קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), התש"ע–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/345).] (קריאה ראשונה) היו"ר אורי מקלב: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), התש"ע–2010, קריאה ראשונה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק זאת מוגשת יחד עם חברי חברי הכנסת יריב לוין ונחמן שי. אקדים ואומר שאומנם חבר הכנסת לוין רשום שני בהצעת החוק הזאת, אבל הוא הרוח החיה מאחוריה והוביל את המהלכים מול משרד התחבורה. גם עוזרי הפרלמנטרי עמית בן-צור, שהיום אני נפרדת ממנו בצער רב אחרי ארבע וחצי שנות עבודה משותפות, עומד מאחורי החוק הזה ומאחורי קידומו באמצעות משא-ומתן אינטנסיבי עם המשרדים השונים – אני מנצלת את ההזדמנות הזאת להודות לו. מדובר בעוזר הפרלמנטרי הטוב ביותר שיש, שותף אידיאולוגי וביצועי לדרך, יד ימיני. אני נפרדת ממנו בצער, אך בשמחה בשבילו, כי הוא מקבל תפקיד משמעותי, ואני אצטרך להמשיך להוביל את הצעת החוק הזאת בלעדיו. על-פי הצעת החוק, יוקם מאגר מידע ארצי שירכז את מכלול המידע הנוגע לפעילות התחבורה הציבורית על כל סוגיה וינגיש את המידע הזה לציבור הרחב, הן בבית והן ברחוב, באופן שישים קץ לבלבול ששורר היום, כך שיתרחב ויתייעל השימוש בתחבורה הציבורית. נכון להיום, אני רוצה לציין, אדם יורד מהרכבת ולא יודע לאיזה אוטובוס לעלות כדי שיביא אותו למחוז חפצו. במידה רבה הדבר הזה קרה בגלל הפרטת הקווים ובגלל – חזר החשמל? היו"ר אורי מקלב: ויהי קול. שלי יחימוביץ (העבודה): זה לכבוד החוק שלנו, יריב. אני מודה שחשדתי ביושב-ראש הקואליציה שהוא עומד מאחורי הפסקת החשמל הזאת, אבל הוא הרגיע אותי שלא. על כל פנים, היום שורר בלבול כזה, שאדם לא רק שאינו יודע על איזה אוטובוס לעלות, אלא אינו יודע לאן להתקשר כדי לדעת מהו האוטובוס שייקח אותו למחוז חפצו. כיוון שיש כבר כמה וכמה מפעילים, אין יד אחידה מכוונת, והאנדרלמוסיה גדולה ביותר. הדבר הזה, כאמור, קורה בגלל העברת קווי השירות למפעילים שונים. זה יצר לציבור קושי גדול מאוד בקבלת מידע ובתכנון נסיעה מוסדר. הצעת החוק הזאת תביא להקמתו של מאגר מידע ארצי אחד של כל התחבורה הציבורית – הרכבות, הרכבת הקלה, מערך האוטובוסים וכן הלאה – שיופעל באמצעים מאוד מאוד משוכללים ועל-פי קריטריון אחיד לכל מפעילי השירות. המידע יסופק ללא תשלום באמצעות הטלפון, האינטרנט, מערכות מידע אלקטרוניות, ויופיע – זה אחד החידושים בהצעת החוק הזאת – על צגים דינמיים בתחנות האיסוף. כלומר, בתחנת האוטובוס יהיה צג דיגיטלי שיאמר לנוסעים מתי מגיע האוטובוס הבא. התחבורה הציבורית היא שירות שניתן בעיקר לאנשים עניים, לבני מעמד הביניים, לחיילים, לאנשים צעירים, לסטודנטים, וכאן אנחנו מנגישים את השירות הזה, הופכים אותו זמין, בהיר, ברור יותר. כך אנחנו מקווים שגם השימוש ברכב הפרטי יפחת, כיוון שהתחבורה הציבורית תהיה נוחה יותר לשימוש. בשולי הדברים, אבל לא באמת בשוליהם, אני רוצה להביע צער על הפרטת הקווים. כאן אני מייצגת את עמדתי בלבד ולא את עמדתו של חבר הכנסת יריב לוין. ההפרטה הזאת נעשית בלי לבדוק באמת אם כשחברה פרטית מפעילה קו תחבורה ציבורית היא נותנת שירות יותר טוב. בפועל היא נותנת שירות יותר רע. הרי אי-אפשר לחסוך במחירו של אוטובוס; אוטובוס עולה 1.2 מיליון שקלים. אז איפה חוסכים? חוסכים בשכרו של הנהג, שמרוויח היום – נאמר 28 שקלים בשעה. כך מרוויח נהג ותיק של "דן". אחרי הפרטת קוו הוא ישתכר 20.70 בקו המופרט. כך יושג החיסכון. גם ההפסקות לצורך הליכה לשירותים לנהגים מקוצצות. השירות נעשה גרוע יותר, וכך, מכל ההפרטה האובססיבית הזאת של כל מה שזז, הציבור יוצא נפסד. אנחנו כאן מנסים בכל זאת לשים איזה סדר בכאוס, כדי שלפחות השירות לציבור לא ייפגע. עוד אומר שעל-פי הצעת החוק ישולטו בשילוט דיגיטלי לפחות 200 תחנות בשנה, ושהצעת החוק הזאת נעשית בברכתו ובשיתוף פעולה מלא של שר התחבורה ישראל כץ, ואני מודה לו על כך. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה, גם כן ידנית – ההצבעה האלקטרונית עדיין לא עובדת. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), התש"ע–2010. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – רוב נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), התש"ע–2010, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: אין מתנגדים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק זו אושרה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.