קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור למוסד ציבור על הכנסה מדיבידנד מחברה-בת), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/1945/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור למוסד ציבור על הכנסה מדיבידנד מחברה-בת), התש"ע–2010, של חבר הכנסת אילן גילאון. בבקשה ידידי אילן גילאון.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, גבירותי, רבותי, חברי הכנסת, הצעת החוק שבה מדובר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת ברקוביץ, בדרך כלל כשאת עומדת על הבמה את מבקשת הקשבה של כולם. חבר הכנסת גילאון מבקש רק שלא יפריעו לו.
אילן גילאון (מרצ):
ראשית, מראש אני מודיע שאני לא מסכים לדחות את זה לשבוע הבא כי זה לא ישנה דבר, ממילא הממשלה מתנגדת מיניה וביה לכל הצעה שתבוא מן האופוזיציה, גם כאשר ההצעה הזאת בסך הכול צודקת בעליל.
מדובר לכאורה על נושא שעלול להיראות כבד. מה שקורה היום, אדוני, יש אפליה מובנית בין חברות מסחריות לחברות שלא לצורך רווח, מלכ"רים ועמותות. אני מראש רוצה לסייג ולומר לאדוני שריבוי המלכ"רים במדינת ישראל לא מבשר טובה משום שאדוני אף פעם לא יודע אם המלכ"רים קמו כתוצאה מכך שמדינת ישראל מתנערת מאחריותה, או שאולי ריבוי המלכ"רים מנציח מציאות שמדינת ישראל וממשלתה מתנערות מאחריותן לאזרחים.
היו"ר ראובן ריבלין:
רותם, שנלר, תנו כבוד לחבר שמעלה הצעה.
אילן גילאון (מרצ):
לא, זה בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השרים שמחון והרצוג, תנו כבוד לנואמים.
אילן גילאון (מרצ):
זה בסדר, זה בסדר, אדוני.
מה שאני בא לומר לאדוני ולחברי חברי הכנסת הוא, שהמציאות הזאת שלעתים כל כך הרבה עמותות מטפלות במדינה ובענייניה במקום ממשלת ישראל, אדוני היושב-ראש, יוצרת מציאות של הפקרות.
עם זאת, משום שאני אינני רוצה לעודד מלכ"רים ועמותות ורוצה לעודד אחריות ממשלתית, אני מבין שיש בכל זאת מציאות, אדוני, שהיום אותם ארגונים שלא למטרות רווח תופסים את מקומה של המדינה, כאילו היינו שוב המדינה בדרך. על כן, אם, נניח, אדוני, היה בא לאדוני מישהו, ילד הביתה, דופק בדלתו ואומר לו: אני רעב. ודאי שלא הייתי יושב באותו רגע ואומר שאם אני אתן לך את הסנדוויץ' הזה שאני נותן לך אותו עכשיו, אני הולך להנציח את המצב שבו לא נוכל לעשות מהפכה לחלוקה אחרת של העושר הלאומי, והייתי מכין לו את הסנדוויץ'.
למה הדבר דומה? לכך שאותם מלכ"רים שנמצאים היום והם מופלים לרעה לעומת חברות מסחריות ששוב מוכיחות את העניין הזה, שמה שהולך לגופים מצומצמים יותר ובעלי כוונת רווח הוא יותר מאשר מה שהולך למטרה ציבורית.
יש, אדוני, מלכ"רים במדינת ישראל שיש להם חברות-בת רווחיות. אני יכול לציין לדוגמה את "יד שרה" במקרה הזה. אני יכול לציין את החברה למתנ"סים, אני יכול לציין את עמותת "ידיד" ואולי כהנה וכהנה שעוד יבואו בעתיד ויש רבות.
כאשר יש רווח וחלוקת דיבידנד של אותה עמותה, שיכול לחזור רק לתוך הפעילות החברתית של העמותה שהיא לא למטרות רווח, אנחנו ממסים אותה; אחרי שמיסינו את מס החברות, אנחנו ממסים גם את הדיבידנד הזה בעוד 25%, לעומת חברה שהיא חברה מסחרית ששם הדיבידנד הוא פטור, אלא אם כן הוא הולך, כמובן, כשכר לבעלי המניות בתוך אותה חברה.
מה שאני בא לעשות כרגע זה לבקש מהכנסת לכל הפחות – הרי המצב בוודאי שהוא היה צריך להיות – אבל אני אומר: לא. אני אומר: לכל הפחות, בואו נפטור את אותם מלכ"רים שמקבלים דיבידנד מחברות הבת שלהם, ויכולים להשקיע את אותם רווחים בתוך הפעילות החברתית של המלכ"ר. לא זאת בלבד, שזה יכול להצמיח, אדוני, יותר חברות כאלה, כי העולם – תדע לך – הוא מאוד מגוון מהבחינה הזאת היום, הוא מאוד דיפוזי. יש גם חברות רבות שלא למטרות רווח, קואופרטיבים במקומות כאלה ואחרים, שיכולים לייצר גם מוקדי פרנסה, מצד אחד, גם ריבוי הפעולה החברתית, וגם לשלם מס חברות כדין.
לכן, בגלל כל אלה, אני אומר לכנסת, אני מבקש – אני לא מבין למה הממשלה מתנגדת לדבר שהיה צריך להיות מובן מאליו, וקודם לכל הנחה אחרת. אני בא ואומר: בואו נפטור את החברות שהן לא למטרות רווח, את המלכ"רים, ואת אותן עמותות שלהן חברות-בנות, על 25% שהן משלמות על הדיבידנד, ולפחות להשוות אותן – לכל הפחות – לחברות המסחריות. כי כאשר חברת "כלל" תזכה בדיבידנד, לדוגמה, אם היא תשקיע אותו בחזרה בפיתוח שלה, היא לא תשלם את המס על הדיבידנד הזה, שהוא כאמור 25%. לעומת זאת, אם חברה שהיא למטרות ציבוריות, מלכ"ר, מה שנקרא, שתוכל להשקיע את הכסף הזה בחזרה, בתוך הפעולה הציבורית שלה, אותה אנחנו לא פוטרים.
בזה אני רוצה לסיים: אדוני, לצערנו הרב הרבה מאוד מהעמותות האלה תופסות את מקומה של המדינה. אני אומר בצער את הדברים הללו. אחרי משבר מיידוף, אחרי שהמדינה הולכת ומשתתפת – באופן מאוד חלקי, אבל רוצה לייצר תלות של העמותות בה, כדי שהעמותות האלה גם, בין היתר, לא יבקרו יותר מדי את פעולות הממשלה, אנחנו בעצם מצרים את הבסיס הכלכלי והעצמאי של החברות האלה, שאנחנו מכירים אותן, ונתתי רק דוגמה קצרה לכמה שאנחנו מכירים יותר, שאנחנו היטב מכירים אותן. איזה שכל זה?
לכן, חברי חברי הכנסת, אין צורך לנצל את כל עשר הדקות, ואני גם לא מתכוון להשיב לאחר מכן. אני מבקש את הצבעתכם במשהו שהוא של כולנו, שלנו, ציבורי, ועומד בצד הציבורי לעומת הצד היותר-פרטי. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. ישיב סגן שר האוצר, חבר הכנסת הרב יצחק כהן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
באופן מפתיע – – –
היו"ר יצחק וקנין:
האמת היא שההצעה נכונה וגם ראויה אבל נראה מה ישיב לנו סגן שר האוצר.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
להפתעתם של מרבית חברי הבית.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
באופן מפתיע, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
מה אתה אומר, וואו.
היו"ר יצחק וקנין:
חברי הכנסת, תאפשרו לו להשיב.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מוסד ציבורי יהיה פטור ממס על דיבידנד שחולק לו על-ידי תאגיד המצוי בהחזקתו המלאה או בהחזקה משותפת עם מוסד ציבורי אחר – אתה לא מקשיב, חסון – ובלבד שהכנסתו האמורה תשמש לקידום מטרה ציבורית. סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה קובע פטור ממס למוסדות ציבור לגבי הכנסתם שלא הושגה מעסק, וזאת על בסיס הרצון לקדם את פעילותם של מוסדות אלה. כמו כן ניתן למוסדות ציבור פטור ממס בעת חלוקת דיבידנד מחברה שאינה בשליטתם – החזקה שאינה עולה על 25%.
על הכנסה מעסק של אותם מוסדות, לרבות הכנסה מדיבידנד המחולק על-ידי חברה שבשליטתם, לא ניתן פטור אף אם ההכנסות משמשות לקידום הפעילות הציבורית, וזאת על בסיס העיקרון שלפיו על דיני המס להיות נייטרליים ולהימנע מפגיעה בשוק החופשי ובתחרות ההוגנת, ועל בסיס ההנחה שעיקר פעילותו של מי שהוכר כמוסד ציבור אמורה להיות קידום פעילות ציבורית, וכי פעילות עסקית שנעשית על-ידיו אמורה טפלה לפעילותו הציבורית. השרה רוחמה אברהם.
כך מאפשר למעשה המחוקק למוסד ציבורי החזקה שאינה החזקה ריאלית מתחת ל-25%, שלפיה אין שליטה על תאגיד-הבת, ומעניק את הפטור לגבי ההכנסה שמתקבלת בידי מוסד ציבורי מתאגיד כאמור. כאשר ההחזקה הופכת ריאלית, משמע, בשיעור הגבוה מ-25%, היא אינה מתומרצת על-ידי המחוקק, וכל הכנסה שמתקבלת מתאגיד כזה חייבת במס.
לאור העובדה שהמיסוי המוטל על חברות הוא דו-שלבי – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת זאב אלקין, יושב-ראש הקואליציה, אי-אפשר לנהל את הדיון ככה. סגן השר ליצמן, סגן שר הבריאות – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לאור העובדה, אדוני היושב-ראש, שהמיסוי המוטל על חברות הוא דו-שלבי, כאשר בשלב הראשון מוטל מס חברות על הכנסת החברה ובשלב השני מוטל מס על הכנסת בעלי המניות בעת חלוקת הרווחים או הדיבידנדים, אם יינתן פטור ממס למוסד ציבור בגין חלוקת דיבידנד מחברה שבשליטתו, יהא בכך כדי ליתן לאותו מוסד העדפה על פני עוסקים אחרים באותו תחום, דבר אשר יביא לפגיעה בשוויון ולתחרות בלתי הוגנת.
יודגש, אדוני היושב-ראש, כי ניהול ישיר של עסק אשר היקפו גדול ביחס להיקף הפעילות הציבורית של מוסד ציבורי עלול לפגוע בסיווגו של התאגיד כמוסד ציבורי, ואילו באמצעות הקמת חברה-בת יוכל אותו מוסד ציבורי לעקוף את הוראות החוק, לנהל פעילות עסקית ענפה ולזכות להטבות שניתנות למוסדות ציבור, דבר אשר אף אותו התכוון החוק, כאמור, למנוע. לעניין זה יצוין כי מניסיון שהצטבר ברשות המסים, השימוש של מוסדות ציבור ומלכ"רים בחברות-בנות נועד פעמים רבות לצורך ביצוע תכנוני מס, ויש להימנע מעידוד תופעה זו.
חבר הכנסת אילן גילאון, עד עכשיו הכול בסדר?
אילן גילאון (מרצ):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הטענה שיש להשוות את מעמדם של מוסדות הציבור למצבן של חברות המחזיקות חברות בשרשור וזכאיות לפטור ממס בעת חלוקת דיבידנד בין-חברתי על-פי סעיף 126(ב) לפקודה אינה מן העניין, באשר באותו מקרה נועד הפטור למנוע מצב של מיסוי תלת-שלבי על אותה ההכנסה, כאשר בעת חלוקת הדיבידנד מהחברה המחזיקה לבעל מניותיה תהא חבות מס.
אבקש מחברי הכנסת, לאור ההסבר הארוך והמנומק, להסיר את הצעת החוק מסדר-היום למרות הסימפתיה והאמפתיה של חבר הכנסת אילן גילאון.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת גילאון, תרצה להשיב?
אילן גילאון (מרצ):
לא.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור למוסד ציבור על הכנסה מדיבידנד מחברה-בת), התש"ע–2010, של חבר הכנסת אילן גילאון – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה
(פטור למוסד ציבור על הכנסה מדיבידנד מחברה-בת), התש"ע–2010, נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
43 נגד, 21 בעד. אם כן, הצעת החוק נדחתה.