קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע–2010
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/512).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע–2010, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים, השר יעקב נאמן.
קריאה:
יש לך פעילות גופנית.
אריה ביבי (קדימה):
תישאר למעלה.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מציע שהשר יישאר למעלה. אני מקווה שהשר לא מצביע. אתה יכול להישאר.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תסגור את הרשימה.
היו"ר יצחק וקנין:
לא נרשמו דוברים, סגרתי את הרשימה. אני מודה לחבר הכנסת דוד רותם על העזרה.
קריאה:
– – – בלתי צפוי.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, תיקון סעיף 238 – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע כי מי שנכלל בהגדרת ילד מזכה את הוריו בתוספת קצבה בעדו, שעה שלהורה משתלמות גמלאות דוגמת קצבת הנכות הכללית או קצבת הזיקנה, ברם הגדרת ילד שבסעיף 238 לחוק מגבילה את גיל הילדות לעניין זה ל-22 שנה. המגבלה האמורה יוצרת קושי במקרים מסוימים, שעה שלילד מלאו 22 שנה טרם שסיים את שירותו הצבאי. התיקון של סעיף 238 בהצעת החוק מבטל את המגבלה – מגבלת הגיל האמורה – והוא מבקש להחיל את הגדרת ילד על כל מי שטרם מלאו לו 24 שנים וטרם סיים את שירותו הסדיר, ובלבד שמדובר בשירות של עד 36 חודשים.
אשר לתיקון סעיף 320 – סעיף 320(א) לחוק דן בגמלאות כפל וקובע כי לא תשולם תוספת לקצבתו של פלוני בזכותו של אדם אחר המקבל קצבה בעצמו, או לשני בני-אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. לעתים זכאותו של אדם לקצבה מתבררת בדיעבד, לאחר ששולמו עבורו תוספת לקצבת בן-זוגו או הורהו. כך, למשל, מקרה שבו אשה נשואה ששולמה בעדה תוספת לקצבת הזיקנה לפי סעיף 24 לחוק, ובדיעבד מתברר כי צברה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת, והיא זכאית בעד אותה תקופה לקצבת זיקנה לפי סעיף 244(א) לחוק.
לפיכך מוצע לקבוע בסעיף 320 לחוק כי אם שולמה בעד אדם תוספת לקצבה בעבור תקופה מסוימת, ובדיעבד התברר שאותו אדם זכאי בעצמו לקצבה בעד אותה תקופה, יופחת מסכום הקצבה שתשולם לזכאי סכום תוספת הקצבה אשר שולמה בעדו בעבור אותה תקופה, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה התוספת התגורר הזכאי עם האדם אשר שולמה לו התוספת, ושאותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי.
כמו כן מוצע כי התיקון לחוק יוחל רק במקרה שהאדם שלו שולמה התוספת בעבור הזכאי נפטר, ועל כן אין אפשרות לקזז ישירות ממנו את סכום התוספת.
עוד מוצע כי על סכום תוספת הקצבה אשר יופחת מהקצבה בנסיבות האמורות יחולו הוראות סעיף 315 לחוק, החל על החזר גמלאות ששולמו בטעות או שלא כדין, וקובע כי אפשר לנכות את התוספת בין בבת אחת ובין בשיעורים, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין.
אני מבקש בשם שר הרווחה והשירותים החברתיים להעביר את הצעת החוק בכנסת בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר המשפטים. רבותי, גם להצעת חוק זו אין – לא נרשמו דוברים.
אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע–2010, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), התש"ע–2010,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק נתקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.