קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התקנת מערכות יציבות), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2075/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית) היו"ר אלכס מילר: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק 2075, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התקנת מערכות יציבות), התש"ע–2010, של חבר הכנסת מאיר שטרית. עשר דקות לרשותך. יענה שר התחבורה, חבר הכנסת ישראל כץ. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר התחבורה, שר האוצר, שר התחבורה לשעבר שאול מופז, חברים, מוגשת כאן הצעת חוק שאין לה עלות כספית אפילו של שקל אחד למדינה; הצעה שבאה להציל חיים של אנשים בתאונות דרכים. אני באמת לא מסוגל להבין למה ועדת שרים מתנגדת להצעה כזאת. כדי להסביר את הצעת החוק – ההצעה מאוד פשוטה. אני מציע, אדוני היושב-ראש, להתקין מערכת התרעה בכל רכב מעל 4 טונות, כל האוטובוסים, כל המשאיות שהם בעצם מועדים לפורענות. כשאוטובוס מתהפך או מתנגש נהרגים או נפצעים הרבה מאוד אנשים. יש בעולם הרבה מאוד חברות שכבר הפיקו, הוציאו מערכות התרעה. אם מתקינים מערכת התרעה באוטו, כשנהג סוטה מהנתיב יש לו התרעה והוא מייד חייב להתעורר ולחזור לנתיב. אם הוא עומד להתנגש באוטו אחר, יש לו התרעה. מערכת ההתרעה מורכבת ממכשיר שמצלם את הסביבה, יש לו חיישנים, ואם הרכב מתקרב לרכב אחר הוא מייד מזעיק את הנהג, כך שאם הוא נרדם למשל, הוא מתעורר; אם הוא הסב את תשומת לבו, הוא מתעורר. הרי כמה תאונות קרו כשאדם הסתובב להגיד משהו לתינוק במושב האחורי, או לילד שלו, באותו רגע הוא לא שם לב, סטה מהנתיב, והתהפך או התנגש ברכב נגדי? איזה היגיון יש להצביע נגד ההצעה הזאת? ההצעה שלי אומרת לחייב כל רכב מעל 4 טון להתקין מערכת התרעה. אני חושב, אדוני, שזה נחוץ ואלמנטרי. והצעתי, כדי לעודד אנשים לעשות את זה – הרי לא מחייבים אותם – לפטור אותם ממסים על מערכת ההתרעה. אז אני מבקש לומר לחברי הכנסת, כשר תחבורה בזמני עשיתי בדיוק את אותו דבר לגבי מערכת שנקראת ESP. זאת מערכת בקרת יציבות, שאם אדם מאבד שליטה על האוטו, המערכת הזאת מאזנת את האוטו. העברתי את זה בסיכום עם האוצר, שבכל רכב שמיובא היום לארץ חייבת להיות מערכת ESP, כאשר הנהג מקבל זיכוי ממס על ה-ESP. מדוע לא לעשות את זה בכל כלי רכב ובכל אוטובוס? אדוני היושב-ראש, אני, ברשותך, רוצה להקריא מכתב שכתב אל שר התחבורה ב-26 במאי 2010 אזרח בשם אודי קפלנסקי, שהוא – מאסטר בניהול והנדסת בטיחות. אני מבקש לקרוא את המכתב הזה, אדוני שר התחבורה. יכול להיות שהמכתב הגיע אליך, יכול להיות שהוא לא הגיע ונשאר אצל העוזרים שלך. אני מבקש שתקשיב למה שהמכתב הזה אומר. אגב, מבחינתי, הוא מסביר את החוק אולי יותר יפה ממני. הוא אומר: "כבוד שר התחבורה, במהלך העשור האחרון ומעט יותר אני עוסק בתחום הבטיחות בדרכים. שימשתי ראש ענף הבטיחות בדרכים בצה"ל, ניהלתי את שיתוף הפעולה של עמותת 'אור ירוק' עם משטרת ישראל, הייתי בין מקימי פרויקט 'אור ירוק לחיים', לליווי והנחיה של נהגים צעירים, וניהלתי את הפרויקט בתחילת דרכו. שימשתי יועץ לבטיחות בנהיגה ביחידות מיוחדות בצה"ל ואני משמש עד היום יועץ לבטיחות בדרכים לגופים שונים: צה"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה, תעשייה, ITS, ומומחה לטכנולוגיה לבטיחות. "ב-24 במאי 2010" – אדוני השר, רק לפני כמה ימים הוא כתב לך – "סטה אוטובוס מהכביש ליד בית-הערבה. לפי דיווחי התקשורת, 47 איש נפצעו קל עד בינוני. במזל רב האוטובוס עצר ממש לפני תעלה, וכנראה רק אלוהים יודע מה היה קורה אילו האוטובוס היה ממשיך עוד רק מעט. התאונה הזאת התרחשה רק 11 יום אחרי תאונת אוטובוס אחרת, מחרידה הרבה יותר, שהתרחשה ביום ה', 13 במאי 2010, ליד צומת גילון בצפון. שם התוצאה היתה חמישה הרוגים ועוד עשרות פצועים. גם תאונה זו התרחשה עקב סטייה מנתיב, עקב חוסר ריכוז של הנהג והתנגשות חזית–אחור במשאית שעמדה בצד הדרך. "אני פונה אליך, כבוד השר, מכיוון שמתוקף עיסוקי בתחום הבטיחות בדרכים בכלל ובתחום הטכנולוגיה לבטיחות בפרט אני מאמין כי באמת אפשר היה למנוע את התאונות הללו בהסתברות גבוהה מאוד אם באוטובוסים המעורבים היתה מותקנת מערכת להתרעה מפני תאונות דרכים. ככלל, קיימות היום בעולם כמה מערכות, מתוצרת Bosch, Mobileye, Vehicle, Dynami, Advansee, Safetrac, Mintron, Iteris ואחרות, הנמצאות בשימוש יצרני הרכב המובילים – Volvo, BMW, Ford, Mercedes ואחרים. מערכות אלה מספקות לנהג התרעה מפני תאונות. רוב המערכות מתמקדות במניעת שלושה מצבים מסוכנים בכביש: מצב של סטייה לא מתוכננת או לא מבוקרת מנתיב הנסיעה, מצב של אי-שמירת מרחק מהרכב שלפנים, אשר יכולה להסתיים בפגיעה בו, ומצב שבו הרכב עומד להתנגש ברכב לפנים בוודאות. "כמי שמשמש מומחה בתחום הטכנולוגיות לבטיחות בדרכים, חשוב לי להביע בפניך עמדה מקצועית נחרצת: מערכת התרעה לנהג מפני מצבים גורמי תאונות, אם היתה מותקנת באוטובוסים המעורבים בתאונות המוזכרות, היתה יכולה לספק בהסתברות גבוהה התרעה לנהגים המעורבים, התרעה אשר היתה משאירה להם מרווח תיקון, קרי את אותו מרווח זמן קצר וקריטי שבו הם היו יכולים לתקן את הטעות שביצעו ולמנוע את התאונה. חשוב לציין כי המערכת עובדת גם בלילה, באופן שאפילו בחשכה היתה יכולה לספק את ההתרעה המצילה. "אני פונה אליך, כבוד השר, ומבקש, ובעיקר מציע לך, להנחות את משרדך להוביל תהליך רגולטיבי אשר יחייב התקנת מערכות להתרעה מפני תאונות בקבוצות כלי רכב אשר למדינה יש אינטרס כי לא תהיינה מעורבות בתאונות דרכים. אני חושב שנכון לכלול בקבוצות אלה את כלל כלי הרכב המסיעים: אוטובוסים, מיניבוסים, טיוליות וכדומה, ואת כלי רכב ההובלה, אשר בהיותם מעורבים בתאונות בכמות רבה עד פי-40 יותר מרכב פרטי הם גורמי נזק גדולים הן בנפש והן ברכוש ובדרגות פגיעה קשות יותר. "כבוד השר, התהליך שהביא לחיוב חגירת חגורות בטיחות בישראל היה ארוך ולווה בהתלבטויות רבות" – הוא מונה פה – והיום הפך להיות דבר שווה לכל נפש. אני לא יכולתי לכוון לדעת גדולים יותר. אדוני השר, לא ידעתי על קיומו של המכתב כשהכנתי את החוק הזה. המכתב הזה נשלח אלי באימייל, כשהוא שמע שהצעת החוק שלי מוגשת לדיון. אני לא רואה שום היגיון מדוע לא לאשר את החוק הטוב הזה, שלא עולה גרוש למדינה, שסך הכול מייצר דרך נוספת למשרד התחבורה להילחם בפגע הרע של תאונות הדרכים, וחובתנו להציל נפשות. זה ממש מציל נפשות. גרוש זה לא עולה למדינה. אני מבקש, אדוני השר, אפילו שאני יודע את עמדת ועדת השרים, שתתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה טרומית. אני מתחייב לפניך, אדוני השר, שאם לא אשכנע את אנשי משרד התחבורה בוועדה, את הממשלה, להמשיך לקריאה ראשונה, לא אביא את זה לקריאה ראשונה; אלא רק בהסכמת משרד התחבורה והממשלה. מה יש לך להפסיד? מה יש לממשלה להפסיד? אני מאמין, אדוני השר, שבישיבה של אנשי המקצוע ומשרד התחבורה וועדה אתי ועם אנשי מקצוע – אין שום ספק בעיני שהם ייתנו יד לעניין הזה. הרי, מה הצער? ועדת השרים מחליטה נגד אוטומטית. אני לא יודע אם אנשי משרד התחבורה היו בוועדת השרים, אם הם הביעו את דעתם, אם הם אמרו את עמדתם. אני חושב שאם הם לא היו – זאת שגיאה, כי שר התחבורה צריך שיהיה לו אינטרס במלחמה בתאונות הדרכים. כשעולה חוק כזה, צריך שיהיה לו אינטרס לבוא לוועדה ולדרוש שהוועדה תאשר את החוק הזה. אין לו שום עלות תקציבית. זה חוק שמציל חיים ממש. למה שייהרגו עוד אנשים בתאונות של כלי רכב שמעורבים, כמו ששמעת, פי-40 יותר מכלי רכב פרטיים בתאונות – למה שיהיו יותר נפגעים? אני מבקש מכבוד השר לאשר את ההצעה, ואני מתחייב בפניך שלא אקדם אותה לקריאה ראשונה בלי שתהיה הסכמה של משרד התחבורה. אין לך שום סיבה להתנגד לזה. לכן אני באמת מבקש גם מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. אין סיבה שמישהו יצביע נגד החוק הטוב הזה. תודה, אדוני. היו"ר אלכס מילר: תודה לאדוני. כבוד השר חבר הכנסת ישראל כץ, תשיב לחבר הכנסת שטרית. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, עניינה של הצעת החוק בחיוב כלי רכב שמשקלם מעל 3.5 טונות, שמועד עלייתם לכביש הוא 1 בינואר 2011, כלומר תחילת השנה הבאה, בהתקנת מערכות יציבות ומערכות התרעה למניעת תאונות. עוד מוצע בחוק, כי בעל רכב אשר רכש את המערכת, כאמור יהיה זכאי לזיכוי במס החל עליו לפי פקודת מס הכנסה. כיום כבר מסדירה תקנה 330ב לתקנות התעבורה את קיומה של מערכת בקרת יציבות, ונקבע בה כי החל ביום 1 בינואר 2010 מותנה רישומו של רכב בקיומה של מערכת בקרת יציבות. בהתאמה נקבע – וזה קשור לענייננו – כי לאחר בדיקת ישימות התקנת המערכות בכלי רכב כבדים, כי כלי רכב שמשקלם מעל 3.5 טונות, שבהם מדובר כאן, יחויבו בהדרגה בהתקנת מערכת היציבות עד יום 1 בינואר 2012. ההצעה שיש כאן, להקדים בשנה את התקנת מערכת בקרת היציבות איננה ישימה בשל היעדר תקינה מתאימה להתקנת אמצעים אלו ובשל היעדר בדיקה לעומק של הדברים. לכן הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק. אני יכול להוסיף לגבי מערכת ההתרעה – וזאת עמדת הממשלה, ועדת השרים, כפי שאני מביא אותה. עמדת כל אנשי המקצוע במשרד התחבורה, לקראת אותה ישיבת ועדה, היתה להתנגד לחוק, לא כי תוספת מכשירים היא לא טובה. השאלה מה הקו שבו אתה כופה, בעצם, על-ידי כך שאתה מונע רשיון ממי שלא עומד בזה, כופה על הציבור גזירה שהוא כמעט לא יכול לעמוד בה. אז קודם כול, להקדים בשנה את מערכת בקרת היציבות זה לא נכון, כי עובדה שלגבי כל כלי הרכב האחרים זה חל וממומש מ-1 בינואר בשנה הזאת, ולגבי כלי הרכב הכבדים זה יהיה ב-1 בינואר 2012. מאיר שטרית (קדימה): זאת מערכת אחרת, אדוני. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: החברה היחידה, כמו שכתוב כאן, מערכת Mobileye, שמייצרת את מערכות ההתרעה – היא עצמה פנתה ואמרה שהיא מתנגדת לכך שזה יהיה באמצעות חקיקה, כי גם לא סביר שנכפה על הציבור, כשיש מוצר אחד – קודם כול, עוד לא עברו את כל הבדיקות – על מנת לחייב דבר כזה. אבל מעבר לזה, כשיש מוצר אחד – מעבירים חוק. לכאורה שר התחבורה, במקרה הזה אני, והיו גם קודמי וקודמי, וגם אתה, יכול לומר – בוא נתמוך בהצעת חוק. החוק הזה הוא נגד הציבור, משום שאתה כופה עליו לשלם, אתה כופה על אוצר המדינה לנכות את התשלום על חשבון דברים אחרים כלפי מערכות שעוד לא הגיעו לבשלות. מדינת ישראל היא מתקדמת מאוד. כל התקינה האירופית ויותר מזה חלה עלינו בנושא מערכות הבקרה, מערכות בקרת יציבות ושאר הדברים. אבל לדעת כל אנשי המקצוע, התקנת מכשיר כזה היא לא דבר שהוא בשל כרגע, בגלל הסיבות. לכן אני מבקש – ואני עוד פעם מדגיש, לגבי מערכת בקרת יציבות התקנה קיימת, ומ-1 בינואר 2012 גם כל רכב מעל 3.5 טונות יהיה מחויב, בשעה שהוא מיובא, בקיום מערכת מהסוג הזה. לגבי מערכת התרעה, יש כאן מקום לבדוק את הדברים ולא לבוא ולחייב בחקיקה את כל בעלי הרכב להתקין מערכת שמי שייצר אותה בעצמו אומר: אני מתנגד לעשות את זה בדרך של חקיקה. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את הצעת החוק. היו"ר אלכס מילר: תודה לאדוני. חבר הכנסת שטרית, יש לך חמש דקות. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני מוכרח להגיד שאני ממש משתומם על התשובה. אדוני שר התחבורה, אני הסברתי מעל הבמה הזאת – אתה מדבר על מערכת אחרת לגמרי. מערכת ESPזאת מערכת שאני כשר התחבורה אישרתי בדיוק על-פי ההצעה שאני מציע לך עכשיו. מה זאת אומרת? זאת מערכת שתורמת ליציבות הרכב, היא מונעת תאונות. אז עכשיו היא נכנסת לתוקף, לקח זמן להכניס אותה לתוקף, אז מה אתה בוחר לי את ה-ESP? זאת לא מערכת בקרת יציבות, זאת מערכת התרעה למניעת תאונות. היא קיימת – כמו שהסברתי, יש עשרות חברות בעולם שמייצרות את המערכות האלה. בכל העולם כולו, היום בכל כלי הרכב החדשים של "וולבו", "פורד" ו"ב.מ.וו" המערכת הזאת כבר מותקנת built in; זאת אומרת, העשירים יחיו. אני שואל אותך, איזה סיבה יש לך להתנגד – שיתקינו בחובה בכל רכב מעל 4 טונות – אוטובוסים, משאיות, טיוליות, שימנעו תאונות. מערכת שמתריעה לנהג אם הוא סוטה מנתיב, אם הוא הולך להתנגש ברכב אחר. מי אלה בעלי המקצוע ממשרד התחבורה? אני הבאתי לך מכתב שכתב לך איש מקצוע מהמדרגה הראשונה מתחומי התחבורה, שהוא היועץ שלכם לרשות לבטיחות בדרכים, ואני מבין משהו, בכל זאת, בבטיחות, בדרכים ובתחבורה. אני אומר לך, אדוני השר, אתה עושה טעות, בעיקר כשאני אומר לך שאני מוכן לתאם אתך את תאריך התחולה. אמרתי לך שאחרי הקריאה הטרומית, עם אנשי משרד התחבורה – משרד התחבורה לא ישתכנע לתמוך בחוק אחרי שנשב לפרטים ונסביר את החשיבות של זה? אני לא אביא את החוק לקריאה ראשונה. מה אתה רוצה יותר מזה? איזה סיכון בדיוק אתה לוקח? אז אם הגישה שלכם היא להתנגד לכל דבר – תזכור, התאונה הבאה שתהיה באוטובוס וייהרגו אנשים, האחריות תהיה של מי שמתנגד לחוק הזה. אין סיבה בעולם להתנגד. זה לא עולה גרוש למדינה. אני מציע שבעלי הרכב – אם אתה קונה משאית או אוטובוס שעולה מאות אלפי שקלים, תוספת של עוד כמה אלפי שקלים שיכולים להציל אלפי נפשות היא – דבר טיפשי לא להסכים לו. מה זאת אומרת "כופה"? בטח, זכותנו לכפות על הציבור. אתה אומר: איך נכפה על הציבור? אנחנו כופים על הציבור להישאר בחיים, כן. לא היססתי אף פעם לעשות צעדים שיביאו לכך שהציבור ישמור על החיים שלו. ותגיד לי, לא כפינו על הציבור התקנת חגורת בטיחות? מה, זה נעשה מרצון? היתה כפייה, והיום אנשים עושים את זה מרצון. אותו דבר יקרה פה – אתה מתחיל בתהליך בחובה, אנשים – זה ייכנס לתוקף אוטומטי. לכן, אדוני היושב-ראש, אני לא מסוגל להבין את ההתנגדות, ואני לא מבין מיהם אנשי המקצוע במשרד התחבורה שאמרו לך את הדברים האלה. הייתי שמח להיפגש אתם בוועדת הכלכלה ולשמוע אותם בדיון, ואם הם לא ישתכנעו, אני מוריד את החוק בעצמי. חבל לי, חבל שאתה הולך בדרך כזאת. זאת גישה לא נכונה. אני ממש מתפלא שהממשלה נוהגת בדרך הזאת. זה לא דבר שיש עליו ויכוח, זה לא עניין פוליטי, זה עניין של הצלת נפשות ממש. ואני אומר לך, בגלל העובדה שמשאיות ואוטובוסים מעורבים בתאונות פי-40 מכלי-רכב פרטיים, זה אדרבה ואדרבה, חובתו – לא זכותו, חובתו – של שר התחבורה לנקוט כל אמצעי שימנע תאונות. זה אמצעי שקיים בעולם, עובד הרבה שנים במקומות אחרים בעולם בכלי-רכב, מנוסה, בדוק, אני לא רואה שום סיבה בעולם להתנגד לו. אז אפשר לעמוד על הבמה פה ולהגיד מה שרוצים, אבל אם מתייחסים לעובדות, אין לך שום סיבה ממשית להתנגד לחוק הזה. אני מתפלא שאתה לא מסכים להצעה שלי, שהיא מאוד מתונה, ואומרת – אני לא חייב להעביר חוק, אדוני השר. אני מציע להעביר את זה בקריאה טרומית לוועדה, אם לא תשתכנעו, אתה ואנשי משרד התחבורה, שהחוק הוא נכון וצריך לעשות אותו, ולא ישתכנע אגף המסים לתת את הפטור ממס, אני אוריד את החוק. הנה, מה יש לך להפסיד? לא הפסדת שום דבר. יקרה אחד מהשניים – או שבוועדה באמת אנשי המקצוע ישתכנעו, אחרי שישמעו את הדברים לפרטים, שכדאי לעשות את זה. לא ישתכנעו – לא קרה כלום, לא יהיה חוק. לכן – קשה לי להאמין – קשה לי להאמין שבתנאים האלה ממשלה מתנגדת להצעת חוק שתכליתה הצלת נפשות. הרי למדנו שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. היו"ר אלכס מילר: תודה לאדוני. חברי חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת שטרית, תגיע למקומך. חברי חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התקנת מערכות יציבות), התש"ע–2010, נתקבלה. היו"ר אלכס מילר: בעד – 20, נגד – 42, נמנעים – אין. הצעת החוק לא התקבלה.