הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 479079
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת אמנון כהן
פ/1046/19
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – איסור לתקן או לשקם כלי רכב שנגרם לו נזק של 50% לפחות), התשע"ג–2013
הוספת סעיף 38א
1.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–19811, אחרי סעיף 38 יבוא:
"איסור לתקן או לשקם רכב שנגרם לו נזק של 50% לפחות
38א.
על אף האמור בכל דין, אירע מקרה ביטוח ושילם מבטח למבוטח את מלוא ערך הרכב, או החליפו ברכב מסוג ואיכות דומים, בשל קביעת שמאי כי הנזק שנגרם לרכב הוא 50% לפחות משוויו סמוך לפני קרות מקרה הביטוח – לא יהיה המבטח רשאי לתקן את כלי הרכב או לשקמו; בסעיף זה, "מקרה ביטוח" – אבדן או נזק שנגרם לרכב, לרבות למזגן האוויר שבו, לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח או לאבזריו הצמודים אליו או הנמצאים בו מכוח דין."
דברי הסבר
האפשרות להגדיר רכב שניזוק בתאונה כמצוי במצב "אבדן גמור להלכה" יצרה תופעה של סחר ברכבים המצויים במצב זה. מדובר בתופעה נרחבת בעלת השלכות הרסניות על שלום הציבור ובטיחותו, וכך גם על היקף הפשיעה במדינה ישראל. הכוונה היא לרכבים שניזוקו באופן קשה (בטווח שנע בין 60% - 50% מערך הרכב בטרם קרות המקרה הביטוחי) אשר נשלחים על ידי חברות הביטוח לתיקון, שתוצאותיו אינן הולמות את רמת הבטיחות הראויה ונמכרים על ידי סוחרי רכב לצרכן שכלל אינו מודע לקרות התאונה ולליקויי הבטיחות הקיימים ברכב.
התוצאה הסופית היא שבעת קניית רכב על ידי צרכן, הוא אינו מודע לליקויי הבטיחות הקיימים בו משום ששמאי החוץ המצויים ברשימות השמאים מטעם חברת הביטוח נמנעים מלסווג רכבים כרכבים אשר נגרם להם אבדן גמור (נזק ששיעורו גבוה מ-60% מערך הרכב בטרם קרות מקרה הביטוח), סיווג המאלץ את חברת הביטוח להעביר את הרכב לפירוק. פעולה זו מניבה רווח של 5% בלבד מערך הרכב לחברת הביטוח.
על כן מסווג הרכב, לעיתים באופן מאולץ, כרכב המוגדר כרכב ב-"אבדן גמור להלכה", דבר המאפשר את רכישתו של הרכב מהמבוטח על ידי חברת הביטוח ותיקונו לצורך החזרתו למצב שמיש, אך ללא הקפדה על אמות מידת בטיחות ראויות. הליך זה מניב לחברות הביטוח רווח בשיעור של 40% מערכו של הרכב לפני קרות מקרה הביטוח, וכן רווח לטובת יתר הצדדים המעורבים בהליך (המוסכים וסוחרי הרכב) כאשר התיקון עצמו מתבצע לעיתים באמצעות שימוש בחלקים גנובים ומשומשים, במוסכים שאינם מורשים ואשר לרוב מצויים בשטחי יהודה השומרון וחבל עזה. יצוין, כי תיקון כלי רכב בשטחי הרשות הפלסטינית אסור גם לפי חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח–1998.
בהיבט הבטיחותי, פרקטיקה זו מהווה סכנה ממשית לחיי הנוסעים ברכב, ולחיי שאר המשתמשים בכביש. בהיבט הצרכני, הצרכן רוכש רכב שניזוק בתאונה קשה ושופץ באופן שתואר לעיל, בלי לדעת על כך כלל ובניגוד להוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008. לעיתים מתגלה הבעיה כאשר הרוכש פונה לחברות ביטוח, וזו מודיעה לו כי רכבו לא יבוטח על ידה בשל נזק כבד שנגרם לו בעבר. בנוסף, מדובר בפגיעה קשה בבעלי רכבים בכלל, משום שהדרך השכיחה לספק חלקים משומשים לרכבים המצויים במצב של אבדן גמור להלכה היא באמצעות גניבות רכב. בהיבט הפלילי, מדובר בהרחבת היקף הסחר הפלילי בחלקי חילוף גנובים וביצוע תיקונים במוסכים שאינם מורשים.
הצעת החוק מבטלת את הסדרי הביטוח הנוגעים לפיצוי בעל רכב בשל מקרה ביטוח שהסתיים במצב אבדן גמור להלכה לרכב כפי שנהוג בפרקטיקה כיום על פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו–1986. הדבר יקטין את התמריץ הקיים לשמאים מטעם חברות הביטוח להעריך את הנזק בשיעור נמוך מכפי המתבקש לאור מצבו האמיתי של הרכב, ובכך יופחתו מאליהן התופעות הפסולות המהוות חלק בלתי נפרד להליך: פגיעה בשלום הציבור ובטיחותו, הפעילות הפלילית הנלווית להליך (גניבות רכב ותיקון רכבים במוסכים בלתי מורשים מחוץ בשטחי יהודה, השומרון וחבל עזה). בנוסף, הדבר יאיין את תמריץ הסחר הנלווה, המעמיד את חברת הביטוח במצב של ניגוד עניינים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/2050/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ג – 22.4.13