קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 59), התש"ע–2010 [מס' מ/484; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 7816; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק וקנין: סעיף מס' 10, רבותי, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 59), התש"ע–2010, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. חמש דקות לרשותך. אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 59), התש"ע–2010, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק הוגשה על-ידי הממשלה. אדוני היושב-ראש, הרקע להצעת החוק הינו המלצות הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל, בראשותו של פרופסור זוהר גושן, אשר הוגשו עוד בשנת 2006 ליושב-ראש הרשות לניירות ערך, נדונו ארוכות בממשלה והוגשו כהצעת חוק ממשלתית בראשית שנת 2010. הצעת החוק הממשלתית עברה בקריאה ראשונה בחודש פברואר 2010, נדונה ארוכות בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, והיא מובאת כעת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היסוד העיקרי בהצעה הוא הקמת מחלקה כלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, לפחות בשלב הראשון, שבה יכהנו שופטים בעלי מומחיות כלכלית, ואשר תדון בהליכים אזרחיים, מינהליים ופליליים בתחום התאגידים וניירות הערך. עניינים אלה הם עניינים סבוכים ודינמיים המחייבים ידע ומומחיות. הקמת מחלקה מקצועית ובעלת מומחיות מיוחדת כאמור, אמורה לייעל, לזרז ולשכלל את האכיפה הפלילית, המינהלית והאזרחית בתחומים אלה, להביא לפסיקה עקבית ואחידה יותר ולשפר את היציבות והוודאות בענפים כלכליים מרכזיים במשק. ההסדרים העיקריים מרוכזים בסימן חדש שמוצע להוסיף לחוק בתי-המשפט, שכותרתו: "מחלקה כלכלית". עוד כוללת ההצעה כמה הסדרים חדשים הנוגעים לכללי הסמכות ולערעורים בעניינים אלה, וכן תיקונים עקיפים בחוקים הרלוונטיים. יום התחילה המוצע הוא 15 בדצמבר 2010. ההסדרים החדשים לא יחולו על תיקים תלויים ועומדים אלא על תיקים חדשים בלבד, כלומר על תיקים שהוגשו לבית-המשפט מיום 15 בדצמבר 2010 ואילך. אפרט מעט על ההסדרים השונים שבהצעת החוק. ראשית כול, מוצע לקבוע כי עניינים כלכליים המוגדרים בחוק כרשימה סגורה של עניינים, יהיו בסמכות העניינית של בתי-המשפט המחוזיים. העניינים הכלכליים כוללים הליכים אזרחיים ופליליים לפי חוק ניירות ערך, חוק החברות, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות וכן סכסוכים בין בעלי מניות הנוגעים לזכויותיהם או לחובותיהם ככאלה. גם ערעור על פסק בוררות, כשפסק הבוררות עוסק בסכסוך לפי אחד החוקים האלה, מוגדר עניין כלכלי. מרבית ההליכים לפי חוקים אלה נדונים גם היום בפני בתי-המשפט המחוזיים. השינויים העיקריים מבחינת כללי הסמכות העניינית הם בכל הנוגע להליכים אזרחיים לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ולהליכים הפליליים, אשר לפי המצב החוקי הקיים נדונים בפני בתי-משפט השלום. כמו כן ניתנה לשר המשפטים סמכות להוסיף עניינים לרשימת העניינים הכלכליים והעניינים הכלכליים-מינהליים, זאת בהסכמת נשיאת בית-המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. נוסף על כך, כאמור, מוצע להקים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו מחלקה כלכלית. שופטי המחלקה הכלכלית ימונו לתקופה של ארבע שנים, שיהיה אפשר להאריכה בתקופות נוספות. המינוי ייעשה על-ידי נשיאת בית-המשפט העליון בהתייעצות עם נשיאי בתי-המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר. שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת נשיאת בית-המשפט העליון, את המספר המקסימלי של השופטים שאפשר למנות למחלקה הכלכלית. המחלקה הכלכלית תהיה בעלת הסמכות הבלעדית לדון בעניינים כלכליים, אזרחיים ופליליים אם הם נמצאים בסמכות המקומית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ובעניינים הכלכליים-מינהליים כולם. כדי להבהיר, אציין לדוגמה כי עניין כלכלי אזרחי או פלילי שבסמכות המקומית של מחוז ירושלים יהיה אומנם בסמכות העניינית של בית-משפט מחוזי, אך לא יידון על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית, שתוקם, לפחות בשלב ראשון, רק בתל-אביב, אלא על-ידי השופטים "הרגילים" של בית-המשפט המחוזי בירושלים. חשוב לי לציין כבר עתה שבכוונת הממשלה לאפשר בעתיד העברה של כל התיקים הכלכליים לבית-המשפט בתל-אביב, ללא התחשבות בכללי הסמכות המקומית. זאת באמצעות סעיף שהממשלה מבקשת לחוקק באמצעות חוק ההסדרים בפעם השנייה כבר, שכן ניסיון כזה נעשה כבר במסגרת חוק ההסדרים הקודם – אך נכשל. מכל מקום, בשלב זה לא הוכנס להצעת החוק סעיף המתגבר על כללי הסמכות המקומית בעניינים אזרחיים ופליליים. לגבי הקמת המחלקה הכלכלית בתל-אביב, כעת מונח לפניכם נוסח שמדבר על שתי גרסאות שזכו לקולות שקולים בוועדה: בגרסה הראשונה מוצע לקבוע בחוק מפורשות שתוקם מחלקה כלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, אך לצד זאת מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת נשיאת בית-המשפט העליון, להקים בעתיד מחלקות כלכליות נוספות בבתי-משפט מחוזיים אחרים, אם יהיה בכך צורך ואם תהיה לכך הצדקה. הצעה זאת עלתה בדיוני הוועדה וזכתה להתנגדות הממשלה. גרסה זו מקבלת את העמדה כי בשלב הראשון אפשר להקים מחלקה כלכלית ונכון להקים מחלקה כלכלית במחוז תל-אביב, לאור היקף התיקים הרלוונטיים והעובדה שממילא רובם המכריע מוגשים כיום לבית-המשפט בתל-אביב. עם זאת, ההצעה מאפשרת למערכת גמישות ושיקול דעת. ההצעה השנייה, שבה הממשלה תומכת – המחלקה הכלכלית מוקמת בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו בלבד, ולא ניתנת לשר המשפטים סמכות להקים מחלקות כלכליות נוספות. המשמעות היא שעל מנת להקים מחלקה כלכלית נוספת בעתיד יהיה צורך לתקן את חוק בתי-המשפט בהליך חקיקה בכנסת. עמדת הממשלה היא שממילא אין כוונה להקים מחלקות כלכליות נוספות והמטרה היא לרכז סמכויות במחלקה הכלכלית בתל-אביב. כאמור, עמדת הממשלה היא לתמוך בגרסה השנייה, ושתי הגרסאות מונחות לפניכם. אני לא אפרט עוד פה מעבר לזה, ולכן אני אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כאשר אני מזכיר שתחילה צריך להכריע, אדוני היושב-ראש, בין הגרסאות המוצעות בסעיף 4 להצעת החוק לעניין הקמת המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. אני כבר מודה, מראש, ליושב-ראש ועדת החוקה, שקידם את החוק הזה, לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית עם הצוות הרחב שלה, ואני באמת חושב שזאת באמת מהפכה מבחינה משפטית. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. אם כן, רבותי – כן, אדוני שר המשפטים, רוצה להגיב? להסביר את הגרסאות. אוקיי, אני אתן את האפשרות. זאב אלקין (הליכוד): למה? למה? השתכנענו מיושב-ראש הוועדה. היו"ר יצחק וקנין: אדוני השר מוותר? אם כן, רבותי, אני עובר להצעה על ההסתייגויות – שאין. רק רגע, רבותי, תנו לי. לשם החוק ולסעיפים 1–3 אין הסתייגויות, ואנחנו נצביע עליהם כהצעת הוועדה. רבותי, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–3 – 17 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, שם החוק וסעיפים 1–3 נתקבלו כהצעת הוועדה – 17 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 4. לסעיף 4, רבותי, יש שתי גרסאות. אני אקריא את הגרסאות ואגיד איך תהיה ההצבעה. גרסה א': תוקם בחוק מחלקה כלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, וכמו כן, שר המשפטים יוסמך, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, להקים מחלקות כלכליות בבתי-משפט מחוזיים נוספים. גרסה ב' אומרת: תוקם בחוק מחלקה כלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו בלבד. אם כן, מי שיצביע בעד, רבותי, הוא בעד גרסה א', ומי שמצביע נגד הוא בעד גרסה ב'. רבותי, מי בעד? מי נגד? רבותי. הצבעה מס' 11 בעד גרסה א' – אין בעד גרסה ב' – 20 נמנעים – אין גרסה ב' של סעיף 4 (סעיף 42ד המוצע) נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, 20 נגד, אין בעד ונמנעים אין. אם כן, התקבלה גרסה ב'. אנחנו ממשיכים ומצביעים על סעיף 4 על-פי הגרסה שנתקבלה, גרסה ב'. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד סעיף 4, עם גרסה ב' שנתקבלה – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 4, עם גרסה ב' שנתקבלה, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, סעיף 4 אושר, כולל גרסה ב'. רבותי, יש לנו סעיפים 5 עד 13, אין הסתייגויות, ואנחנו מצביעים על סעיפים אלה כהצעת הוועדה. מי בעד, מי נגד? הצבעה בעד סעיפים 5–13 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 5–13 נתקבלו. היו"ר יצחק וקנין: בעד – 21, אין מתנגדים ואין נמנעים. רבותי, הסעיפים התקבלו כהצעת הוועדה. אני עובר להצבעה בקריאה שלישית, כולל הסעיף שהתקבל בגרסה ב'. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 23 נגד – 1 נמנעים – אין חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 59), התש"ע–2010, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 23 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אדוני יושב-ראש הוועדה, הודיתם כבר לכל מי שצריך להודות.