת חוק זו ותעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר מיכאל איתן. אם כן, רבותי, אני פותח את הדיון על הצעת החוק. נרשמו חמישה דוברים. יש חבר כנסת – – – נסים זאב (ש"ס): אני רשום, לא? היו"ר יצחק וקנין: אתה לא רשום, חבר הכנסת נסים זאב, לרשום אותך? אני חושב שתוותר לנו. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, ראשון הדוברים – אני סוגר את הרשימה. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – נסים זאב לא צריך להירשם. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: אוקיי, אני מוסיף אותך לרשימה, חבר הכנסת נסים זאב, ואני נועל את הרשימה עם נסים זאב. חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא; חבר הכנסת משה גפני – איננו; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו; חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו. חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לרשותך שלוש דקות. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אין מחלוקת שהעומס על בתי-המשפט הוא בלתי נסבל וכתוצאה מכך נגרמים עיוותי דין. אדם לא מקבל את השירות שהוא צריך לקבל. אבל השאלה היא האם הפתרונות המוצעים, שהם פתרונות טכניים, הם אכן הפתרון. בואו ניקח לדוגמה דבר נורא פשוט: אדם הגיש תביעה על סכום של 30,000 שקל לבית-משפט לתביעות קטנות. התביעה הזו תידון בפני שופט שמונה לתפקידו על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, והוא שופט מקצועי. אבל אם הוא יגיש תביעה על 35,000 שקל שאינה בסמכותו של בית-משפט לתביעות קטנות, זה יטופל על-ידי רשם. אם אנחנו רוצים טיפול רציני בתביעות צריך למנות שופטים שיטפלו בהן. אפשרות שנייה זה להגדיל את סמכותו של בית-המשפט לתביעות קטנות ששם הדיון מהיר יותר, פשוט יותר, ועל-ידי כך נקל את העומס. אבל מה אנחנו עושים? אנחנו אומרים ככה – בואו ניתן לרשמים שלא נבחרו להיות שופטים, שלא מונו על-ידי הוועדה, ניתן להם סמכויות לטפל בתיקים עד סכום של 50,000 שקל, שהוא יותר מסמכות של שופט שיושב בבית-דין לתביעות קטנות. זה חסר היגיון. זה אולי יפתור את בעיית 78,000 התיקים שהם עד 50,000 – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דוד רותם, רשמים הם עורכי-דין במקצועם. אברהם מיכאלי (ש"ס): כולם עורכי-דין. דוד רותם (ישראל ביתנו): כולם עורכי-דין. יש בארץ הזאת כמעט 50,000 עורכי-דין, אבל לא מעבירים להם תיקים להכרעה. אברהם מיכאלי (ש"ס): היה אתמול. דוד רותם (ישראל ביתנו): אני מדבר על מצב שבו בעצם אנחנו עוקפים את הוועדה למינוי שופטים, הקבועה בחוק, על-ידי כך שאנחנו ממנים רשמים בדרך אחרת, שאינה דרך הוועדה, והם בעצם משמשים בתפקידי שופט, כי מרבית התיקים שמוגשים בארץ הם תיקים עד 50,000 שקל. עכשיו, השר איתן, אני רוצה להציע עוד הצעה, שאני רוצה שתשמע אותה. השר מיכאל איתן: אני אשמח מאוד, אבל אנחנו כאן עסוקים בבירור מסוים, ואני בא לשמוע את ההצעה. דוד רותם (ישראל ביתנו): תראה, בוא נאמר ככה, למה לכם להתעסק ב"בירור מסוים"? הרי החוק הזה יגיע גם לוועדת החוקה. אדוני, עוזרו של שר המשפטים, כדאי שגם אתה תקשיב. אברהם מיכאלי (ש"ס): אני רואה שהפכת אותו לחבר הכנסת – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): אלקין, אתה מפריע לי. זאב אלקין (הליכוד): פעם ראשונה – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): זאת לא הפעם הראשונה ובטח גם לא הפעם האחרונה, אבל עוד לא התרגלתי שאתה מפריע לי. העובדה שבאים וקובעים שבתביעות על פיצויי גוף, כולל בגין תאונות דרכים, שבהן חישוב הנזק הוא מאוד פשוט, ובדרך כלל אין ויכוח על האחריות – למה שלא ידון בזה רשם? להיפך, אלה התביעות שהרבה יותר קל לסלק בדיון מהיר מאשר תביעות שבהן אדם צריך להביא ראיות. פה הוויכוח היחיד שיש זה מה גובה הנזק. אז יש תחשיבי נזק, שכל אחד מהצדדים מגיש, והשופט צריך לבחור את דרך האמצע ביניהם. אבל לא יכול להיות שדווקא התיקים האלה, ששר המשפטים תמיד טוען שאלה תיקים שצריכים ללכת לבוררות חובה כי כל מה שנשאר שם זה רק תביעת הנזק – את אלה אתם לא רוצים להעביר לרשמים. דווקא את התיקים האלה צריכים להעביר לרשמים, מפני ששם יש מצד אחד ניזוק, ומצד שני חברת ביטוח שיש לה גם עניין למשוך את הדיון. דווקא את התיקים האלה צריך לא להחריג אלא לקבוע שהם יבואו בפני הרשמים. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. יעלה חבר הכנסת נסים זאב. בזה אנחנו חותמים את רשימת הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרי הכלל שדין פרוטה כדין מאה זה לא המצאה בעלמא. מה לי 50,000? מה לי 30,000? מה לי סדר דין מהיר, סדר דין מקוצר, אחת ארוכה ואחת קצרה? במקום לטפל בבעיה, במהות, אנחנו מוסיפים כל פעם תיקון על תיקון. פעם תיקון יסוד, פעם תיקון חצות, פעם תיקון רחל – כל פעם מתקנים עוד תיקונים, במקום לטפל בשורש הבעיה. עכשיו, תראו מה קורה: יש 700 תקנות, ואולי כולם ניתנים למחיקה. בסדר-הדין האזרחי מ-1984 התקנות האלה חלות, ורובן ככולן עוסקות בניהול ההליכים. העומס של הניירת – למשל בנושא של גילוי מסמכים – פעם זה מתבקש באופן אוטומטי, וזה כולל תצהיר וכל מה שדרוש. כבר מתחילת הדיון לצורך הדיון אתה רואה שהניירת מונחת לפני השופט, ואפשר לנהל את הדיון ולהתחיל בדיון לגופו של עניין; ופעם אתה רואה שכל פעם צריך השופט לקבל החלטה להביא נייר כזה, נייר אחר, וזה מנפח את הניירת. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שלא מובן לי מה זה רשם; פעם רשם, כולנו זוכרים, היה לו כמעט מעמד של מזכיר בבית-המשפט, לא יותר מזה. גם אם הוא היה עורך-דין, הסמכויות שהיו לו היו סמכויות מינהליות. עכשיו הוא הפך להיות מיני-שופט. זאת אומרת, אנחנו כל פעם אומרים שכדי להוריד מהעומס של בית-המשפט ניתן לו משהו נוסף, כדי שאנחנו נקל. אז אני חושב שבמקום להוסיף סמכויות לרשם – ואין לי בעיה עם זה – בואו תחליטו שהרשם הוא גם שופט, וניתן לו מעמד של שופט, אולי גם משכורת של שופט, למה לא? אבל אני חושב שבסופו של דבר הרשם מטפל בהרבה יותר תיקים משופט, כי לשופט לוקח לטפל בתיק חודשים, והרשם בסדר-דין מקוצר יכול לטפל בכמה תיקים ביום. אז הוא יכול בעצם לפתור בעיות בין אנשים ובין תובעים ונתבעים הרבה יותר במהירות וביעילות. ולכן, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו רוצים לטפל בבעיה, צריכים לטפל בעיקר, בשורש הבעיה, ולא כל פעם להוסיף טלאי על טלאי. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 61) (סמכויות רשם), התשע"א–2010 – קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 61) (סמכויות רשם), התשע"א–2010, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק אושרה ותועבר להמשך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט.