קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת קרוב משפחה בודד), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1538/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו עוברים להצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת קרוב משפחה בודד), התשס"ט–2009. חבר הכנסת עפו אגבאריה יבוא – יעלה בבקשה.
רוברט טיבייב (קדימה):
עפו, אני נשאר.
עפו אגבאריה (חד"ש):
טוב.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת אגבאריה, בבקשה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, אני מביא את חוק ההיעדרות בימי מחלה לטיפול בהורה או בקרוב משפחה בודד. זו הצעת חוק הומניטרית ממדרגה ראשונה. אני חושב שרוב הסיעות בבית – גם לא במצעי הבחירות שלהן – לא היתה להן אף פעם אפילו התנגדות לזה, ומשום מה כשמביאים חוק כזה לאישור הממשלה הוא לא זוכה לתמיכה, משום שזה מוצע מהאופוזיציה, אף-על-פי שהדבר שאני הולך לדבר עליו, עניין טיפול וסיעוד של בן משפחה בודד – אני חושב שזה דבר שיכול לנגוע בכל בן-אדם, אבל אני לא מאחל לאף אחד להגיע לדברים האלה.
ומניסיוני, כשאני רואה, במיוחד בעידן מצוקות האשפוז האחרונות שאנחנו ראינו, כאשר בן-אדם ערירי ובודד נמצא בבית-החולים, ואין מישהו שיבוא לסעוד אותו – יש מצבים אבסורדיים שאין שום אפשרות לבן-אדם אחר להחליף אותו. אולי בחברות שהמצב הסוציו-אקונומי, הכלכלי בהן – של החברות האלה או של האנשים האלה – הוא יותר טוב, הן באמת נותנות את האפשרות לבן-אדם, שהוא לא צריך להישען על זה שהממשלה תיתן לו את האפשרות, על חשבון ימי המחלה שלו, לבוא ולשבת ולסעוד בן-אדם שקרוב אליו – אם בן, או אח, או אמא. בגלל זה אני הבאתי את הדברים האלה. במיוחד אחרי כל הדיון שאני לא יכול לעבור עליו לסדר-היום – מה שהיה היום בבוקר – שכאילו עניין השכר המינימלי במשק, שם דיברו על זה שהאנשים האלה יכולים – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
שכר מינימום.
עפו אגבאריה (חד"ש):
שכר מינימום, כן, זה אותו הדבר. – – – דיברו על זה שהאנשים האלה, אנחנו צריכים להוסיף להם כאילו כמה גרושים פה ושם – משהו כמו 250 שקל בפעימה הראשונה, בפעימה השנייה עוד 250 ובפעימה השלישית עוד 250, עד שזה יגיע ל-4,600 שקל, שזה נורא ואיום לתקציב המדינה.
רק לפני זמן קצר, כאשר דיברו על תקציב המדינה, אמרו שאנחנו בפריחה, ולא היתה אצלנו שום השפעה של המצב או המשבר הכלכלי הגלובלי, ופתאום, כשמדובר בכמה גרושים לשכבות החלשות, אז באמת מדברים על העניין הכספי, כאילו זה מה שישבור את תקציב המדינה.
אז לבוא ולהשוות את זה עם שכר המינימום, ולבוא ולהשוות את זה עם ימי המחלה, למה הם בעצם מתנגדים? כי יכול להיות שאחר כך זה מתורגם לכסף. אז איפה הדברים האלה ואיפה האמת, שאנחנו באמת במדינה שמקבלת כל כך הרבה תמיכה, שיש לה צמיחה כלכלית, כל כך הרבה מיליארדים מבזבזים פה ושם, וכשמדובר על דברים שבאמת יכולים להיטיב עם האוכלוסייה החלשה ביותר, אז את הדבר הזה אנחנו לא רואים, וזה לא מקבל את היחס הנכון.
רק אתמול נפגשתי עם איזה עובדת בית-מלון, מנקה – מנקה של בית-מלון, והיא אמרה שהיא אמורה לקבל שכר מינימום, אבל היא יוצאת בסופו של דבר עם 3,000 שקל. ומי האנשים האלה, שהולכים לעבודות כאלה? בדרך כלל זה או אשה חד-הורית – משפחה חד-הורית – או אנשים שבאמת אין להם שום אפשרות אחרת אלא לעבוד בעבודות כאלה.
אז אני מתאר לעצמי שכשהאבא שלה או האמא שלה – אין לה עוד בני משפחה – כשהם חולים, והם כבר זקנים, והיא צריכה לוותר אולי על יום עבודה וללכת לסעוד את האנשים, אז כל שכר המינימום שהיא מקבלת זה 3,000 שקל, ועוד, אם נוריד מזה את היום הזה שהיא לקחה בשביל לטפל באמא שלה או באבא שלה, במקום שהיום הזה ייחשב על חשבון ימי המחלה, היא צריכה לקחת יום חופש. אז גם ככה היא לא מגיעה לשכר המינימום, שזה 3,800 שקל, היא מקבלת בסך הכול 3,000 שקל לחודש, ועוד היא צריכה גם מהכסף שלה להפסיד את יום העבודה, שזה גם מהמשכורת הזאת, שבקושי מחזיקה אותה ומחזיקה את ילדיה.
דבר זה נמצא כמעט בכל השכבות ובכל המגזרים של האוכלוסייה החלשה במדינת ישראל, אם במגזר הערבי ואם במגזר היהודי יש הרבה אנשים שבאמת זקוקים לדבר הזה. לכן אני לפעמים תוהה מדוע דברים כאלה – חוקים הומניטריים – ואני שמעתי אפילו מחברי כנסת מהקואליציה, שאם לא היתה משמעת קואליציונית הם היו מצביעים בעד החוק הזה, שהוא באמת חוק הומניטרי ממדרגה ראשונה. אבל מה, יש איזה שיקולים פנים-קואליציוניים שלא נותנים לאנשים האלה להצביע בצורה נכונה.
לכן אני הסכמתי להפוך את זה להצעה לסדר-היום ולהביא את זה לוועדה, אבל אני מבקש שהוועדה באמת תדון בעניין בצורה מעמיקה ובצורה נכונה, ושבסופו של דבר יתוקן העוול הזה, שאפשר יהיה לעזור לאנשים הנזקקים. וכפי שאמרתי, כל הסיעות בבית הזה, בכל מערכות הבחירות מדברות בעיקר על המצב החברתי, ואיך לעזור לשכבות החלשות, וכשזה מגיע להכרעה, ליום הדין, אז לא רוצים לעשות את זה. וזה באמת חבל. לכן אני מסתפק בזה ואני מקווה שאנחנו נעביר את זה בצורה מהימנה ובאמת צודקת כדי לקדם את הדברים האלה, ולא רק כדי לשים "וי" כי מישהו עשה אי-פעם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. כבוד סגנית שר התשתיות, המסחר והתעסוקה, חברת הכנסת אורית נוקד, תבוא ותשיב בשם הממשלה.
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד:
אדוני היושב-ראש, אבל אני סגנית שר התמ"ת, לא התשתיות.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
קיבלת מחמאה – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז התעשייה, המסחר והתעסוקה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא, הוא ראה את שר התשתיות לפניו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אה, הם התחלפו, נכון. אז יש סיכוי שתחזרי.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
הם מאוד דומים במשקל, מאוד דומים במשקל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני גם חושב שכדאי שתתנסי בשר לנדאו. אומרים שהוא אדם נוח. הוא נותן סמכויות. אז סגנית שר יכולה לקבל סמכויות.
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד:
אני מכירה אותו, אני מכירה אותו היטב.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
סידרנו לך סגנית, בקלי קלות.
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד:
לא, אני במשרד התמ"ת.
שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מבוקשת. יותר משר אחד.
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד:
הצעת החוק מציעה כי עובד יהיה זכאי לזקוף עד שמונה ימים על חשבון ימי המחלה שלו לצורך מתן עזרה לבן משפחה שחי בגפו והוא חולה סיעודי. על-פי המצב היום, החוק מכיר בצורך להיעדר מעבודה על מנת לטפל בקרוב משפחה בנסיבות מסוימות. כך החוק מאפשר היעדרות בשל מתן סיוע אישי לבן הזוג או לבניו הבגירים של העובד. הורה לאדם עם מוגבלות רשאי לזקוף עד 30 ימים על חשבון ימי המחלה שלו או ימי החופשה שלו. כמו כן, עובד רשאי לזקוף עד שישה ימי מחלה בשל טיפול בהורה שהוא מעל גיל 65. לטעמנו, הצעת החוק מרחיבה יתר על המידה את הנסיבות שבהן יהיה רשאי עובד לזקוף את ימי המחלה שלו לטובת טיפול באחר, שאינו תלוי בהכרח בו.
בשונה מחוקים אחרים, החוק המוצע לא מתייחס לצורך של העובד להיעדר מהעבודה על מנת לטפל באותו אדם.
מאז כניסתו של השר למשרד התמ"ת פעל ופועל המשרד לקדם חקיקה ולהגמיש קריטריונים על מנת לבסס את מעמדו של העובד ולהבטיח תעסוקה וקיום בכבוד לו ולמשפחתו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז חבר הכנסת עפו אגבאריה קלע לדעתכם.
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד:
עם זאת, לאור מה שאמרתי, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי פותחת פתח רחב מדי לניצול לרעה של הזכות כאשר למעביד אין שום אפשרות לבחון אם אכן אין אדם אחר שיוכל לטפל בחולה הסיעודי.
הממשלה החליטה לקבל את עמדת ארגוני המעסיקים ולהתנגד להצעת החוק.
לאור הדברים שאמר חבר הכנסת אגבאריה, מובן שאנחנו נסכים שהנושא יעבור כהצעה לסדר-היום לוועדת העבודה והרווחה. זה מה שרצית, נכון?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אם אתה מסכים, אז אנחנו הולכים להצבעה. בבקשה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
להוסיף את הקול של השר לנדאו – אז שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. סגנית השר לא הצביעה?
דב חנין (חד"ש):
וגם אני.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז תשעה בעד. נגד ונמנעים – אין. ההצעה לסדר-היום עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.