קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/1595/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אלכס מילר: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשס"ט–2009, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. לפי ההודעה שקיבלתי, אני מבין שהצעת החוק הופכת להיות הצעה לסדר-היום. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): חכה, תן לי לדבר. ברמה העקרונית, סיכמנו, ואני לא רואה עם זה שום בעיה. היו"ר אלכס מילר: חברים – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה הפכתי אותה להצעה לסדר-היום? היו"ר אלכס מילר: הולכת להפתיע אותנו בעוד רגע? רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): לא. אני יודעת לשחק בכללי המשחק בדרך הכי טובה שרק יכולה להיות מתוך שקיפות מלאה. אם סיכמתי עם יושב-ראש הקואליציה וגם עם סגן השר שההצעה הזאת, ההצעה הבאה, הופכת להיות הצעה לסדר-היום – – זאב אלקין (הליכוד): – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): – – זה רק משום השיקול של מה שכל הציבור ראה ושמע, מה שהיה בשתי ההצעות הקודמות. בניגוד לשתי ההצעות הקודמות ההצעה הזאת היא תקציבית, אני מודה, אבל שתי ההצעות הקודמות לא היו הצעות תקציביות. כאשר ראינו את האטימות של הממשלה, של ועדת השרים שפועלת אך ורק משיקולים של קואליציה ואופוזיציה, אמרתי שהנושא הזה הוא רגיש מכדי לתת לו ליפול בין אותם שיקולים של אטימות. אני אומר לבית הזה שאת שתי הצעות החוק הקודמות, גם ואף-על-פי, אף שהן נפלו, אני בטוחה שאת הקוד האתי ועדת השרים לא תביא לממשלה ואנחנו ניפגש פה בעוד חודשים מספר ואז נראה מה תהיה התשובה, ואז נראה מה תהיה התשובה של חברי חברי הכנסת מהקואליציה. וכאשר יבוא חוק הסדרים מנופח, כולם ידברו בגנותו, אבל אף אחד לא יעז לעשות משהו – אף אחד לא יעז לעשות מעשה, כי, חלילה, מה יקרה אם חבר כנסת מהקואליציה יאמר את עמדתו באופן אמיתי? דוד רותם (ישראל ביתנו): מה היה קורה כשאת היית השרה המקשרת? מה היה קורה? רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): חבר הכנסת רותם, אני לא יודעת אם היית בדיון הקודם, אבל אמרתי שכשאני הייתי יושבת-ראש ועדת הכנסת, שזאת אחת הוועדות החשובות בבית, אני הלכתי באופן בוטה ונחרץ נגד עמדות הממשלה בכל מה שהיה קשור לחוק ההסדרים, ועובדה שלאחר מכן כל חוק ההסדרים שונה. הייתי חברה בקואליציה, אמרתי את עמדתי, ועמדתי נשארה מקובעת עד לרגע זה. אבל הנושא הבא חשוב גם לכם, חבר הכנסת רותם, כי אני יודעת – ואני אומר לך, למען ההגינות, שחבר הכנסת אלכס מילר, שמכהן כיושב-ראש ועדת המשנה לעסקים קטנים, ואני, כמי שמשמשת יושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, מנסים לעשות הכול כדי לעזור למגזר הזה, ואני רואה איך הוא כבול, וכמה הוא רוצה לעשות, וכמה הוא רוצה לקדם, וכמה המפלגה שלך מאמינה בסקטור הזה – הראשון שהרים את הכפפה הזאת היה יורי שטרן, זיכרונו לברכה. אבל אני יודעת שגם אתם כבולים עכשיו, ואני לא רוצה להביך אף אחד. ומשום שהנושא הזה הוא נושא חשוב בעיני, ומשום שבשבוע הבא אני עושה יום עיון בנושא הזה, וליום העיון הזה יגיעו מיטב הכלכלנים והבכירים במשק, והם ירצו – אני מצפה ומקווה לראות את מרבית חברי הכנסת, שיתייחסו לסוגיה הזאת. המגזר הזה, בפרדוקס שבו – הוא נקרא "מגזר העסקים הקטנים והבינוניים", שולי, קטן, בינוני, מי צריך בכלל להתייחס אליו, אבל כדי לסבר את האוזן, המגזר הזה מונה היום למעלה מ-400,000 אנשי עסקים, שמתמודדים עם כשלים רבים. חבר הכנסת סגן השר דני אילון, אתה כיהנת כשגריר, ואתה אירחת אותי, וגרמת לי להיפגש עם ראש ה-SBA בוושינגטון, פגישה מאלפת, ולמדנו איך הממשל בוושינגטון מתייחס לסוגיה הזאת. אני אומרת לכם שהנשיא אובמה בכל שבוע, בהודעה שלו לעיתונות, כמעט בכל שבוע – ואני עוקבת אחרי זה – אומר משהו באשר לעסקים הקטנים והבינוניים. לאחרונה הוא החליט שהוא פותח קו אשראי של 30 מיליארד דולר כדי לאפשר לעסקים הקטנים והבינוניים לצוף, והוא הסביר את זה בדרך פשוטה מאוד: הוא אמר שדרך העסקים הקטנים והבינוניים אפשר לצמצם את מעגל האבטלה באופן הכי מהיר שרק יכול להיות. אז ממשלות נאורות בעולם מסכימות, מפנימות, משקיעות, מוודאות, ורק אנחנו, כאילו הכול עובר לידנו, זה עסק קטן, זה שולי, זה לא חשוב, מי בכלל צריך להתייחס אליהם. הצעת החוק שמונחת לפניכם היא הצעת חוק תקציבית, שהפכה להצעה לסדר-היום, בתנאי שהיא תידון בוועדת הכספים, אדוני סגן השר, כי חשוב להעלות את זה שם, מלבד העובדה שאני אמשיך להעלות את זה. הצעת החוק המדוברת מדברת על מצב שבו יש סקטור, מאותו מגזר של עסקים קטנים ובינוניים, שעובד עם הרשויות הציבוריות. ולעבוד בימים האלה עם הרשויות הציבוריות – אנחנו מדברים על תשלום של שוטף פלוס 30, פלוס 60. שוטף פלוס 30 במקרה הטוב ושוטף פלוס 120 במקרה הרע. אבל מה קורה לאותו בעל עסק? ביום העסקה הוא נדרש לשלם את המע"מ במזומן. הוא מממן את המדינה, כי הוא צריך לממן את המדינה, כי המדינה צריכה את המימון שלו. וכל שאני מבקשת זה לדחות את המע"מ ב-60 ימים מרגע העסקה. זאת אומרת, גם אם יתבצע חור תקציבי, פרק זמן של חודשיים, הרי שהמדינה תרוויח מכל הכיוונים, כי אותו בעל עסק לא ייקלע למצוקה תקציבית, הוא לא ייכנס למחנק אשראי, הוא לא יחשוב על פיטורי עובדים, כי הוא לא ירצה לפטר את העובדים שלו. ופה אנחנו מכניסים, עוד פעם, באטימות, בלי לחשוב – ואני יודעת דבר נוסף, ששר התמ"ת פואד, ואני אזקוף את זה לזכותו, מנסה לעשות למען אותו מגזר, וסגן השר שכנע אותי להפוך את זה להצעה לסדר-היום, משום שהוא אמר לי שבאוצר יש תוכניות רבות למען המגזר הזה. אתה רוצה שאני אחזור על התנועה שלך, איך אתה עשית? אתה מוכן לחזור? דוד רותם (ישראל ביתנו): לא. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אתה יודע מה, זה ביטא את הכול. היו"ר אלכס מילר: חבר הכנסת רותם, אם אתה חושב לרגע שחברת הכנסת אברהם לא עוקבת אחרי תנועותיך, אתה טועה. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): תנועת הביטול שלך, חבר הכנסת רותם – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): זה די משמח אותי שהיא עוקבת אחרי. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): תנועת הביטול שלך למעשה סיכמה את כל – כל מלה שאני אומר היא מיותרת, כי אתה לא מאמין. אבל אתה יודע מה, אני מכירה את סגן השר, השר – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אני שוקל להיפגע. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אל תשקול להתפטר, לא בגלל הנאום הזה. אתה יודע, אני מאוד מעריכה אותך, השר יצחק כהן, באופן אמיתי. ישבנו האחד ליד השנייה בשולחן הממשלה, ולמדתי ממך לא מעט, גם על הרצינות שלך וגם על העבודה שלך; על הכול מסביב. וכשאתה באת אלי ואמרת לי: תקשיבי, יש תוכניות רציניות במשרד האוצר, אמרתי: אם אתה לא היית בא ואומר לי את זה, אם היה בא מישהו אחר, לא הייתי מסכימה, הייתי נופלת כמו שנפלתי בשתי הצעות חוק. אבל הצלחת לשכנע אותי, וגם אמרת שמכיוון שאתה יודע שיש פעילות מעמיקה מאוד בכנסת, ולכנסת אכפת, אז אני הייתי רוצה לראות מקרוב – ואמרת שתשלב – איך אנחנו משתלבים בתוך אותן תוכניות, ואיך אנחנו באמת משלבים ידיים, כי אם יש משהו שיעזור למשק, לכלכלה הישראלית, זה אך ורק עזרה והתחשבות והפחתת הביורוקרטיה כלפי אותם אנשים שרוצים לפתוח עסק, שמאמינים במוצר שלהם, שמאמינים בפיתוח המוצר שלהם, והחובה שלנו זה רק להקל עליהם. אף אחד מהם לא מבקש נדבה, אף אחד מהם לא מבקש כסף, בסך הכול הם מבקשים שייתנו להם לעבוד. ולכן, אדוני השר, גם כאשר אני אומר שהצעת החוק שהנחתי והפכה להיות הצעה לסדר-היום היא בסך הכול הצעת חוק שמדברת על החלה כהוראת שעה למשך שנה וחצי, כדי לאפשר לעבור באמת את אותם זמנים קשים, כשהמשק – והעולם כולו נתון לטלטלות כאלה ואחרות, ואף-על-פי שאנחנו הצלחנו לעבור את זה, ועברנו את זה יפה, אבל בכל זאת, מחנק האשראי אל מול העסקים הקטנים, אי-אפשר לבטל אותו. ואם אובמה חיבק את זה, אין שום סיבה בעולם שאנחנו לא נחקה את האמריקנים בסוגיה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני יודעת שאתה תיקח חלק פעיל ביום העסקים הקטנים והבינוניים, ואני אומר את זה כאן לציבור, ואני מנצלת את זה, שכנסת ישראל היא בית פתוח לכולם, וכל האזרחים שמעוניינים לקחת חלק ביום הזה מוזמנים להיכנס, לשמוע, להקשיב, להעיר את ההערות שלהם; הלשכה שלי פתוחה בפני הצעות והערות בעניין, ואני מניחה שגם לשכתו של חבר הכנסת מילר. יום העיון יתקיים ביום שלישי הבא, בשעה 09:00, וכל מי שרוצה להיות מוזמן – הזמנה זו פתוחה, וכל אשר הוא צריך לעשות זה להתקשר למשרד שלי על מנת שנוכל לאשר את סידורי כניסתו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אלכס מילר: תודה לגברתי, תודה על יוזמתך המבורכת. אני מצטרף לדברייך על היום המיוחד הזה לעסקים קטנים, ואני באמת מקווה שגם ביום הזה נשמע קצת בשורות טובות מהאוצר כלפי הסקטור החשוב הזה במדינת ישראל. בבקשה, אדוני, סגן שר האוצר, חבר הכנסת כהן. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק מס ערך מוסף (הוראת שעה), של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא ואחרים. שמענו את הנאום של חברת הכנסת רוחמה, היא הזכירה מה נעשה בעבר. רוחמה, אני רוצה שיירשם בפרוטוקול, כשהיתה שרה בממשלה, קראו לה "אשה גדולה לעסקים קטנים". כדאי שזה יירשם. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אני מתחילה להסמיק עכשיו. סגן שר האוצר יצחק כהן: זאת היתה הצעת חוק, וביקשתי מרוחמה להפוך אותה להצעה לסדר-היום, כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק המבקשת לדחות את מועד תשלום המע"מ ב-60 ימים נוספים מעבר לקבוע בחוק, מהנימוקים הבאים: ברמת העיקרון, מס ערך מוסף הוא מס עקיף, ומוטל על צריכה של מוצרים ושירותים במשק, וככזה הוא צריך להיות משולם בעת רכישת המוצר או מתן השירות ולא בעת התשלום. בדברי ההסבר להצעת החוק, שהפכה להיות הצעה לסדר-היום, נטען כי בשל ירידה בפדיון העוסקים ובשל מחנק האשראי יש לדחות בהוראת שעה למשך 18 חודשים את מועד תשלום המע"מ ב-60 ימים נוספים בדיוק מהטעמים המובאים בדברי ההסבר. כחלק מתוכנית ההאצה שנקבעה בשלהי שנת המס 2008, בעת המשבר, וכדי להקל על תזרים המזומנים של העוסקים הוצע להרחיב את היקף בתי-העסק שישלמו מס ערך מוסף על בסיס מזומן. זו היתה הקלה גדולה מאוד לעסקים הקטנים, ואנחנו ממשיכים לשקוד באוצר על תוכניות סיוע לעסקים הקטנים והבינוניים. הוצע להרחיב את היקף בתי-העסק שישלמו מס ערך מוסף על בסיס מזומן, כך שתשלום המס יהיה רק במועד שבו יתקבלו בפועל התשלומים בידי העוסק ולא במועד שבו נתן העוסק את השירות או סיפק את המוצר. לצעד זה חשיבות רבה ככל שנוצרים פערי זמן ארוכים בין אספקת השירות או המוצר לבין התשלום בעדו בידי הצרכן. השינוי שנעשה במסגרת הוראת שעה ונקבע לשנת 2009 הגדיל את מספר העסקים המשלמים מע"מ על בסיס מזומן ב-45,000 עוסקים – זו היתה עזרה אדירה, זה לא פשוט – כך שסך הכול מדווחים כאמור 278,000 עוסקים. כמו כן, כצעד נוסף שיש בו כדי להקל על תזרים המזומנים של העסק הוגדל גם המחזור שלפיו מחויב העוסק בדיווח דו-חודשי למע"מ במקום אחת לחודש. זו היתה הקלה אדירה. כך הופחת נטל המימון השוטף על אותם עוסקים בתקופה שבה קיימת מצוקת אשראי במשק. שינוי זה הביא לתוצאה שלפיה – אני מבקש לשים לב לנתון – כ-85% מכלל העוסקים מדווחים על בסיס דו-חודשי, וסך הכול כ-380,000 עוסקים. אני חושב שהצעדים האלה מחייבים אותך לברך את הממשלה. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אני לא אברך את הממשלה, אני רק אבקש ממנה לעשות עוד צעדים, כי זה בסך הכול לטובת המדינה כולה. סגן שר האוצר יצחק כהן: נכון, לטובת העסקים הקטנים וזה בסופו של דבר לטובת המדינה. כמו כן, כדי להמשיך ולהקל על תזרים ההכנסות של העוסקים הוארך תוקפה של הוראת השעה למשך שנה נוספת, שנת 2010, שמטרתה העיקרית, כאמור לעיל, הקטנת נטל המימון בעיקר על העוסקים הקטנים והבינוניים, הן באשר למס ערך מוסף על בסיס מזומן אצל נותני שירותי שמחזורם עד 15 מיליון ש"ח ולגבי העברה של כ-10% מהעוסקים לתשלום מע"מ על בסיס דו-חודשי. לאור האמור לעיל אין צורך בהצעת חוק, ואני מודה לך על שהסכמת להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום. כדי לקדם את האמור בדברי ההסבר כבר היום, על-פי המצב החוקי הקיים, קיימות ההוראות הנדרשות כדי להקל עם העוסקים. מעבר לאמור לעיל יודגש כי ההצעה – כיום – לסדר-היום מתעלמת מההוראה המהותית שבחוק, שלפיה הדוח התקופתי במע"מ מוגש יחד עם התשלום. האם בכוונת המציעים להפריד את הדוח מהתשלום? לא נראה לי. אם כן, הרי שמדובר בשינוי מהותי בחוק שאינו ניתן לטיפול במערכות הקיימות. העלות של דחיית תשלומי מע"מ ב-60 ימים נוספים מסתכמת ב-13 מיליארד ש"ח – 8.3 מיליארד, מע"מ בייצור מקומי, וההפרש – מע"מ יבוא. הדבר נובע מדחיית תשלומי המע"מ של סוף שנת 2010 לשנה שאחרי, כך שבשנת המס 2010 יחסר הסכום הנדחה בסך כל גביית המסים של אותה שנה. על כל פנים, מכיוון שזה הפך להיות הצעה לסדר-היום, אני מסכים שהנושא יעבור לוועדת הכספים של הכנסת. אני רוצה להודות לכולכם. תודה רבה. היו"ר אלכס מילר: חברי חברי הכנסת, אם כך, השר הציע שהמשך הדיון על הנושא יהיה בוועדת הכספים, ומציעת ההצעה מסכימה. אנחנו נצביע. מי שמצביע בעד – המשך הדיון יהיה בוועדת הכספים. מי שמצביע נגד, מצביע על הסרת הנושא מסדר-היום. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אלכס מילר: 12 חברי כנסת הצביעו בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה תמשיך להידון בוועדת הכספים.