קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק גדר הביטחון בין ישראל ומצרים, התש"ע–2009
[הצעת חוק פ/1874/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לחקיקה. אדוני סגן מזכירת הכנסת, האם אדוני צלצל והודיע לחברים שאנחנו בהליך החקיקה? ובכן, בהליך החקיקה אני מזמין את חבר הכנסת יעקב כץ, הלוא הוא כצל'ה, לעלות לדוכן ולהציג את הצעת חוק גדר הביטחון בין ישראל ומצרים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
למה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כי החלטתם להגיש ערר.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה על סדר-היום.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
ואפילו לא נתנו לי להופיע לפני – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לפני שאתה מתחיל. הערר, גם בו אתה תנצח. למה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא נתנו לי אפילו להופיע לפני הקואליציה. אני רוצה להופיע, אבל טרפדו את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עם כל הכבוד לשר, ובוודאי עם כל הכבוד לך, זה על סדר-היום. אדוני רוצה שזה יהיה על סדר-היום?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
יש לכם עכשיו, במשך עשר דקות, אפשרות לשנות את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני מתחיל את סדר-היום. כל עוד הממשלה לא תענה, אפשר יהיה לדחות את התשובה ואת ההצבעה. הממשלה תענה – אנחנו נלך להצבעה. זה הכול. בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר ארדן, מכובדי סגן שר הביטחון, כדאי שתשמע את הדברים, וחברי כנסת נכבדים, תושבי אילת, שנמצאים בנמק נפשי ופיזי, תושבי תל-אביב, שהולכים לאבד את עצמאותם; אני מצטער שאני צריך להעלות את הצעת החוק הזאת אחרי שהיא עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום ראשון האחרון. אגב, זו היתה הצעת חוק שהגיש אותה בזמנו חבר הכנסת שהיום הוא שר, שר החינוך סער. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה להעלות את החוק הזה לקריאה טרומית, ובעצם הייתי צריך לנמק מהמקום. אבל שר האוצר, מסיבותיו, החליט להגיש ערר. לא ניתנה לי אפילו האפשרות להופיע לפני ראשי הקואליציה – – –
יואל חסון (קדימה):
תגיד, זו לא היתה הצהרה של ראש הממשלה שתוקם גדר? הוא לא אמר את זה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן. אני רוצה לדבר על הכול. יואל, אתה בצד שלי היום, אז תן לי להגיד את הדברים כמשנה מסודרת.
אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי, היום הדברים יותר קלים, עם פחות מתח ויותר אחריות. אני מקווה שאנחנו נצליח להעביר את הדברים ולהבהיר אותם.
מדובר במצב שבמשפחה יש חולה במחלה ממארת, עם זיהום קשה. כאשר מצב כזה קורה במשפחה, לא עלינו, כשיש חולה במצב קשה, נוהגים שהאבא והאמא ובני המשפחה יושבים ליד מיטת החולה ועושים ככל יכולתם, אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, כדי להציל את החולה.
מאז נכנסתי לתפקידי כיושב-ראש הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים, התבררה עובדה קשה מאוד. היינו בסיור של הוועדה, השתתף אתנו גם ידידי חבר הוועדה ניצן הורוביץ, וכן שי חרמש, כרמל שאמה, והוברר על-ידי מפקדי הצבא בדרום הארץ שהמצב קטסטרופלי: מדי שנה נכנסים עשרות אלפי מהגרים, מסתננים בלתי חוקיים חסרי זהות, למדינת ישראל, ממלאים את ערינו – ללא טיפול, ללא הכוונה, ללא ידיעה מי מטפל בהם, מי מונע את כניסתם וכדומה.
כשהיינו בסיור בעיר אילת לפני שנה – וזוכר את זה ניצן הורוביץ, חברי – היו בעיר 6% מסתננים מהגרי עבודה. כשראש עיריית אילת מפרסם את הפרסומים שלו עכשיו, מדי שעה בשעה – שומעים את זה ב"קול ישראל" – מדובר כבר על 12% מתושבי אילת. הוא קורא לעיר שלו סודן-ביץ'. בתל-אביב, המצב היום הוא ש-6% מתושבי תל-אביב הם מסתננים; 6%. קרוב ל-30,000 מסתננים מהגרים חסרי זהות נמצאים בתל-אביב. כבשו את שכונת שפירא, כבשו את שכונת נווה-שאנן, כבשו את שכונת התקווה, כבשו את בתי-הספר "רוגוזין", "ביאליק", "הירדן", והם הולכים וכובשים כל חלקה טובה בעיר.
אם חפצי חיים אנחנו, היה צריך ראש הממשלה – והוא ישב פה רק לפני חודש; אגב, מאז ישב פה נכנסו לפי הנתונים שיש בידי עוד 2,000 מסתננים, והוא הנהן בראשו לאורך כל הצגת המצב. אמרתי לו: אם אתה אדם אחראי ואתה ראש המחלקה, אתה מנהל בית-החולים, ואתה יודע שמדובר בחולה במצב קשה, היית צריך לכנס את הגורמים הנוגעים בדבר ולא לצאת מהחדר יום ולילה, יום ולילה, עד שאתה יכול להגיד לעם היהודי היושב בארץ-ישראל איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת, איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת.
והבעיה היא לא רק בפתרון של גדר, בגדר "סור מרע", אלא איך מטפלים באלה שנמצאים. אנחנו עם של רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. היום אין שום תקציב לטפל באנשים האלה. ראש עיריית תל-אביב חולדאי לא יודע איך לטפל באנשים. ראש עיריית אילת הלוי לא יודע מה לעשות עם האנשים. אין תקציב של גרוש, אין ממונים, אין שר ממונה.
כשנמצאים במלחמה – וכולנו פה היינו בצבא וכולנו יודעים, כשמסתערים קדימה או כשצריך להתגונן, אז יש אלוף פיקוד דרום ואלוף פיקוד צפון ואלוף פיקוד מרכז ויש מח"טים ויש מג"דים ויש מ"פים. נכון, אדוני סגן השר? יש תפקידים, צריך להאציל סמכויות.
פניתי אל ראש הממשלה ואמרתי לו: יש לנו כמות של מהגרי עבודה יותר גדולה מכמות העולים למדינת ישראל מדי שנה, אדוני היושב-ראש. צריך מישהו שיטפל בזה מא' ועד ת' – במהגרים, בהוראות, בקנסות על אלה שמעסיקים אותם, בבדואים שנכנסים, בגדר, בשירות שנותנים להם, מה עושים אתם, האם מותר להרחיק אותם, ואם כן – לאן, ואם אסור – איך לטפל.
אין שום גורם רציני אחד בממשלת ישראל, וזה אף שעברה שנה וחצי, וזה אף שהייתי אצל שר האוצר פעמיים, והייתי אצל שר האוצר רק לפני חודש, ואמרתי לו ונתתי לו את הנתונים, והוא אמר לי: תראה, נתנו לשר הביטחון תקציב, הוא לא עושה. אמרתי לו: אתה אומר שנתת לשר הביטחון, שר הביטחון אומר שזה בעיה של שר הפנים, שר הפנים אומר שזה בעיה של ראש הממשלה, ראש הממשלה אומר שזה שר הביטחון, וחוזר חלילה. לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, ומה קורה אתנו? ומה קורה עם מדינת ישראל?
אני טוען שמדובר בבעיה לאומית מספר אחת, כפי שאמר הרמטכ"ל בוועדת חוץ וביטחון. בעיה לאומית מספר אחת של מדינת ישראל. אמר הרמטכ"ל: אני לא יודע מה לעשות, אדוני היושב-ראש, אין לי פתרון, זה הבעיה של הדרג המדיני, הוא צריך להנחות.
החוק הזה היה צריך לעבור היום. החוק הזה הוא חלק קטן מהפתרון, חברי אריה אלדד, שבצדק אמרת שהגדר לבדה היא לא פתרון. הגדר לבדה זה חלק קטן מהפתרון, אבל הגדר זה כיוון שנותן איזו תקווה, נותן איזו אמונה לראשי העיר בתל-אביב ובאילת. אילת היא כבר איבר מדולדל, עיר גמורה. עומד פה במסדרונות הכנסת ראש העיר אילת ובוכה, אומר: אין לי למי לפנות.
אז במקום שהקואליציה – ידידי כבוד השר, מכובדי ארדן – תחליט באומץ לדחות את הערר של שר האוצר, או לחלופין לאפשר לי להופיע בפני ראשי הקואליציה ולבוא ולהסביר מדוע יש לדחות את הערר ולשמוע את דברי על מנת שתגישו את זה אולי השבוע כדי למהר, כי הכנסת יוצאת לפגרה, לא אפשרו לי אפילו להופיע לפני ראשי הקואליציה כדי להסביר להם את חשיבות העניין.
לכן, ידידי – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – אתה רוצה להעלות את החוק שלך כדי לנקר עיניים. אתה רוצה את זה בשביל הציבור ולא בשביל האמת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – ממשלת ישראל מטפלת בעניין – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רותם, אתה לא השר המשיב. אתה לא השר המשיב.
יואל חסון (קדימה):
שר הביטחון אמר לא. ראש הממשלה אומר כן, שר הביטחון אמר לא. איפה ממשלת ישראל מטפלת בזה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
ידידי חברי חבר הכנסת דודו רותם, ה' ישפוט ביני ובינך. מאז נכנסתי לכנסת – ויעיד כבוד היושב-ראש – כמה פעמים אנחנו מתעסקים בנושא הזה, ולשם שמים, ולא לכבוד אבא אני עושה ולא לכבוד ביתי אני עושה. אבל אתה יודע – תקשיב עד הסוף, תהיה רגוע – אתה יודע, כמו שכולם יודעים פה, שראש הממשלה, שזו אחריותו, ואתה יודע שהוא היה צריך לכנס את הממשלה ולא לצאת מהחדר ולטפל בנושא, לא מטפל בנושא. ואתה יודע שאין – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הוא כן מטפל. אתה יודע שהממשלה מטפלת, ולכן ביקשתי – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לכן, אצלי בוועדה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – את ההצבעה הזאת בישיבה הראשונה של המושב הבא ולשפוט את הממשלה אם היא עשתה או לא עשתה. אתה רוצה להרוויח – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רותם. חבר הכנסת רותם, זה כבר לא קריאת ביניים, זה נאום.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
היו אצלי בוועדה אין-סוף ישיבות שהתייחסו לנושא של הקמת הגדר בדרום. ואני שאלתי וחזרתי ושאלתי את נציג משרד ראש הממשלה כמה פעמים כשהם באו אלי לוועדה: אדוני נציג משרד ראש הממשלה, האם כבודו יכול לומר לי מה התאריך להתחלת העבודות להקמת המכשול, הגדר – שזה רק חלק מהפתרון של הבעיה? ו"לא חיס ולא ניס", אין קול ואין קשב, וזה חוזר חלילה. והיו פניות בכתב והיו פניות בעל-פה והיו פניות לאייל גבאי, ו"לא חיס ולא ניס", דודו רותם, אין קול ואין קשב, ואתה יודע את זה.
ולכן, אני רוצה בהצבעה שמית, שחברי הכנסת והשרים, כל אחד באחריותו, יסתכלו בעיניים של תושבי תל-אביב, בלבן של העיניים של תושבי תל-אביב, כל אחד מחברי הכנסת – כשתל-אביב הולכת ונגמרת, כשאילת נגמרה כבר, הפכה להיות סודן-ביץ' – ויגידו להם: אנחנו הצבענו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת. חברת הכנסת יחימוביץ, חבר הכנסת מיכאלי, אתם כועסים אחד על השני – יש לכם מקום מצוין לכעוס בחוץ, שם, מאחורנית.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – – אנחנו הצבענו נגד הקמת המכשול והגדר.
אני מודה לחברת הכנסת דליה איציק ולחברי חברי הכנסת מקדימה, ואפילו לחברי חברי הכנסת אילן גילאון ידידי וניצן הורוביץ, לחברי מרצ, שהחליטו באחריותם, מתוך דאגה לעתיד המדינה, מתוך דאגה לעתיד תל-אביב – אנחנו הקמנו שדולה שבראשה עומדים כרמל שאמה, איש הליכוד, ונחמן שי, איש קדימה. היום בשעה 15:00 יש פגישה של השדולה בפעם הראשונה עם נציגי עיריית אילת ועם נציגי עיריית תל-אביב. אני קורא לכל חברי הבית, כולל היושב-ראש, לבוא להשתתף, להראות את אהבתנו ואת אהדתנו לתושבים המסכנים שבאו להקים ערים שלמות, יהודיות, בריאות, ישראליות, ומצאו את עצמם פתאום אבלים וחפויי ראש.
אני רוצה להוסיף שגם חבר הכנסת אחמד טיבי, ביושבו כאן על כיסאו כסגן יושב-ראש הכנסת, כשאני דיברתי על הדבר הוא אמר: יפי הנפש – הוא התבטא בביטויים קשים – שלא אכפת להם מהתושבים הערבים שרוצים למצוא עבודה באזורי השפלה ולא מוצאים עבודה משום שתופסים להם את העבודה, המהגרים שנכנסו שלא כחוק, ואין דין ואין דיין.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לכן אני מבקש מחברי הבית שיתגברו על היצר, שיתגברו על העניין הקואליציוני – אני בזה מסיים, כבוד היושב-ראש – יצביעו אתנו כדי שיוכלו לומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.