קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התש"ע–2010 [מס' מ/516; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 11779; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק וקנין: אדוני רוצה להמשיך בסדר-היום. אם כן, רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התש"ע–2010. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני המליאה, שוב, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 2), שמובאת לפניכם לאחר דיון בוועדה. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, מעגן את הסמכות לכלוא איש כוח אויב שאינו שבוי מלחמה עד לתום פעולות האיבה בין מדינת ישראל לבין אותו כוח. מדובר במי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל, אבל הם לא חיילים בצבא סדיר, או שהם חברים בארגוני טרור שפועלים נגד ישראל. החוק בא להבטיח גם תנאי כליאה הולמים וגם ביקורת שיפוטית תקופתית. ב-2008, אדוני היושב-ראש, תוקן החוק, נוספו לו הוראות שונות, ובמסגרת התיקון הזה הוחלפו חלק מהסעיפים ונוספו סעיפים חדשים. עקב כך, בשלושה סעיפים בנוסח הסופי של החוק נותרה הפניה למספר סעיף שאינו נכון. מאחר שלא היה אפשר לפעול בדרך של תיקון טעות לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט, מוצע לתקן את ההפניות האמורות בהצעת חוק זו, ומשום כך הגענו למעמד הזה. אני מדגיש שבתי-המשפט הבינו כי ההפניות שגויות, ולמעשה פירשו את החוק כנדרש. לא נגרמו טעויות משפטיות, אבל למרות זאת מן הראוי, למען הסדר הטוב, לתקן בכל זאת את החוק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת צחי הנגבי. יש הסתייגות אחת, רבותי, של חבר הכנסת אריה אלדד, אבל הוא איננו. אם כן, הסתייגות זו לא תידון. אנחנו מצביעים עכשיו. רבותי. אין הסתייגויות, אם כן, לחוק, מכיוון שהמסתייג איננו. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק שירות ביטחון – – – קריאה: מרוב בלבול כבר הכול – – – היו"ר יצחק וקנין: על תיקון מס' 4 כבר הצבענו – – – מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: הוא הודיע "תיקון מס' 13", ואתה נימקת: כליאתם של – – – היו"ר יצחק וקנין: אני התכוונתי לפי הסדר שלי. אתה נימקת איזו הצעת חוק? מאיר שטרית (קדימה): תצביע על שניהם יחד. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, לא לא. 4 זה היה בסדר, הצבענו, זה היה בסדר. אני מציע כך, אדוני, בשביל הסדר הטוב: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13) – זה מה שאני קראתי – ואני מציע שכבודו ינמק את 13, ואחרי כן נעבור להצעת החוק הבאה, מאחר שזה מה שהונח לפני. קריאה: אבל הוא נימק על – – – קריאה: כי הוא עשה עלי לחץ פיזי מתון. היו"ר יצחק וקנין: כן כן, אנחנו נמתין על מנת שהכול יעבוד בסדר, אחרת – – – נסים זאב (ש"ס): לא משנה המספרים, מה שמשנה זה המסרים. המסר ברור. קריאות: – – – קריאה: – – – שיהיה מתח עד הדקה האחרונה – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): יריב, היום יושבי-ראש הוועדות – – – היו"ר יצחק וקנין: צריך לשים לב – אני מעלה יושב-ראש ועדה, אני לא שם לב מה הוא מנמק בדיוק. אני קורא לו לפי הסעיף – – – והוא מנמק משהו אחר בכלל. קריאות: שיעלה וינמק – – – היו"ר יצחק וקנין: לא לא, רבותי, דקה אחת. אנחנו – דקה אחת – עושים סדר בדבר הזה, כיוון ששינו לנו פה את סדר-היום. זה גם גורם לאיזה בלבול קטן. כמה דקות – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): זה מה שרצה – – – להוכיח לנו שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מצביעים. היו"ר יצחק וקנין: כן, זה כמעט קרה. זבולון אורלב (הבית היהודי): מי שלא הבין, אמרתי את זה בהומור. אני רואה – – – היו"ר יצחק וקנין: אם כן, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, יעלה ויציג את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התש"ע–2010. זבולון אורלב (הבית היהודי): – – – היו"ר יצחק וקנין: יציג אותה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על תיקון הטעות. חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), קובע למעשה כי – אני אקרא את הטקסט של תיקון סעיף 1. זבולון אורלב (הבית היהודי): – – – תיקון מס' 13. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 13. היו"ר יצחק וקנין: 13, רבותי. מה שמופיע בלוח, זו הצעת החוק שמנומקת כרגע – 13. בסדר-היום – 15. זבולון אורלב (הבית היהודי): על מס' 4 לא הצבענו. היו"ר יצחק וקנין: הצבענו. תיקון מס' 4 הצבענו, ואושר. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): הצבענו ואישרנו. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תיקון מס' 4 אושר, וזה בסדר גמור. זה הלך לפי סדר-היום. זבולון אורלב (הבית היהודי): – – – צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): בחוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה–1995, בסעיף 1, ברישא, במקום "עד יום כ' באב התש"ע (31 ביולי 2010)" יבוא "עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011). משמעות החוק, כפי שכולנו מכירים, היא שמדי תקופה אנחנו מתייצבים בפני הכנסת להאריך את שירות הביטחון של הצבא הסדיר, שעל-פי חוק הוא 30 חודש, אבל בהוראת שעה הוא מוארך בשישה חודשים נוספים. זה מאפשר לחיילי ישראל לשרת שלוש שנים. כפי שידוע, יש מחלוקת, היתה מחלוקת, נותרה מחלוקת, אם לקצר את השירות הסדיר בשישה חודשים על-פי המלצות ועדת בן-בסט. הממשלה בשעתה אישרה את הקיצור הזה, לאחר מכן באה מלחמת לבנון השנייה, מצבנו הביטחוני מאז לא השתנה לטובה, ומשום כך הממשלה והכנסת מדי שנה בשנה מאריכות את השירות הסדיר בשישה חודשים נוספים, וזאת בהוראת שעה. אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי. ישנה הסתייגות של חבר הכנסת אלדד. אדוני, אתה רוצה לנמק? בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, ההסתייגות שלי היא במסגרת מה שנקרא הסתייגות דיבור, והדיבור הוא לגופו של חוק, אבל אין לי התנגדות לחוק. זה 40 שנה השירות בצה"ל בפועל הוא 36 חודש לגברים, ואף שזה נמשך כבר 40 שנה, כל שנה מאריכים את זה באופן פורמלי מ-30 ל-36 חודש. אם 40 שנה יש צורך בהוראת שעה, מה השעה? כמה זמן עבר כבר? למה 40 שנה צריך להאריך הוראות שעה? אני מבין שהאוצר, באותה נשימה שאנחנו מאריכים, רוצה בכלל לקצר את השירות, מטעמיו שלו. לעומת זאת, לאויבי ישראל יש תוכניות אחרות לגבינו והם לא מתכוונים לקצר את שירות החובה בצה"ל, כי המצב שלנו הוא לא כזה שאפשר לקצר את שירות החובה בצה"ל. חברי הכנסת, מה שאני מתכוון הוא, שאם שירות החובה הוא 36 חודש 40 שנה, ראוי שכך יהיה כתוב בחוק, ולא נאריך את זה כל פעם בהוראת שעה ולא נשים עצמנו לצחוק. ואם יום אחד נשמע את פעמי המשיח והשלום יתדפק בשער ולא יהיה צורך לא ב-36 חודש אלא רק בשישה חודשים, נקצר. מאיר שטרית (קדימה): למה לא עשיתם את זה בוועדה? אריה אלדד (האיחוד הלאומי): כי הוועדה לא הסכימה. אני הצעתי את הדבר בוועדה, ממש כך, אבל היה רוב מוצק בוועדה – – – יעקב אדרי (קדימה): השעון התקלקל. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חבר הכנסת אלדד, יהיה שלום, לא צריך צבא, לא צריך כלום. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי, תן לחברך להציע. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): חבר הכנסת שטרית, הלוא את הדבר הזה אמרתי גם בוועדה וגם הוועדה סברה – שנכון, אבל למה אני מפריע? ולכן הוועדה, ברוב מוצק, דחתה את הצעתי, כפי שיש לי הרגשה שגם המליאה הפעם לא תתייחס לגופו. אני בעד 36 חודש, אני חושב שזה משקף את הצרכים האמיתיים, אני רק מתנגד לפיקציות האלה של הוראות שעה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, כבודו מבקש שכן או שאתה מסיר את ההסתייגות? אריה אלדד (האיחוד הלאומי): מסיר. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, חבר הכנסת אלדד מסיר את הסתייגותו, ואין הסתייגויות להצעת החוק. רבותי, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התש"ע–2010. מי בעד? מי נגד? ההצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 21 בעד סעיף 1 – 17 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 17 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התש"ע–2010. הצבעה. מי בעד? מי נגד? קריאה שלישית. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – 1 חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התש"ע–2010, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 19 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.