קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), התש"ע–2010
[מס' כ/339; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 11795; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דני דנון:
הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), התש"ע–2010, קריאה שנייה ושלישית – יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. בבקשה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, פינוי היישובים מגוש-קטיף היה שנוי מאוד במחלוקת, אך בלי להיכנס למחלוקת אם היה צריך לעשות את זה או לא היה צריך לעשות את זה – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אין מחלוקת, לא היה צריך לעשות את זה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
מעבר למחלוקת הזאת שהיתה בכנסת – מה זאת אומרת, לא היה צריך? הממשלה עשתה, הממשלה שאתם הייתם חברים בה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אנחנו היינו חברים בה?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אתם הייתם חברים בממשלה שקיבלה את ההחלטה הזאת. אני הצבעתי נגד גם כשהייתי בקואליציה – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
גפני.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – אבל אתם הייתם בקואליציה, וישראל ביתנו היתה בקואליציה, והמפד"ל היתה בקואליציה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אתה טועה – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אנחנו וש"ס היינו באופוזיציה. זאת היתה ממשלת שינוי, ואני לא נכנס לעניין הזה.
אין בכלל ספק שהמדינה כשלה בנושא הזה. האזרחים שהיו בגוש-קטיף עלו לשם על-פי החלטות הממשלה, הוציאו אותם משם בבת-אחת ולא פיצו אותם כמו שצריך, וכולנו מאוחדים בדעה שצריך לסיים את הדבר הזה, שהמדינה צריכה לפצות את תושבי היישובים.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), התש"ע–2010. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידי חברי כנסת רבים – חברי הכנסת זאב אלקין, אריה אלדד, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, אמנון כהן, זאב בילסקי וחברי כנסת רבים נוספים, ואני בתוכם.
הצעת חוק זו הוכנה בוועדת הכספים. אנחנו ביקשנו, בוועדה, לסיים את הצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כבר במושב הנוכחי, כדי שיוכלו ליישם את הצעת החוק הזאת, והגענו לנוסח מוסכם ומתואם גם עם הממשלה.
היום אנחנו מביאים את ההצעה להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בדיוק במועד שבו מלאו חמש שנים להתנתקות. אני סבור שהצעה זו היא צעד נוסף לקראת עשיית צדק עם המפונים, בייחוד לאור העובדה שהיא מיישמת את ההבנות ואת ההסכמות שגובשו בשיתוף עם המפונים בגוש-קטיף ועל דעתם.
בעקבות דוח הביניים של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש-קטיף וצפון השומרון, נחתם ביום 6 בינואר 2010 מסמך עקרונות עם ועד מפוני גוש-קטיף ונציגי בעלי העסקים. בדוח הסופי של ועדת החקירה מיום 6 ביוני 2010 המליצה הוועדה כי המדינה תפעל ליישם את ההבנות שהושגו בינואר.
בהסכם העקרונות נקבעו שני מסלולים חלופיים ועוד שני מסלולים חלופיים לפיצוי בעלי העסקים המפונים. ההצעה מעגנת את המסלולים הללו כך שבעל עסק רשאי לבחור במסלול של קבלת דמי הסתגלות עבור תקופה נוספת על התקופה שהוא כבר קיבל, או במסלול של הורדת התקרה להפחתת השכר במסגרת חישוב הפיצויים. כמו כן, הוא זכאי לבחור במסלול נוסף מהשניים: מענקים לעסק ממשיך או תשלום חודשי קבוע למי שגילו 55 ומעלה, לבעלי עסקים ושכירים, מה שהוגדר בחוק "קצבת התאמה".
נוסף על כך, במסגרת הצעת החוק מוצע להאריך את המועד האחרון לביצוע השקעות שעשויות להיות מוכרות לצורך קבלת המענק עד ליום 31 בדצמבר 2008, במקום עד תום 12 חודשים מיום הפינוי. עוד קבענו כי ראש הממשלה ושר האוצר יאריכו את המועד האמור בכללים, בהתחשב בסיבות לעיכוב הנובעות מהמתנה להסדרת מגורי הקבע, במעבר של העסק ממקום זמני למקום קבוע וכן במועד שבו ועדת הזכאות החליטה על הפיצוי המגיע לעסק.
עוד מוצע לאפשר שהוצאותיו של עסק שהעתיק את פעילותו יהיו מוכרות בלי שיהיה צורך עוד בסיווג ההוצאה על-ידי ועדת הזכאות. לפי ההצעה, המועד האחרון להגשת תביעות או לחישוב מחדש לעניין דמי הסתגלות ורווח תפעולי הוא שנה מיום תחילת החוק; ולגבי קצבת ההתאמה והתיקון הנוגע להוצאות העתקה, המועד האחרון להגשת תביעה או חישוב מחדש הוא שלוש שנים מיום תחילת החוק.
אנחנו רצינו להחיל את החוק גם על בעלי העסקים מארז, אבל הממשלה הודיעה שהיא מתנגדת לכך בגלל מספרם הגדול. אני ביקשתי, ובוועדה ביקשנו כולנו, מהממשלה שאם אכן יתברר, כפי שנציג בעלי העסקים מארז טען, שמדובר על מספר מצומצם, ולא כפי שהממשלה אמרה – הממשלה דיברה על יותר מ-150 בעלי עסקים, והם מדברים על בין 30 ל-40 – אנחנו ביקשנו מנציגי הממשלה לעשות מאמץ, אף שזה לא בחוק, להגיע גם אתם להסדר, מכיוון שמדובר בבעלי עסקים בארז, שגם הם נפגעו מההתנתקות.
בעניין זה הוגשה גם הסתייגות מטעמו של חבר הכנסת חיים אורון, שהיא גם הסתייגות תקציבית. הממשלה הודיעה בוועדה שהיא מתנגדת להסתייגות הזאת, והיא הסתייגות תקציבית. יתר ההסתייגות שלפניכם הן הסתייגויות לדיבור בלבד.
הצעת חוק זו היא הצעה חשובה, שבאה לסייע ולהיטיב את מצבם של בעלי העסקים המפונים. ההצעה מעגנת הסכמות בדבר מסלולי פיצוי חלופיים נוספים שבהחלט מגיעים לבעלי העסקים המפונים. לפיכך אבקשכם לאשר את הנוסח המוצע בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
אני מודה לך, חבר הכנסת גפני. אנחנו ציינו חמש שנים להתנתקות, אני מקווה שבעוד חמש שנים לא נעסוק בתיקון החוק הזה.
שי חרמש (קדימה):
– – –
היו"ר דני דנון:
מקווה מאוד שלא.
אילן גילאון (מרצ):
– – –
היו"ר דני דנון:
יש שני מסתייגים לנוסח שהציג יושב-ראש הוועדה. חבר הכנסת אורון – אינו נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, היום, ממש היום הזה, למחרת תשעה באב – חמש שנים להתנתקות. היום הכנסת מתקנת מקצת מהעוול שנגרם באותו יום. שוב מסתבר לנו שעסק שלוקח לטרקטור חמש דקות להרוס, המדינה לא מצליחה להקים ולשקם גם במשך חמש שנים.
אנחנו מפצים היום את אותם בעלי עסקים מגוש-קטיף שלעולם לא יצליחו להשתקם, ואנחנו באים לתקן במשהו את העוול הקשה שנגרם להם. החוק הזה הוא גם סוג של בקשת סליחה של המדינה. תודה רבה.
היו"ר דני דנון:
אני מודה לחבר הכנסת אלדד. אני מבין שאת ההסתייגות אפשר למשוך.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה כלשון הוועדה; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), כלשון הוועדה.
הצבעה מס' 65
בעד סעיפים 1–15 – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–15 נתקבלו.
היו"ר דני דנון:
בעד – 25, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אדוני יושב-ראש הוועדה, אפשר לעבור לקריאה שלישית?
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. כלשון הוועדה.
הצבעה מס' 66
בעד החוק – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), התש"ע–2010, נתקבל.
היו"ר דני דנון:
24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), התש"ע–2010, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.