קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1268/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מגלי והבה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת מגלי והבה, אשר גם לו יש הצעת חוק דומה, וגם לרשותו עומדות עשר דקות. לאחר מכן אנחנו נשמע את כל אותן הצעות זהות שחברי הכנסת ביקשו ואושר להם להצטרף לבקשה. לכל אחד ואחד מהם יש לפי התקנון שלוש דקות. מראש אני מודיע: אני נותן ארבע דקות. מראש אני מודיע, כדי שלא יבקשו יותר מארבע דקות. הרבה יותר בזול.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, ותיקי הבית ודאי זוכרים את קבלת ההחלטה וההצבעה למען איחוד רשויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להגביר את מגבירי הקול.
מגלי והבה (קדימה):
תודה, עמיתי היושב-ראש, שדואג לא רק שאני אביע את עמדותי, אלא גם שישמעו אותן.
אנחנו זוכרים ב-2003, כשהלכו לאיחוד הרשויות והכינו את הרשימות, ודאי ותיקי הבית זוכרים איזו מלחמה היתה שם. בסופו של דבר ראינו איזה רשויות וכמה רשויות נשארו תחת הססמה הזאת של איחוד רשויות. המטרה של אותו איחוד, אדוני היושב-ראש, היתה חיסכון תקציבי והקטנת ההוצאות של הרשויות האלה, ובסופו של דבר ראינו את הרשימה הזאת של איחוד הרשויות, שהסתכמה ביישובים שגור, עוספיא ודאליה ובאקה–ג'ת. כשבדקנו, אדוני היושב-ראש, מה החיסכון שנעשה – כי זה בדיוק הנקודה, כשממשלה מקבלת החלטות ואין להן גיבוי תקציבי, ואין יכולת מימוש של אותן החלטות שהן מקבלות, אותן ממשלות – אז השאירו את אותן רשויות עם אותו חוב, עם אותן בעיות. האוכלוסייה גדלה, הצרכים גדלים והבעיות גדלות, והאיחוד, כביכול, בא לפתור את הבעיות האלה. ומה יצא לנו בסוף מכל האיחודים האלה? שכולנו נלחמנו, אופוזיציה כקואליציה, לפרק את אותן רשויות.
מי שישב פה בצד ימין – למעט השר מאיר שטרית, דרך אגב. אני מדבר על האופוזיציה של אותם 12 חברי הכנסת, וצר לי, אני לא רואה אף אחד מהממשלה פה. אני זוכר, אדוני, שאותו ראש ממשלה, אותו שר חינוך, אותה קבוצת אנשים נלחמה לפרק את אותן הרשויות. לצערי הרב, בקדנציה הקודמת, אני הייתי סגן שר חוץ, והפירוק של באקה–ג'ת נפל על קול אחד, ואנחנו הצטרפנו, בחלקנו, אלה שהאמינו שצריך לעשות את הפירוק – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – – הקול שלי.
מגלי והבה (קדימה):
כן, הקול של השר מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל אחד יכול לנכס לו את העניין הזה.
מגלי והבה (קדימה):
ודאי. לא, אבל הוא בזמנו היחידי שהתנגד, אבל אתה צודק.
עם התחלת הקדנציה הנוכחית, כשישבנו עם אנשי באקה וג'ת, עם הוועד המקומי, עם האוכלוסייה – העלינו את הסוגיה כמה פעמים, הבאנו את זה לוועדת הפנים. בוועדת הפנים, דרך אגב, הדיון היה ב-16 בינואר, נעשה דיון מקיף ומעמיק. רצינו ללמוד מה האיחוד הזה הועיל לאותה אוכלוסייה ולאותם אנשים.
וראו זה פלא, חברי חברי הכנסת, החוב של אותן רשויות, אף שיש שם ועדה קרואה, והיא אמורה לקבל תקציבים – גדל וגדל. החוב הזה הגיע לממדים שכל ההבטחות שיש ועדה קרואה, וצריך לטפל באוכלוסייה, ולתת לה תקציבים שמגיעים לה – נשארנו באותו מצב, ואפילו יותר גרוע מלפני האיחוד. כולנו הגענו למסקנה שצריך לעשות את פירוק האיחוד.
מאז אותה תקופה – דרך אגב, גם שר הפנים, כשהוא ענה לי על הצעה לסדר-היום, הוא אמר: אני שוקל בחיוב לפרק את האיחוד הזה, ואנחנו התחלנו לשים כל שבוע בסדר-היום של הכנסת, מכל הסיעות, בעיקר של האופוזיציה, את הצעות החוק, על מנת להביא להצבעה את פירוק אותן רשויות.
לשמחתי, לשמחת כל החברים – באמת, זה לא היה אינטרס פוליטי אלא אינטרס לשרת את האוכלוסייה שרוצה בפירוק. דרך אגב, גם כשמכינים איחוד, היו צריכים להבין את המנטליות של אותן רשויות, ראשי אותם יישובים, אותן משפחות. אף שהם שכנים, אף שהם מאותו עם, עם אותה שפה, יש שוני, ולא רוצים להיות מאוחדים. את זה אנחנו הבנו.
היום הגענו למצב שיש הסכמה – הסכמה של כל המפלגות, גם אופוזיציה, גם קואליציה – לפרק את האיחוד. אנחנו שמחנו, שמחנו להביא את ההצעה הזאת היום לדיון.
אני שמעתי את הדברים, ואני יודע לקרוא בין השורות. אם המטרה של הממשלה או של משרד הפנים או של האוצר להעביר את זה בקריאה טרומית, ויגידו שאנחנו מסכימים להתניות שהם רוצים, ובסופו של יום סימנו v -הכנסנו את זה לקריאה טרומית, ולאחר מכן נחכה עד לא יודע מתי שיביאו את זה לפירוק טוטלי, אז אנחנו נכשלנו, וזה יהיה כישלון של כל המפלגות וכל הכנסת. אם המטרה היא להעביר את זה בקריאה טרומית – ואני לא רואה פה את חבר הכנסת זאב אלקין, שהצטרף וחתם. המטרה היא להביא את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אומר לך שהוא אמר לי שאני יכול להצביע בעד.
מגלי והבה (קדימה):
אני סומך על מה שאתה אומר, אדוני, וסומך על מה שהוא אמר לי. מה שמפחיד אותי זה לא מה שאתה אומר, ולא מה שאתה מצביע. מי שיושב פה ויביא להצבעה – אבל לא יהיה רוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
צריך פה 50?
איוב קרא (הליכוד):
אדוני, בקריאה טרומית לא צריך 50.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני, אני לא מדבר על הקריאה הטרומית.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מה שאתה אומר מדויק ומפחיד לכולנו.
מגלי והבה (קדימה):
זה מה שמטריד אותנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם בקריאה ראשונה יצטרכו 50 חברי כנסת? אם הממשלה לא מסכימה. אם הממשלה תסכים היום – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אם הממשלה מסכימה, לא צריך – – –
מגלי והבה (קדימה):
– – – אני רוצה שנגיע, שיהיה ברור – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אם בקריאה ראשונה היא תגיד: אני לא מסכימה – – –
מגלי והבה (קדימה):
– – לכל מי שמאזין, לכל מי ששותף, שהמטרה שלנו באמת לא לעשות תרגיל פרלמנטרי.
חיים כץ (הליכוד):
– – – זה הולך על משחקי – – –
מגלי והבה (קדימה):
אני לא מתווכח, אדוני, אני מתווכח על נקודה, שיהיה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נלך שלב-שלב. החשש קיים.
מגלי והבה (קדימה):
כן, שנוכל כולנו לברך על המוגמר – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – – זה טוב.
מגלי והבה (קדימה):
– – שהאוכלוסייה שמחכה לנו, שהתושבים שמאמינים בבית הזה ומאמינים בצדקת הטענה שלהם, שנוכל לתת להם בשורה. כי אני אומר לכם, מי שמבקר שם, ביישובים האלה, ומדבר עם האוכלוסייה – הם חיים על התקווה הזאת שסוף-סוף תעבור הצעת החוק, יוכלו לפרק את היישוב, יתחילו להתכונן בצורה נכונה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – –
מגלי והבה (קדימה):
לא, תאמין לי, היום – – –
חיים כץ (הליכוד):
אף אחד – – –
מגלי והבה (קדימה):
אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – – –
חיים כץ (הליכוד):
– – –
מגלי והבה (קדימה):
לא, אני רוצה להגיד לך, שהיום תבוא לרשויות – ואני מציע שתבקר ברשויות. היום הרבה רשויות, דרך אגב, כבר כל דאגתן, שהמועצה תתנהל ביום-יום. אפילו אין לה מאיפה לשלם לאלה שקיימים, לא אלה שצריך להוסיף אותם.
חיים כץ (הליכוד):
– – –
מגלי והבה (קדימה):
אני אומר לכם, כפי שאמרתי: אם הממשלה, כל ממשלה, מכינה תוכנית, אדוני היושב-ראש, לאיחוד, שיש לה גיבוי תקציבי, שיש לה אפשרות לתת לאותה רשות הזדמנות, לא משנה איפה, אז התמונה היתה נראית אחרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבל על הזמן, ספינת הדגל היתה עיר-הכרמל, ואם הממשלה – אתה ועוד חברים בוועדת הכספים, עזרנו להם כמיטב יכולתנו. אם הממשלה, כאשר היא מאחדת שתי רשויות שנמצאות במצב שהן לא יכולות לקיים את חיי היום-יום, היא צריכה, כאשר היא מאחדת, לתת להן את אותם משאבים על מנת שהאיחוד יצליח, לרווחת התושבים. ברגע שהשאירו את שתי הרשויות בלי עזרה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
קיבלו, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע. אנחנו גם עזרנו – – –
מאיר שטרית (קדימה):
100 מיליון שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
יותר, יותר.
מאיר שטרית (קדימה):
רק לדאליה ועוספיא.
היו"ר ראובן ריבלין:
יותר, יותר. אבל כמובן, אם בסופו של דבר זה לא הולך, קודם כול היה צריך לעשות מורטוריום של החובות ולראות ולבחון את העיר – איך היא מתנהלת על-ידי הנהלתה, כדי לראות אם כאשר ביטלו את חובות העבר באמת היא יכולה להיות עיר מאוזנת; אני לא אומר רווחית, אבל מאוזנת.
מגלי והבה (קדימה):
אני שמח, אדוני היושב-ראש, שאתה מבטא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ליווינו, חבר הכנסת טיבי – אתה, אני, חבר הכנסת חנא סוייד, אנחנו ליווינו בוועדת הכספים ונתנו באמת את כל הסיוע שיכולנו ככנסת לתת, אבל, לצערי הרב, זה – – –
מגלי והבה (קדימה):
הקו שאתה מייצג זה הצדק שייעשה לגבי כל אזרחי ישראל וכל הרשויות המקומיות בזה שאנחנו לא רק נתכנן להם תוכניות, אלא נגבה אותן בתקציבים. אבל אני אחזור לנושא שלנו היום. אני תקווה שגם אלה ששומעים אותנו וגם אלה שיושבים פה מחברי הכנסת, קואליציה כאופוזיציה, יתמכו בהצעת החוק – להביא לפירוק האיחוד הזה ולהחזיר את התקווה ואת החיים שרוצים תושבי באקה וג'ת. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/303/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת עתניאל שנלר)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, עכשיו אנחנו עוברים לכל אותם אלה אשר הצעות החוק שלהם הן הצעות הרשאיות להיות צמודות להצעות החוק של חבר הכנסת מג'אדלה וחבר הכנסת מגלי והבה. הראשון שבהם הוא חבר הכנסת עתניאל שנלר, ואחריו – אני כבר קורא את כולם – חבר הכנסת חנא סוייד, ואחריו – חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, ולבסוף – חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני רואה שחברי כנסת מאותן סיעות הגישו הצעות חוק נפרדות. חברי הכנסת, עכשיו אני מודיע: מרגע זה הזמן הוא שלוש דקות. אני נותן מראש ארבע דקות, אבל אני מבקש להצטמצם בארבע דקות. ארבע דקות, רבותי. חבר הכנסת חנא סוייד, אתה הבא. ארבע דקות.
עתניאל שנלר (קדימה):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אנצל פחות מארבע דקות. ישבתי כאן על הכיסא הזה שאדוני יושב עליו עת דנו בנושא חלוקת הרשויות. אני נמצא היום בדילמה מוסרית, ערכית ומקצועית כאחד. מצד אחד, אני סבור שמדינת ישראל צריכה לעשות מהלכים גדולים לאיחוד רשויות, בצד העקרוני. בצד העקרוני, משאבים רבים מאוד מבוזבזים – –
מאיר שטרית (קדימה):
זה יעודד את איחוד הרשויות.
עתניאל שנלר (קדימה):
– – על-ידי הפיזור. אני אדבר דווקא על הסקטור היהודי.
מאיר שטרית (קדימה):
זה יעודד אותן עכשיו – – –
עתניאל שנלר (קדימה):
מי שהיה שר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית, אני רוצה לומר לך שאם ייקחו רשויות קטנות, דווקא יהודיות, ויאחדו אותן, זאת הדרך הנכונה. אבל כשאני ישבתי כאן והיו בדיון הזה שתי רשויות, היתה דאליה–עוספיא ובאקה–ג'ת, והכנסת המכובדת קבעה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
את זה אישרה ואת זה לא אישרה.
עתניאל שנלר (קדימה):
– – אחד – את הדרוזים, אנחנו נאפשר חלוקה בין דאליה לעוספיא, ובאקה–ג'ת – אמרתי, עד כאן. גבולות המוסר, ההגינות והדמוקרטיה לא יכולים לעבור בכנסת ישראל דרך שיוך אתני כלשהו בכל דבר.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – גבעת-עדה–בנימינה – – –
עתניאל שנלר (קדימה):
לא, אני לא מתעסק – – –. ולכן, אני רוצה לומר בצד הערכי, אני חושב שהיה ראוי אז, ולא היום, כשם שנהגנו נכון אז בהחלטה – כי החליט הרוב, וזה נכון – לעשות את החלוקה, היו צריכים לעשות גם בבאקה–ג'ת. באותו ערב, באותו ערב כתבתי את הטיוטה, ולמחרת הגשתי את הצעת החוק.
אני רוצה לומר שאין בדברים האלה כדי לומר שהפיצול הוא דבר נכון. אני חוזר ואומר: טוב תעשה מדינת ישראל אם בשיח עם התושבים, לא מלמעלה, במובן הזה שאנחנו לא נחיה את הצורך של הקהילה, בכל קהילה, בשיח עם התושבים, להראות את הכדאיות לרווחת התושבים, לעוצמת היישוב. טוב יעשו אם יהיו חיבורים ולא יהיו פיצולים, אבל המוסר, ההגינות והיושר מחייבים את הפיצול. אני מאוד מקווה שהקואליציה והממשלה יעמדו במתחייב ונוכל להשלים את תהליך החקיקה בצורה כזאת, שקודם כול יהיו אחדות וצדק עם כולם, ואז נעשה את הרוויזיה הנדרשת גם עבור כולם. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
יישר כוח.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/431/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-ע'רביה וג'ת) של חבר הכנסת חנא סוייד – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יואל חסון.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל הזדמנות זו להגיד כמה דברים לגבי האיחוד של הרשויות המקומיות, שהתבצע בעיקר ביישובים הערביים במרוצת העשור האחרון. אני עוד לא בטוח, לפי מה שאני שומע כאן, אם באמת האיחוד של באקה ושל ג'ת יפורק לפי הצעת החוק הנוכחית, כי אני רואה יותר מדי פוליטיקה בעניין הזה, ולכן אני משוכנע שהכול פוליטיקה. בעצם, תחילת הדרך וההחלטה על האיחוד היו החלטה פוליטית, ואני לא בטוח שהמאבקים הפוליטיים באמת יביאו בסופו של דבר לפירוק האיחוד בקונסטלציה הנוכחית.
אין לי ספק שהאיחוד הזה יפורק בבוא העת, ולמה אני אומר את זה? כי זה מתקשר לעניין מאוד עקרוני, אדוני היושב-ראש: אי-אפשר לאחד יישובים ללא הסכמה רחבה בקרב האוכלוסייה. לדעתי, זה הגורם המכריע. זה יותר חשוב מהתקציבים שמשרד הפנים יכול להעמיד או לא מעמיד לרשויות שהוא מאחד. כשיש לך שני יישובים שממאנים, מסרבים, יש לך רוב מכריע. אני, האמת, מכיוון שאני מטפל בנושאים כאלה, לא שמעתי ולא הבנתי מאזרח אחד מבאקה או מג'ת שהוא מסכים לאיחוד הזה. נניח שתיאורטית האיחוד הזה הוא מעולה והוא מצוין – אם מבצעים אותו על אפם ועל חמתם של התושבים, בסופו של דבר זה לא יצליח. זה דבר ראשון.
דבר שני, אדוני היושב-ראש – אין מודל אמפירי שמראה שאיחוד של יישובים שהאוכלוסייה שלהם היא מעל ל-10,000, 15,000 תושבים ביחד יוציא איזה דבר טוב. איחוד רשויות יכול לעבוד כשיש לך קרבה גיאוגרפית בין שני יישובים וכשהאוכלוסייה שלהם לא מגיעה למאסה קריטית, משהו כמו כמה אלפים, 3,000, 4,000. אז בוודאי רשות מוניציפלית עצמאית היא לא כדאית מבחינה ניהולית. אבל כשאתה מדבר על יישובים של 10,000, 12,000, 15,000, לפי מספרים שעלו בכמה מחקרים שנעשו בעולם, האיחוד לא מוכיח את עצמו, הוא לא מוריד עלויות, הוא לא עושה יותר אפקטיביות.
אני גם רוצה להתחבר למה שנאמר כאן לגבי השילוב של תכנון אורבני כשאתה עושה איחוד רשויות. אתה לא יכול באותה העת לאחד שתי רשויות שהן ממוצעות ולשים ביניהן הפרדה פיזית של כביש שאי-אפשר לחצות אותו. בשום פנים ואופן.
נאמרה כאן הדוגמה של פריס. אדוני היושב-ראש, בפריס בכל צד של הנהר יש מאסה קריטית מאוד לקיים עוד כמה ערים.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש גם גשרים.
חנא סוייד (חד"ש):
נכון, ויש חיבורים שהם חיבורים – כל מרחק מסוים יש חיבורים, ויותר חשוב מזה, שמכל צד יש לך עיר ענקית, ולכן זה יכול לעבוד, זה יכול לעבוד שם, וזה בוודאי לא עובד במקרה של באקה–ג'ת.
אני, בסיום דברי, רוצה לחזק את ידי ועד הפעולה הציבורי בבאקה–ג'ת, שפעל כל הזמן למען פירוק האיחוד. בהזדמנות זו, או בהזדמנות מאוחרת יותר, אני מאוד מקווה שהפירוק הזה יתממש. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חבר הכנסת חנא סוייד.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/587/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. גם לרשותך עומדות ארבע דקות תמימות, ולאחר מכן – חבר הכנסת זחאלקה. האם החוק הוא של זחאלקה בלבד או של – כי אם זחאלקה לא יהיה, לא יוכל.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, אני מבקש בדקה מהזמן שלי להתייחס לנושא אחר שהיה על סדר-היום; ברשותך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה. ארבע דקות אבל.
יואל חסון (קדימה):
אם תרשה לי, אדוני. כן, אני אנצל דקה מזה לעניין הזה. אני רוצה לומר, קודם כול כאזרח, בוודאי כחבר הכנסת, שחרה לי מאוד על אותה החלטה של צה"ל שלא לקבור את החייל שהיה במצב של עריקות במסגרת של קבורה צבאית. אני חושב שהצבא כאן גילה נוקשות לב, גילה כאן חוסר רגישות. אני מאוד הופתעתי מהעניין הזה. אני בכלל לא חשבתי שיכול להיות מצב כזה, כי גם אם חייל הוא עריק, וכמובן אני נגד כל מצב של עריקות ונגד כל רעיון שאיזה מישהו יהיה עריק משירות צבאי, עדיין, בעניין הזה, של קבורה צבאית, כשחייל הוא חייל הוא חייל, אי-אפשר לגלות כזאת נוקשות לב, כזה חוסר רגישות. ואני חייב לומר שאני רוצה לברך את היועץ המשפטי לממשלה, קודם כול שמנע דיון בבג"ץ בעניין הזה, ולמעשה בשלב הראשון הוציא את הערמונים מהאש, קיבל החלטה והביא למצב שקברו את אותו חייל הרוג על-פי הכללים של קבורה צבאית. לי זה הפריע, ואני שמח שהדבר הזה תוקן.
ולענייננו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שלדעתי, דווקא הדיון הזה הוא לא דיון מהותי עכשיו. צריך להיות דיון מהותי עכשיו בעניין של העיקרון, האם אנחנו בעד או נגד איחודים. הכנסת הקודמת דנה בנושא הזה, והיה פה באמת דיון קשה ביותר. שר הפנים דאז התנגד ונלחם עד טיפת זיעתו האחרונה בעניין הזה, והכנסת קיבלה את ההחלטה. ההחלטה שהתקבלה אז גרמה עוול – ואני, אגב, גם לוקח אחריות אישית לעניין הזה – לבאקה–ג'ת. בגלל מאורעות קואליציוניים ומאורעות כוחניים כאלה ואחרים, נוצר מצב שבאותו יום שבוטלו למעשה כל האיחודים, באקה–ג'ת היתה המקום היחיד שהשאירו אותו במתכונתו, מה שיצר תחושת עוול קשה ביותר, תחושה קשה מאוד של פגיעה, תחושה שאני אחר כך, בפגישות שלי עם תושבי המקום, חשתי וראיתי והבנתי אותה, של עוול קשה שנגרם להם, שהכנסת חייבת לתקן אותו. לכן אני חושב שמהות הדיון כאן היא לתקן את העוול שנעשה לתושבי באקה–ג'ת בזה שלכל האחרים ביטלו את האיחודים ורק להם לא, ולכן את האיחוד הזה צריך לבטל.
לגבי העניין העקרוני, אי-אפשר להתעלם מהעובדה, חברי, שבכלל, בדרך כלל הלכו לאיחודים במקומות החלשים, שפחות היו יכולים להילחם, וגם במקום שכבר עשו איחודים, במבחן הזמן ראו שלא קיבלו את העזרה שהובטחה, לא קיבלו את התמיכה שהובטחה, לא קיבלו את העזרה הנדרשת ואת המענקים וההלוואות וכל הדברים שהובטחו על מנת שאותם מקומות יקבלו על עצמם את האיחודים.
לכן הכנסת חייבת לבטל היום את האיחוד הזה, של באקה–ג'ת, ליצור את הפירוד הזה, להחזיר את המצב לקדמותו. להעביר – אני מקווה שהתהליך יהיה תהליך מהיר, גם בוועדת הפנים, על מנת לתקן את העוול הזה ולתת לתושבי באקה–ג'ת, אני מקווה, לחזור לחייהם, וגם לסייע כמובן בכל הבעיות העקרוניות האמיתיות שיש ליישוב הזה. ואני חייב לומר שדווקא מאז המשבר הזה, של הקדנציה הקודמת, נדרשתי ללמוד עליו יותר, ביקרתי שם יותר, למדתי יותר את הבעיות, את הרגישות שיש גם בין שני היישובים, ולכן אני מקווה שנייצר את ההפרדה וגם נסייע ליישובים האלה לעמוד על הרגליים. אני מודה לך. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/809/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה – בבקשה, אדוני. גם לרשותך – אתה לא היית פה, אבל שמעת – ארבע דקות. לא שלוש דקות, אבל לא יותר מארבע דקות. אותו חוק, הצעת חוק הרשויות המקומיות. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – בבקשה, אדוני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הנואמים הקודמים, לפני, פירטו מדוע כל כך חשוב לפרק את האיחוד באקה–ג'ת, ואני במגע – כבר משנת 2004, כשהגשתי, זו היתה הצעת החוק הראשונה לפירוק באקה–ג'ת – אני במגע עם התושבים, עם יד על הדופק בבאקה ובג'ת.
כבוד היושב-ראש, התחושה היא שמשחקים להם בעצבים. כלומר, היתה הצבעה על שלושה מוקדים של איחוד לפירוק – כרמל, שגור ובאקה וג'ת. שני הראשונים עברו, באקה וג'ת לא עברו. אבל באותו יום, כשההצבעה הסתיימה, באו חברי כנסת רבים, ודיברו כאן, אפילו בכנסת, עם תושבי או נציגי באקה וג'ת המאוכזבים, והבטיחו להם: אנחנו הולכים לגמור את העניין בקרוב, והעוול יתוקן. והעוול לא תוקן. חיכו, היו בחירות, אמרו: אחרי הבחירות – דרך אגב, אנשים מכל הסיעות, גם מהליכוד, גם מש"ס, גם מקדימה, מפלגת העבודה, שאר המפלגות, ואנשים אמרו: הנה, יש לנו תמיכה מקיר לקיר בכנסת. איך יכול להיות שאתם לא מצליחים? מדברים אתי, אומרים: אנחנו לא שמענו עד עכשיו אף חבר כנסת שאמר לנו לא, חוץ מחבר הכנסת שטרית, שהוא מתמיד בהתנגדותו בעניין הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עקבי.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
עקבי. אבל הם לא שמעו מאף חבר כנסת שהוא מתנגד. גם כשמדברים עם חברי הכנסת מהליכוד ומש"ס ואחרים, אפילו עם שרים, אדוני היושב-ראש, וכולם אומרים להם: כן. אז אומרים לי: למה לא, אם כולם כן? מה קורה כאן? מה הבעיה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, אני עוצר, אני רוצה לומר לך – גם חבר הכנסת עתניאל שנלר התבטא באותה צורה. אני חשבתי שצריך לתת צ'אנס לאיחוד, אבל לא עלה על דעתי שבחלק מהמקומות נבטל את האיחוד ובחלק מהמקומות לא נבטל את האיחוד, על בסיס פוליטי לחלוטין, לא על בסיס ענייני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חשבתי שצריך גם לחזק את אותם איחודים, על מנת שהאיחוד יכה שורש ובאמת ייווצר איזה מצב חדש. לכן אתה צודק – בקואליציה, משום שיש רבים מחברי הכנסת שלא הבינו מדוע כאן כן וכאן לא. ובעניין זה אני מצטרף לדעתו של חבר הכנסת שנלר. אני גם ישבתי שם, ונדמה לי שהצבעתי באותה רוח. אמרתי: אני לא רוצה להצביע בעד פירוק עיר-הכרמל, אבל הואיל וחברי ביקשו שנצביע בעד פירוק עיר-הכרמל, על-פי בקשתם של אנשי עיר-הכרמל, אם אני מצביע שם, מדוע שאני לא אצביע בעניין באקה–ג'ת אותו דבר? בבקשה, אדוני, אתה יכול להמשיך. עצרתי את השעון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אז לתת צ'אנס לאיחוד – ניתן צ'אנס. הרי מטרת האיחוד היתה חיסכון, לא למטרות פיתוח. ועכשיו אנחנו רואים, ובכל הדוחות שהיו, אין חיסכון ואין פיתוח – בוודאי. והחובות שהיו, למרות הוועדה הקרואה, נשארו כמו שהם. והממשלה לא עמדה בהתחייבותה כלפי באקה במיוחד, אבל באקה–ג'ת כעירייה משותפת, לסגור את הפער, כשאמרו שלא יכול להיות שתושבי אחד היישובים ישלמו את החובות של היישוב האחר, והממשלה הבטיחה, בהחלטת האיחוד עצמה, במפורש – יש סעיף שאומר: הממשלה תסדיר את ההפרש הזה, של החובות, והוא לא הוסדר. אמרו: ניתן צ'אנס, אנשים יראו כי טוב, יבדקו, יחיו עם זה, יראו שזה טוב להם, זה אולי יותר נוח להם, יתרגלו לזה.
אני רוצה להגיד לך, מתוך היכרות אישית עם התושבים ועם ההנהגה בשני היישובים, שבהתחלה היו מתי מעט ממנהיגי הציבור וגם מהתושבים שאמרו, ניתן צ'אנס לאיחוד, ותמכו בו. אני אומר לך שהאנשים האלה הם שהיום נאבקים הכי חזק נגד האיחוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסיום.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לכן, יש כאן כל הסיבות להצביע בעד הצעת החוק. אבל, כבוד היושב-ראש, חשוב מאוד לא לשחק בעצבים של התושבים: עוד פעם להעביר את זה רק בטרומית ואחר כך לעצור את זה. זה כבר להכניס אותם לאטרף. אני חושב שאין זכות לכנסת לעשות ככה לאנשים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/901/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחרון המציעים הוא חבר הכנסת טלב אלסאנע.
חיים אורון (מרצ):
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, רק מי שהיה בקדנציה הקודמת יודע מה זה לקפח קבוצה מסוימת בשל שיקולים זרים. בקדנציה הקודמת היתה הצבעה שבה העבירו את הצעות החוק על שגור ודאליה–עוספיא, והפילו במכוּון את ההצעה לפרק את באקה–ג'ת. ונאמר שם, על-ידי חלק מאלה שהצביעו נגד באקה–ג'ת: את הדרוזים אנחנו רוצים לשרת, את הערבים לא; א. פעלנו כדי לפרק את היישובים הדרוזיים, כי כך הם רצו. אבל להשתמש בטיעון הנורא הזה היה מעשה שהוא לא רק politically incorrect, מכוער ונלוז, הגיע הזמן לתקן את העוול ההוא.
חלק גדול מאלה שהתנגדו אז, לאחר הרעש הציבורי והזעם שינו את עמדתם, לקראת הבחירות כמובן, ואמרו: מעכשיו והלאה; אומנם התנגדנו, אבל אנחנו משנים את עמדתנו. אדוני, אנחנו, ברע"ם-תע"ל ובשאר הסיעות הערביות – העמדה היתה עקבית, והקשר היומיומי עם התושבים, גם בבאקה וגם בג'ת, וההקשבה לסירוב המוחלט לעקרון האיחוד – פרקטית. אגב, אף אחד לא מתנגד עקרונית, אידיאולוגית, לאיחודים. אם התושבים בשני המקומות מסכימים, אז לאַחד. אבל אם הם לא מסכימים, לא צריך לכפות איחוד שמוכיח את עצמו ככישלון כמעט בכל מקום בארץ. כך גם בבאקה–ג'ת גופא – האיחוד הוא כישלון. הוא בניגוד לדעת הרוב המוחץ של האנשים.
עכשיו, נכשלנו בכנסת הקודמת. בכנסת הזאת חידשנו את המגעים. יושב פה שר הפנים, ואני נפגשתי אתו ושוחחתי אתו בנושא הזה לפחות שלוש פעמים. לזכותו ייאמר שבפעם האחרונה, או גם בפעמיים האחרונות, הוא אמר: תשכנעו את האוצר. זה מה שאמר לי שר הפנים. דיברתי עם השר שטייניץ – לאחרונה, אני מדבר. יתירה מזאת, נפגשנו עם ראש הממשלה כאן, מאחורי המליאה. התשובה שלו היתה מעודדת, בנושא הזה, בשבועות האחרונים. עירבנו את סגן שר האוצר יצחק כהן, והיה לו תפקיד חיובי, וגם יושב-ראש ועדת הכספים, וגם יושב-ראש הכנסת – כולם בשבועות האחרונים.
עכשיו, מה נוצר? אנחנו כל שבועיים היינו מגישים הצעה, גם בתיאום עם הוועד הציבורי, שביקשו מחברי הכנסת הערבים להגיש את ההצעה לוועדת שרים. הגשנו הצעה לפני שבועיים, שלושה שבועות, ויושב-ראש הקואליציה פנה אלינו: בשלב זה, תעכבו. בשלב זה, עדיין הממשלה לא מוכנה. היתה תשובה של ועדת שרים, הגיש השר ברוורמן ערעור, נדמה לי על שתי הצעות חוק שאז הוגשו, אחת מהן שלנו, וזה נשאר תלוי באוויר. המגעים האלה עם האוצר, וגפני, ואיציק כהן – בסופו של דבר, מה אמרו לנו – וזה המצב שאנחנו עומדים בו היום? שהעמדה העקרונית של משרד האוצר לא השתנתה, כי יש לזה עלות, אבל הקואליציה תיתן יותר מחופש הצבעה – היא תצביע בעד בקריאה הטרומית.
לצערי הרב, אנחנו ניאלץ – וחייבים לומר את זה לציבור: הם אומרים, בתשובה שלהם, שאחרי הקריאה הטרומית הממשלה יכולה, אם זה יגיע לקריאה ראשונה, להביא את זה מחדש לוועדת שרים לענייני חקיקה. זה המצב. יש לומר את הדברים. אני מקווה שגם המשפט הזה ייפול, בהמשך, ואנחנו מתחילים קטר דוהר של פירוק, וההצבעה הטרומית היום היא תחילת הדרך שאין חזרה ממנה. כי כמה אפשר להתעלל, אדוני היושב-ראש – ואתה חיית את החוויה הזאת – בתושבי באקה–ג'ת? כמה אפשר? כמה אפשר לדרוס אותם?
ולכן, אני בהחלט גאה שהגענו לרגע הזה. אנחנו יכולים להיות גאים שהגענו לרגע הזה. אני בטוח שנצטרך עוד הרבה מאמצים, ואת העזרה של כל האנשים שנתנו יד – כל האנשים, כל חברי הכנסת, כל הסיעות – כדי שבסופו של דבר הפירוק הזה יתרחש. אני מבטיח שמה שעשינו אז נעשה גם בעתיד. תודה רבה לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1074/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת טלב אלסאנע)
היו"ר ראובן ריבלין:
אחרון המציעים הוא חבר הכנסת טלב אלסאנע. לאחר מכן שר הפנים, סגן ראש הממשלה, ישיב על ההצעות כולן. אם הוא יסכים, למתנגדים תעמוד הזכות להתנגד לחוק. עד רגע זה נרשם אחד כמתנגד לכל החוקים, ולכן יעמדו לרשותו 23 דקות. הוא לא חייב לנצל את כולן. הוא לא חייב.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המתנגד גם לא חייב לחזור על מה שאמר קודם לכן בנאומים קודמים באותו נושא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא עושה צנזורה עליך, ואתה גם לא תעשה צנזורה עלי. מרגע זה יש לך ארבע דקות מלאות, חבר הכנסת טלב אלסאנע. בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, טוב מאוחר מאשר בכלל לא. מלכתחילה היה ברור שהאיחוד הזה נידון לכישלון חרוץ מראש, כי האיחוד הזה נעשה בניגוד לכללי הטבע, בניגוד לחוקים הבסיסיים, לחוקי היסוד, והם התחשבות ברצונם של התושבים. האיחוד הזה הונחת על התושבים תוך כדי שאונסים את רצונם, מתעלמים מהזהות הייחודית של כל יישוב ויישוב, מה גם שכל ההבטחות, שניתנו כדי כאילו לרכך את ההתנגדות על-ידי הקצאת תקציבים, לא קוימו. אז הממשלה גם התנגדה והתעלמה מהרצון, גם הבטיחה ולא קיימה, וגם לאחר מכן המשיכה, כמו שאמרו קודמי וחברי, להתעלל בתושבי שני היישובים האלה.
הרי, אדוני היושב-ראש, מה ההבדל בין האיחוד בבאקה–ג'ת לאיחוד, למשל, בשאר היישובים שבהם בוטלו האיחודים? מה ההבדל? מה ההיגיון העומד מאחורי המשך, הנצחת האיחוד הזה? מה ההסבר? מה התכלית? למה שם לבטל וכאן להמשיך? מה ההבדל? אם שם מבטלים, אז כאן לבטל; אם שם משאירים, אז כאן להשאיר. אפילו אלה שמתנגדים צריכים לנהוג בכללים שוויוניים בהקשר של אותם נושאים, שהם מאוחדים, אין הבדל. אם הגעתם למסקנה שאין היגיון, אין סיבה ואין הצדקה להמשיך באיחוד שם, לדעתי, אותם כללים, אפילו יותר מכך וביתר שאת לגבי באקה–ג'ת, כשאנחנו יודעים מה התוצאות שם.
ואני רוצה לציין, כבוד היושב-ראש, שאנחנו, בסיעת רע"ם-תע"ל, מלכתחילה התנגדנו, וחברי חבר הכנסת טיבי פעל נמרצות, והוא דיווח לנו גם על הישיבות והפגישות שהוא קיים. לדעתי, כל הזמן גם הבטחות, גם התחייבויות, היו מביאות לכך שלאנשים יש תקווה, ואחר כך אכזבה. גם תקווה, וגם אכזבה. יש גבול למידת הציניות, למידת ההתעללות, למידת ההתייחסות כאילו שהאנשים האלה, שחיים ביישובים שלהם, ואכפת להם מעתיד היישובים שלהם, ורוצים לראות אור בקצה המנהרה – להמשיך להבטיח, לאכזב ולהתעלל ברצונם וברגשותיהם.
הגיע הזמן שהכנסת תעביר מסר שהכנסת רצינית, שהיא דנה בסוגיות באופן ענייני ובאופן תכליתי. אם לפני ערב הבחירות – אדוני היושב-ראש זוכר זאת – הכנסת היתה כמעט מאוחדת לגבי ביטול האיחודים, ולאחר מכן נותר האיחוד הזה, לדעתי, באופן מקרי לחלוטין, והיו הבטחות שמייד אחרי הבחירות הולכים לבטל – הכנסת הבטיחה, הכנסת צריכה לקיים. לא בכל דבר צריך באופן אוטומטי משמעת סיעתית עיוורת. גם לחבר הכנסת, כחבר הכנסת, יש לו ה"אני מאמין" שלו, יש לו העמדה העקרונית שלו, ולא התבטלות בפני שיקול כזה או אחר. ולדעתי, בהקשר הזה, כל שיקול שנוגד את התכלית של רצון התושבים הוא שיקול פסול, זר ולא לעניין, כי כל האיחודים בוטלו, וגם האיחוד הזה דינו להתבטל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. יעלה ויבוא כבוד סגן ראש הממשלה ושר הפנים על מנת להשיב על כל ההצעות יחד. יעלה ויבוא ויגיע ויירצה ויישמע.
שר הפנים אליהו ישי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת היא שבפירוק באקה–ג'ת ועוד – חלקם שניסו וחלקם עדיין לא – פנו אלי רבים. מי שהוביל את זה עוד בממשלה הקודמת, בכנסת הקודמת, ודיבר אתי כמה פעמים, היה חבר הכנסת דוד אזולאי. פנה אלי רבות חבר הכנסת אחמד טיבי, דיברנו כמה פעמים ובחנו את כל הנושא. זה נכון שאמרתי: תפנו לאוצר, משום שברגע שמפרקים את האיחוד צריך תוספת תקציב גדולה יחסית, וברגע שלא תהיה תוספת תקציב לא יהיה אפשר לבצע את הפירוק. זה מחייב תקציב, ולכן גם אחרי הקריאה הטרומית אני מניח שיהיה דיון נוסף בוועדת שרים לחקיקה לבחון ולקבל את ההסכמה של האוצר, על כל המשתמע מכך, בפרט בעניין התקציב, כי בלי תקציב כולנו נעשה נזק ואנחנו לא חפצים בכך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני סגן ראש הממשלה, אני כל כך מוקיר אותך, אני רוצה לומר דבר אחד. אזרחי ישראל – יש ויכוח ביניהם, בין יהודים לערבים, אבל אסור לנו חלילה ליצור מצב של הגברת מתיחות ללא צורך. אם הממשלה בעד, אז היא צריכה להיות בעד לאורך כל הדרך בתנאים ובהתניות שלה. אם הממשלה נגד, תאמר זאת עכשיו, כדי שלא ליצור מצב שבו אנחנו נגיע עוד פעם לאיזו הרגשה של זלזול בקבוצה באוכלוסייה. אני לא אומר שצריך לומר להם על כל דבר כן. יש פה רוב, הרוב קובע, פעמים מוצא חן בעיני ופעמים לא מוצא חן בעיני. אבל אני באמת חושב שלא טוב שהממשלה, אחרי שהיא נותנת אפשרות לחברי הכנסת להצביע ולהעביר בקריאה טרומית – לא טוב יהיה אם היא תחזור בה, אלא אם כן יהיו סיבות חדשות שיתגבשו, ואני יודע עד כמה אתה רגיש בעניין הזה. לכן, הממשלה צריכה להיזהר מחזרה בה לאחר מכן מסיבות שהיום לא ידועות לנו. זאת דעתי.
שר הפנים אליהו ישי:
אני מסכים אתך, דעתי כדעתך בעניין. יחד עם זאת, מחובתי, על מנת שלא תהיה פגיעה באדם כזה או אחר – אני חייב לומר גם את מה שאני חושב, ומה הרושם שלי מהדעה של הממשלה. אז כשאני אומר לך, כשר הפנים שמייצג את הנושא וכחבר ממשלה, שאני מוכן ללכת על המהלך הזה, אני מראש מודיע שצריך תקציב.
הממשלה, כממשלה, יש לה שר אוצר, ושר האוצר בממשלה יכול להגיד אחרת ממני. לפעמים אני אומר אחרת ממנו, ובסוף יש הצבעה. כמו שאתה אומר: רוב. אם ההצבעה אומרת שכן – צריך לבצע את זה. אם אין רוב להעביר את זה – אז לא מבצעים את זה.
לכן אני אומר פה בצורה מאוד כנה, בגלל פניות רבות של חברי הכנסת והרצון לגשר על הפערים ולבוא לקראת, אף-על-פי שיש דרגים מקצועיים שאומרים שזה לא נכון להפריד, שטוב מאוד לאחד, כי זה שירותים טובים יותר, זה יעילות גבוהה יותר, אני לא אחזור על הדברים – כי אני לא אוהב איחוד בחקיקה; אני אוהב איחוד בהתאמה, בעבודות מקצועיות, ולא בחקיקה. זה נעשה בחקיקה בעבר. הסברתי פה כמה פעמים כמה שזה לא נכון, כמה שזה מוטעה.
עם זאת, אני חייב גם לומר את האמת: ועדת השרים לחקיקה, אחרי הקריאה הטרומית, תצטרך לדון ולקיים הצבעה אחרי ששר האוצר יבוא ויאמר את דעתו. אם שר האוצר יתנגד בוועדת השרים לחקיקה והוא יפעל שלא להעביר את זה בוועדת השרים לחקיקה, ועדת השרים לחקיקה עלולה או עשויה למצוא את עצמה מצביעה בעד או נגד. אני מניח שאם שר האוצר יגיד "לא", אולי גם היא תהיה נגד, ואז נבוא לפה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היום שר האוצר לא יודע להגיד כן או לא?
שר הפנים אליהו ישי:
רגע. רגע. ואז נבוא לפה עם מפחי נפש. ולכן משרד האוצר, כנראה במסגרת – אני מנסה להיות הפה של האוצר – הכנת התקציב שלו וסדרי העדיפויות, אמור לבחון ולקבל את ההחלטות בעניין התקציב לצורך העניין הזה.
אני מבחינתי אומר את דעתי, כשר הפנים, להצביע בעד בקריאה הטרומית. אני אשמח שזה יעבור גם בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית. עם זאת, אני חייב לומר את הדברים בצורה מדויקת, שלא נבוא לפה בעוד שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, ואולי תתקבל החלטה אחרת, ואז תגידו: למה לא אמרת את זה אז? אז קודם כול, אני אומר את זה עכשיו, והיום זה האז בעוד חודש. אני קודם רוצה לומר את הדברים האלה בצורה אמיתית. ולאחר מכן, אם באמת זה יאושר – וזה קורה, אדוני היושב-ראש. קורה לא פעם שחוק עובר קריאה טרומית, חוזר לוועדת שרים לחקיקה, מאשרים או לא או משנים. זה קורה חדשות לבקרים, זה קורה הרבה מאוד.
מכל מקום, אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק כפי שהיא מוצעת בקריאה הטרומית. יהיה דיון, ואני מקווה שבוועדת השרים לחקיקה נוכל לסיים את הכול ונביא את זה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לסגן ראש הממשלה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, יש הסכמה של הממשלה, לכן קמה הזכות לחברי כנסת להתנגד. היחיד שמתנגד וביקש להביע את עמדתו הוא חבר הכנסת מאיר שטרית. לרשותו, בגלל המכלול – לגבי מגלי והבה אין לו, כי הוא מאותה סיעה, אבל אני אומר לכם לגבי כל השאר – מגיעות לו 23 דקות, והוא הסכים להעמיד זאת, באמת ברוחב לב, על 20 דקות.
מאיר שטרית (קדימה):
או 30.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מסכימים שנינו – 20 דקות.
מאיר שטרית (קדימה):
בערך, אני לא עומד על הדקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוקיי. 20 דקות. בבקשה.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני עומד על הבמה הזאת פעם נוספת ומשתומם על פעולתה של הכנסת. ההחלטה הזאת לפרק רשויות מקומיות, כמו שעשיתם בפעם הקודמת, שמה קץ לכל סיכוי בעתיד לאחד רשויות מקומיות. אם מישהו מצפה שאיחוד רשויות יהיה תלוי בהסכמתם של תושבים – זה בחיים לא יקרה.
תגידו לי באמת, אתם מוכנים באמת בתום לב להגיד שזה נכון לפרק איחוד רשויות? תבחנו קודם מה קרה באותן רשויות שפורקו. הרי ראשי הערים שלהן – התנגדתי לפירוקן גם אז, הצבעתם כולכם פה-אחד בעדם – אותם ראשי רשויות, אותן רשויות שפורקו – תבדקו. עברה שנה וחצי מאז. אז מה, מאז שפורקו הכול פורח? נפתרו הבעיות? התושבים מרוצים? זו הרי בדיחה. תלכו לבקר ברשויות האלה, תראו מה קרה. בקושי יכולים לשלם משכורת לעובדים שלהן, החובות שלהן נהיו יותר גדולים, התפרקו הרשויות לשבבים ועד היום עוד לא נגמר הפירוק. וראשי הרשויות שהיו אז בראש המאבק – הם באו להתחנן ולבכות אחרי שהחוק עבר שנבטל את הפירוק, כיוון שהסתבר להם שהחוק קובע שברגע שמפרקים את הרשות, צריך להדיח אותם לאלתר ולהקים ועדות קרואות, כמו שעשיתי באמת. הם היום מצטערים צער רב.
אני שואל אתכם, חברי הפוליטיקאים: רבותי, הכול פוליטיקה? אין מדינה בדרך? אין אחריות לאומית? מי עשה את האיחודים? בנימין נתניהו, כשהוא היה שר אוצר, הוא דחף את האיחודים האלה. הוא עשה, אגב, איחודים – כדי להוריד את זה מהפרק – לא רק של רשויות ערביות או דרוזיות. אוחדו גבעת-עדה–בנימינה, ועד היום זה מאוחד; קדימה-צורן, ועד היום זה מאוחד – – –
חיים כץ (הליכוד):
נווה-מונוסון.
מאיר שטרית (קדימה):
יהוד–מונוסון, ועד היום זה מאוחד ועובד יפה. אז מה, שאלו שם את הרשויות, את התושבים?
חיים כץ (הליכוד):
מכבים–רעות.
מאיר שטרית (קדימה):
מכבים–רעות. לא שאלו אף תושב, ועובדה שהאיחודים האלה עובדים טוב. אז אולי הבעיה, חברים, היא לא באיחודים? אולי הבעיה היא בהתנהלות?
ואני רוצה לומר, חברים, הרי דאליה–עוספיא היא דוגמה קלאסית – עיר-הכרמל. אני אומר לכם שהיא כבר היתה בדרך להמראה. נכון, אני מודה, יש שם כישלון ניהולי, גם של ראש העיר. עיריית הכרמל קיבלה מהממשלה תוספת של 100 מיליון שקל לצורך האיחוד, ונפתרו הרבה מאוד בעיות ברשות המקומית בגלל הכסף שניתן ובגלל הראייה לעשות את עיר-הכרמל. היום הכול מת.
אני רוצה להזכיר לכם – תסתכלו בפרוטוקול הכנסת. אדוני היושב-ראש, עמדתי על הבמה הזאת ואמרתי: אני מנבא שפירוק הרשויות האלה יביא בסוף הדרך לפירוקן של הרשויות ולהקמת ועדות קרואות. לא יהיה מנוס.
מה קרה בדיר-אל-אסד? זה פורק לשלוש רשויות: מג'ד-אל-כרום, בענה ודיר-אל-אסד. אז פתאום יש לנו עכשיו שלוש מועצות מקומיות עם הרבה ג'ובים. חיים כץ, לך יש ריאליזם מדהים. אתה שם אצבע ישר על הנקודה. ברור שזה יצירת משרות נוספות לאנשינו, כל אחד לאנשיו.
אפשר לחשוב שברשויות הערביות שלא פורקו, שלא אוחדו, יש שם תמימות דעים בין התושבים, כולם מסכימים האחד עם השני, יש שם עיריות מאוחדות. יש שם עדיין מלחמת עולם בין החמולות, בחלק מהרשויות, גם ברשויות שלא פורקו.
חברים, על מה אנחנו מדברים? יש מישהו מחברי הכנסת שחושב שאיחוד רשויות הוא לא צעד נכון? חברים, אני אומר לכם, זה חיסכון של מיליארדים למדינה, לאחד רשויות, ואתם יודעים שניסיתי. הבאתי תוכנית לממשלה לאחד 70 רשויות ל-30. שיקום מישהו ויסביר לי: מה ההיגיון להקים שתי ערים נפרדות – בת-ים, חולון? מה ההיגיון להחזיק שתי ערים נפרדות – רמת-גן, גבעתיים? מי יודע בכלל איפה נגמרת רמת-גן ואיפה מתחילה גבעתיים? מי צריך שתי רשויות, שתי מחלקות חינוך, שניים מכל דבר, שני איצטדיונים, שני היכלי תרבות? למה לא לרכז את הכול במידה יותר גדולה?
רבותי, כל מדינת ישראל היום היא בקושי חצי עיר גדולה בעולם. מה, אתם השתגעתם? ואתם ממשיכים לרמות את התושבים המסכנים. אני מכיר את הפופוליזם בדבר הזה. אולי יגידו לי חברי מקדימה, כמה קולות נוספים קיבלה קדימה בדאליה–עוספיא בגלל הפירוק? כמה קולות היא קיבלה בדיר-אל-אסד בגלל הפירוק? וכמה קולות תקבל בבאקה–ג'ת, אם היא תפורק? כמה קולות נוספים היא תקבל? כמה קולות העבודה קיבלה? כמה קולות הליכוד קיבל? אפס תוספת.
לכן, הפופוליזם הזה, חברים, תסלחו לי שאני אומר לכם, זה פוליטיקה נמוכה. הרעיון לקנות כמה קולות של ערבים על-ידי מענה לדרישה שלהם, שהיא לא דרישה נכונה, הוא בעיני פוליטיקה נמוכה. מי שרוצה את טובת התושבים בערים האלה – ואני רוצה את טובת התושבים, לא דבר אחר – צריך למנוע את הפירוק הזה, כמו שהיה צריך למנוע את הפירוקים הקודמים. זו שערורייה שהכנסת פעלה בצורה כל כך לא אחראית נגד שלטון תקין, נגד מה שנכון לעשות, ולא חשוב מה העלות של זה. ואתם הולכים לעשות עוד פעם אותו דבר.
אני כאן כדי לדבר אל המצפון שלכם, חברים. זה לא פופוליזם. יש פה מדינה בדרך. ואם אתם נכנעים לכל רצון של כל קבוצת אוכלוסייה – מאה אחוז. בואו מחר נלך לפרק גם את היישובים האחרים, שכבר עובדים בסדר. למה לכם להסתפק בזה? בואו ניקח יישובים גדולים ונחלק אותם לשתי רשויות, שיהיו עוד משרות לאנשינו. מה לא בסדר בזה?
אני מתפלא שהממשלה תומכת בפירוק. לפחות בתקופה שלי הממשלה לא תמכה בפירוק. נכון שהצביעו פה חברים נגד הממשלה, אבל לפחות היא לא תמכה בפירוק. מי מפריע לשר הפנים, אם הוא רוצה לעשות פירוק, לעשות את הפירוק, ליזום בעצמו את המהלך, ולהכריז על בחירות בבאקה–ג'ת? הוא יכול לבטל את הוועדה הקרואה, להכריז על בחירות ולתת לאנשים להתמודד. גם את זה אפשר לעשות.
חברים, הרי אנחנו לא ראשונים בעולם שמגלים את הסוד. עשו איחודי רשויות בצרפת, בגרמניה, בדנמרק, ברבים מהמקומות בעולם. אתם יודעים איך עשו איחוד רשויות בדנמרק? הממשלה הודיעה לכל הרשויות המקומיות: יש לכן שנה. כל שתי רשויות שקרובות – כל רשות יכולה להודיע לנו עם איזו רשות קרובה אליה היא רוצה להתאחד, ומי שלא מודיע, הממשלה תחליט עם מי היא מאחדת אותה. בתוך שנה היה איחוד של חצי מהרשויות. זה מה שצריך לעשות במדינת ישראל לכל הרשויות, לא רק לערבים. אני דווקא טיפלתי ברשויות גדולות – נס-ציונה, רחובות, הקריות. זה מה שצריך לעשות באיחודים. ואולי אם היו עושים את האיחודים הגדולים האלה, אז גם על האיחודים הקטנים של הרשויות האלה לא היו תלונות, למה אנחנו כן והם לא.
חברים, אומר לכם, הרי אם ההיגיון הכלכלי שלכם לא קיים, אם אתם אומרים, כלכלה לא חשובה, אני באמת שואל אתכם: מה, חסר איפה להשקיע את הכסף הזה שאתם רוצים להשקיע עכשיו בפירוקים בהקמת רשויות חדשות במגזר הערבי עצמו, ביישובים האלה? יש להם הרי צרכים גדולים מאוד. חסרים להם אמצעים אלמנטריים להפעיל תרבות. אני יזמתי כשר הפנים בזמנו, כשראיתי בצער איך כל המתנ"סים שהמדינה הקימה ברשויות הערביות סגורים על מפתח, כי לא היה לראשי רשויות כסף להפעיל את המתנ"סים, והצעירים הסתובבו בחוץ, בידיים של התנועה האסלאמית, במקום לפעול בתוך מתנ"ס – יזמתי הקצבה של מיליונים לשנתיים לכל רשות מקומית, ייעודית למתנ"ס, שתהיה לפחות איזו פעולה. חסר איפה לשים כסף ברשויות המקומיות הערביות? יש להם צרכים אין-סופיים. נשקיע את הכסף הזה בלקיחת עובדים נוספים – זה ישפר את המצב התקציבי של הרשויות האלה?
חברים, אתם עושים טעות ענקית שאין לה שום שכר פוליטי, אין לה שכל כלכלי, אין לה שום היגיון מעבר ללמצוא חן בעיני עוד כמה קולות נוספים בבאקה–ג'ת. גם לי יש חברים בבאקה–ג'ת, ואפילו חברי קדימה, ועם כל הכבוד, אם התמיכה שלהם מותנית בזה שאתמוך בפירוק או לא אתמוך, שלא יצביעו בשבילי. אין לי בעיה לומר את זה על השולחן. אמרתי את זה הרבה פעמים גם לחברי מרכז הליכוד כולו, כשהייתי חבר מרכז, כשתמכתי בשלום נגד עמדתם. כי פוליטיקאי צריך לומר לציבור את האמת. פוליטיקאי צריך להוביל את הציבור למה שנכון להוביל אותו, לא למה שהוא רוצה.
אדוני היושב-ראש, יש פתגם עברי שאומר: פני הדור כפני הכלב. מה פירוש? חז"ל מסבירים את העניין הזה בצורה מאוד יפה. הם אומרים: כשאתה רואה כלב נוהג עדר כבשים, אתה בטוח שהכלב מוביל אותן, אבל מי שמסתכל מקרוב רואה שהכלב לא באמת מוביל את עדר הכבשים; הוא הולך לפני הכבשה הראשית וכל הזמן מסתכל אחורה לאן היא רוצה ללכת, והוא רץ לפניה.
מנהיג שמנהיג את הדור בצורה כזאת הוא כפני הכלב. מנהיג אמיתי לא מסתכל אחורה, לא עושה סקרים כל יום לדעת מה הציבור רוצה ורץ לפניהם. מנהיג אמיתי לוקח את הציבור למקום שצריך לקחת אותו, בלי לשאול את הציבור מה טוב לו. איך אמר בן-גוריון: אני רוצה לקחת את המדינה, את הציבור, את העם, לאן שהוא צריך, לא לאן שהוא רוצה. אני אומר לכם את זה כחברי הכנסת. אתם מנהיגי ציבור. רבים מכם היו ראשי רשויות מקומיות, דווקא בסקטור הערבי. אם אתם אמיתיים עם עצמכם, אתם צריכים להצביע נגד החוק הזה בשתי ידיים, כי זה חוק רע. פירוק רשויות אחרי שהשקיעו בהן כל כך הרבה מאמץ וזמן, הוא רע.
אז מה אם עובר כביש באמצע? לא עוברים כבישים באמצע בין רמת-גן לתל-אביב? לא עוברים כבישים באמצע בין הקריות? לא עוברים כבישים בכל העולם בין הערים הגדולות? עוברים, ועוד איך עוברים. אף אחד לא אמר: בוא נפרק את הרשויות האלה, או בוא לא נאחד אותן, כי עוברים כבישים בתוכן.
חברים, זה לא נימוקים רציניים. האמת היא פשוטה: ככל שהיישוב יותר גדול, השימוש בכל שקל בתקציב הוא יותר יעיל. צריך פחות כסף למנגנון, צריך פחות כסף למערכות כפולות, צריך פחות עובדים במערכת, היכולת לארגן ולעשות תיכון יותר גדול, עם הרבה יותר מגמות – זה יותר נכון, יותר קל, יותר פשוט. היכולת לעשות תרבות היא יותר פשוטה. אי-אפשר להקים בית-ספר תיכון ביישוב עם 10,000 תושבים. זה לא מספיק. ביישוב עם 50,000 תושבים כבר אפשר להקים בית-ספר תיכון, וצודק, בית-ספר תיכון רציני, עם מגמות טובות ורציניות. אי-אפשר.
אתם פשוט עושים איזו פעולה למצוא חן בעיני התושבים, או אותו ועד פעולה בבאקה–ג'ת שמנדנד לכם כמו שהוא מנדנד לי. אני לא מתבייש לומר להם: רבותי, לא. חד וחלק לא. צריך לדעת מתי לומר לא, לא לפחוד מזה. אני מאמין, אגב, שתושבי הערים האלה מעריכים את העמדה שלי יותר מאשר את העמדה של אלה שתמכו בפירוקן, כי הם יודעים שאני לא רימיתי אותם אף פעם. תמיד אמרתי להם את האמת, לטוב ולרע. וגם לטוב. לא חששתי להשקיע בזה כסף.
אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש: פיצלנו את עיר-הכרמל. לפני שהוחלט סופית על הפירוק, יחד עם האוצר, באתי לוועדת הפנים – יעידו פה חברי ועדת פנים – והצעתי להם תוספת של 50 מיליון שקל לעיר-הכרמל, למחוק את החובות שלהם, בתנאי שיוותרו על הפירוק. חברי הכנסת לא הסכימו. תשאלו עכשיו את ראש העיר לשעבר מה הוא חושב על זה. חבל שאי-אפשר להזמין אותו לכנסת שידבר עם חברי הכנסת. נעשה את זה בוועדה. אני אזמין את ראשי הערים שיבואו לוועדה ויסבירו לכם מה קרה ביישובים שלהם אחרי שהם פורקו – הרס טוטלי; ואתם הולכים להרוס עוד יישוב אחד, שנכון, יש שם מחלוקות פוליטיות, כל אחד רוצה להיות ראש מועצה, אבל יהיו בחירות, שיתמודדו. מה לא בסדר עם זה? שיתמודדו. שייגשו ביחד, כל מי שרוצה להתמודד, המדינה פתוחה.
הרי אי-אפשר להמשיך להתנהג בצורה הזאת, כי דבר גורר דבר. אתם מצדיקים את הפירוק הזה? הנה, פירקנו בעבר. עשיתם דבר רע בעבר, אז אתם עושים עכשיו עוד פעם דבר רע? איזה מין צידוק יש בזה? אני חושב שצריך לבטל את הפירוקים ההם ולחזור לאחד רשויות מחדש – לא רק אותם, גם רבים אחרים נוספים.
אדוני היושב-ראש, בצער אני אומר, כשהגענו לרגע האמת בממשלה, כשיצאתי עם תוכנית האיחוד, וראשי הרשויות קמו על רגליהם האחוריות והתחילו להילחם בשרים, פתאום הגעתי לממשלה שלי, ואני מוצא שהממשלה קיבלה רגליים קרות. רוב שרי הממשלה, להוציא את ראש הממשלה ושר האוצר – זה היה שר הפנים לשעבר, שיזם את התוכנית, אפילו אני יזמתי אז את הרעיון – הם היחידים שתמכו באיחוד. כל האחרים, ידעתי שאם זה יעמוד לדיון בממשלה, אדוני היושב-ראש, תתקבל החלטה לא לעשות יותר איחודים, אז נסוגותי, בלי שום היגיון. חסר היגיון לחלוטין. כי נכון לאחד רשויות. נכון לחסוך הרבה מאוד כסף ולייעד אותו לטובת אותו ציבור.
נכון הוא לפעול בדרך שנראית יותר כלכלית ויותר הגיונית. וחבר הכנסת מג'אדלה, תסלח לי שאני אומר לך – אם אתה חושב שיצא לך ח'יר, כמו שאומרים בערבית, מהפירוק הזה, אתה טועה. אתה תיווכח בעתיד שאלה שלא יהיו מרוצים יבואו בטענות אליך דווקא; לא אלי, כי אני נגד הפירוק. לא יצא ח'יר מהאיחוד הזה. יצא לכם – תשמע מה שאני אומר לך כשר פנים לשעבר שמכיר את השלטון המקומי היטב, הייתי ראש עיר 13 שנה, וראש עיר בסדר – אני אומר לך שיצא רק רע מהפירוק הזה. והתמיכה שלך בפירוק הזה לא תועיל לך וגם לא למפלגת העבודה. זה לא המקום שבו המפלגות צריכות לגייס קולות. לא באמצעות פירוקי רשויות. זה לא עובד, לא עובד,
חברים. בוא נדאג שברשויות האלה אכן יהיה להם תקציב לפעול. נדאג שבבאקה–ג'ת, אם חסר להם כסף, בואו נדאג להם לתקציב יותר גדול, נדאג להם שיהיה להם היכל תרבות, ויהיו להם מרכזים מסחריים ומקומות עבודה. אז יאהבו את כולכם. זה נכון יותר להשקיע בדרך הזאת, לא בהשקעת כסף ביצירת משרות נוספות לאנשים. זה לחלוטין בלתי הגיוני. זה אנטיתזה למה שצריך לעשות.
אבל, חברים, תראו. אפשר להמשיך – תזכרו שאני אומר – אפשר להמשיך ולרמות את הערבים כל הזמן. כנראה גם הם מסכימים שירמו אותם. אני לא מרמה את הערבים. אני אומר להם דוגרי את האמת. עובדה – כשר פנים אני פיזרתי כ-25 רשויות ערביות. איש מאנשי הרשויות המקומיות לא כועס עלי. מדוע? כי עמדתי היתה לטובת התושבים. אמרתי לראשי הרשויות: חברים, אם אתם לא מסוגלים לספק את השירותים שלשמם נבחרתם, מקומכם לא במועצה, תלכו הביתה, ולא מעניין אותי אם אתה ערבי או יהודי. לא מוצא חן בעיני – אני לא רוצה למצוא חן בעיני אף אחד באמצעות התחנפות. צריך למצוא חן באמצעות פעולות אמיתיות לטובת התושבים. זה מה שנכון לעשות.
ואני מצטער לראות שכנסת שלמה מתאחדת משמאל לימין להצביע על חוק כל כך רע. אני לא יודע אם אני משפיע על מישהו. יכול להיות שגם הפעם אני אמצא את עצמי מצביע לבד נגד כל הכנסת. כבר עשיתי את זה בעבר, אני לא חושש לעשות את זה פעם נוספת. ואף פעם לא אחשוש לעשות את זה כשהנושא הוא עקרוני בעיני.
ואני מבקש מכם, מי שיש לו, מי ששומע בכלל ומקשיב למה שאני אומר, קחו אומץ, תצביעו נגד הפירוק הזה, שבינתיים, לפי מה שהבנתי מדברי שר הפנים הוא בינתיים באמת עומד על העוקם; נשמע לי מאוד מאוד ספקן אם הדבר הזה יקרה או לא יקרה. אז אתם תמצאו את עצמכם בבושה יותר גדולה, כי אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, ולא ברור לכם שבאמת הממשלה מחר תומכת בזה, אתם תהיו בבושה יותר גדולה. תבוא הממשלה – וצודק יושב-ראש הכנסת – ותגיד, תומכים בפירוק או לא תומכים בפירוק. מה זה תומכים בקריאה טרומית ונדבר מחר, אם האוצר יסכים? התשובה שלי, חברים, המשמעות היא שזה לא. אז למה לכם להתבזות?
אני מציע למציעים, חברי הכנסת, אני מציע לכם אגב – תמשכו את הצעות החוק. תלכו על הצבעה במועד אחר. תחכו עד שהממשלה תחליט באמת ואז תחזרו להצבעה, אם כבר. אל תעשו את זה היום ותיצרו אשליה לבאקה–ג'ת שמחר או-טו-טו מתפרקים. הרי עד שהממשלה תדון, אני מוכן להתערב אתכם – זה לא יקרה לפני הפגרה. זאת אומרת, נדבר אחרי הפגרה. נדבר אחרי אוקטובר, נתחיל לדבר. נראה אם הממשלה תהיה קיימת אז, אם יהיה מי שיעביר את ההחלטה הזו בממשלה.
אז אל תעשו צחוק מעצמכם, לפחות. תכבדו את עצמכם כחברי כנסת, תגידו: אנחנו לא מביאים את החוק, אלא אם אנחנו יודעים מה עמדת הממשלה ברצינות. לא העברה בקריאה טרומית – הנה, מוצאים חן בעיני הציבור. בואו נלך עד הסוף. אני במקומכם, מושך את החוק, אומר – אני מחכה להצבעה, הממשלה לפחות לזה יכולה להסכים – נדחה את ההצבעה למועד אחר, עד שהממשלה תחליט מה היא רוצה. ובואו נתווכח שוב כשהממשלה תחליט.
וחברים, אני אומר לכם, תלכו, לפני שאתם מחליטים, לכו לבקר בדאליה ובעוספיא, לכו לבקר בדיר-אל-אסד, בבענה, במג'ד-אל-כרום, ותשאלו את אנשים שם מה הם מרגישים היום אחרי הפירוק. אני בטוח, אני יודע איזו תשובה תקבלו. לכו תשאלו אותם אם המצב השתפר או הורע, האם השירותים שהם מקבלים היום יותר טובים או יותר גרועים. אני אומר לכם – יותר גרועים. ורבים לא מקבלים משכורת. אז אני אומר לכם – זה מה שאתם רוצים להשיג?
בשביל זה קיימת הכנסת? לטרפד את פעולות הממשלה? תסלחו לי שאני מדבר בהיגיון אולי. אני מצטער על זה ומתנצל, אם אכפת לי באמת מטובת המדינה הזאת. המון פעמים אני עושה את זה על הבמה הזאת. ואני אינני חושש, חברים, כי זה תפקידי. כשנשבעתי פה בכנסת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה – זו המשמעות של השבועה. לא לעשות שקר בנפשי. להצביע מה שנכון, לא מה שנוח לי פוליטית באותו רגע. זו לא הדרך להצביע בכנסת. ואני אומר לכם, חברי הכנסת, אתם אולי צעירים, וחלק מחברי הכנסת פה הם בקדנציה ראשונה או שנייה. אני, לשמחתי, אני אומר, אני חבר הכנסת הוותיק ביותר היום – בכנסת. מ-1981 אני פה. ותשמעו ממני משהו – תעמדו על שלכם, על העקרונות שלכם, אחרת אין ערך להיותכם חברי כנסת. אין ערך. אם חבר כנסת מצביע כמו הרוח על כל דבר, אין ערך להיותכם חברי כנסת. יותר טוב שתהיו בחוץ. תצביעו על מה שאתם מאמינים בו באמת, ואז אולי יש תקווה למדינה הזאת. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. יש זכות, כמובן, לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. ולאחר מכן נעבור להצבעה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אני אעשה את זה בדקה. הקשבתי בקשב רב לכבוד שר הפנים, סגן ראש הממשלה – – –
חיים כץ (הליכוד):
והוא צודק.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
והוא לא צודק.
חיים כץ (הליכוד):
הוא צודק במאה אחוז.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
סליחה. הוא לא צודק, כי ועדת השרים לענייני חקיקה אמרה במפורש, ומי שכתב לא נכון יכול לכתוב מה שהוא רוצה – במפורש, אם אחרי קריאה טרומית האוצר יביע התנגדות, או עד הקריאה הטרומית האוצר יביע התנגדות – יבוא הנושא לוועדת השרים לענייני חקיקה. האוצר, נכון לרגע זה, כשעליתי לדוכן – לא רק שלא מתנגד – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא עד – גם אחרי – – – אם האוצר מתנגד, הם יחזירו את זה בוועדה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה לא – – – מי שירצה את מה שנכתב – השר שמחון נמצא כאן ושר המשפטים.
מאיר שטרית (קדימה):
אבל אתה לא שר הפנים. שר הפנים – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כבוד השר לשעבר, שטרית, אני אתייחס לדברים שלך כי אני מכבד אותך ומעריך אותך. הנוסח היה על דעת שר המשפטים והשר שמחון שיושב כאן באולם. אם האוצר יביע התנגדות, הנושא יועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה. האוצר, נכון לרגע זה לא מביע התנגדות, להיפך. האוצר לא קבע עמדה, כדי לאפשר לקואליציה לקדם את החקיקה בקריאה ראשונה. אז אני מאוד מכבד את מה שאמר שר הפנים. הוא רוצה לדאוג לתקציב, אז אני יכול להסביר לו עכשיו, לא במעמד הזה, שאנחנו גם חוסכים לו כסף, לא רק עולה לו תקציב. לכן אסור לנו מתוך שיקול כזה או אחר לומר דבר שלא עומד במבחן המציאות, נכון לרגע הזה.
עכשיו לגבי כבוד השר לשעבר שטרית – אתה יודע כמה אני מעריך אותך ומכבד אותך, גם בתור שר פנים וגם בתור אדם. נניח שאתה צודק באלף אחוז. מה לעשות שהתושבים בבאקה–ג'ת לא רוצים את האיחוד?
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
סליחה, תסלח לי. אתה, לא מינו אותך שר כי עברת מבחנים. כי בחר בך הציבור. אותו ציבור שבחר בך הביא אותך כאיש ציבור, נבחר ציבור – הוא זה שאומר את דעתו.
מאיר שטרית (קדימה):
איך אתה יודע?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מבאקה. אני תושב באקה-אל-ע'רביה – שכחת? אומנם באקה-אל-ע'רביה יישוב קטן יחסית, אבל יש ממנו חבר כנסת ושר לשעבר. מה לעשות? התושבים בבאקה–ג'ת ברוב גדול, כבוד השר לשעבר, לא רוצים את האיחוד הזה. ואנחנו צריכים להיות קשובים לרחשי לבו של הציבור שבוחר בנו, שמביא אותנו לכאן, שזה מעל לכל שיקול. אתה רוצה לאמץ את האמירה של בן-אהרון, עליו השלום – צריך להחליף את העם? אי-אפשר להחליף את העם.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לאדוני. תודה לחבר הכנסת מג'אדלה. אנחנו, חברי חברי הכנסת עוברים להצבעה. יש לנו כמה הצעות חוק. יש שתי הצעות ראשיות ואחר כך – מוצמדות. נעבור להצבעה לפי הסדר, הצעה-הצעה. ואלה שרוצים להצביע – נא לשבת במקומות.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), של חבר הכנסת גאלב מג'אדלה ואחרים – אנחנו עוברים להצבעה. כמובן – פ/2419.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 46
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 6
נמנעים –אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
46 בעד, נגד – 6, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק פ/2419, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), עברה בקריאה טרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
מה אמרת, חבר הכנסת זחאלקה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
ההצבעה שלי לא נקלטה.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי. חבר הכנסת זחאלקה מודיע לפרוטוקול שהוא בעד והצבעתו לא נקלטה. זה לפרוטוקול. אנחנו לא נשנה את התוצאה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים. הצעת חוק פ/1268, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, של היושב-ראש הנוכחי, מי שיושב כאן, חבר הכנסת והבה. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 49
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 49, נגד – 3, נמנע אחד. אם כך, אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת והבה, פ/1268, עברה בקריאה טרומית ותעבור להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
ועדת החוץ והביטחון.
היו"ר מגלי והבה:
אתה לא יכול להציע אחרי שהצבענו.
חיים כץ (הליכוד):
צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת. מה זה "לא יכול"? ועדת הכנסת תקבע.
היו"ר מגלי והבה:
בסדר גמור, ועדת החוץ והביטחון תדון. זה מה שאתה רוצה?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
כן.
היו"ר מגלי והבה:
לא, אני שואל אותך אם זה רציני או לא.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
כן, זה מאוד רציני.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי, אז לוועדת הכנסת, וועדת הכנסת תחליט לאיזה ועדה להעביר.
הצעת חוק פ/303, של חבר הכנסת עתניאל שנלר, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009 – אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 43
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 43, נגד – 3. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, הצעת חוק פ/303, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419, תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה טרומית.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש, גם זה לוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי. אם כך, תועבר לוועדת הכנסת לקבוע באיזה ועדה היא תידון.
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים. הצעת חוק פ/431, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת חנא סוייד, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419 – אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 45
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 45, נגד – 3, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), של חבר הכנסת סוייד, שהוצמדה לפ/2419, תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
את זה אני דווקא מבקש להעביר לוועדת הכספים.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי. אז אם כך, ועדת הכנסת תחליט באיזה ועדה תידון הצעת החוק.
הצעת חוק פ/587, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת יואל חסון, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419 – עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 41
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 41, נגד – 3, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419, בנושא פירוק הרשויות באקה-אל-ע'רביה וג'ת, עברה והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. לאיזו ועדה?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי, ועדת הכנסת תקבע באיזה ועדה תידון הצעת החוק.
מאיר שטרית (קדימה):
לוועדת המדע. צריך מדע – – –
היו"ר מגלי והבה:
מאה אחוז, חברים, אני שמח, בסדר, אז ועדת הכנסת תקבע.
הצעת חוק פ/809, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419 – אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 36, נגד – 3. אם כך, אני קובע שהצעת חוק פ/809, לביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. כן, אדוני.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
הציעו לי להעביר לשלום הילד.
היו"ר מגלי והבה:
שלום הילד. אם כך, ועדת הכנסת תקבע באיזה ועדה תידון ההצעה.
הצעת חוק פ/901, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת אחמד טיבי, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419 – אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 40, נגד – 3. אם כך, אני קובע שהצעת חוק פ/901, של חבר הכנסת אחמד טיבי, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009 – –
חיים כץ (הליכוד):
להעביר את זה למעמד האשה.
היו"ר מגלי והבה:
– – עברה ותועבר לוועדת הכנסת לקבוע באיזו ועדה היא תידון.
חברי חברי הכנסת, ההצעה האחרונה, הצעת חוק פ/1074, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התש"ע–2010, של חבר הכנסת טלב אלסאנע, שהוצמדה להצעת חוק פ/2419 – אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 35
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות
באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 35, נגד – 3. אם כך, אני קובע שהצעת חוק פ/1074, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), של חבר הכנסת טלב אלסאנע, עברה. זו הצעת החוק האחרונה, והיא תועבר לדיון – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
– – – שלום הילד.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי. תועבר לוועדת הכנסת לקבוע באיזו ועדה היא יידון. אם כך, חברי חברי הכנסת, תם הנושא של הצעות החוק בנושא פירוק האיחוד.