קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל המושגח), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1375/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, שכן מצוותנו היא לקיים את מצוות הדמוקרטיה, ואנחנו עוברים להצעת החוק השלישית, שהיא הצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל המושגח), שתציג מהמקום חברת הכנסת אורלי לוי. יש לך היום פעילות פורייה ורחבה. נא להציג. ישיב השר, שר המשפטים, יעקב נאמן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, הצעת חוק זו היא חיונית ביותר, ויש בה לשמש אמצעי התראה נגד כל הורה או אחראי לקטין. בואו ניקח למשל את המצב היום. כיום מה שקורה, האחריות הפלילית מתגבשת רק אם הקטין הוא בן 14 ומטה, מה שאומר שהזנחה – כאשר לא דואגים לו לצרכים החיוניים – אפשר להרעיב אותו אפילו, על הדרך, אפשר למנוע ממנו מלבוש, מחסה וכדומה, ורק אם הוא מתחת לגיל 14 מתגבשת עבירה פלילית.
עכשיו, ההיגיון הפשוט והבריא אומר: מה קורה אם לילד מלאו 14 פלוס, הוא יכול להשתכר לבד ולדאוג למחייתו? הוא יכול לדאוג להשיג את פת הלחם בעצמו? הוא יכול לקנות לעצמו בגדים? איפה הוא ישים את ראשו בלילה?
הצעת החוק הזאת באה באמת לתקן עוולה שלדעתי היא גדולה מדי, וטוב שכך גם הממשלה ראתה את הדברים. אני מקווה שמעכשיו גיל המושגח יעלה ל-18, אף-על-פי שהגעתי להסכמה עם משרד המשפטים שזה לא יהיה פחות מ-16, אבל בין 16 ל-18 – אנחנו עוד נדבר, ואני מקווה שגם נגיע להסכמה. תודה רבה. אני מבקשת לתמוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ישיב שר המשפטים, ואם הוא לא מתנגד, ואף אחד מחברי הכנסת לא יתנגד, נעבור להצבעה.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סעיף 362 לחוק העונשין קובע חובה על הורה לילד שטרם מלאו לו 14 שנים או מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, לספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו. חובה זאת חלה גם על המחויב על-פי דין או על-פי הסכם לדאוג לצורכי חייו של זה. להורה או למי שמחויב בהשגחה קיימת הגנה אם נקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.
לפי הצעת החוק של חברת הכנסת אורלי לוי יועלה גיל המושגח לגיל 18. בדברי ההסבר נאמר כי התיקון נועד להגן על שלומם ובריאותם של קטינים שמלאו להם 14 שנים ולחייב את הוריהם או אחראים אחרים לדאוג לשלומם ולספק להם את צורכי מחייתם החיוניים.
דברי ההסבר מציינים פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים, ת"פ (ירושלים) 3207/02, שבו זוכתה מנהלת פנימייה שבה קטינים בני 15 עד 17 אשר נכשלה בהפעלת הפנימייה והפירה את חובתה לספק לקטינים צורכי חיים. בית-המשפט המחוזי קבע כי הקטינים אינם נכללים בהגדרת מושגח כיוון שהם מעל גיל 14 ואינם נכללים בגדר מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, באשר הם אינם בעלי נכות פיזית או נפשית. מכאן, לפי דברי ההסבר, הצורך בתיקון החקיקה.
יש לציין כי על פסק-הדין הזה הוגש מטעם המדינה ערעור לבית-המשפט העליון, ע"פ 8488/07. אף שבית-המשפט העליון הותיר את הזיכוי על כנו, נימוקיו של בית-המשפט העליון לא התבססו על היות הקטינים מחוץ להגדרת מושגח אלא על הנסיבות המיוחדות של המקרה. כבוד השופט אליקים רובינשטיין קבע בפסק-דינו כי ייתכן שאדם יורשע בעבירה לפי סעיף 362 גם אם המושגח מעל גיל 14 וגם אם אינו סובל מנכות כלשהי.
אף שבמקרה שהוזכר בדברי ההסבר לא הגיל הוא שהיווה בסופו של דבר מכשול בפני ההרשעה, כי אם טעמים אחרים, אכן יש מקום לשקול מחדש את הגיל המוזכר בסעיף ונראה שיש להעלותו.
עדיין נותרה השאלה מהו הגיל שבו יש לחייב הורה בחובות שהפרתן גוררת אחריות פלילית, וחברת הכנסת הנכבדה הדגישה זאת. במשפט הפלילי קיימות כמה נקודות ציון בהתפתחותו של ילד וקטין. כך, למשל, חובת ההורה להשאיר את ילדו תחת השגחה ראויה חלה עד גיל שש בלבד – סעיף 361 לחוק העונשין. גיל האחריות הפלילית הינו 12 שנים – סעיף 34ו לחוק העונשין. בעילת קטינה אסורה אף בהסכמתה אם טרם מלאו לה 14 שנים – סעיף 345(א)(3) ועוד סעיפים אחרים. גיל 16 משמש כעמדת ציון לגבי כמה עבירות מין, בהקשר של הסכמה חופשית ובהקשרים נוספים, וכמובן גיל 18 הוא גיל ההבחנה בין קטין לבין בגיר. לכל אחד משלבים אלו משמעויות שונות והשלכות שונות מבחינת חובות ההורה או האחראי, ולעתים מבחינת יכולתו לספק את צורכי הקטין.
גם בית-המשפט העליון קבע, ואני מצטט, כי "הדרישה בדבר סיפוק צורכי חיים חיוניים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו של אדם היא תלוית הקשר. כך, למשל, אין דין ילד רך בשנים כדין נער מתבגר – – – הצרכים אינם זהים ומשמעות המונח 'שמירת שלומו ובריאותו' איננה בהכרח זהה. גם מידת התלות באחראי עשויה להשתנות".
לפיכך, חברי הכנסת הנכבדים, טרם קביעת הגיל המדויק של קטין שהפרת חובה לגביו תהווה עבירה פלילית, יש לבחון באופן מעמיק את ההשלכות של הקביעה על המשפט הפלילי, על סעיפים אחרים העוסקים בנושא וכיוצא באלו, וכן לשמוע אנשי מקצוע בתחום הרווחה והטיפול בקטינים.
לאור האמור לעיל מוצע לתמוך בהצעת החוק בתנאי שהמציעה תתאם עם משרד המשפטים את ההכרעה על הגיל אשר ייקבע בסעיף. הצעה זאת, כפי ששמענו, מקובלת גם על מגישת ההצעה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת לוי, אני רוצה לדעת: את מסכימה להצעת הממשלה, או לא?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
איזו הערה יש לך? מהמקום?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא אמר פחות מ-16, הוא אמר – חברת הכנסת אורלי לוי, מה שאמר השר הוא שהגיל ייקבע בתיאום עם משרד המשפטים. מבקשת חברת הכנסת אורלי לוי שלא יהיה פחות מ-16. האם אתה מסכים לזה, אדוני השר?
שר המשפטים יעקב נאמן:
אני מציע שנשאיר את השאלה הזאת לדיון ולא נקבע.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני הבנתי, אבל בכל זאת מפאת כבודך ומפאת נמרצותך, שאלתי את השאלה במקומך. את מסכימה להצעת השר, בלי התניה מצדך?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם כך, יש הסכמת ממשלה, לאחר שאורלי לוי הסכימה שהיא מסכימה להתניות כפי שהציג אותן וניסח אותן שר המשפטים. אין מתנגדים להצעת חוק זה, לכן אנחנו נעבור להצבעה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. הצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל המושגח), התשס"ט–2009, ביוזמתה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נא להצביע – מי בעד ומי נגד, בקריאה טרומית? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 45
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל המושגח), התשס"ט–2009,
לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
45 בעד, אין מתנגדים אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל המושגח) של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על מנת להכינה לקריאה ראשונה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
חוקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אומר חבר הכנסת – סליחה, אתה צודק. לא, לא. אני חוזר בי מהאמירה. הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט על מנת להכינה לקריאה ראשונה. מטבע הדברים זה שייך לוועדת החוקה, בלי כל ספק. אין הצעות אחרות; יועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.