קטע מדברי הכנסת

DOC 10,395 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפי בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2001/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה מטלון) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יש לנו הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפי בידי פסיכולוג מומחה) – לא צריך למהר, לאט-לאט – של חבר הכנסת מטלון; פ/2001. אני מזמין את חבר הכנסת מטלון, וישיב לו סגן שר הבריאות חבר הכנסת ליצמן. בבקשה, אדוני. משה מטלון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים – לא עובד. היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת כץ, נא לשבת ונא לתת לדובר להשמיע את דבריו. בבקשה, חבר הכנסת מטלון. משה מטלון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, אני מתכבד – – – היו"ר מגלי והבה: רק רגע, חבר הכנסת מטלון. רק רגע. חברי חברי הכנסת, אי-אפשר שמישהו ידבר ולא נאזין לו, ומי שרוצה לדבר אז יש גם איפה לדבר מאחורי הפרגוד. אני לא אתן להמשיך את הדיון בהצעת החוק עד שיהיה פה שקט – גם אלה בצדדים. חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. משה מטלון (ישראל ביתנו): אני מתכבד להציג את הצעתי לתיקון חוק הפסיכולוגים, ובראש ובראשונה אני מבקש להודות לממשלה על תמיכתה בהצעה חשובה זו. הצעתי נועדה לשרת בראש ובראשונה את הציבור הנזקק לשירותים הפסיכולוגיים. לצערי, אנו חיים במדינה שאזרחיה למודי סבל. אוכלוסיית ישראל, המצויה במצב של מתח קיומי מתמיד, סובלת נוסף על מחלות כרוניות, אלימות, אובדנות ותאונות דרכים, גם מפגיעות נפשיות רבות הקשורות במצב הביטחוני. נזכיר למשל את הילדים והבוגרים בקווי העימות, נפגעי פעולות האיבה שנחשפו למצוקות נפשיות וטראומות, שלא לדבר גם על נכי צה"ל הלוחמים. אין ספק שהם זכאים לקבל את הטיפול הפסיכולוגי המותאם ביותר מידי המומחים שיש להם ההכשרה הטובה ביותר לכך, אלא שעיוות מסוים בחוק הפסיכולוגים אינו מאפשר זאת. חוק הפסיכולוגים חוקק, אדוני היושב-ראש, בשנת 1977 והוא נועד במקור להגן על מקבלי השירות. בחוק זה מופיע סעיף שבו נאמר כי רק פסיכולוג קליני רשאי להעניק טיפול פסיכותרפויטי. מאז חקיקת החוק ועד היום נוספו תחומי מומחיות חדשים שבאו לענות על צורכי אוכלוסיות ספציפיות, כגון נכים, ילדים, חולים במחלות גופניות וכדומה, ובהתאם פותחו תוכניות לימוד והכשרה הכוללות טיפול פסיכולוגי על-פי מודלים תואמים לאוכלוסיות אלו. בתקנות הפסיכולוגים מצוין כי חובת המתמחים בפסיכולוגיה שיקומית, רפואית, חינוכית והתפתחותית כוללת טיפול פסיכולוגי. עקב החוק לא יכלו תחומי המומחיות החדשים לכלול בדרישות ההתמחות את המונח פסיכותרפיה, ובמקומו רשמו טיפול פסיכולוגי. אומנם, בשנת 1977 רוב הפסיכולוגים המורשים לעסוק בטיפול היו קליניים, אלא שמאז ועד היום נוספו מומחיויות נוספות בתחום הפסיכולוגיה. כל הפסיכולוגים המומחים, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הם בעלי תואר שני לפחות – – – היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת. מה זה? חברת הכנסת שמאלוב, נא לשבת או לא לעמוד כך. בבקשה, אדוני. משה מטלון (ישראל ביתנו): כל הפסיכולוגים המומחים, אדוני היושב-ראש, הם בעלי תואר שני לפחות, לומדים טיפול פסיכולוגי, נבחנים עליו, ובנוסף, הם עוברים התמחות בת ארבע שנים ומקבלים רשיון ממשרד הבריאות. התפתחות זו של המקצוע לא קיבלה ביטוי מתאים בחוק. במצבו הנוכחי, יוצר החוק עיוות בלתי קביל בעיקר כלפי הציבור הרחב אך גם כלפי הפסיכולוגים המומחים. ראשית, קיימת הטעיה ופגיעה בציבור המטופלים הזקוקים לטיפול מפסיכולוג מומחה באחד מהתחומים – החינוכי, השיקומי, ההתפתחותי או הרפואי – ואשר בשל החוק מופנים לקבלת טיפול פסיכותרפויטי רק מפסיכולוגים קליניים שאינם מתמחים במתן הטיפול הייחודי הנדרש למטופלים אלה. יתירה מכך, בשל העיוות בחוק, מבוטחים של כמה קופות-חולים אינם יכולים לקבל את הטיפול המתאים בבעיותיהם מהמומחים שהוכשרו לשם כך, מפני שהביטוחים המשלימים של אותן קופות-חולים מאפשרים לקבל טיפול רק ממי שמורשה בחוק לעסוק בפסיכותרפיה. חברי כנסת נכבדים, המטופלים בכל אחד מהתחומים זכאים לקבל את הטיפול המיטבי ממי שהתמחה באותו תחום, ולא רק מפסיכולוגים קליניים, שבוודאי אינם יכולים, ורובם ככולם גם אינם מתיימרים, להתמחות בכל תחומי המומחיות. שנית, קיימת פגיעה מהותית, דה-יורה ודה-פקטו, בציבור הפסיכולוגים החינוכיים, השיקומיים, ההתפתחותיים והרפואיים. פסיכולוגים אלה, אשר הוכשרו מקצועית ומהותית כנדרש על-פי דין, לתת טיפול פסיכותרפויטי כטיפול הייחודי שהם מעניקים למטופליהם, אינם מורשים בחוק להעניק טיפול זה לציבור. רחל אדטו (קדימה): אפשר? איך יכול להיות שפסיכולוג חינוכי יתחיל לטפל בפסיכותרפיה בלי שהוא עשה קורס – – – משה מטלון (ישראל ביתנו): מה זה פסיכותרפיה? אני כותב רק את תחום ההתמחות, את תראי. כבר לפני שבע שנים החליטה מועצת הפסיכולוגים להמליץ לשר הבריאות על תיקון החוק. מהות התיקון שעליו החליטה מועצת הפסיכולוגים היא שכל התמחות תעסוק בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפויטי בתחומה שלה בלבד. לאחר שלמדתי את הנושא, נפגשתי עם המתנגדים לתיקון והתומכים בחוק, ביניהם פסיכולוגים קליניים מהשורה הראשונה, כולם אנשי מקצוע בכירים מהשדה ומהאקדמיה, אחראיים ומסורים, אשר פועלים באמת מתוך אמונה בחשיבות הענקת השירותים הראויים לאוכלוסייה הזכאית. השתכנעתי בנחיצות המיידית של תיקון עיוות זה בחוק ופעלתי לקידומו. לסיכום – – – רחל אדטו (קדימה): מוץ, עד שלא – – – בחוק שלך, תן הגבלה בחוק שכל פסיכולוג – – – היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת אדטו. רחל אדטו (קדימה): מבקשים – – – היו"ר מגלי והבה: לא. אני נורא מצטער. הוא מציג את הצעת החוק וזה הזמן שלו. את רוצה להתנגד, את יכולה. את רוצה להעיר – אז יש לנו גם קריאה טרומית, גם קריאה ראשונה, גם שנייה, גם שלישית. רחל אדטו (קדימה): אני רוצה – – – משה מטלון (ישראל ביתנו): ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני הגדרתי שכל פסיכולוג, על-פי הצעת החוק – זה גם יופיע בתקנות – שיעסוק בתחום ההתמחות. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב, מה זה צריך להיות? אתה ותיק פה. משה מטלון (ישראל ביתנו): לסיכום, אדוני היושב-ראש, חברי, ההצעה לתיקון סעיף 9(ב) בחוק הפסיכולוגים נועדה לתקן טעות היסטורית שיצרה עיוות מהותי ומתמשך בחוק, אשר קובע כי רק פסיכולוג קליני יכול להעניק טיפול פסיכותרפויטי. הצעת החוק נועדה להתאים את החוק למצב הנוכחי, שלפיו התפתחו כמה התמחויות במקצוע, ולהבטיח כי טיפולים יינתנו על-ידי מומחים בתחומם בלבד. ההצעה נותנת מענה הולם לשמירה על גבולות העיסוק בכל אחד מתחומי ההתמחות, והגנה אף טובה יותר על הציבור מזו הניתנת לו כיום תחת כנפי הסתירות הפנימיות בחוק הקיים. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, בנימה אישית – בתפקידי הקודם, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, עסקתי רבות בפצועים חולי-נפש, בפצועים פוסט-טראומטיים, בפצועים פיזית. פגשתי את מיטב הפסיכולוגים בארץ, בבתי-החולים, כאלה שנותנים את השירות המיטבי. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי חברי הכנסת, אני מסיר את הכובע בפני המסירות הרבה שלהם, בפני המקצועיות. ראיתי מה רבים האלפים שהם הצליחו להביא לידי שיקום מלא. אני מבקש לשוב ולהודות לוועדות השרים לענייני חקיקה, אשר תמכו בהצעת החוק. אני מתחייב לתאם את המשך החקיקה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, וקורא לחברי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מטלון. את מתנגדת, גברתי? רחל אדטו (קדימה): אני רוצה להעיר. היו"ר מגלי והבה: לא, אין להגיב. או שאת מתנגדת – יש כללים. את מתנגדת? אז יש לך זכות לעלות ולדבר שלוש דקות. בבקשה. רחל אדטו (קדימה): אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מטלון, מוץ – – – היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב, אני מבקש ממך. אתה לא ישבת פה אף פעם, אבל מי שיושב לפני הבמה ומדבר, שומעים אותו עד פה. הערה, דרך אגב, לא רק לנסים זאב, לחבר הכנסת זאב, לכל אלה שחושבים שזאת טיילת ולא כנסת. נא לשבת. כל מי שלא רוצה להיות ולהאזין, שיצא החוצה. עם כל הכבוד. חבר הכנסת מיכאלי, אני צריך לקרוא בשמות? לא, נא לשבת. וגם העוזרים שם, יש מאחור, מי שרוצה שידבר בחוץ. אני אוציא כל מי שיפריע. קצת כבוד למקום ולאנשים שיושבים כאן. רחל אדטו (קדימה): אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מטלון, אני בהחלט חושבת שנכון היה להסדיר את העניין הזה, של הפסיכולוגים, ואני מסכימה שאפשר היה להרחיב את האפשרויות לפסיכולוגים במקצועות השונים, להרחיב את הפסיכותרפיה. לפי נוסח החוק שאתה הצעת פה, ההצעה היא מאוד רחבה. היא אומרת שכל תת-מקצוע, ולא משנה אם זה פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג ילדים, פסיכולוג שיקומי, פסיכולוג קליני – כל אחד יוכל לטפל בפסיכותרפיה. אני אומרת שאנחנו מדברים בדיני נפשות. דיני נפשות – חד-משמעי. לתת לכל פסיכולוג, בלי שהגדרת בחוק את החובה שלו לעשות את הקורס בפסיכותרפיה, שלוקח בין שנתיים לארבע שנים, שזה קורס מאוד משמעותי וקשה, לפי החוק שלך לא צריך את זה. איך אתה נותן לפסיכולוג חינוכי, בלי שתגדיר את הצורך שלו לעשות את הקורס בפסיכותרפיה, לטפל בפסיכותרפיה? ועל כך אני מלינה. אם היית מגדיר בחוק שכל פסיכולוג בתת-מקצוע, אחרי שהוא עבר את ההכשרה של פסיכותרפיה, יהיה מוסמך לטפל בפסיכותרפיה, כפי שעושים פסיכולוגים קליניים – מעולה. הצעה טובה, ראויה, נכונה. אבל אם לא הגדרת את הצורך הזה מלכתחילה, ונתת את האפשרות לכל אחד היום לעסוק בפסיכותרפיה, לדעתי יש פה בעיה חמורה מבחינת הנזק שיכול להיות, שאנשים שלא עברו את כל ההתמחות יטפלו. תודה. יוחנן פלסנר (קדימה): לכן סיעת קדימה תתנגד לחוק. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת אדטו. סגן שר הבריאות חבר הכנסת ליצמן יתייחס להצעה. דוד רותם (ישראל ביתנו): אי-אפשר, כבר מישהו התנגד. היו"ר מגלי והבה: תסלח לי, הוא משיב בשם הממשלה. דוד רותם (ישראל ביתנו): למה – – – היו"ר מגלי והבה: כי הוא לא היה פה, והוא ביקש. אנחנו לא – סך-הכול אנחנו מכבדים את הנהלים והתקנון, אבל – בבקשה, אדוני. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאיחרתי בשתי דקות. הצעת החוק של חבר הכנסת מטלון מבקשת לתקן את סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים כך שיובהר שלא רק לפסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית מותר לתת טיפול פסיכותרפי, אלא לכל פסיכולוג מומחה לפי תחום מומחיותו והכשרתו. טיפול פסיכותרפויטי מוגדר כיום בפועל ככלי טיפולי שמותר בשימוש לפסיכולוגיים הקליניים, וזאת מתוך המצב ההיסטורי שבו רק בהכשרתם נמצא נושא הפסיכותרפיה באופן מובנה ומפורש. כבר לפני כמה שנים, ב-2003, מועצת הפסיכולוגים אימצה את הדעה שיש להרחיב את ההגדרה כך שהמונח יכלול את מגוון הכלים הטיפוליים שמיישמים כל הפסיכולוגים המומחים, כל אחד בתחומו. עמדה זאת אומצה על-ידי שר הבריאות לשעבר דני נוה ב-2005, אך הנושא לא התקדם במישור הממשלתי עקב חילופי השלטון. כמו כל הדברים, הכול נופל עלי, לצערי, גם אם זה עומד שנים במערכת הבריאות. כלומר, הרעיון מקובל עלינו, אולם יש לוודא שבבחירה בתיקון בסעיף זה או אחר לא נגרמת פגיעה בציבור המטופלים, וכי נעשים כל התיקונים הנחוצים באמת על מנת להביא לשינוי המצב המשפטי למצב הרצוי. לפיכך נוסח ההצעה עדיין טעון חידוד וליבון. לאור כל זאת החליטה הממשלה, בהמלצת משרד הבריאות, לתמוך בהצעת החוק, אך זאת כפוף לכך שהנוסח יתואם בהמשך דיון עם משרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד הבריאות כמובן, וכן משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד המשפטים. עיקר התיאום צריך להיות עם משרד הבריאות. אם המציע יסכים, אני בהחלט בעד להעביר את זה לוועדה. היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, מכיוון שהמציע הסכים, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפי בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 43, ארבעה נגד. חבר הכנסת רוני בר-און – בעד. הוא לחץ ולא נקלטה הצבעתו. אם כך אני קובע שהצעת החוק פ/2001, הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפי בידי פסיכולוג מומחה), של חבר הכנסת מטלון, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה.