קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – תשלום לבן-זוג של מי שהיה זכאי להכרה כפדוי שבי), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2290/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – תשלום לבן-זוג של מי שהיה זכאי להכרה כפדוי שבי), התש"ע–2010. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יואל חסון. ישיב על הצעת החוק סגן השר מתן וילנאי. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי באה למעשה להסדיר את זכאותם של מי שנחשבים פדויי שבי, זכאותם של מי שהלכו לעולמם ולא ניצלו ולא יכלו לממש את זכאותם.
אני רוצה באופן ראשוני לדבר קודם כול על אותם אנשים, קבוצה מיוחדת, שהיו חלק מתנועת המחתרות במדינת ישראל. אנשים צעירים, שעוד ערב הקמתה של מדינת ישראל, ולמעשה מחידוש הפעילות של התנועה הציונית, לחמו ופעלו נגד המנדט הבריטי כאן בארץ-ישראל, הקדישו את חייהם למען המטרה הלאומית הזאת. זה היה מאבק קשה, הירואי, של אנשים צעירים, שנרדפו יום-יום דקה-דקה על-ידי הבולשת הבריטית, אבל פעולתם המרכזית היתה להביא למצב שבו המנדט הבריטי ייעלם מכאן, מארץ-ישראל, ותקום כאן מדינה לבית היהודי.
אותם אנשים, אותם צעירים שהיו חלק מהמחתרות, מאות מתוכם הוגלו לאפריקה. הם לא זכו לביקורים, הוחזקו בניתוק מוחלט. סבלם הנפשי והפיזי היה קשה מאוד, ובעיקר גם ניכר תקופה ארוכה לאחר השחרור. זוהי קבוצה של גיבורים אמיתיים בעיני, שפעלו ולחמו למען ארץ-ישראל, למען עם ישראל ולמען העובדה שנוכל לחיות כאן לבטח.
המדינה חשה חוב של כבוד לאותם אנשים והחליטה באמת לפצות אותם, את אותם אסירים פדויי שבי וכדומה, וגם את האלמנות של אותם אנשים. חלק מהלקונה שהיתה בחוק, חברי חברי הכנסת, היתה העובדה שחלקם לא הספיקו בחייהם להגיש את הבקשות הרלוונטיות כדי להיות זכאים לאותן קצבאות. לכן חשבתי לנכון – אני מוכרח לומר שמי שפנה אלי בעניין הזה הוא יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון צחי הנגבי, שהסב את תשומת לבי לעניין הזה וחיבר אותי עם הגוף המייצג של אותם אנשים ויחד גיבשנו את הצעת החוק.
אני רוצה לומר שאני מבקש להודות קודם כול לשר הביטחון על היענותו לתמיכה בחוק. במיוחד אני רוצה להודות ליועצת שר הביטחון רות בר, שיחד אתה ניהלתי את המגעים ליצירת נוסח מוסכם שיהיה מקובל.
הכוונה היא – אגב, כפי שאנחנו התכוונו במקור בחוק, אבל כנראה זה לא היה ברור; הכוונה היא בהחלט לפיצוי חד-פעמי, שיסוכם בהמשך. אני חושב שהחוק הזה, בהחלט, מכל הכיוונים, נותן כאן הכרה ופיצוי למי שזכאים, למי ששילמו מחיר יקר וגם לאלמנות שלהם, שנשארו היום, וזכאיות וצריכות את העזרה הכספית הזאת, שבעבורן היא קריטית ביותר.
אני מקבל את תנאי הממשלה כפי שסוכמו אתי, ואני מבקש את תמיכת הכנסת. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חבר הכנסת יואל חסון, על עצם העובדה שעמדת בלוח הזמנים, אף-על-פי שביקשת יותר. אתה רואה, בדיוק שלוש דקות. כשרוצים, הכול אפשר. יעלה ויבוא סגן השר מתן וילנאי, בבקשה.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, למען הגילוי הנאות אני צריך להדגיש שאני הייתי בין אלה שחוקקו, יחד עם אחרים, את החוק הזה לפני כמה שנים. אין ספק שאני, כמובן, אתמוך גם בתיקון, כפי שהציע חבר הכנסת חסון. אני חושב שהוא תיקון ראוי. אני חושב שזה פיצוי שבא מאוחר מדי, הוא קטן מדי, אבל עדיף כך מאשר בכלל לא. אנחנו הגענו לתיאום עם חבר הכנסת חסון שהמשך ההעברה יהיה בתיאום אתנו. אנחנו תומכים בזה, מלא, ממליצים לכנסת לתמוך בזה בקריאה הטרומית ולהעביר את זה להמשך דיון בוועדת חוץ וביטחון.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, סגן השר.
מכיוון שחבר הכנסת חסון מסכים לכללים, לפרוטוקול – הצבעה. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
כן.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – תשלום לבן-זוג של מי
שהיה זכאי להכרה כפדוי שבי), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ובכן, בעד הצביעו 17, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעתו של חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – תשלום לבן-זוג של מי שהיה זכאי להכרה כפדוי שבי), תועבר לשם הכנתה לקריאה ראשונה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.