קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חוק ההסדרים)
[הצעת חוק פ/2168/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. תעלה ותבוא חברת הכנסת רוחמה אברהם. כן, זה רוחמה אברהם ודב חנין. מי מנמק? רוחמה אברהם. חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, נא לעלות ולהציג את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חוק ההסדרים). בבקשה. עשר דקות תמימות עומדות לרשותך.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אני לא חיה באשליות. אני יודעת גם מה מצפה לי בהצעת החוק הזאת, שגם היא לא תקציבית.
רוני בר-און (קדימה):
יותר טוב להעביר אתיקה לשרים מאשר לנגוע בהצעת החוק הזאת.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אתה יודע מה, אני מנסה את מזלי, אני לא יודעת. אבל מה שהיה כאן היה פשוט, לעניות דעתי, בושה אחת גדולה לכנסת הזאת, שלא אימצה את אותן המלצות של ועדה חשובה, שהממשלה שילמה עבורן. היא ישבה ושילמה עבור שעות לא מבוטלות. אבל כולם אוטמים את האוזניים, סוגרים את העיניים, כי ועדת השרים החליטה, ומן הסתם ועדת השרים גם תחליט להתנגד לדבר הבא. אבל, אדוני היושב-ראש, יש לי פה, גם על הצעת החוק הזאת – חבל שהשר נאמן לא שומע, כי חשוב לי שהוא ידע חלק מהדברים שנאמרים כאן.
חברי חברי הכנסת, עמדתי בסוגיית חוק ההסדרים היא די ידועה. כבר בכנסת השבע-עשרה, עת כיהנתי כיושבת-ראש ועדת הכנסת, העלינו, לראשונה, את סוגיית חוק ההסדרים. זה היה אחד מימי העיון היותר-יסודיים ויותר מעמיקים, והגיעו אליו שרי אוצר לשעבר ומנכ"לי אוצר לשעבר, וגולת הכותרת של אותו יום היתה כבוד השופט בדימוס מישאל חשין. ומאז אותו יום גם ועדת הכנסת פעלה אחרת וגם הכנסת פעלה אחרת בכל מה שקשור לאותו חוק, הקרוי חוק הסדרים. ומאז נהוג לומר – חברי הכנסת מתפארים ואומרים שאותו חוק הסדרים שהונח על שולחן הכנסת הוא לא אותו חוק הסדרים שיצא ממנה. הישג קטן, אבל אני חושבת שאם היינו מגיעים לעמדה שבה חוק ההסדרים בכנסת מתבטל לגמרי, הבית הזה היה נתפס בפנים אחרות.
אבל קצת היסטוריה לא תזיק, וכדי לסבר את האוזן של חלק מחברי הכנסת אני אומר שחוק ההסדרים נולד ב-1985, כשהמשק היה נתון בשעת חירום, חברי חברי הכנסת – 400% של אינפלציה. היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר נימק זאת כך: הממשלה צריכה להיות משוכנעת שאנחנו בשעת חירום כלכלית שמצדיקה תקנות לשעת-חירום, ואם הממשלה משוכנעת, הסמכות נתונה לה.
פה, חברי חברי הכנסת, נשאלת השאלה, האם אנחנו, או הממשלה, משוכנעים שאנחנו נמצאים בשעות חירום מ-1985 ועד עכשיו. אותו חוק שנולד בשעת חירום, כדי להתמודד עם מצב מיוחד, עולה מדי שנה על שולחנה של הכנסת, בלי שאותו מצב חירום מיוחד מתקיים. הייתכן שכל שנה אנחנו נמצאים בשעת חירום כלכלית, אדוני שר האוצר? האם היינו אומרים – חשוב לי שתענה לי, גם אתה וגם סגן שר האוצר – האם היינו אומרים בפני העולם, או בפני חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות, שישראל נתונה בשעת חירום כלכלית, ולפיכך אנחנו גם צריכים לחוקק חוק שרומס את כבודה של הכנסת, שרומס את כבודו של הציבור?
אבל שתי סכנות מוחשיות קיימות לדמוקרטיה הישראלית בחוק ההסדרים במתכונת שמוכרת לנו, במיוחד בדרך התנהלותה של הממשלה הנוכחית – חוק ההסדרים הקודם היה הכי גדול שהונח אי-פעם. אני לא יודעת איזה חוק הסדרים צפוי לנו עכשיו. באו עם ססמאות חדשות, של תקציב דו-שנתי, ומן הסתם גם חוק ההסדרים יהיה הכי עבה שרק יכול להיות, אולי בדמות האנציקלופדיה העברית, או אנציקלופדיה "אביב", או מה שלא יהיה. אבל אין לי ספק שבאותו חוק הסדרים תמיד יש שימוש ציני ומניפולטיבי ברוב הקואליציוני. כל הדיונים נעשים תחת לחץ מכבש של זמן, ובלי שום אפשרות לקיים דיון פורה, ממצה, עם כל המומחים בדבר. במיוחד כאשר מדובר ברפורמות מבניות שנכנסות לחוק.
בית-המשפט העליון ביקר לא אחת את המהלך, ואף נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש אמרה: מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאוד על קיומו של דיון מעמיק וממצה ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק. הטיעונים בזכות יעילותו של מנגנון החקיקה של חוק ההסדרים אינם יכולים לעמוד אל מול החשיבות של עקרון הפרדת הרשויות ועקרונות המשטר הדמוקרטי הייצוגי.
חברי חברי הכנסת, ידוע שהממשלה שוקדת ופועלת ומכינה זה זמן רב תוכניות לרפורמות ולשינויים מבניים. האם נראה לכם המצב, מצב אבסורדי, שבו יום אחד הממשלה מגיעה, מבקשת בסד זמנים מאוד מאוד לחוץ, בהליך מזורז, בלתי רגיל, שאנחנו, המחוקקים, נאשר הצעה שלממשלה לקח לעתים שנים להכין? זה נשמע רציני? הכנסת מופקדת על הליך החקיקה בישראל, והיא בעלת הסמכות והחובה לקבוע מנגנון חקיקה ראוי, ויש להבחין, על-פי אמות מידה ברורות וענייניות, בין קיומו של הליך חקיקה מזורז לבין חוקים בנושאים שלא מתקיימים בהם מאפיינים הנדרשים לעניין.
ולכן, חברי חברי הכנסת, סברתי שיש מקום להניח את הצעת החוק המדוברת. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום לקריאה טרומית בלבד באה להשיב לכנסת את כוחה לבקר, לשקול, לשמוע ולחקור את השינויים שהממשלה דורשת לבצע בפרק זמן סביר. זאת לא הצעת חוק תקציבית.
הסעיף הראשון של הצעת החוק מדבר על כך שעל הממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר מ-90 ימים, במקום 60 ימים כיום, לפני תחילת שנת כספים. השינוי הזה יאפשר לנו, חברי חברי הכנסת, ללמוד את תוכן החוק ביסודיות, ולא כפי שהיום זה לא מתאפשר בכלל.
הסעיף השני של הצעת החוק מדבר על כך שחוק ההסדרים לא יכול להכיל תיקוני חקיקה אשר אינם נוגעים באופן ישיר בתקציב.
יש מקרים, חברי חברי הכנסת, שבהם מופיעות הרבה מאוד עזים – שנים. ואם חברי הכנסת שמים לב לאותן עזים הם מוציאים אותן, אבל מובן שנערי האוצר והאוצר עצמו מחזירים את אותן הצעות חוק בדמות עזים, וחברי הכנסת חושבים שהם השיגו הישג.
הצעת החוק עוד קובעת שעל הממשלה תחול החובה לבסס את הקשר הכלכלי המשפטי והמהותי בין כל תיקוני החקיקה לבין סעיף ספציפי בהצעת חוק התקציב.
אני אומרת שגם אם הממשלה רוצה להעביר רפורמות, כל שכן שהיו בתקציבים קודמים, עליה להביא את זה בהליך חקיקה רגיל, עם דיונים מעמיקים ושקופים, ולהביא את כל הגורמים הכי מקצועיים והכי רלוונטיים שרק יכולים להיות.
וכאן אני מדברת על חברי חברי הכנסת מהקואליציה. אם אתם לא הייתם מסירים את אותה רפורמה חשובה בנושא קרקעות הבנייה, שערו בנפשכם מה היה קורה אם הייתם מצביעים עליה כהרף עין, איזה השלכות קשות היו על המשק, על קרקעות המדינה, ומה היה קורה. ולכן – מזל שעשיתם את זה.
אבל יש שני אנשים שהם בעיני חשובים מאוד – יושב-ראש ועדת הכספים גפני, אני רוצה לפנות אליו, כיושב-ראש ועדת הכספים, ולומר לו: התיקונים שאני מציעה בהצעת החוק הזאת הם תיקונים פרוצדורליים, כדי לשמור על המעמד של הבית הזה. חבר הכנסת גפני אמר באותו יום עיון – ואני מצטטת, הוא אומר כך: המציאות הזאת של חקיקה מזורזת גורמת לכך שאנחנו מוזילים את כוחה של הכנסת, אנחנו הופכים להיות חברי כנסת לא אחראיים. חבר הכנסת גפני, אז לא היית יושב-ראש ועדת הכספים. איפה האחריות שלך עכשיו? כולה תיקונים ביורוקרטיים.
אבל אני תמהה גם על החלטת ועדת השרים – אני לא תמהה מי יודע מה, כי אני חברה באופוזיציה, וזה בסדר, אבל אני לא מבינה את העמדה של יושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, פרופסור יעקב נאמן, שבא ודיבר באותו יום עיון, ואני מצטטת – הוא אמר: כל השינויים המבניים יוגשו לכנסת בתחילת מושב הקיץ שקודם לשנת התקציב, דהיינו מחודש יוני, מכיוון שכבר אז מתגבשים רעיונות באוצר לגבי השינויים המבניים. אני מציע שהשינויים המבניים יובאו בזמן מספיק. ועוד הוא אמר, מניסיונו האישי כשר אוצר, שזה יאפשר דיון לגופו של עניין, יאפשר דיון בזמן, ואני מקווה שמשרד האוצר יקבל את ההצעה הזאת, כי אחרת אנחנו נכנסים למצב שהוא בלתי אפשרי. אז איפה אתה עכשיו, יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה?
חברים, כלכלת המדינה – כך הוא אמר – נמצאת היום במצב טוב בגלל צעדים שנעשו בשנים האחרונות, ואסור לנו לפגוע בכך. אז דובר, אני מזכירה, על שנת תקציב אחת, היום אנחנו מדברים על תקציב דו-שנתי, אבל אני רוצה לפנות ליושב-ראש הכנסת, אני לא רואה אותו פה.
היו"ר אלכס מילר:
אני אמסור לו.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אתה תמסור לו, אני סומכת עליך. אני יודעת שיושב-ראש הכנסת הזה, למרות המכבש הקואליציוני שהקואליציה הזאת – שהממשלה הזאת – מנסה להביא ולרמוס לא אחת את כבודה של כנסת ישראל, וכבר היום אין כנסת, ומרבית חברי הכנסת יודעים את זה – אין ועדות, אין דיונים ממצים בוועדות, ולכל אותם חברי כנסת חדשים שחושבים שזאת אותה כנסת של אז – אני אומרת לכם כמי שמכהנת זאת הפעם השלישית: זה לא אותה כנסת, לצערי הרב. אני אומרת את זה בכאב רב. אני הייתי אז יושבת-ראש ועדת הכנסת, והלכתי נגד עמדות הממשלה, כי סברתי שחוק ההסדרים, צריך שידונו בו לעומק, וזאת החובה המוסרית שלנו, של כל אחד מחברי הכנסת פה, בבית הזה.
היו"ר אלכס מילר:
חברת הכנסת אברהם.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אני מסיימת. אני לא יכולה לסיים לפני שאני אצטט – – –
קריאה:
יש לי שאלה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
לא, זה על חשבון הזמן שלי. אם יאפשר לי היושב-ראש אחר כך, אני אשמח.
שופט-בית המשפט העליון בדימוס, השופט מישאל חשין, אמר שיש ויכוח לגבי רב שמחל על כבודו, אם כבודו מחול. אבל אני אומרת, יהיה אשר יהיה ביחס לרב, הכנסת איננה יכולה למחול על כבודה, משום שזה לא כבודה, זה כבודי האישי וזה כבודו של הבוחר. חברי חברי הכנסת, הכנסת היא לא חותמת גומי. חוק ההסדרים זכה לביקורת תקיפה מוצדקת ונכונה כמעט מכל סיעות הבית הזה, ואי-אפשר – וכל מה שאני מבקשת זה לאפשר קצת יותר זמן לדיון – 30 ימים, לא יותר, 30 ימים של דיונים, להוריד סופי-שבוע – ראשון ושישי ושבת – זה כולה תוספת של שבועיים נטו, אז לזה מתנגדת הממשלה הנוכחית? זו הדוגמה שהממשלה הנוכחית רוצה להביא לציבור בעניין שקיפות, בעניין מהותיות בכל מה שקשור לרפורמות מבניות?
חברי חברי הכנסת, בעצם הדחייה שלכם היום אתם תהפכו – תקבעו את האמירה שחוק ההסדרים הופך להיות המלבין של הממשלה הזאת.
היו"ר אלכס מילר:
תודה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, ואל תיתנו את ידיכם להפלתה. אני מבינה שלא שכנעתי אף אחד, כי זה לא מעניין אף אחד בבית הזה, כל שכן את חברי מהקואליציה, ואני מצטערת על העובדה הזאת.
היו"ר אלכס מילר:
תודה, גברתי. אני מזמין את סגן השר כהן להשיב לחברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר אלכס מילר:
לאחר מכן אני הבנתי שיעלה חבר הכנסת חנין. בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא הגישה את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חוק ההסדרים). כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
מה אתה אומר? איזה חידוש, איזה הפתעה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
איך ידעת? איך ידעת? היה לך כזה נאום חוצב להבות שהייתי בטוח שתשכנעי את הממשלה, אבל בזמן הזה, עד שעליתי, שאלתי אם חל שינוי בעמדה לאור הנאום של חברת הכנסת רוחמה – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא לא, עקבנו בקשב רב. שאלתי אם יש שינוי בעמדה לאור הנאום חוצב הלהבות.
היו"ר אלכס מילר:
חבר הכנסת חסון, צהריים טובים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ולמה הממשלה מתנגדת? בטח מעניין אותך לשמוע. אני אסביר. את מציעה לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כך שהצעת חוק התקציב תונח על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-90 ימים לפני תחילת שנת כספים. כן ייקבע שחוק ההסדרים לא יכיל תיקוני חקיקה אשר אינם נוגעים ישירות באופן מהותי להצעת חוק התקציב שמוגשת באותה שנה ולא יוכל לבטל חוק קיים – – עד כאן הכול בסדר? תקני אותי אם אני טועה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
הסברתי הכול, אחד לאחד.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – או לדחות את יישומו, או להתנותו, או לצמצם את תחולתו. חברת הכנסת רוחמה אברהם.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אתה יודע מה, כשנוצר מצב – – –
היו"ר אלכס מילר:
חבר הכנסת שמחון, הכול בסדר אצלכם?
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – – שעות וימים על הצעת החוק – – – דרך אגב, מאז חוק הדיור הציבורי, שנים הכנסת – – – ושנים הוא לא מתקבל. כל פעם דוחים אותו מחדש.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
דרך אגב, חוק הדיור הציבורי גרם ליותר נזקים מאשר תועלות. חבל, ממש חבל.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
היו כאלה שידעו את זה מלכתחילה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אנחנו מסתובבים בשכונות שרכשו בהן את הדירות, חברת הכנסת רוחמה, וזה זוועה. אי-אפשר להשקיע, לא העיריות ולא הממשלה, מכיוון שזה רכוש פרטי, ואין להם פרוטה לפורטה שם.
על כל פנים, חוק ההסדרים במשק המדינה מהווה חלק בלתי נפרד מהצעת תקציב המדינה, ומטרתו לתת ביטוי משפטי להחלטות הממשלה שהתקבלו במסגרת הדיונים על התקציב – את היית שרה ואת זוכרת את זה טוב מאוד – את עדיין שרה – הן בנושאים התקציביים, הגדלה או הקטנה של הוצאות ממשלה לפי סדר העדיפויות שנקבע, והן בכל הקשור לשינויים המבניים במשק. פיצול בין הצעת חוק התקציב לבין חוק ההסדרים ימנע את הקשרים הקיימים ביניהם וימנע מימוש היעדים הכלכליים שנקבעו בהצעת התקציב.
אדוני היושב-ראש, חלק מהנושאים בהצעת תקציב המדינה דורשים תיקוני חקיקה, הנעשים כיום במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה. ביטול יכולת לתקן חוקים במסגרת חוק ההסדרים יפגע משמעותית ביכולת לממש את יעדי המדיניות הכלכלית בהצעת תקציב המדינה.
על כן אני מבקש מחברי חברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה רבה.
רונית תירוש (קדימה):
לא שכנעת אותנו.
היו"ר אלכס מילר:
תודה. חבר הכנסת חנין, אני מבין שיש לך עוד כמה דברים לומר לחברי הכנסת לשכנע אותם לתמוך בחוק. אדוני, לרשותך חמש דקות.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הרבה פעמים אומרים מעל הדוכן הזה את האמירה הבעייתית: דברים שרואים מכאן לא רואים משם. והכוונה היא לומר שכאשר חברי כנסת או פוליטיקאים עוברים מן האופוזיציה אל הממשלה הם רואים את הדברים אחרת. אני רוצה לדבר הפעם אל חברי הכנסת מהקואליציה ולומר לכם – – –
היו"ר אלכס מילר:
חברי הכנסת מהקואליציה. חבר הכנסת חנין, שנייה. רבותי, אתם עושים רעש. אתם מפריעים לחבר הכנסת חנין לדבר, והוא גם פונה אליכם. אני מבקש לשמור על השקט. אי-אפשר ככה. דב חנין לא שומע את עצמו.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. אני משתדל לשמוע את עצמי, ואני מקווה שחברי הכנסת מהקואליציה יקשיבו. אדוני, רק תוסיף לי זמן.
אני פונה אליכם, חברי הכנסת מהקואליציה, ורוצה להזכיר לכם שחברת הכנסת אברהם-בלילא, שנימקה את הצעת החוק לפני כמה דקות, החזיקה בדיוק באותה עמדה כאשר היא היתה בקואליציה וכאשר היא הובילה את ועדת הכנסת של הכנסת ברוח הדברים שישנם בהצעת החוק הזאת.
אדוני סגן השר, כשמגיע חוק ההסדרים, כולנו מתחרים אחד בשני בלהסביר לציבור למה חוק הסדרים הוא לא טוב ולמה חוק ההסדרים הוא לא ראוי. זו ההזדמנות, עמיתי חברי הכנסת, לעשות תיקון, לעשות מעשה.
אגב, ההצעה שאנחנו מציעים היום היא הצעה מאוד מידתית, מאוד מתונה. אנחנו לא מציעים, כפי שכמה חברי כנסת גם מבין ספסלי הקואליציה הציעו לבטל לחלוטין את חוק ההסדרים. לא זה מה שאנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת.
אנחנו מציעים שלושה דברים עיקריים, והם דברים שמאפשרים לשמור על חוק הסדרים, אבל חוק הסדרים מידתי שאכן יהיה קשור לחוק התקציב וישרת את חוק התקציב. שלושת התיקונים שאנחנו מציעים הם: 1. מסגרת זמן יותר סבירה לדיון – במקום 60 יום, מינימום של 90 יום יאפשר לנו מעט זמן, אבל לפחות מעט הזמן הזה יאפשר לנו לדון; 2. מה שייכלל בחוק ההסדרים זה רק נושאים שקשורים באופן אמיתי לחוק התקציב של אותה שנת כספים שלגביו הצעת החוק חלה. עמיתי חברי הכנסת, אנחנו צריכים להתאחד כדי להגן על אותו מנגנון של עקיפת הכנסת – ביטול הכנסת באמצעות חוק הסדרים ובאמצעות הוראות שאינן נוגעות לחוק התקציב.
קריאה:
– – –
דב חנין (חד"ש):
אני בעד שהוראה כזו תהיה הוראה חוקתית.
אנחנו מציעים שבחוק ההסדרים ייכללו אכן נושאים שקשורים לחוק התקציב, ולא ייכללו בו נושאים שונים ומשונים שאין להם שום קשר עם חוק התקציב.
3. אנחנו מציעים שחוק ההסדרים לא יציע ביטולי חקיקה קיימת. אם הממשלה רוצה לבטל חקיקה קיימת, תתכבד ותציע לכנסת חקיקה נפרדת, והחקיקה הנפרדת הזאת תעמוד לדיון עצמאי, מכובד ורציני שבו אפשר יהיה להתייחס לנושא בכבוד וברצינות.
עמיתי חברי הכנסת, הפרקטיקה הנוכחית של חוק ההסדרים היא לא רק פרקטיקה אנטי-דמוקרטית. היא לא רק פרקטיקה שזוכה לביקורת ציבורית ומקצועית רחבה ונוקבת. הפרקטיקה הזאת פוגעת בבית הזה. הפרקטיקה הזאת פוגעת בנו, חברי הכנסת, בעבודה שאנחנו עושים, בחקיקה שאנחנו מייצרים. הצעת החוק שלנו באה להשיב לכנסת את כוחה לחוקק, לדון, לשקול, לחקור את השינויים שהממשלה מבקשת להציע.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני פונה גם לחברי הכנסת מהקואליציה: זו ההזדמנות לעמוד מאחורי האמירות שלכם על הצורך לצמצם את חוק ההסדרים, על הצורך להחזיר את חוק ההסדרים למסגרת התקציבית שלו, על הצורך למנוע ערוצים עוקפי דמוקרטיה ועוקפי כנסת באמצעות המנגנון הזה של חוק ההסדרים.
עמיתי חברי הכנסת, אם נקבל עכשיו את החוק הזה, אנחנו נוכל להסתייע בו בעבודה שלנו כבר על חוק התקציב הנוכחי, שאמור להגיע לכנסת במהרה ואמור להיות, כפי שאנחנו החלטנו פה בכנסת, חוק תקציב דו-שנתי.
היו"ר אלכס מילר:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
עמיתי חברי הכנסת, אל נבוא ונתלונן כאשר יביאו לנו חוק תקציב דו-שנתי וחוק הסדרים מנופח, לא רלוונטי, לא ענייני, גורף, עוקף כנסת, כי היום יש לנו את היכולת להחזיר לעצמנו את השליטה ואת הפיקוח ולהחזיר את חוק ההסדרים למסגרת שתפסיק את הפעולה האנטי-דמוקרטית והגורפת שלו.
אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת.
היו"ר אלכס מילר:
תודה לאדוני. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת חנין שכנע אותך?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –
היו"ר אלכס מילר:
טיפה? אבל אין שינוי בעמדת הממשלה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הממשלה – – –
היו"ר אלכס מילר:
אדוני יושב-ראש הקואליציה, אין שינוי בעמדת הקואליציה, אני מבין.
זאב אלקין (הליכוד):
אין שינוי.
היו"ר אלכס מילר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חוק ההסדרים) נתקבלה.
היו"ר אלכס מילר:
בעד – 16, נגד – 43, ונמנעים – אין. הצעת החוק לא התקבלה.