קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לעובדים בעבודה שוחקת), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2404/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו עוברים להצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לעובדים בעבודה שוחקת), התש"ע–2010, של חברי הכנסת מרינה סולודקין ורוברט טיבייב – קבוצת חברים. בבקשה, גברתי. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לעובדים בעבודה שוחקת), התש"ע–2010, שהגשתי יחד עם חברי, חבר הכנסת רוברט טיבייב, הינה הצעת חוק חשובה מאוד. בשנת 2004 נקבע בחוק גיל פרישה, שגיל הפרישה לעובדים שכירים בישראל יהיה 67 שנה לגברים ו-62 שנה לנשים. החוק לא הביא בחשבון שיש עובדים העובדים בעבודות המסוכנות לבריאות, שחשופים לפגיעות ולמחלות הנגרמות כתוצאה מתנאי עבודתם הקשים: חום גבוה, מגע ממושך עם כימיקלים מסוגים שונים וכדומה. תוחלת החיים של העובדים הללו הינה בדרך כלל נמוכה מתוחלת החיים הממוצעת של אזרחי מדינת ישראל. לכן אין זה צודק ואין זה נכון שגיל הפרישה של עובדים אלה יהיה זהה לגיל הפרישה של שאר העובדים במשק הישראלי. ביום 5 בינואר 2004 נחתמה עסקת החבילה בין משרד האוצר ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ועל-פי תנאי עסקה זאת אמורה היתה לקום קרן מיוחדת שתמומן מתקציב המדינה ותפקידה יהיה לסייע בפתרון בעיות הנובעות מהעלאת גיל הפרישה – בדגש על עובדים במקצועות שוחקים. נקבעה רשימה של מקצועות שהוגדרו כמקצועות שוחקים. לצערי הרב, קרן זו מעולם לא הופעלה, חרף העובדה שהוקצה לקרן הזאת סעיף בתקציב המדינה. תקציב זה לא נוצל, ובתקציב 2009–2010 – נמחק לחלוטין. לפני כמה חודשים ביקרתי במפעל "חיפה כימיקלים" על-פי הזמנה של ועד העובדים, ובמהלך הביקור נפגשתי עם עובדים ושוחחתי אתם. העובדים סיפרו לי שרבים מהם לוקים במחלות קשות כתוצאה מעבודה במפעל זה במשך שנים רבות; לעובדים שכבר הגיעו לגיל 60 פלוס קשה מאוד להמשיך ולעבוד בגלל מצבם הפיזי והבריאותי. לכן הם פנו אלי בבקשה להעביר בכנסת תיקון לחוק גיל הפרישה במטרה להחזיר את גיל הפרישה לעובדים בעבודות שוחקות ובעבודות מסוכנות לבריאות לקדמותו: 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת בר-און, אתה מפריע לחברתך לסיעה. רוני בר-און (קדימה): יש 118 חוץ ממך וממני. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה בינתיים היחיד שמפריע באולם. תסתכל, מה לעשות. מרינה סולודקין (קדימה): באותה בקשה פנו העובדים גם לחבר הכנסת רוברט טיבייב שביקר במפעל "חיפה כימיקלים" לפני. לכן הגשנו ביחד את הצעת החוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לעובדים בעבודה שוחקת), התש"ע–2010. להצעת חוק זאת שני חלקים: החלק הראשון – היא מורידה את גיל הפרישה לעובדים בעבודה שוחקת ל-65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. רשימת עבודות שוחקות בהצעת החוק תואמת את הרשימה שנקבעה בעסקת החבילה מ-5 בינואר 2004. ברשימה זאת נכללו עבודה בסביבת חומרים מסוכנים; עבודה הכרוכה בסחיבת משאות כבדים באופן ממושך; עבודה בתנאי חום, לחות ואדים או בתנאי קור וכו'. בחלק השני מוצע להקים קרן מיוחדת להשלמת הפרשות לפנסיה לעובדים בעבודה שוחקת. עובדים שייכללו ברשימה של עובדים בעבודה שוחקת יצברו פחות שנות ותק משאר העובדים במדינה, ומטרת הקרן היא למנוע פגיעה בזכויות הפנסיה שלהם. לצערי החליטה וועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה שהתקיימה ב-4 ביולי 2010 להתנגד להצעת החוק הזאת. עמדת הממשלה אינה מפתיעה אותי. הממשלה הנוכחית מתעלמת בקביעות מזכויות העובדים ולא עושה שום דבר כדי להגן על האינטרסים שלהם. לכן היא התנגדה לא רק להצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת רוברט טיבייב, אלא גם להצעות חוק המציעות העלאת שכר המינימום, כמו שראינו היום. הממשלה גם מעכבת העברת הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ על הקטנת פערי שכר במשק. משרד האוצר ומשרד התמ"ת טרם אישרו את ההסכם שנחתם לפני כשנה בין איגוד לשכות המסחר לבין חברות כוח-אדם, שעל-פיו שכר העובדים בניקיון יעלה ב-20%, וזה שערורייה. אך מה שבאמת מפתיע אותי – זאת עמדת ההסתדרות. במשך חצי שנה מנסה אני להיפגש עם יושב-ראש ההסתדרות, מר עופר עיני, כדי לדון בנושאים שונים הקשורים להגנה על זכויות העובדים, בראש ובראשונה על זכויות אלה מהם שעובדים בעבודות בלתי מקצועיות ומקבלים שכר זעום. גם על הצעת החוק שעולה היום לדיון רציתי לדבר עם מר עיני, אך כל ניסיונותי לקבוע פגישה עם יושב-ראש ההסתדרות לא צלחו. כנראה ההסתדרות, בראשות מר עופר עיני, מצדדת בקואליציה ולא באופוזיציה, ולא דואגת לזכויות העובד. רבותי חברי הכנסת, החלטתי, לאור התנגדות הממשלה להצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל פרישה לעובדים בעבודה שוחקת), להפוך אותה להצעה רגילה לסדר-היום, ולבקש ממליאת הכנסת לאשר את העברתה לדיון באחת מוועדות הכנסת. תודה רבה לכם. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, חברת הכנסת סולודקין. כבוד סגן שר האוצר, יצחק כהן, יעלה וישיב בשם הממשלה. בבקשה, כבוד סגן שר האוצר. סגן שר האוצר יצחק כהן: כבוד היושב-ראש, הצעה לסדר-היום – גיל הפרישה, של חברי הכנסת מרינה סולודקין ורוברט טיבייב, למעשה, התשובה פה על הצעת חוק. אתה רוצה שנענה אותה תשובה? היו"ר גאלב מג'אדלה: כן. סגן שר האוצר יצחק כהן: טוב. ההצעה לסדר-היום מבקשת לקבוע כי עובדים במקצועות אשר להם מאפיינים היוצרים שחיקה לכאורה יוכלו לפרוש בגיל מוקדם מהקבוע בחוק – 65 לגבר ו-60 לאשה, כפי שהיה לפני שמאיר שטרית שינה את זה. מרינה סולודקין (קדימה): ביבי נתניהו. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, הוא שינה את זה. זה היה כך, אגב. אתם בקדימה שיניתם את זה. מרינה סולודקין (קדימה): 2004. סגן שר האוצר יצחק כהן: מאיר שטרית היה השר במשרד, הוא שינה את זה. את זוכרת? לפי ההצעה לסדר-היום, עובדים אלה יקבלו קצבה מתקציב המדינה כאילו פרשו בגיל הפרישה הרגיל. קצבה זו תינתן מקרן להשלמת הכנסה לפנסיה. רשימת המאפיינים המגדירה עבודה כשוחקת רחבה וכוללת בין היתר תחומים אשר הלכה למעשה אינם ניתנים לתחימה. כך עבודה הכרוכה בשחיקה מנטלית – ניתן להגדיר כמעט כל עבודה ככזו היוצרת שחיקה מנטלית; עבודה הכרוכה בשחיקה על בסיס המלצה רפואית – קטגוריה המעבירה את הסמכות לרופא כדי שיקבע מהי שחיקה, זאת ללא קריטריונים מוגדרים. כמו כן נכללות ברשימה קטגוריות בעייתיות נוספות כגון עבודה במשמרות קבועות לאורך זמן. אומדן העובדים העתידים להיות מוגדרים כעובדים בעבודה שוחקת מתוקף רוחב היריעה המוצע עומד על כ-1.5 מיליון עובדים, וייתכן שאף יותר. ברשימה זו נכללים עובדים בתחומי החקלאות, הבינוי והתעשייה, אך גם בשירותי אירוח ואוכל, חינוך, בריאות, תחבורה ועוד. אומדן עלות שנתי מינימלי המבוסס על קצבה חודשית לפורש בשיעור של 70% משכר המינימום, כ-2,700 שקל לחודש, עבור גברים גילאי 65–67 – איך אפשר ככה? קרקס "מדראנו". זה כנסת זה? היו"ר גאלב מג'אדלה: חברי הכנסת, סגן השר לא יכול להתרכז בנאום. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה יכול? היו"ר גאלב מג'אדלה: אני בטח שלא, על אחת כמה וכמה אתה, סגן השר. חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת אלקין. כבוד ראש סיעת קדימה, תאפשרי לכבוד סגן השר להמשיך. לזה שחבר הכנסת רוני בר-און מפריע כל הזמן, אנחנו כבר רגילים. הוא סחף אתכם אחריו, אני רואה. הוא קלקל אתכם. יואל חסון (קדימה): אלה, מה שנקרא, הפרעות איכותיות. היו"ר גאלב מג'אדלה: עכשיו הבנתי. תודה רבה לאדוני. בבקשה, כבוד סגן השר. סגן שר האוצר יצחק כהן: אומדן עלות שנתי מינימלי המבוסס על קצבה חודשית לפורש בשיעור של 70% משכר המינימום, כ-2,700 שקל לחודש, עבור גברים גילאי 65–67 ונשים בגילים 60–64, כ-4.3% מהאוכלוסייה, ללא הצמדה למדד, עומד על כ-2 מיליארדי שקל לשנה. יש לציין כי בתקציב 2011–2012 אין מקורות תקציביים למימון הוצאה בהיקפים אלו. בהתאם להסדר שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ומשרד האוצר התחייבה ממשלת ישראל להקצות סך כולל של 600 מיליון שקלים בפריסה לעשר שנים, 60 מיליון שקלים בכל שנת תקציב, לצורך סיוע בפתרון קשיים כספיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004, באמצעות ביצוע פעולות שונות. עקרונות פעילות הקרן נמצאים בשלבי סיכום אחרונים בין ממשלת ישראל לבין הקרן, והם מתבססים על עקרונות שסוכמו ולובנו לשם גיבוש כלי הסיוע האפקטיביים ביותר בהינתן המגבלות הפיסקליות, כפי שנדרש באישור מהלכים בעלי משמעות גדולה לתקציב המדינה. קרן זו צפויה לסייע לבעיות הנובעות מהעלאת גיל הפרישה לעובדים מסוימים, ובכך מייתרת את ההצעה לסדר-היום. בשים לב ליוון הנמצאת במשבר כלכלי חמור ועד לא מזמן בסכנת פשיטת רגל – אחת הסיבות לסכנת פשיטת הרגל של יוון היא מערכת הפנסיה המעוותת שהתפתחה במדינה לאורך השנים. ביוון ניתנה פרישה מוקדמת למקצועות מסוימים, רשימה שהלכה ותפחה עד למאות מקצועות, ובהם שדרני רדיו, שדרני טלוויזיה ומוזיקאים. היקף המחויבויות האקטואריות שנוצרו כתוצאה מכך עמד על מאות אחוזים מהתמ"ג. לעניין זה, ישראל הפחיתה לאורך השנים את יחס החוב–תוצר שלה, מלמעלה מ-120% בתחילת שנות ה-90 לכ-80% כיום. ההצעה לסדר-היום כאמור נוגדת את מדיניות הממשלה והכנסת להמשיך ולהפחית את יחס החוב–תוצר של ישראל. אבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לכבוד סגן שר האוצר. אתה רוצה להסיר את זה מסדר-היום? זאב אלקין (הליכוד): לא. הצעה לסדר-היום – אנחנו מסכימים. היו"ר גאלב מג'אדלה: איזו ועדה את רוצה? ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מרינה סולודקין (קדימה): כספים. היו"ר גאלה מג'אדלה: מסכים? סגן שר האוצר יצחק כהן: כן. היו"ר גאלב מג'אדלה: הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 23. נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא עובר לוועדת הכספים.