קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 3), התש"ע–2010
[מס' מ/470; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 7434; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 3), התש"ע–2010, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הנני מביא פה, למליאה, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 3), התש"ע–2010, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שבה מוצע לתקן את החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר – אדוני היושב-ראש, מזל טוב שם, עושים מסיבה.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי. רבותי. חבר הכנסת אליעזר מוזס, אתה עושה הרבה רעש.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אני מוזמן לנאום?
היו"ר יצחק וקנין:
אם תרצה, תמיד.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אני מברך את הרב ליצמן.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה. תודה. אדוני ישב במקומו.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מקווה שהוא עם כיבוד.
בהצעת החוק הממשלתית הזאת, אדוני היושב-ראש, מוצע לתקן את החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–1996, אשר מסדיר את המנגנון להעברת אסירים בין ישראל למדינות אחרות. היום החוק מאפשר העברת אסירים בהתקיים הסכם בין המדינות, ובנוסף דרושה הסכמת האסיר והסכמת שתי המדינות המעורבות להעברתו של אסיר מסוים. כך, אזרח ישראלי המרצה מאסר במדינה זרה יוכל לשאת את עונשו בישראל, וכן אזרח של מדינה אחרת שמרצה עונש בישראל יוכל לשאת את עונשו במדינתו.
אולם החוק היום מאפשר, אדוני היושב-ראש, למדינת ישראל לערוך הסכם להעברת אסירים רק עם מדינות, ולא עם גוף שאינו מדינה. לכן מוצע בתיקון הזה היום להרחיב את סמכותה של המדינה להתקשר בהסכם מיוחד להעברת אסירים, ולאפשר לה לערוך הסכם עם גוף אחר שאינו מדינה פורמלית אך מוסמך להרשיע ולהעניש עבריינים. גופים אלו יפורטו בתוספת, אשר נתונה לשינוי על-ידי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. כעת, בתיקון הנוכחי, מוצע להוסיף רק את האזור המינהלי המיוחד של הונג-קונג לתוספת החוק. הוראות דומות נמצאות בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, וכן בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998.
חברי חברי הכנסת, להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח אשר אישרה הוועדה.
וכבר בהזדמנות הזאת אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, שקידם באמת את החוק הזה, למנהלת הוועדה דורית, ליועצת המשפטית אפרת חקאק ולכל צוות הוועדה.
באמת אחרי התלבטויות והתדיינויות עם משרד החוץ בסוף נקבע מה שנקבע. היתה הצעה נוספת, שכרגע אני לא רוצה לחזור עליה, והיא הורדה מסדר-היום. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לממלא-מקום יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. להצעת חוק זו אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה. הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 3), התש"ע–2010 – מי בעד? מי נגד? הצבעה בקריאה שנייה, רבותי.
הצבעה מס' 37
בעד סעיפים 1–4 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יצחק וקנין:
15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה השנייה.
אנחנו עוברים לקריאה השלישית. אפשר להצביע בקריאה השלישית?
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן. כן.
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 3), התש"ע–2010 – הצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 38
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 3), התש"ע–2010, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת חוק זו עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.