קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק השפה הרשמית של מדינת ישראל, התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/1088/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רוברט טיבייב) היו"ר גאלב מג'אדלה: הצעת חוק השפה הרשמית של מדינת ישראל, התשס"ט–2009 – חבר הכנסת רוברט טיבייב, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. רוברט טיבייב (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, 62 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל אין עדיין חוק ישראלי שמגדיר את השפה העברית כשפה הרשמית במדינת ישראל. מעמדה של השפה העברית, שפתו של העם היהודי, קבוע בסעיף 82 לדבר המלך במועצתו, חקיקה מנדטורית עתיקה, שבסופו של דבר הגיע הזמן לשנות אותה ולהגן על מעמדה של השפה העברית בחוק הישראלי. אי-אפשר להאמין, אבל זו עובדה: השפה העברית זקוקה לתקנה מנדטורית. אני מודה, גם אני הופתעתי. אני זוכר את עצמי, כשהייתי ילד, ורק התחלתי להבין וללמוד, והייתי בגן-הילדים, אבי לקח אותי לבית-הכנסת, ובכלל לא הבנתי על מה מדובר, כי דיברו בשפה – התפללו בשפה שלא הבנתי. שאלתי את אבי על מה מדובר ובאיזו שפה. אמר לי זקן אחד שעמד לידנו: זו השפה של העם שלך, וזו השפה שהקדוש-ברוך-הוא מדבר בה אתנו. אז התחלתי אז לנסות להבין משהו – – – עפו אגבאריה (חד"ש): הקדוש-ברוך-הוא ידע עברית? רוברט טיבייב (קדימה): הקדוש-ברוך-הוא ידע עברית. דרך אגב, גם אתה יודע עברית. גם אתה יודע עברית. עפו אגבאריה (חד"ש): אז למה הוא עשה כל כך הרבה שפות? רוברט טיבייב (קדימה): הייתי בטוח שמדינת ישראל השכילה לכבד את השפה בחקיקה. חוסר הבהירות בפקודה המנדטורית יצר גם בליל של חוקים, שכל אחד מהם מתייחס לעברית בהיבט אחר – האחד בהיבט החינוכי, השני בשידורי רדיו וטלוויזיה. האי-בהירות, אדוני היושב-ראש, יצרה גם מצב שבו בהיעדר חקיקה בג"ץ נדרש להכריע לעתים תכופות בסוגיות הקשורות לשפה העברית ומעמדה, תופעה שאני מקווה שתצומצם באמצעות החקיקה. הצעת החוק המוצעת מבקשת לאגד יחדיו את כל ההוראות המתייחסות לשפה העברית ולהכריז עליה באמצעות החקיקה הישראלית כשפה הרשמית המרכזית במדינת ישראל. ואני שואל אתכם, חברי חברי הכנסת, מה השפה הרשמית ברוסיה? רוסית. בגרמניה – גרמנית, באנגליה – אנגלית. למה שבמדינת ישראל השפה הרשמית לא תהיה עברית? לא מצאתי סיבה אחת, ואף אחד פה לא יכול לתת לי סיבה מדוע השפה העברית במדינת ישראל לא תהיה השפה הרשמית. אני גם לא מבין איך אנחנו – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כבוד סגן יושב-ראש הכנסת וסגנית השר, חבר הכנסת רוברט מתקשה להתרכז בנאום שלו. רוברט טיבייב (קדימה): אני מאוד מקווה שאתם, לפחות, פה אתנו. מה שאני יודע – שישראל ביתנו היום היא עם מפלגת חד"ש. לפחות פה, בעניין הזה, הם מתאחדים. או שאני טועה – ישראל ביתנו בחוק הזה אתנו, או לא? משה מטלון (ישראל ביתנו): – – – אורית נוקד (העבודה): אם תהפוך את זה להצעה לסדר-היום, כמו הקודמת – – – רוברט טיבייב (קדימה): למה שנהפוך את זה להצעה לסדר-היום? תנו לי סיבה אחת למה. למה שהשפה העברית לא תהיה שפה רשמית במדינת ישראל? אני רוצה להבין. יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שאני תמים. תנו לי סיבה. אחת. אם אתם חס וחלילה חושבים שאנחנו נוריד את הרמה של השפה הערבית, אתם טועים. בהצעת החוק נאמר שניתן את כל הכבוד גם לשפה הערבית, גם לאנגלית, וגם, בסופו של דבר, בהצעת החוק הזאת מדובר גם על השפה הרוסית כשפה משנית. עפו אגבאריה (חד"ש): אמהרית? רוברט טיבייב (קדימה): אתה יודע מה, אני מקבל את זה. בוא נדון גם על זה, יחד אתך. אדוני חבר הכנסת עפו אגבאריה, בוא נדבר גם על זה. חס וחלילה, אין פה – – – משה מטלון (ישראל ביתנו): אז תהפוך את זה להצעה לסדר-היום, נדון בזה, יכול להיות שעוד שפות כדאי שיהיו – – – עפו אגבאריה (חד"ש): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תיכף ייכנס שלמה מולה, וגם הוא יציע הצעה. רוברט טיבייב (קדימה): ממה אתם דואגים? ממה אתם מפחדים? אני רוצה להבין. ממה? אנחנו גרים במדינת ישראל. דרך אגב, באיזה שלב תפסתי את עצמי במטוס, לאן אני הולך? לארץ-ישראל. דרך אגב, לארץ-ישראל עוד לא הגעתי. לא הגעתי לארץ-ישראל, כי כמו שאני יודע מהניסיון שלי, יש שני מושגים של ארץ-ישראל. יש לפי התורה, ויש לפי ז'בוטינסקי. אני לא נמצא לא שם וגם לא שם. אני נמצא במדינת – – – משה מטלון (ישראל ביתנו): אתה תומך בשתי מדינות, אז איך תגיע לארץ-ישראל? רוברט טיבייב (קדימה): אז אני בעד לבנות את שתי המדינות, כי מדינת ישראל צריכה להיות בית לאומי לעם היהודי, ומדינה פלסטינית צריכה להיות בית לאומי לעם הפלסטיני. ד"ר עפו אגבאריה, אתה מסכים אתי? לפחות פה? או שאתה מצביע היום עם ישראל ביתנו. עפו אגבאריה (חד"ש): אני חושב שיש לך קצת קדחת – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): אתה רוצה גם להסכים וגם שנצביע? רוברט טיבייב (קדימה): איפה הבעיה? זבולון אורלב (הבית היהודי): ההסכמה היא לפי האידיאולוגיה, לפי הבנה. הצבעה – יש קואליציה, אופוזיציה. אתה לא יודע את הכללים? רוברט טיבייב (קדימה): בוא נגיע להסכמה. איפה הבעיה? איפה ההתנגדות? אני רוצה להבין, איפה ההתנגדות? זבולון אורלב (הבית היהודי): אני לא יודע. באופן עקרוני אני מסכים אתך, אבל אולי נשמע את נציג ועדת השרים, שיסביר. אחרי שנשמע אותו – – – רוברט טיבייב (קדימה): אבל ועדת השרים הצביעה נגד. זבולון אורלב (הבית היהודי): אני לא יודע מה הנימוקים. רוברט טיבייב (קדימה): ישראל ביתנו הצביעה נגד. הליכוד הצביע נגד. איך אפשר להבין את זה? זבולון אורלב (הבית היהודי): אני לא יודע מה הנימוקים. תיכף יעלה נציג הממשלה ויסביר. רוברט טיבייב (קדימה): אוקיי, אני אחכה לנציג הממשלה. לגבי השפה הערבית – לפי הצעת החוק אפשר גם לנאום בשפה הערבית, אפשר לשלוח טפסים, שלטים, ללמוד; אני באמת לא רואה פה שום בעיה. הדבר האחרון שרציתי להגיד: אני מאוד מקווה שחברינו מהקואליציה יתמכו בהצעת החוק הזאת. מה שקורה, לצערי הרב, לפעמים, כמו שזה נתפס, הממשלה הימנית נגד זה שהשפה העברית תהיה שפה רשמית. חבר'ה, לאן הגענו? או שאני באמת לא מבין משהו, או שיש פה משהו מאחורי הקלעים. בבקשה, תנסו להסביר לי. אני מאוד אודה לכם אם תתמכו בהצעת החוק ונתקן את הטעות ההיסטורית והשפה העברית תהיה השפה הרשמית במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. יבוא כבוד שר הדתות, חבר הכנסת מרגי, וישיב במקום שר הפנים. יואל חסון (קדימה): מרגי, אתה מתנגד לזה? איך זה יכול להיות? השר לשירותי דת יעקב מרגי: יואל, ואתה מתפלא? יואל חסון (קדימה): האמת היא שאני מתפלא. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, קודם כול, רציתי לבשר לחבר הכנסת המציע, המכובד, השפה העברית הינה שפה רשמית של מדינת ישראל. גם בית-המשפט מכיר בכך. עכשיו, אני משיב בשם שר הפנים – משרד הפנים. הצעת חוק השפה הרשמית של מדינת ישראל, התשס"ט – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כבוד השר, אתה משיב בשם הממשלה, במקום שר הפנים. השר לשירותי דת יעקב מרגי: במקום שר הפנים. מוצע לקבוע – כך החוק מציע – את העברית כשפה רשמית של מדינת ישראל, ואת השפות ערבית, אנגלית ורוסית כשפות משניות. נוסף על כך מוצע לקבוע כי דברי החקיקה, טפסים ומסמכים רשמיים של מדינת ישראל, החלטות של רשויות החוק, נאומים רשמיים, שילוט, תמרור ותעמולת בחירות – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כבוד שר התיירות, תכבד אותנו בישיבתך במקומך. השר לשירותי דת יעקב מרגי: – – יתפרסמו בעברית, וכן שהעברית תהא שפת ההוראה הרשמית במוסדות חינוכיים. טפסים ומסמכים רשמיים וכן מידע המפורסם באתרי האינטרנט של רשויות ציבוריות, המשמשים את הציבור הרחב, יפורסמו גם בשפות המשניות, וכן יתאפשר סיוע במתרגם מוסמך בהליכים משפטיים. הצעת החוק היא מאוד בעייתית. חבר הכנסת טיבייב, הצעת החוק כפי שהיא מוגשת היא מאוד בעייתית. יכול להיות שכוונתך היא כוונה רצויה, אבל בחקיקה הזאת תיצור בעיות נוספות. ולכן, החלטת ועדת השרים היתה להתנגד להצעת החוק שלך, כי נושא השפה הרשמית מעוגן שנים רבות ואין צורך בשינוי החקיקה. אנחנו ערים – גם ועדת השרים היתה ערה לבעיה כפי שציינת, שזה מעוגן בהחלטה מנדטורית. לכן אני מציע לחבר הכנסת המציע – בהסכמה, כמובן, של הנהלת הקואליציה – תעביר את זה להצעה לסדר, תקיים דיון מעמיק, ידונו בנקודות – ועדות הכנסת אמונות ומנוסות לקיים דיון מעמיק בנושא הזה. אם נצטרך – הממשלה תצטרך – לבצע תיקונים מסוימים כדי לתת לך מענה לצד הלאומי, לצד הרגשי, כפי שהצגת אותו, ועשית את זה בצורה הטובה ביותר, אני חושב שתמצא שם את הפתרון. אני מציע לך להיענות להצעה של הנהלת הקואליציה להפוך את זה להצעה לסדר-היום. היו"ר גאלב מג'אדלה: אדוני מסכים להצעת כבוד השר? רוברט טיבייב (קדימה): אפשר להשיב? היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. רוברט טיבייב (קדימה): תודה לשר. האמת היא שלא קיבלתי את הנימוקים ואת התשובה. אני גם מבין את הבעייתיות של הנושא, ואני גם לא רוצה לבאס את חברינו מהקואליציה, כביכול הימין. אבל בכל מקרה, כנראה אין לי ברירה, אני אסכים להצעה של השר להעביר את זה להצעה לסדר-היום. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. זבולון אורלב (הבית היהודי): בוועדת החינוך. רוברט טיבייב (קדימה): ועדת החינוך, כן. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא לא, זה לא לוועדת החינוך. זבולון אורלב (הבית היהודי): לשון עברית לא לוועדת החינוך? רוברט טיבייב (קדימה): ועדת החינוך. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה מסכים לוועדת החינוך? קריאה: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. לא, כי במקור זה היה ועדת החוקה, חוק ומשפט. ציון פיניאן (הליכוד): ועדת חינוך. זה עברית. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): אין לי התנגדות. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, אם אתם מסכימים – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): אין לי התנגדות. אין לי התנגדות. ועדת חוקה. קריאות: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אם יש הסכמה לוועדת חוקה, אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 26, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה עוברת לוועדת חוקה, חוק ומשפט, כמובן – לדיון. דוד רותם (ישראל ביתנו): ודאי לדיון. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה.