קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2505/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
אם כן, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010, של חבר הכנסת זאב אלקין. הנמקה מהמקום.
זאב אלקין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. מדובר בהצעת חוק איסור הטלת חרם, הצעת חוק שהיוזמים שלה, למעשה, הם כל ראשי הסיעות בכנסת שהצטרפו ליוזמה שלי, של חברת הכנסת דליה איציק, יושבת-ראש סיעת קדימה, של חבר הכנסת אריה אלדד וחבר הכנסת אופיר אקוניס, כל ראשי הסיעות בכנסת מקדימה וימינה, כמעט כל ראשי הוועדות הקבועות בכנסת וכמעט כל חברי נשיאות הכנסת.
לא יכול להיות מצב, שבזמנה מדינת ישראל פעלה כדי להביא לחקיקת חוק בארצות-הברית על סנקציות פליליות וגם סנקציות תקציביות כנגד אזרחים או חברות אמריקניות שלוקחים חלק בקמפיינים של חרם נגד מדינת ישראל, ולנו במדינת ישראל אין חקיקה מקבילה. בעבר היה ברור מאליו שאין צורך בדבר כזה, כי אף אחד לא העלה על דעתו שאזרח ישראלי ישתתף בקמפיין לחרם על מדינת ישראל, יהיה זה חרם כלכלי או חרם אקדמי. לצערי, זאת לא המציאות היום במדינת ישראל, ולכן לפני שאנחנו באים בתביעות לארצות-הברית ומבקשים שהחקיקה האמריקנית תעבוד, חובה עלינו להפעיל חקיקה דומה כאן במדינת ישראל.
ולכן זאת יוזמת החקיקה. כמעט כל חברי הבית מאוחדים סביב יוזמת החקיקה הזאת. אני מצר שהמציאות במדינת ישראל מחייבת אותנו להוביל חקיקה כזאת, אבל הגיע הזמן להסדיר את הנושא בחוק כדי שלחוק הישראלי יהיו שיניים כנגד אזרח ישראלי שבאופן פעיל, יזום, פועל כנגד מדינתו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת זאב אלקין. ישיב שר המשפטים, השר יעקב נאמן.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה ביום כ"ט בתמוז תש"ע, 11 ביולי 2010, הוחלט לתמוך בהצעת החוק, בתנאי שהמציעים יסכימו להשמיט סעיפים 5, 6 ו-8, וכן יתחייבו לתאם את הצעת החוק עם משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד החוץ; אני חוזר, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ומשרד החוץ. מכיוון שהמציעים מסכימים לתנאים האלה, הממשלה תומכת בהצעת החוק.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר המשפטים, השר יעקב נאמן. אני מבין שחבר הכנסת דב חנין מתנגד. לרשותך שלוש דקות. שלוש דקות.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, יש בפנינו הצעת חוק נוספת, שמצטרפת לגל של חקיקה שבסופו של דבר מצמצמת את מרחב החירויות והפעולה הפוליטית בחברה הישראלית.
הצעת החוק הזו היא דוגמה של אותו כלל, שאנחנו חוזרים ואומרים אותו: Hard cases make bad law, וזה אכן מאוד מאוד bad law. זה חוק גרוע. החוק הזה הוא חוק גורף, הוא מדבר על חרם לא רק על מי שתומך בחרם על ישראל, אלא גם חרם על מי שתומך בחרם על אדם מחמת קשריו, למשל, עם אזור הנמצא בשליטת מדינת ישראל. זו שפה יפה, כנראה, לכנות בה את הכיבוש שמתנהל בשטחים הפלסטיניים, ברמת-הגולן.
והחוק אומר שהוא מטיל קנסות כספיים, יש בו סעיפי עונשין, סעיפים של עוולות אזרחיות. החוק התיימר בנוסח המקורי שלו להחיל את עצמו גם על מי שאיננו אזרח או תושב ישראל; חריגה מרחיקת לכת מכל נורמה משפטית מתקבלת על הדעת. החוק גם מציע להחרים ישויות מדיניות זרות, להחרים מדינות זרות.
ככל שיד הדמיון של היזמים באמת הפליאה לעשות, אחד הדברים המופלאים שיש בחוק הזה הוא אותה הוראה של סעיף 8(ב) בחוק, שהיא הוראה רטרואקטיבית. מי שבעבר עשה את אותם דברים שהחוק אוסר עליהם, חזקה שהוא ממשיך לעשות אותם, חזקה שהוא ממשיך לקרוא לחרם על השטחים הכבושים או על ההתנחלויות או על מה שזה לא יהיה, כי החוק מוגדר הרי בצורה מאוד רחבה וגורפת, ובכוונה הוא מוגדר בצורה רחבה וגורפת.
עמיתי חברי הכנסת, השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא שאלה עקרונית – האם אנחנו מעוניינים להיסחף למקום של התלהמות. כי אם אנחנו רוצים להיסחף למקומות האלה, יש עוד חוקים שאפשר להציע לך, חבר הכנסת אלקין. יש שורה ארוכה של רעיונות שאפשר להמשיך ולהתלהם בהם.
המצב שהחברה הישראלית נמצאת בו איננו מצב פשוט; יש ויכוחים, יש ויכוחים קשים, יש מחלוקות קשות בחברה. הדרך איננה לייצר חרמות. אתם מתנגדים לחרמות, אני מבין. אגב, גם אני מתנגד לחרמות. אבל הדרך לייצר חרמות על החרמות, או לייצר חרמות על המחרימים, איננה הדרך האמיתית, הנכונה, הראויה, להתמודד עם ויכוחים ועימותים שקיימים בחברה הישראלית.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע לכולנו להתנגד להצעת החוק הזאת.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני מבין שחבר הכנסת זאב אלקין רוצה להשיב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא צריך להשיב.
היו"ר יצחק וקנין:
אני לא יכול למנוע. אם לא היה מתנגד, אתה צודק, אבל יש מתנגד.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
חנין שכנע אותי כל כך לתמוך בחוק.
היו"ר יצחק וקנין:
לרשותך שלוש דקות.
זאב אלקין (הליכוד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת רותם, יכול להיות שאני אשקול את הפטנט הזה גם לחוקים הבאים: אם אני רוצה לשכנע את חברי הבית, אני אבקש מחבר הכנסת דב חנין להתנגד; אתה אומר שזה עובד מצוין.
דב חנין (חד"ש):
אני מוכן להתנגד.
זאב אלקין (הליכוד):
אגב, חבר הכנסת חנין, אני אשמח לקבל ממך הצעות להצעות חוק דומות. יכול להיות שיש סיכוי ששיתוף הפעולה הפורה הזה – – –
דב חנין (חד"ש):
אתה מאוד יצירתי, חבר הכנסת אלקין.
זאב אלקין (הליכוד):
יכול להיות ששיתוף הפעולה הפורה הזה יסתום עוד כמה פרצות בחוק הישראלי, שמנצלים אותן לפעולה כנגד מדינת ישראל.
אני חושב שהאמירה שהצעת החוק הזאת פוגעת בחופש הפעולה של האזרחים היא אמירה לא נכונה לחלוטין. אגב, מי שקרא היטב את הצעת החוק, ולא התבסס רק על הדיווחים, יודע שהצעת החוק הזאת לא קובעת לאזרח מה עליו לעשות באופן אישי – מי שרוצה יקנה, מי שלא רוצה לא יקנה; מי שרוצה, ישתמש בשירותי ההשכלה הישראלית, מי שירצה – לא. אבל הצעת החוק הזאת מטפלת באנשים שמובילים קמפיינים, ואם אתה, חבר הכנסת חנין, טוען שגם אתה נגד קמפיינים של חרמות, בין השאר אלה שמכוונים כנגד מדינת ישראל, אז מה הבעיה?
אם במדינה דמוקרטית כמו ארצות-הברית יש חוק שמגן לא רק על ארצות-הברית, מגן עלינו, חבר הכנסת חנין, על מדינת ישראל – אנחנו באים לאזרח אמריקני ואומרים: אתה יכול לקבל חמש שנים בכלא על זה שתלך ותשתתף – לא תיזום, תשתתף – בקמפיין חרם על מדינת ישראל, ואתה תשלם קנסות. והאזרח הישראלי, לא אחד ולא שניים, לצערי, אלא עשרות ואפילו מאות, מקדישים את זמנם החופשי, כולל אלה שמקבלים משכורת על חשבון משלם המסים הישראלי, למשל במערכת של ההשכלה הגבוהה, הם מקדישים את מרצם וזמנם כדי להוביל וליזום את הקמפיינים האלה. ולמציאות הזאת, אם אתה נגד זה, הגיע הזמן לשים קץ, וזה בדיוק מה שעושה הצעת החוק.
אגב, הטענה שלך על הרטרואקטיביות גם היא לא נכונה. אומנם הממשלה ביקשה שהסעיף הזה ישתנה והוא ישתנה, כי הצעת החוק תהיה רק בתיאום, אבל כל מה שהסעיף הרטרואקטיבי טיפל בו זו סוגיה אחת פשוטה – סוגיה אחת פשוטה. החרם שהתחיל קודם, איך יודעים שהוא נמשך? הדרך היחידה לדעת את זה, אם יש חזקה, אלא אם כן מוביל קמפיין החרם הודיע אחרת.
קריאה:
– – –
זאב אלקין (הליכוד):
לא, זה לא סעיף רטרואקטיבי, כי אם אותו מוביל קמפיין החרם, כתוצאה מהחקיקה, חוזר בו ומודיע: אני מפסיק את פעילותי, אין שום סעיף רטרואקטיבי. לכן זה סעיף טכני לחלוטין. אבל מי שמחפש כל אמתלה טכנית רק כדי להמשיך להגן על שונאי מדינת ישראל ומובילי הקמפיינים של החרם, הטיעון הרטרואקטיבי טוב לו.
הכנסת כמעט כולה, חבר הכנסת חנין, מקיר לקיר, התאגדה סביב הצעת החוק הזאת, וחבל מאוד שאתה עדיין לא השתכנעת. אבל יכול להיות שאולי יש סיכוי קלוש לתשובה, כי מי שאומר שהוא נגד החרם, כדאי שגם יצביע בעד הצעת החוק הזאת ולא רק ידבר. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה. תודה לחבר הכנסת זאב אלקין.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010, של חבר הכנסת זאב אלקין – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 35
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 5
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
זה לא – – –
היו"ר יצחק וקנין:
35 בעד, חמישה מתנגדים. אם כן, רבותי, הצעת החוק נתקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הכנתה לקריאה ראשונה.