קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 5), התש"ע–2010
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/527).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את שר החינוך לבוא ולעלות להציג את הצעת החוק שלו, שהיא הצעת חוק השאלת ספרי לימוד, שכן אינני מתכוון לאבד את זמנם של חברי הכנסת בכך שהבאים בסדר עדיין לא נוכחים באולם. להצעת החוק הזאת, בקריאה ראשונה, נרשמה עד עתה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. מי שרוצה יכול להירשם גם הוא, אם החברים מבקשים לדבר בנושא.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר הערב בקריאה ראשונה את הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 5), שמטרתה להקל על ציבור ההורים במערכת החינוך ולנסות להפחית את הנטל הכלכלי הקשור לרכישת ספרי לימוד לילדים גילאי חוק לימוד חובה.
השינויים העיקריים המוצעים בחוק הם כדלקמן: הקלת תנאי הכניסה של בתי-ספר לתוכנית על-ידי הקטנת שיעור ההורים שהסכמתם נדרשת לצורך כניסה לתוכנית מ-90% ל-60%; 2. מתן אפשרות לשר החינוך להקצות סכום סיוע לבית-הספר בעבור חידוש מלאי הספרים, נוסף על סכום הסיוע הראשוני שניתן בעת ההצטרפות לתוכנית; 3. הסרת מגבלת הזמן שקבועה כיום בחוק, שהיא שנת הלימודים תשע"ד, לצירוף בתי-ספר לתוכנית, כלומר מתן אפשרות לבתי-הספר להצטרף לתוכנית בכל שנת לימודים מעתה ואילך.
יתרונות החוק, בהנחה שיאושר על-ידי הכנסת: 1. הורדת הנטל הכלכלי מההורים, רכישת ספרים בצורה מרוכזת, פיתוח יחס של כבוד לספר, הדגשת נושאים כמו חיסכון ואחריות לרכוש, סיוע באכיפת השימוש בספרים מאושרים, הקטנת תדירות החלפת הספרים ומניעת רכישת ספרים שאין בהם שימוש במהלך השנה; 2. פרויקט חברתי קהילתי שאפשר להפעיל בו גם תלמידים באיסוף הספרים וחלוקתם כחלק מפרויקט להעסקת תלמידים בחופשה; אפשר להפעיל סדנאות כריכה לכריכת הספרים המיועדים להשאלה ולחידוש ספרים ישנים, ועוד. בבתי-הספר המפעילים את הפרויקט נוצר הווי סביבו ומוטמעים באמצעותו ערכים של שוויון, שמירה על רכוש ותרומה לקהילה, וגורמים שונים בקהילה, אדוני היושב-ראש, שמחים לסייע לפרויקט.
היחידה המקצועית הרלוונטית במשרדי מעריכה שיהיה אפשר לצרף לתוכנית את כל בתי-הספר שיבקשו זאת. אנחנו מצפים שבשנת הלימודים הקרובה יצטרפו כ-100 בתי-ספר חדשים לפרויקט. תלמיד שמשתתף בפרויקט משלם דמי שאילה שהם פחות ממחצית עלות ספרי לימוד חדשים. הסכום הזה הוא עד 280 ש"ח לשנה.
הפרויקט מיועד לבתי-הספר המדורגים במדדי הטיפוח 3–10. משנת הלימודים הבאה הורחבה התוכנית גם למדד הטיפוח 2.
נכון להיום כ-1,100 בתי-ספר משתתפים בתוכנית השאלת ספרי לימוד, שפועלת כבר משנת הלימודים תשנ"ד, דהיינו יותר מ-15 שנה. הנושא עצמו מוסדר גם באמצעות חוזר מנכ"ל. אני התערבתי להסדרת תקציב לנושא באופן קבוע. אנחנו מעוניינים – ולכן אנחנו הבאנו את זה, וועדת הכנסת גם אישרה היום פטור מחובת הנחה – לסיים את החקיקה של החוק עד סוף הכנס הזה, כדי שיחול בפתיחת שנת הלימודים הבאה, עוד פחות מחודשיים.
אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר, מעבר למאמצים שאנחנו עושים בדרכים שונות גם להעצים את הפרויקט הזה וגם להקל על ההורים, אנחנו פועלים ומתכוונים להעצים את הפעולה בכיוון של העלאת ספרי לימוד לרשת האינטרנט; בסופו של דבר זה פתרון העתיד. יש כמובן קשיים, יש נושא של זכויות יוצרים, יש נושאים אחרים, אבל חשוב לקדם את המסלול הזה.
אני גם רוצה להודות לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי שנמצאת כאן, שהעלתה את הנושא בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, ומאז נכנסנו לשורה של מהלכים בנושא הזה – ביניהם החוק הזה שאנחנו מביאים היום, אבל לא רק הוא – שתכליתם להקל על ציבור ההורים שבאמת נושא בנטל כבד בהקשר הזה שנים רבות, והשאיפה שלנו, ככל שהדבר אפשרי, להקל את הנטל הזה.
אני מבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לשר החינוך גדעון סער.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין ספק, אתם יכולים להביע את דעתכם. לדיון זה נרשמו כמה חברי כנסת. הראשונה, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי – בבקשה, גברתי. הואיל והשעה לא דוחקת בנו, אני לא מגביל אתכם בזמן, אבל כמובן אחרי ארבע דקות אני אתחיל לראות האם אתם מדברים לעניין.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
שלום לכולם.
כבוד יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לברך על היוזמה שלך לקידום נושא חשוב כל כך לכל ההורים במדינת ישראל. אני מבקשת מהמליאה לתמוך בהצעת החוק הזאת; זו הקריאה הראשונה ואני מקווה מאוד שנספיק להעבירה עד הסוף. זה פרויקט חשוב מאוד.
יצא לי להגיע למקום שנקרא מט"ח, מקום שמייצר את רוב ספרי הלימוד לילדים. בעידן המודרני, הפרויקט שהם עושים, הם מכניסים את כל ספרי הלימוד לאינטרנט. כמעט שאין משפחה שאין לה מחשב. בכל בית יש מחשב, ואנחנו כמדינה צריכים לקחת אחריות ולהתגייס יחד למשימה. אנחנו צריכים להיות מספיק מודרניים ועכשוויים. זה לא פשוט, זה לא זול, אבל אני חושבת שמשרד החינוך צריך לקחת כמה יוזמים ממשרדים שונים, לדבר עם השר להגנת הסביבה ולהתייעץ אתו, כי זה נושא שקשור אליו. הרי מה עושים עם ספרים שזורקים? אפילו כאשר נכנסים לפרויקט השאלת ספרי לימוד, יש כמה חוברות שנשארות. זה לא רק נושא של ספרי לימוד, אפשר לדבר גם עם שר התקשורת, לדעתי גם הוא יכול לשתף פעולה בנושא הזה.
נקודה נוספת, עכשיו סוף שנה, התלמידים סיימו את שנת הלימודים. בדקתי את כל הרשימות של כל הספרים שהילדים למדו במשך השנה, בדקתי את כל הספרים שלפני כמה שנים למדו מהם. שמתי לב שספרי לימוד הפכו להיות חוברות. אנחנו זורקים את החוברות. מה עושים עם הפרויקט הזה? בית-הספר של הילדים שלי נכנס לפרויקט השאלת ספרי לימוד, וזה לא אומר שאני לא משלמת, אני ממשיכה לשלם עבור חוברות ועבור ציוד נוסף.
היו"ר ראובן ריבלין:
שר התקשורת נמצא פה, מה שאמרת הוא דבר מאוד חשוב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זו תעשייה שלמה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
זו תעשייה ושערורייה מצד אחד. מצד שני, אנחנו נמשיך לפעול למען הפרויקט הזה. אני חושבת שהפתרון הוא לא בפרויקט.
יש בעיה נוספת – צריך לבדוק את התכנים של ספרי הלימוד, באיזה ספרים ילמדו ילדים במדינת ישראל. מי בודק את התכנים? אני לא אכנס לדיון הפוליטי בנושא הזה, זה נושא נוסף שנבדוק אותו, כרגע הוא נבדק במרכז המחקר והמידע; תפקידו של משרד החינוך לבדוק את התוכן של אותו ספר ואותה חוברת ומה ההיסטוריה שלומדים בכל פינה במדינת ישראל, בכל עיר במדינת ישראל, בכל בית-ספר במדינת ישראל.
אני חושבת שהפרויקט הספציפי הזה הוא פתרון זמני להורים על מנת להקל על הנטל הכלכלי. לא פשוט לגדל ילדים במדינה הזאת. דווקא אתמול שודרה כתבה בערוץ-10. הכתבה הציגה לנו שני הורים עובדים, מגדלים חמישה ילדים במדינת ישראל, והם הגיעו למצב שהם צריכים לקחת משכנתה לשם כך. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מקווה שנגיע לתוצאות, שלפחות נוכל ללמוד בבית-ספר.
אני פונה אליך, אדוני שר התקשורת, מר כחלון, דיברנו עכשיו על פרויקט השאלת ספרי לימוד ועל כך שספרי לימוד יעברו ויהיו במחשבים, באינטרנט. אני חושבת ששיתוף הפעולה של שלושת המשרדים הוא חשוב מאוד: משרד החינוך במובן של התוכן; המשרד להגנת הסביבה בנושא חשיבות החיסכון בנייר; וגם הנושא של האינטרנט; בעידן האינטרנט אנחנו חייבים להתקדם הלאה. אנחנו מדינה קטנה ואנחנו צריכים להיות הכי טובים בנושא הזה. אתה כשר אחראי, חשוב מאוד שתשתף פעולה עם כל ילדי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מסעוד גנאים. אחריו – חברי הכנסת אחמד טיבי, נסים זאב ומיכאל בן-ארי. אם יש מישהו שעוד רוצה, נא להירשם, אם לא – אני סוגר את הרשימה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, תחילה, אני מברך על הצעת החוק, משום שהיא באמת חשובה ונחוצה. חשוב יותר מזה, היא בעלת מסר חינוכי חשוב, כי עניין השאלת ספרי לימוד, אם בית-הספר לא עושה, יש כל מיני עמותות שעושות את זה; אני יודע את זה כמורה וכפעיל בתוך הקהילה. זה – אחד.
שנית, אני עד גם לתורים של משפחות נזקקות או משפחות במצב חברתי-כלכלי קשה מאוד. הרבה מהן באות לעמותות צדקה, בגלל הקושי, בגלל המחירים הגבוהים מאוד, בגלל הנטל הכלכלי הגבוה, בגלל המחירים הגבוהים מאוד של ספרי הלימוד.
אני חושב שלהצעת חוק כזאת יש שלושה מסרים חינוכיים חשובים במיוחד. הראשון, חיזוק מעמדו של בית-הספר כמקום שיכול להוות מנוף לצדק חברתי, ואנחנו זקוקים לזה מאוד. יש כאלה שחושבים שבית-הספר הוא בועה מנותקת מהחברה. השליחות של בית-הספר, התפקיד של בית-הספר, הוא תחנת סוציאליזציה; הכוונה – הוא מכין את הילדים שלנו לחיי החברה, לחיי המדינה, לחיים המשותפים. לכן, כאשר אנחנו מחזקים ומהדקים יותר את הקשר של בית-הספר עם הקהילה ועם החברה, אנחנו מחזקים את מעמדו של בית-הספר ואת השליחות שלו.
הדבר השני – העזרה למשפחות הזקוקות שהן מתקשות חברתית-כלכלית.
חוץ מזה, אני חושב שבית-הספר יכול לנצל פרויקט כזה כדי להחדיר ערכים של נתינה ושל תרומה בקרב התלמידים. מי עוסק בהשאלת ספרי הלימוד? אלה התלמידים, או דרך מועצת התלמידים או דרך רכז החינוך החברתי. עשיתי את זה כאשר הייתי רכז חינוך חברתי, אבל לא בהיקף שיהיה אם החוק יאושר. ילדים בחופש, אם אתה מעסיק אותם בדברים כאלה, בהשאלת ספרי לימוד, בעזרה לאחרים, זו הדרך הטובה ביותר להחדיר את ערכי הנתינה והתרומה לחברה ולזקוקים. זה טוב יותר ואפקטיבי יותר מאלף הרצאות.
לכן אני חושב שזו הצעת חוק טובה, אני תומך בה ואני מקווה שהיא תצליח. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, והאחרון הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 5), התש"ע–2010
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים עכשיו את הדיון בנושא הצעת חוק השאלת ספרי לימוד(תיקון מס' 5). חבר הכנסת השלישי המבקש לומר את דבריו בנושא זה הוא חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברמה העקרונית אני תומך. במקום שהספרים ייזרקו – ואנחנו יודעים את כמויות הספרים בסוף שנה – אם זה ספרי קודש – הולכים לגנזך, וחלק מהספרים הולכים לצערי הרב גם לאשפה. התוכנית היא תוכנית חשובה, חסכונית, לאותן משפחות ברוכות ילדים, בוודאי כאשר מדובר במשפחה שיש לה כמה ילדים. אפשר גם לעשות – הייתי אומר, אם עושים מיחזור של אשפה ושל בקבוקי פלסטיק, שזה כל כך חשוב לנושא הסביבתי, על אחת כמה וכמה שמירה על אותם ספרים, בפרט כאשר מדובר בספרי לימוד, ודאי ספרי קודש, שחשוב שיישמרו כמה שיותר ויותר זמן.
אבל כשאנחנו מדברים על הספרים, אני רוצה לדבר גם על מה שקורה בסילואן, אדוני היושב-ראש, ועל גן-המלך, וכולנו כמעט נמצאים בגן-עדן בנושא הזה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהוויכוח הציבורי שקיים סביב העניין הזה, והייתי קורא לזה אוזלת היד של עיריית ירושלים, של רשויות החוק, שבעצם באופן מכוון מעלימים עין במשך שנים רבות.
אני הייתי סגן ראש עיריית ירושלים 15 שנה, עוד בתקופת טדי קולק, משנת 1983 עד שנת 1998, ואני יכול לומר שכאשר היו מגישים צווי הריסה שיפוטיים או מינהלתיים, בסופו של דבר זה לא היה מתבצע, כי ראש העיר תמיד אמר: יש כאן רגישות יתר. ותמיד היתה רגישות.
אני לא יודע למה יש רגישות יתר כשמדובר בצווי הריסה נגד מבנים ערביים, וכאשר מדובר בהריסה או באטימה – ושם יש גם אטימות מוחלטת, כלפי הבניין של "בית יהונתן", אז – שם יש אטימות יתר. לא אטימות, אלא אטימות יתר, ולכן מבקשים כרגע, עכשיו, דחוף, לאטום את "בית יהונתן" – יש כאן מדיניות של איפה ואיפה, וחוסר מוחלט, אגב, במדיניות בעניין הזה. כי אם באמת הפרקליטות רואה לנכון שצריך ליישם את צווי ההריסה, מדוע היא מעלימה עין בגדול כלפי אותם עשרות רבות של מבנים שיש נגדם כבר במשך שנים רבות צווי הריסה גם מינהליים וגם שיפוטיים?
ברשותך, אדוני היושב-ראש, הייתי רק רוצה לומר קצת – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
זה שייך להשאלת ספרים?
נסים זאב (ש"ס):
כן, זה חלק מהספרים, כי אנחנו – –
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
זה חלק מגן-עדן.
נסים זאב (ש"ס):
– – כל כך חשובים לנו הספרים, ובאמת זה חשוב, ואנחנו מפקירים את העיר ירושלים.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך איך אני מבין את הדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מקפיד על שלוש דקות, אבל ברגע שתדבר יותר משלוש דקות לא על ספרים אני אומר לך שזמנך תם.
נסים זאב (ש"ס):
כן, זה ברור. אבל אני מחבר את זה לספרים, כי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אל תפגע בחבר הכנסת טיבי, המדבר אחריך.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך גם מדוע זה קשור לספרים, כי הספרים זה חלק מהפרוטוקולים, ומי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ולא בחבר הכנסת מיכאל בן-ארי, המדבר אחרי טיבי. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אני רק רוצה לומר את הרשימה, לצערי הרב הארוכה, של כמה מבנים. הייתי אומר, למשל רק באזור בית-חנינא יש 84 מבנים שבהם כבר ניתנו גזרי-דין עקב שינוי בסטטוס של השטח, שהפך לאזור בינוי, ואין אישור להריסה. יש עשרות רבות של צווי הריסה שהפרקליטות בעצם מונעת, ואומרת: כרגע אין מקום להוציא את הצווים האלה לפועל – ליישם אותם בפועל. אז רציתי לדעת, אדוני היושב-ראש, או שיש מדיניות או שאין מדיניות. אם אין מדיניות, אדרבה, ואם יש רגישות, אז רגישות צריכה להיות גם כלפי האוכלוסייה היהודית. ואם אין רגישות ויש אטימות, צריכה להיות גם כן בצד השני של כל אלה שהם מפירי חוק. ואני מתכוון שאכן הדברים האלה יגיעו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אבקש את כל דבריך להעביר כמובן לשר הפנים, שהוא ייתן לך תשובה בבוא העת.
נסים זאב (ש"ס):
הנושא הזה לא קשור לשר הפנים, הוא יותר קשור לדעתי למשטרת ישראל, שלא מבצעת – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
שר החינוך.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, תמיד כשתכננו והגיעו למצב של הריסה בפועל, המשטרה ברגע האחרון אמרה שאין לה מספיק כוחות. אפשר לחשוב שכאילו הולכים עכשיו לכבוש את העיר סילואן, את שכונת סילואן, ואין מספיק כוחות משטרה כדי להרוס בית אחד. אז כדי להרוס בית אחד, נראה כאילו יוצאים לקרב, למלחמה שלמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבהרת את עמדתך בעניין זה בצורה ברורה. נדמה לי שיהיו עוד הרבה דיונים בנושא זה.
נסים זאב (ש"ס):
אוקיי. אני רק מקווה שגם המסקנות יוסקו בצורה נכונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עד אז תיאלץ להמשיך להיבחר לחבר כנסת, חבר הכנסת נסים זאב, על מנת להתריע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
שר החינוך לא פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שר החינוך נמצא פה. איפה שר החינוך?
זבולון אורלב (הבית היהודי):
הוא יצא לשנייה לדבר בטלפון בחוץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל הנה השר לביטחון פנים. יש לנו שר, אבל שר החינוך אמור להשיב למשיבים, אז – נא לקרוא לשר החינוך, על מנת שיאפשר לחברי הכנסת להצביע בעד החוק.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה ערב תחילת שנת הלימודים לרכוש ספרים. יש משפחות רבות שכורעות תחת הנטל הכבד הזה, ולעתים רבות התלמיד נפגע, השכלתו נפגעת, חינוכו, מצבו הנפשי נפגע עקב העובדה שהוא רואה תלמידים אחרים שיש להם, ולו אין. היו ניסיונות רבים לארגן, להסדיר את העיקרון הזה של השאלת ספרים, וזה עד עכשיו לא בוצע. עמותות מחוץ למשרד החינוך לקחו על עצמן – – –
שר החינוך גדעון סער:
פעם ראשונה – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לכן אני כאן, כדי לחלוק שבחים לך ולרעיון הזה, כבוד השר.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מסעוד גנאים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ארבעת חברי הכנסת הערבים, כרמל שאמה, דני בן-סימון, עפו ומסעוד גנאים, אתם מפריעים לי.
לכן, אדוני השר, טוב שאתה מביא את ההצעה הזאת, שיש בה מסר חינוכי, שוויוני, שמקצר את המרחק שנוצר בין תלמיד שלא יכול או משפחתו לבין השגת חינוך ויעדי חינוך.
יש עמותות חוץ-מערכתיות, עמותות אזרחיות, בשתי הקהילות, גם בקרב היהודים וגם בקרב הערבים, שמבצעות את הדבר הזה הלכה למעשה. באה הצעת החוק הזאת ומורידה את שיעור התנאי להסכמת הורים מ-90% ל-60%. כך מקצרים את ההליך הזה, ולכן זה המקום, אדוני, מצאתי לנכון לעלות כאן לדוכן ולברך על הצעת החוק הזו של שר החינוך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת זבולון אורלב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מובן שאני מצטרף לברכות לחברת הכנסת מיכאלי ולשר החינוך על קידום חוק השאלת הספרים, אבל אני רוצה ששני כובעים יתייחסו לחוק הזה מפן אחד נוסף, הן כמי ששימש כמורה ומגיש לבגרות, עם אחריות להישגים, במשך 21 שנים, והן כאבא בשנה הבאה, בעזרת השם, לחמישה ילדים מכיתה א' עד ז' שילמדו בבתי-הספר, וכמובן, נצטרך למלא להם את ילקוט בית-הספר בכל הספרים, בכל המארזים ובכל חוברות העבודה; ופה אני מצדיע למי שעוסק במלאכה, מבחינתי זאת אשתי, שעוסקת במלאכה המאוד מסובכת ומורכבת הזאת. כשאני מגיע לשם, אני מאבד את הידיים והרגליים כשצריך למלא את המשימה הזאת, שהיא מורכבת ביותר.
אני רוצה להתייחס להיבט הכלכלי הנוסף שיש כאן, שאם לא ניתן עליו את הדעת הוא ימשיך לנגוס בכיס בכל דרך, כי מדובר פה בסוג של אריות שמשחקים בשוק הזה, ולצערנו הרב, מורים ומנהלים – אשמח אם השר יקשיב לי, כי אני מדבר מתוך השטח, אדוני השר. אני לא יודע כמה שנים אדוני השר היה מורה. אני הייתי מורה, ואני אבא לילדים. הייתי שמח אם היית מקשיב לפן נוסף בעניין הזה. ילד שילך לבית הספר, לכיתה א' – אני למדתי בכיתה א', גם אתה, לא קיבלנו – אתה צעיר ממני בכמה שנים טובות, אבל כשאני למדתי בכיתה א' לא הייתי צריך לרכוש מארז בעובי כזה כדי ללמוד את האל"ף-בי"ת, ותאמין לי שלמדתי את האל"ף-בי"ת, וכל חברי למדו את האל"ף-בי"ת.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אפילו דוקטורט הצלחת לעשות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אפילו דוקטורט הצלחתי לעשות, כן, בלי מארזים. אני מדבר על כיתה א'. אני מדבר על חוברות עבודה, אדוני השר, שעל עמוד שלם במקרה הטוב הילד צריך לקשקש את האות. זה נגיסה בכיס, זו פגיעה באיכות הסביבה, זו פגיעה בבריאות של הילדים, שצריכים לסחוב את זה על הגב, ואין בזה כל תועלת מלבד הכיס של הקרטלים האלה ושל מורים – אני בדרך כלל מעריץ את המורים ומעריך אותם, מדבר פה רק בשבחם, אבל אני רוצה להעיר פה הערה הן למורים, הן למנהלים; אני מצהיר כאן, 21 שנים הייתי מורה, מעולם לא ביקשתי מתלמידי לקנות חוברת עבודה שבה ממלאים בפנים. זה תמיד נראה לי שחיתות. אם היה צורך, שכפלתי את הדף על חשבון דמי השכלול שההורים שילמו לבית-הספר, והשתמשו בזה. אם היית יודע כמה חוברות ריקות הילדים שלי הביאו הביתה השנה, ואני משער שגם הורים לילדים אחרים, כמה חוברות ששילמנו עליהן במיטב כספנו ולא היה בהן כל שימוש השנה, וגם בשנה הבאה לא יגיעו לחוברות האלה. איש לא נותן את הדין. המנהל מקבל רשימה מהמורים, והנה הם הולכים וקונים את הדבר הזה. כמורה, כשהצטרכתי לקנות חוברת ששימשה תלמידים, זה רק חוברת שלא רושמים בפנים, והשבעתי את התלמידים, אמרתי להם: קנו את החוברת, היא עולה 35 שקלים. אתם לא תיתנו אותה לאף אחד אחר. בשנה הבאה התלמידים שילמדו אצלי את אותו מקצוע, לא אדרוש מהם לקנות את זה מהחנות; הם יקנו את זה מכם, הם לא יקנו את זה ממקום אחר. הייתי אומר את זה למוציא לאור של הספרים.
אדוני השר, יש דרך לשבור את המערכת הזאת מבפנים מתוך מגמה של מנהלים, שייקחו אחריות על הכיס של ההורים. יש הורים לילד אחד או שניים, וכל חוויה כזאת – כל חוויה של קניית ילקוט, קניית קלמר, קניית ספרים – היא חוויה מאוד מרגשת, הולכים וקונים כחלק מחוויה מאוד יפה. אבל אני כאבא, ברוך השם, לשבעה, בעזרת השם, עוד מעט כבר שמונה ילדים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כן ירבו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
בעזרת השם, אנחנו תמיד שמחים בשמחה של ילדים, ואנחנו שמחים בהם ומעניקים להם את כל מה שאפשר וצריך, אבל לא את מה שמיותר, לא את מה שמזיק, ואני חוזר ואומר: זה מזיק הן לכיס, הן לאיכות הסביבה. מי צריך את הערימות האלה? הילדים שלי באים, אומרים: אנחנו שורפים. שורפים ספרים? הולכים למיחזור. החברים שלהם שורפים. אתה צריך לחנך אותם: לא שורפים ספרים. אבל ילדים באים עם הערימות המיותרות, שלא היה צורך בהן בכלל במשך השנה, ואם היה צורך, אפשר היה לקחת חוברות אין-סופיות ולכמת אותן בשניים-שלושה דפים, אבל אם אני מרוויח מזה, ההורים ישלמו, והמנהל ידרבן, אז מה יהיה?
בהשאלת ספרים לא נפתור את הבעיה של חוברות עבודה, גברת מיכאלי, ואת עבדת על זה, לא נשלים את זה, לכן צריכה להיות פה מגמה של המשרד, שמנחה את המנהלים ומנחה את המורים לצמצם את התופעה הגזלנית הזאת, הפוגעת, ההרסנית, ומפה אולי תהיה עוד תשועה למשפחות שנלחמות על כל אגורה ואגורה מפני כל מיני שודדי דרכים מהסוג הזה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת זבולון אורלב; אם תעבור הצעת החוק בקריאה ראשונה, העניין יועבר לוועדתו כדי להכינה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני עולה כדי לברך את שר החינוך על הצעת חוק ראויה, שוועדת החינוך תכין אותה כבר בשבוע הבא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, כדי שהחוק יוכל להיכנס לתוקפו בשנת הלימודים הקרובה, תשע"א.
צריך לומר שלמעלה מ-30% מהתלמידים, אין להם כל ספרי הלימוד בגלל ההוצאה הגדולה שמחייבת רכישת ספרים – בין כ-700 שקלים בכיתות הנמוכות עד 1,200–1,300 שקלים בכיתות הגבוהות, וזה לתלמיד אחד. מה עושה משפחה שיש בה כמה וכמה תלמידים? הואיל ויש לנו חברה מאוד מקוטבת, שבה כשליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני, המציאות בסוגיית ספרי הלימוד היא קשה, וכל מורה מתחיל מבין שתלמיד שאין לו כל ספרי הלימוד, לא רק שאין לו ספרייה תומכת בבית ואין לו סביבה לימודית תומכת בבית, לא יכול להצליח בלימודיו. הסוגיה של ספרי לימוד היא סוגיה מאוד יסודית ומאוד בסיסית.
לכן, לפני כ-20 שנה התחיל הפרויקט של השאלת ספרי לימוד – והפטנט הוא מאוד פשוט, אדוני היושב-ראש: בסיום שנת הלימודים כל תלמיד שם את כל ספרי הלימוד שלו על השולחן, וכשהוא בא בראשית השנה לכיתה החדשה, הוא מוצא את כל ספרי הלימוד שהוא צריך לשנה הבאה שהשאיר התלמיד הקודם על השולחן. צריך תקציב של כ-250 שקלים לתלמיד, ולא 1,000 שקלים לתלמיד, רק כדי לחדש ספרים, לרענן מהדורות חדשות ולתקן את הבלאי. כלומר, הפרויקט הזה מאפשר לחסוך כ-700 שקלים למשפחה, הוא מאפשר להוציא רק כרבע עד שליש מההוצאה שצריכים לספרים, כדי שלתלמיד יהיו ספרים, מה עוד שיש אז גם עזרה של בית-הספר והרשות המקומית.
אלא שעד היום, כפי שציין השר, כדי להפעיל את הפרויקט שכולו בנוי על התנדבות – לא משלמים שכר למורים ולמנהלים, כל ארגון הפרויקט הזה נעשה בהתנדבות צרופה – היה צורך ב-90%. ועכשיו, הפחתת האחוזים ומתן האפשרות למשרד החינוך לתקצב יותר מאשר פעם אחת את הפרויקט, יאפשרו להרחיב את הפרויקט בהדרגה. שאלתי את שר החינוך והוא אמר לי שמשרד החינוך מקצה תקציב גדול יותר כדי לאפשר ליותר בתי-ספר להיכנס לפרויקט הזה. ולכן אין פרויקט סוציאלי שבהשקעה כל כך קטנה יחסית, אתה משיג תועלת חברתית, לימודית וחינוכית רבה, גדולה כל כך.
לכן אני בהחלט תומך וקורא לחברי הבית לתמוך כאיש אחד בהצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אדוני שר החינוך, אתה מבקש? בבקשה, אדוני, אם אתה רוצה להשיב. תודה. שר החינוך שמע את הברכות בעיקרן ואת ההערות ולא מוצא מקום להשיב, משום שהוא מסכים לכל הדברים שנאמרו.
אנחנו עוברים להצבעה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 5), התש"ע–2010, קריאה ראשונה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 5), התש"ע–2010,
לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת עמיר פרץ עשה כל שביכולתו על מנת להצביע, ולא הספיק. אני לא מוסיף אותו כדי לשמור על הדמוקרטיה.
עמיר פרץ (העבודה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מוסיף, רק רשמתי שאתה רצית להצביע.
עמיר פרץ (העבודה):
יש לי נסיבות מקלות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כולם ידעו שיש 15 שתמכו בחוק.
עמיר פרץ (העבודה):
יש לי נסיבות מקלות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא רוצה לתת נסיבות מקלות לזה שיבקש לשים מחסום בפני הדמוקרטיה הישראלית בעתיד ויגיד: הנה נתת לעמיר פרץ ועכשיו אני דורש שתיתן לי. לכן, רשמנו את הערתך.