קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק להסדרת הרעייה במקרקעי ציבור, התש"ע–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/522).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את שר החקלאות לנמק את הצעת חוק להסדרת הרעייה במקרקעי ציבור, התש"ע–2010, קריאה ראשונה כמובן. בבקשה, אדוני שר החקלאות, חבר הכנסת שלום שמחון. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מטרתו של החוק המוצע היא להסדיר רעייה של בעלי-חיים במקרקעי ציבור, לצורך שמירה על מקרקעי הציבור בכלל ועל השטחים הפתוחים והיערות בפרט. זאת, בין השאר כדי להבטיח שימוש בר-קיימא בשטחים וביערות ולקדם את שימור וקיום המגוון הביולוגי בהם, את כושר הייצור, כושר ההתחדשות, החיוניות שלהם, ואת היכולת לעשות בהם שימוש למטרות אקולוגיות, כלכליות וחברתיות. מדובר באחד החוקים הסביבתיים החשובים ביותר, המעגנים את מחויבות משרד החקלאות לשמירת השטחים הפתוחים. מאז הקמתה של מדינת ישראל, ועוד טרם הקמתה, רעו מגדלי בעלי-חיים את עדריהם במקרקעי ציבור. לפני הקמת המדינה הסדירה את נושא הרעייה פקודת הרועים (מתן רשיונות) מ-1946, ולאחר הקמת המדינה נוסף גם חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י–1950. ברבות השנים לא התאימו שני דברי חקיקה אלו למצב אשר רווח במדינת ישראל בתחום המרעה והם הפכו לבלתי רלוונטיים. בתחילה הסתמכה הרעייה באופן בלעדי על המרעה הטבעי הצומח, והדבר גרם ברבות השנים לסחיפת הקרקע ולהידלדלות של הצומח הטבעי. בנוסף, קרקע לצורכי רעייה היתה, אז וכך גם היום, משאב מוגבל. במקביל, הדרישה לקבלת קרקע ציבורית לצורכי רעייה גברה, וחלק ממגדלי העדרים עברו בלית ברירה להשלמת הזנתם של בעלי-החיים במזון מוגש. בנוסף, במהלך השנים התחדד הצורך בשמירה על השטחים הפתוחים, הצורך של המדינה לפקח על הרעייה בשטחים האמורים והחשיבות שבעיגון הליך מסודר, הוגן ויעיל של הקצאת קרקע ציבורית לצורכי רעייה. החוק המוצע מבקש לקבוע מנגנון חדש לטיפול בהקצאת מקרקעי ציבור לצורכי רעייה אשר מתאפיין בשקיפות ויעילות, ובכך יקל על ציבור מגדלי בעלי-החיים. בהתאם למנגנון המוצע, בכל שנה תפורסם עד 30 בספטמבר רשימה של הגושים והחלקות הזמינים לרעייה. אדם המבקש לקבל היתר רעייה יגיש בקשה לוועדה למתן היתרי רעייה. הוועדה תבחן את הבקשות מצד אחד ואת היצע מקרקעי הציבור מצד שני ותחליט, על בסיס השיקולים הקבועים בחוק, בדבר הקצאות מקרקעי הציבור לרעייה. פועל יוצא של החלטות אלו יהיו היתרי רעייה אשר יינתנו בכל שנה לתקופות שתקבע ועדת ההיתרים. היתר הרעייה יקשור בין שלושה גורמים: מקבל הרשיון – המגדל, עדר בעלי-החיים שיזוהה ספציפית – גודל העדר, סוג בעלי החיים, וזהותם, ומשבצת קרקע מסוימת. החלטת הוועדה תתבסס על כמה קריטריונים הקבועים בהצעת החוק, ובעיקר על כושר הנשיאה של הקרקע בהתאם לבעלי-החיים שלגביהם מתבקש היתר הרעייה. במקביל, בהצעת החוק יינתנו לגורמים השלטוניים כלים יעילים לטיפול במפירי חוק. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, בהזדמנות הזאת להודות לחבר הכנסת אורי אריאל על עקביות, עקשנות, שהתחילו בקדנציה הקודמת; אני יודע שלהעביר הצעת חוק מממשלתית לוקח הרבה מאוד זמן, אבל אני בטוח שעשינו פה עבודה מסודרת כדי שאתה תסיים אותה בוועדת הכלכלה של הכנסת במהירות וביעילות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לאדוני שר החקלאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להסדרת הרעייה במקרקעי ציבור, התש"ע–2010, קריאה ראשונה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת הרעייה במקרקעי ציבור, התש"ע–2010, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להסדרת הרעייה במקרקעי ציבור, התש"ע–2010, התקבלה, והיא תועבר להכנתה בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני באמת יודע כמה מכתבים קיבלת וכמה תשובות היו במשך התקופה שאתה שר החקלאות, וטיפלת בנושא. שיהיה בהצלחה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: עכשיו הכול תלוי באורי אריאל. היו"ר מגלי והבה: מאה אחוז. טוב שעושים סדר.