קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1373/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אנחנו עוברים לנושא הבא, חברי חברי הכנסת: הצעתו של זבולון אורלב, הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009. זו הנמקה מהמקום.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא, אני משתמש במכסה שלי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כפי שנאמר לי על-ידי מזכיר הכנסת, אתה משתמש במכסה וההנמקה תהיה מהדוכן. ישיב על הצעת החוק שר החינוך, השר גדעון סער.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אומנם ועדת השרים תומכת, ולכאורה אני יכול להציג זאת מהאולם, אבל יש הצעות חוק שמן הראוי לומר עליהן כמה מלים – יותר מאשר בדקה אחת.
לפי חוק לימוד חובה, ניתנת זכות ללמוד חינם מכיתה א' עד סוף כיתה י'. לאחרונה חוקקו חוקים שהרחיבו זאת לגילאי שלוש-ארבע, וזה מוחל בהדרגה ולצערי נעצר, וגם לכיתות י"א וי"ב, ובחוק הזה יש גם התקדמות. אבל מתברר שהחוק הוא לא חוק חינם, מפני שבצד חינוך חינם יש אפשרות ששר החינוך, באישור ועדת החינוך, והתרבות והספורט של הכנסת, קובע אפשרות לתשלומי הורים, שאחד מהם הוא תשלום חובה, והוא ביטוח הדדי. יתר התשלומים נקראים תשלומי רשות, אבל למעשה הם כמו תשלומי חובה, והם כוללים את הטיולים, שהרי אי-אפשר לקיים תוכנית לימודים בלי טיולים, עוד את סוגיית סל תרבות, והרי לא היינו רוצים שתלמידינו לא ייחשפו לעולם התרבות שלנו, מסיבות של בתי-הספר ועוד דברים כגון אלה. ההוצאה הממוצעת היא בין 800 ל-1,200 שקלים לתלמיד. ואם אנחנו סופרים את כל התלמידים וההורים, זו גבייה של קרוב ל-2 מיליארדי שקלים בשנה.
דא עקא שגביית התשלומים הזאת, תשלומי ההורים, מהווה מס רגרסיבי, אולי מהאכזריים ביותר, מפני שלא רק שהתשלום הוא אחיד, כלומר, העני והעשיר משלמים את אותו סכום, אלא שהנתונים הם שהעשירונים הנמוכים, העניים יותר, יש להם יותר ילדים. העשירונים הגבוהים, העשירים יותר, יש להם פחות ילדים. אז לא רק שהתשלום הוא אחיד, המשפחות העניות צריכות גם לשלם הרבה יותר כסף.
ואכן, במדינה שבה כשליש מהתלמידים חיים מתחת קו העוני, ברור ומובן שההורים אינם מסוגלים לעמוד בתשלומים, ואז יש אירועים מאוד לא נעימים בתוך מוסדות החינוך, אף-על-פי ששרי החינוך לדורותיהם, וכמובן גם שר החינוך הנוכחי עושה כל מאמץ כדי שגם לתלמידים מחוסרי יכולת יינתנו כל השירותים החינוכיים, אבל כשיש מאסה כל כך גדולה של הורים שלא מסוגלים לעמוד בתשלומים, ברור לחלוטין שלא כל תלמידי ישראל יכולים לקבל את כל השירותים האלה במלואם. ואף-על-פי שהתשלום כאן לא עוסק למשל בספרי לימוד, אבל גם בספרי לימוד, ויש חוק נפרד בסוגיה הזאת, אנחנו יודעים שלא לכל התלמידים יש כל ספרי הלימוד, רק בגלל בעיה כספית.
לכן ב-1992 הקים בזמנו השר המר, זיכרונו לברכה, שר החינוך, ועדה בראשותו של מי שהיה מנכ"ל משרד הסעד לשעבר, מר אהרן לנגרמן, שניהם זיכרונם לברכה, כדי לנסות ולבחון אפשרות שבמקום שהורים ישלמו מס רגרסיבי אחיד, שיהיה מעין היטל פרוגרסיבי, על-פי אפשרויות ההורים: העשיר ישלם יותר, העני ישלם פחות. ואם אפשר, למצוא שיטה שלא רק ההורים ישלמו, בזמן שהם הורים לילדים, כי בידוע שאלה הורים יותר צעירים, שעדיין לא הגיעו לשיא משכורתם, אלא תשלם את זה כל האוכלוסייה. כלומר, ההורים לילדים ישלמו את המס הזה עוד לפני שהילד נולד ועד שהם יוכלו לשלם עבור הנכדים שלהם.
הציעו שלוש אפשרויות: אפשרות אחת – שיוסיפו 3-2 פרומילים לתשלום של הביטוח הלאומי – מדובר פה בשקלים בודדים; או תוספת לארנונה הנגבית על-ידי הרשויות המקומיות; או על-ידי היטל חינוך, שייגבה או על-ידי המדינה או על-ידי הרשויות המקומיות. הצעת החוק בחרה באפשרות של תשלומי הביטוח הלאומי, כלומר שכל אזרחי מדינת ישראל ישלמו את 2 מיליארדי שקלים האלה לאורך כל ימי חייהם בתשלום פרוגרסיבי, כך שהעשיר ישלם יותר והעני ישלם פחות. משרד החינוך יקבל את הכסף הזה ויחלק אותו באמצעות הרשויות המקומיות למוסדות החינוך.
כיום מנהלי מוסדות החינוך עסוקים רבות בגביית הכספים, והפכו להיות גזברים, מנהלים מרדפים אחרי ההורים לצורך התשלומים. ההצעה הזאת תפטור אותם לחלוטין מהצורך לעסוק בכספים, וכל מעייניהם וכל משאביהם יהיו נתונים על מנת לקדם באופן חינוכי את בית-הספר ואת התוכניות הפדגוגיות של בית-הספר.
בראשית השנה, לקראת שנת הלימודים הנוכחית, אישרה ועדת החינוך את תשלומי ההורים על-פי בקשת שר החינוך, וכיוון שהממשלה היתה חדשה והקדנציה חדשה, הוועדה אישרה את התשלומים לתש"ע וקיבלה על עצמה, בהתחייבות של כל חברי הוועדה, שהם גם חתומים על החוק והם היוזמים והמציעים של החוק הזה, שלקראת שנת הלימודים הנוכחית החוק יעבור לפחות בקריאה טרומית, כדי שבמהלך שנת הלימודים תש"ע נוכל לעבוד על שיטה שבה נוכל להגיע להסכמה.
בשיחה ובפגישה מוקדמת עם אנשי האוצר התברר שהם לא תומכים בשיטה של הביטוח הלאומי, כיוון שהשיטה הזאת מגדילה גם את ההכנסה וגם את ההוצאה, ומגדילה את התקרות של תקציב המדינה. אמרנו להם שאנחנו אולי חזקים מאוד במדיניות חברתית, פחות חזקים במדיניות כלכלית, אבל כל כוונתנו היא להפוך את תשלום ההורים ממס רגרסיבי למס פרוגרסיבי. ואם תימצא שיטה שונה, איננו מתעקשים על השיטה, אבל אנחנו פתוחים להקשיב ולשמוע על שיטות אחרות ושיטות נוספות, וכך נעשה במהלך השנה.
אני הסכמתי להמתין עם קידום החוק עד אשר נעשה בירור יסודי באשר לשיטות האפשריות לקיים את העיקרון שבמקום מס אחיד על הורים לתלמידים רק בתקופת לימודיהם, נוכל להסדיר את התשלום הזה באופן אחר.
מאחר שמדובר פה בסכום לא פעוט, סכום שמתקרב ל-2 מיליארדי שקלים, ברור שמדובר פה בנושא כבד מאוד, בעל משמעויות, שמחייב בחינה מאוד מאוד מדוקדקת. אני רוצה להודות לשר החינוך, שממצב כמעט בלתי אפשרי לקדם את הרעיון הזה, הצליח לשכנע את ועדת השרים לקדם את החוק בקריאה הטרומית, יחד עם בחינה של אפשרויות אחרות לקיים את העיקרון הסוציאלי של תשלום פרוגרסיבי. אני מאוד מקווה שנוכל לעשות זאת בהקדם.
אני גם הבטחתי לשר החינוך, כדי לאפשר פתיחת שנת לימודים מסודרת ותקינה, אנחנו נזמן את ועדת החינוך, התרבות והספורט כבר בשבוע הבא כדי לאשר את תשלומי ההורים הרגילים לשנת הלימודים תש"ע, ואני חושב שאני יכול לבשר להורים שהיום פתחנו עידן חדש במערכת החינוך. גם אם נצטרך עוד שנה או אולי עוד תקופה מסוימת להמשיך בשיטה הישנה, היום בנינו את היסודות לפתוח תקופה חדשה במשמעות של מהו חינוך חינם, על מנת שעניים ועשירים יוכלו לקבל את 100% שירותי החינוך, מבלי שמחסור כלכלי של הורים ימנע מהם ולו שירות אחד בחינוך. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני. יעלה ויבוא שר החינוך גדעון סער, אני מברכת על היוזמה, ומצטרפת להצעת חוק החשובה הזאת. מי ייתן ובאמת היא תצטרף לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מייחלת גם לרגע הזה, חבר הכנסת, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בבקשה, אדוני השר.
שר החינוך גדעון סער:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הנושא שמעלה יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת זבולון אורלב הוא נושא כבד, חשוב, מורכב ואמיתי. אני גם חייב לומר שחבר הכנסת אורלב מאזן בין הסיוע של הוועדה לתפקוד השוטף של המערכת, כי נושא – מנהלי בתי-הספר היום משוועים בנושא של תשלומי ההורים; ומצד שני – למצוא את הדרכים לחשוב על פתרונות ארוכי-טווח לסוגיה שהוא העלה כאן.
אני חייב להגיד שהנושא הוא לא פשוט, כי גם אין כיום מקור אלטרנטיבי לנושא של תשלום הורים בהיקף שלו. ההצעה המועלית כאן, המבוססת למעשה על דוח ועדת-לנגרמן, היא אחת החלופות המוצעות להסדרת הנושא. כאשר הנושא עלה בוועדת שרים לחקיקה היו רבים שהביעו התנגדות, כולל הביטוח הלאומי עצמו, ובוודאי יש גם אפשרויות אחרות, אבל אנחנו קיבלנו החלטה לתמוך בשלב הזה בקריאה הטרומית בלבד, על מנת לפתוח את הדיון בנושא הזה, ואת החשיבה בנושא הזה, ובתוך ההסכמה – להקים גם ועדה, שיעמוד בראשה מנכ"ל משרד החינוך, יהיה בה גם נציג משרד האוצר, יהיה בה גם נציג ציבור, והיא תקיים עבודה יסודית בנושא הזה, לפרק זמן של עד 14 חודשים – אולי אפילו יצליחו לעבוד בפרק זמן קצר יותר, אבל עד 14 חודשים – כדי לגבש הצעות לפתרון הסוגיה.
החלטת ועדת שרים לחקיקה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד, בכפוף לתנאים הבאים: א. הקמת ועדה בראשות מנכ"ל משרד החינוך, בהשתתפות נציג משרד האוצר, שתבחן במשך פרק זמן של עד 14 חודשים את סוגיית התשלומים המושתים על ההורים לתלמידים במערכת החינוך. ההסכמה היא כי בפרק הזמן הזה לא תקודם הצעת החוק. והנושא השני, שהצבעה בקריאות הבאות, אם תהיה רלוונטית, תיעשה רק לאחר תיאום מלא עם משרדי החינוך, האוצר, הרווחה; ואנחנו הוספנו היום, בעקבות שיחה שלי עם שר התמ"ת, גם את משרד התמ"ת. ללא תיאום כאמור תתנגד הממשלה להצעת החוק בקריאות הבאות. אם התנאים הבאים מקובלים על המציע, ואני מבין שהם מקובלים על המציע – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
מקובלים עלי.
שר החינוך גדעון סער:
– – אנחנו נתמוך בקריאה הטרומית.
ואני שוב רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך גם על פעילותו בנושא הזה וגם על פעילותו בכלל.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני השר, ומכיוון שחבר הכנסת מסכים לתנאים שהציב השר, אנחנו נעבור להצבעה.
בבקשה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009,
לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ובכן, 17 הצביעו בעד, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעת החוק תועבר, לשם הכנתה לקריאה הראשונה, לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.