הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 479143 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת אמנון כהן אריה דרעי אברהם מיכאלי נסים זאב יצחק וקנין דוד אזולאי פ/1093/19 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול האיסור בדבר הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב), התשע"ג–2013 תיקון סעיף 5 1. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5 ­– (1) בסעיף קטן (א), במקום "מועצת הרשות" יבוא "שר הפנים ושר האוצר"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "מועצת הרשות רשאית" יבוא "שר הפנים ושר האוצר רשאים", ובמקום "אישורה" יבוא "אישורם"; (3) בסעיף קטן (ג), במקום "מועצת הרשות רשאית" יבוא "שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי". תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6 לחוק העיקרי ­– (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשאית מועצת הרשות להורות לרשות המקומית" יבוא "וראו שר האוצר ושר הפנים שמתן שירותי מים וביוב באמצעות אותה רשות מקומית אינו יעיל או תקין, רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות לה"; (2) בסעיף קטן (ד), במקום "אישרה מועצת הרשות את" יבוא "אושרה"; (3) בסעיף קטן (ה), במקום "מועצת הרשות רשאית" יבוא "השרים רשאים", במקום "מקומית, להאריך לגבי הרשות המקומית" יבוא "מקומית ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך לגביה", ובמקום "שתקבע, ורשאית היא" יבוא "שיקבעו, ורשאים הם"; (4) בסעיף קטן (ו), במקום "רשאית מועצת הרשות, בצו" יבוא "רשאים השרים בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת"; (5) בסעיף קטן (ז), ברישה, במקום "מועצת הרשות רשאית" יבוא "שר הפנים ושר האוצר רשאים". ביטול סעיף 6א 3. סעיף 6א לחוק העיקרי – בטל. דברי הסבר סעיף 6 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), שתחילתו היתה ביום 31 ביולי 2001, קבע כי אם רשות מקומית לא החליטה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק להקים תאגיד מים וביוב, רשאים שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות לה להקים תאגיד כזה. בתיקון מס' 3 לחוק העיקרי, משנת 2004, הוסף לחוק העיקרי סעיף 6א הקובע כי בתום שש שנים מיום תחילתו של החוק לא תפעיל רשות מקומית את שירותי המים והביוב שבתחומה אלא באמצעות תאגיד. בהתאם לתיקון, שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לפטור רשות מקומית מחובה זו. בתיקון מס' 4 לחוק העיקרי, משנת 2006, במסגרת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006, תוקנו, בין היתר, סעיפים 5 ו-6 לחוק העיקרי, כך שמועצת רשות המים היא זו שתוכל להורות לרשות מקומית להקים תאגיד מים וביוב, ולאשר הקמת תאגיד כאמור, ולא שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. עד היום רשויות מקומיות מעטות הקימו תאגידים, וכבר עתה מסתבר שתאגידים אלו נקלעו לגירעונות כספיים, דבר המעמיד בספק רב את מידת ישימותו של עצם רעיון הקמת התאגידים. בנוסף, ישנן רשויות מקומיות רבות שהפעלת שירותי המיום והביוב בתחומן נעשית באורח תקין ויעיל ואין הצדקה לחייבן בהעברת פעילות זו למסגרת של תאגיד. מוצע לתקן את סעיפים 5 ו-6 לחוק העיקרי, ולבטל את סעיף 6א שבו, וכך להחזיר את שיקול הדעת באשר למתן אישור להקמת תאגיד מים וביוב, ובאשר למתן הוראה לרשות מקומית להקימו, לשר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. יש להניח, כי השימוש בסמכות זו תיעשה במקרים המוצדקים לכך ובעיתוי הנכון. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/2961/18). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז וקבוצת חברי הכנסת (פ/2912/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זאב בילסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1060/18; פ/2725/18), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1572/18), על ידי חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2726/18), ועל ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2957/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1091/19) ועל ידי חבר הכנסת חיים כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1092/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"ג – 22.4.13