קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון – חובת הפסקת הפעלתו של שדה תעופה), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2276/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זאב בילסקי) היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעתו של חבר הכנסת זאב בילסקי, הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון – חובת הפסקת הפעלתו של שדה תעופה), התש"ע–2010. ישיב על הצעת החוק שר התחבורה ישראל כץ. אני לא רואה אותו כאן, אז נא לקרוא לו. זאב בילסקי (קדימה): הוא מגיע. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: הנה הוא הגיע. זאב בילסקי (קדימה): גברתי היושבת-ראש, כבוד השר – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: רק שנייה. חבר הכנסת אלקין, השר עוזי לנדאו – מאוד מפריע. אפשר קצת שקט באולם? זאב בילסקי (קדימה): גברתי היושבת-ראש, לפני כחצי שעה דיבר פה מעל הדוכן שר התחבורה, והוא סיפר על קידום של מערכת התחבורה – – – השר מיכאל איתן: אני אשליט סדר. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תשליט סדר שם, בבקשה, אני לא רוצה להתחיל לנקוב בשמות, באמת. זבולון אורלב (הבית היהודי): מצביעים היום? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בוודאי. תיכף נראה. זאב בילסקי (קדימה): זבולון, אני תמיד צריך אותך בסביבה. זבולון אורלב (הבית היהודי): אם מצביעים אני אשאר. זאב בילסקי (קדימה): תישאר בכל מקרה. תמיד עצה טובה שלך עוזרת לי. כפי שאמר שר התחבורה עכשיו, ואני רוצה להמשיך מהמקום שבו הוא הפסיק – לפני כחצי שעה השר נתן פה מעל הדוכן סקירה על פעולות המשרד. אני באמת מברך אותו, למשל על המשכו של כביש 6, והוא גם הזכיר את 531. אז סיפרתי לשר – שהוא צעיר גם בגילו וגם במשרד התחבורה – סיפרתי לו על תולדות כביש 531. סיפרתי לו שקודמי בתפקיד ברעננה היה 20 שנה, והתחיל לטפל בזה, אני הייתי קרוב ל-17 שנה, וזה שהחליף אותי, שיחיה, איש נפלא, הוא כבר שש שנים מטפל בזה. יחד, אם תעשו חשבון – 43 שנים מטפלים ב-531. עכשיו, קצת פחות, אבל, גברתי יושבת-ראש הסיעה שלנו דליה – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: שלא מקשיבה לך. זאב בילסקי (קדימה): – – אני רוצה לספר לך על שדה התעופה בהרצלייה, שהוא למעשה מטרת הצעת החוק שלי. שדה התעופה בהרצלייה משמש היום אך ורק אנשים שיש להם כבר הכול בחיים, אולי אפילו היו גם בכנסת, אולי אפילו היו עם הרבה כסף, והיום הם רוצים ללמוד לטוס. ואז השדה הזה, יש בו מטוסים – שמים "ל" על המטוס, והמטוס כל הזמן עולה ויורד ומביא הרבה נחת לאלה שרוצים לטוס. זו מטרתו של השדה. "ג'מבו" לא נוחת שם, מטוסים מאירופה לא מגיעים לשם, טיסות של מטען לא מגיעות לשם – אלה שרוצים לטוס. וסהדי במרומים, גברתי יושבת-ראש הסיעה שלנו, אני לא מבין איך 17 שנים אני לא הצלחתי, זה שיושב עכשיו בתפקידי לא מצליח, ראש עיריית הרצלייה – באמת אשה מופלאה, יעל גרמן – כל היועצים המשפטיים, ולא הצלחנו להביא לכך ששרי התחבורה שמתחלפים, ככה שנה, שנה וחצי שר, וכבר הולך לתפקיד אחר – לא הצלחנו להזיז את השדה. מה ייגרע מעולמו של הקדוש-ברוך-הוא אם השדה הזה יעבור למקום אחר? מי שרוצה לטוס – ייסע למחניים, יראה את הגליל כמה הוא יפה – – – אורית זוארץ (קדימה): עד לשם אני צריכה לנסוע, זאביק? זאב בילסקי (קדימה): ייסע לדרום. הנה, אורית, אני מוכן להסיע אותך לשיעורי הטיסה שלך אישית לדרום. נפתח את הדרום. ואז הצעתי הצעת חוק שנמצאת כאן. הצעת החוק הזאת, מה שלא כתוב כאן, שבשטחים שהתפנו – וחבל ששר השיכון לא נמצא כאן, כי הוא כל הזמן מחפש איפה לבנות דירות – אפשר לבנות שם 5,600 יחידות דיור. 5,600 יחידות דיור, חלקן לזוגות צעירים. אנחנו מפסידים פה מאות מיליונים, אנחנו מסכנים את בטיחותם של מאות אלפי תושבים שחיים בסביבה – כל זאת כי יש כמה ששמים על המטוס שלהם "ל", והם רוצים לטוס. יום אחד לקחו אותי לביקור במקום, וגם הראו לי סימולטור – יש גם סימולטור. אני לא מבין, פשוט אין לי ניסיון בדברים האלה, למשל, למה הסימולטור לא יכול להיות בערד, או במצפה-רמון? מה זה סימולטור? אתה יושב ועושה כאילו אתה טס. אז גם הסימולטור שם וגם המטוסים שם. יש שם בתי-אבות, קרו שם תאונות – קרו כבר קרוב לעשר תאונות – למזלנו בשטחים פתוחים ולא היו נפגעים. ידידי הטוב, באמת, יושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת, אתה באמת איש שמכיר את הנושא המוניציפלי. יושבים פה מאות אלפי אנשים כל הזמן, בשבת בבוקר, רוצים לנוח, אתה יודע, אלה שלא בבית-כנסת – נניח, אלה שבבית-כנסת יש להם עונג שבת, עושים קידוש, מרוצים; אבל נניח אלה שלא – הוא רוצה לשבת במרפסת לקרוא עיתון, ואז כל הזמן המטוסים עוברים לו מסביב לראש. בשביל מה? מה זה נותן למישהו שמתעקשים פה במשרדי התחבורה לדורותיהם? ולכן, אני סיפרתי לכם פה על הרווח הכספי למדינה, על איכות החיים של התושבים, וחס וחלילה נושא הבטיחות, שהוא כל כך חשוב ואף אחד לא אכפת לו. חבר הכנסת אלקין, אתה לוקח את תשומת לבו של השר, שהיא כל כך חשובה לי, אתה לא מתאר לעצמך כמה. זאב אלקין (הליכוד): – – – זאב בילסקי (קדימה): אני 17 שנים ברעננה, ארבע שנים בסוכנות ושנה פה, חולם על הצעת החוק הזאת. איך אתה יכול עכשיו – אולי השר ישנה את דעתו? אולי ברגע האחרון אני אצליח לשכנע את הקואליציה? אני אדם אופטימי, אני תמיד מנסה עד הרגע האחרון. ולכן הבאתי לכאן הצעת חוק, והצעת החוק – אתה יודע, בדרך כלל כשאתה מציע הצעת חוק אתה אומר, ניתן למישהו אחר את הסמכויות; אני רוצה אותן, ניתן אותן למישהו שמבין יותר. לא, אני מראש הנחתי ששר התחבורה הוא אדם שמבין בנושא, ואני מראש הבאתי בחשבון, גברתי יושבת-ראש הסיעה שלנו, הגברת דליה איציק, אני הנחתי – דליה, את שומעת, אני רוצה לספר לך על הצעת החוק – אני הנחתי מראש שכדאי שהשר יהיה אחראי לזה. לא אני, לא ועדה של הכנסת, אלא השר יהיה אחראי לזה. דליה, יש לך ניסיון רב בהצעות חוק. תגידי לי את, אולי טעיתי, משהו לא עשיתי בסדר? אמרתי: השר יקבע – אם יש מפגעים, השר יכול להורות על הפסקת הפעלתו של השדה לתקופה שיקבע. אולי יגיד שבוע, אולי שבועיים, שלושה תלמידי נהיגה באמת יהיו מסכנים, יצטרכו לנסוע לדרום, ג'ומס, רחמנא ליצלן, ללמוד טיסה. אתה יודע, ליד מצפה-רמון שמו משטח, אמרו: זה יהיה שדה תעופה. שמו משטח, עזבו אותו. חיים אורון (מרצ): שדה תימן. זאב בילסקי (קדימה): או – שדה תימן – – חיים אורון (מרצ): שדה תימן קיים – – – זאב בילסקי (קדימה): – – ג'ומס, אתה בכלל מכיר את כל שדות התעופה בארץ ככה על כפות ידיך. יש לך – אפילו אתה יכול להתייעץ עם חברי משפחתך. למה צריכים רק בהרצלייה, רעננה, כפר-שמריהו, ללמוד טיסה? ידידי השר לביטחון הפנים, באמת, אתה איש באמת עם הרבה ניסיון, אולי תוכל להסביר לי למה מתנגדים שהשר יורה על הפסקת פעולתו של שדה? ולכן, אני רוצה להגיד לכם – אתם מונעים פה ממדינת ישראל לבנות 5,600 יחידות דיור. אתם מפסידים עלות שנתית 15 מיליון שקלים הפסד הכנסות למדינה מזה שאתם לא מאפשרים למקום הזה לזוז, ואני באמת פונה אליך, אדוני השר, אני מכיר אותך מתפקידיך הקודמים ומתפקידך הנוכחי, אני ראיתי – השר כחלון. תראה, קודם תפסת את דליה איציק שלא תקשיב לי. מילא, זה כבר במישור החברי – – – שר התקשורת משה כחלון: קונספירציות. זאב בילסקי (קדימה): שר התחבורה? תשמע, אני גם, אתה יודע, התמניתי על-ידי יושבת-ראש המפלגה שלנו לעסוק בתחבורה – אז השר, אתה יודע, יש לו כבר צל, כל פעם כשהוא הולך הוא רואה – אומנם צל קצת כזה, אבל בכל זאת אני שם, ואני משתדל לנווט את דרכי כדי מצד אחד – אתה יודע, אני חבר שלו כל כך הרבה שנים, אז אני לא רוצה לעמוד בצורה כזאת, מצד שני לנסות ולקדם. אז אני רואה שהשר עכשיו מקדם את כביש מס' 6 – שיבחתי אותו; מקדם את 531 – סיפרתי לו איך 40 שנה לא הצלחנו, וכל הצלחה שלו זה הצלחה שלי. אפילו כשראש עיריית רעננה הנוכחי, היו לו השגות לגבי תוכניות של השר, הייתי אני זה שבא ולחש ככה באוזן: תשמע, השר הזה מדבר דברים של טעם, בוא נלך אתו. אז איך, אדוני שר התחבורה, אתה יכול לתת לידידך מנוער, שמנסה את כל אלה של "ל" על המטוס, שטסים כל הזמן מעל הראש של מאות אלפי תושבים – אתה שולח אותי הביתה ריקם? אלה היו דברי, ואני מקווה שהשר, ברגע האחרון, ימצא איזשהו פתרון שאני אוכל לחיות אתו טוב. תודה רבה לך. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת זאב בילסקי. ישיב על ההצעה שר התחבורה ישראל כץ. בבקשה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת בילסקי, אני חייב לשבח את נאומך ואת דרך הצגתו, מנאום לנאום אתה משתפר. אין לי ספק שעוד שבע וחצי שנים כאלה כאיש אופוזיציה – אתה תהיה כשיר למלא כל תפקיד. מאחר שאתה, נדמה לי, שר התחבורה בממשלת הצללים, אני מניח שגם המועמדות שלך תהיה מועמדות כבדת ערך ומשקל בבוא העת. דליה איציק (קדימה): זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אלא שאני, כשר התחבורה הקיים, הנוכחי, כאשר אני ניגש לבחון הצעת חוק שמגיש כל חבר הכנסת, אני מבקש מאנשי המשרד גם להביע את דעתם. לעתים אני יכול גם לקבל החלטה אחרת, זה דבר שקורה, מעבר לנימוק המקצועי השוטף. אלא שכאן באמת המהות שבתשובות שנתנו כל הגורמים במשרד התחבורה, ללא יוצא מן הכלל, היא שבעצם החוק הזה מיותר, מאחר שהוא כבר קיים בחוק הקיים, ומעבר לזה, בימים האלה נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד בוועדת הכלכלה של הכנסת הצעת חוק הטיס – ואת הישיבות מנהל חבר הכנסת יצחק וקנין, שאני חייב לשבח את העבודה המצוינת, הבלתי-רגילה שהוא עושה, ותורם מכישוריו וניסיונו לקידום החוק המורכב הזה, שהוא חוק שבא להחליף חוק מנדטורי מ-1927. יש דברים שלוקחים אפילו יותר זמן מאשר 531, וזה אחד הדברים, ואכן הנחתי על שולחן ועדת השרים, וזה אושר, הכנסת אישרה, וזה עבר לוועדת הכלכלה, ובין היתר מעוגנת בהצעת החוק הזאת סמכותו של שר התחבורה, בהסכמת השר להגנת הסביבה, להתמודד עם מפגעי רעש, ולכן ההצעה הזאת בעצם מתייתרת. אני נוהג מדיניות מרחיבה כאשר חברי כנסת מציעים הצעות חוק לגבי נושאים שמקודמים גם על-ידי הממשלה והמשרד, אני בהחלט גם נוטה לתמוך ונעשית עבודה משלימה – אבל אי-אפשר לתמוך בחוק שבא לחוקק דבר שכבר קיים ואפילו משתפר עכשיו בהליכי חקיקה שנמצאים בכנסת. אז לכן, מהסיבה הזאת, סמכות שר התחבורה, בהיבט הפורמלי, קיימת ותתקיים לגבי כל הנושא. לגבי כל התיאור התיאטרלי והנחמד של הטסים עם שלטי ה"ל" – מאחר שהיית ראש עיר כל כך הרבה שנים, וגם נאבקת על זה, וראש עיריית הרצלייה, ואפילו היית מקורב לממשלה הקודמת ולבעלי התפקידים, עובדה שזה לא קרה, למרות הכוונות הטובות. אני ביקרתי ביישובים באזור, ובעניין הזה בייחוד בעיריית הרצלייה, ואחרי ששמעתי את כל הגורמים הוריתי לפעול לפי מדיניות של פינוי שדה התעופה בהרצלייה. זאת מדיניות משרד התחבורה הרשמית, גם קצבתי חודשיים כדי לקדם את המדיניות הזאת, לא כדי לפנות בחודשיים, אבל לגבש את המדיניות בחודשיים. אלא שכאן, במדינת ישראל – וטוב שזה כך – כאשר נוגעים בנושא שדות תעופה, ונוגעים בשמים, הגורם בעל העדיפות, לא רק המרבית אלא המוחלטת, בקביעת האפשרויות, זה חיל האוויר, זה מערכת הביטחון. אנחנו מדינה לא גדולה, עם צרכים ביטחוניים מאוד חשובים וגדולים, של חיל האוויר ודאי, זו אחת הזרועות החשובות בשימור ביטחון מדינת ישראל. ולכן, הדבר שעשינו ושאנחנו עושים, זה לא יסתיים בחודשיים, למרות עבודה מאוד מעמיקה שקורית; זה לבדוק את ההיתכנות, לא של הפינוי – זה דבר שכבר הוחלט, זאת המדיניות – אלא את ההיתכנות של העברת המטוסים הקלים. ואני לא מזלזל גם ב-300 מטוסים, שיש להם שם גם מוסכי תיקון, ויש שם מערכת שלמה, ולא רק בני עשירים, אני מניח – גם אם אני לא טייס ואף אחד ממשפחתי, למען הגילוי הנאות, גם כן לא, ואף אחד לא לומד תעופה אזרחית – אני מניח שלא רק עשירים לומדים לטוס במטוסים קלים. הבעיה היא לאן נעביר את השדה. ביחד עם שר השיכון ועם צה"ל אנחנו גם מנסים לבחון – בניגוד לכאן, שזו כבר החלטה – מנסים לבחון את האפשרות של פינוי שדה דב, שהצבא, חיל האוויר יעבור. ומהבחינה הזו זה ניתן להסדרה – הטיסות המסחריות לנתב"ג והטיסות הקלות לאותו מקום שנצטרך לאתר, קצת יותר דרומה, או צפונה, ואני רוצה להגיד לכם שבבדיקות עד עכשיו יש בעיות לא קלות. אנחנו בודקים את שדה תימן. יש שם בסיסי חיל אוויר ליד. את מגידו – גם בודקים את ההיתכנות. לכן אני משוכנע שההחלטה המוחלטת לאן להעביר וההחלטה על הפינוי – היא תתקבל בעוד לא הרבה זמן, אחרי שנסדיר את הנושא. אני גם חייב להרחיב במלה – כל נושא הסדרת שדות התעופה, כולל שדה תעופה משלים לנתב"ג, אם זה יהיה בצפון או בדרום, הוא כפוף גם לאותם השיקולים, וכך אנחנו כרגע מנסים ליצור הסכמה סביב פריסה, פריסה נוספת וחדשה של שדות התעופה, ואנחנו מתייחסים למטרד ולצורך בפינוי בצורה מאוד רצינית, לא תיאטרלית; אנחנו יודעים את הצרכים של תושבי הסביבה – מניעת רעשים, את אפשרויות הפיתוח שאנחנו רוצים לקדם, אבל כולנו כפופים לשיקול הביטחוני של השימוש בשמים. ולכן אני, כמו שנדברנו, אם תרצה לעמוד בסיכום – נהפוך את זה להצעה לסדר-היום. הנושא יוכל להידון באחת מוועדות הכנסת שהכנסת תחליט עליה, כי הנושא הוא כן חשוב וכן קיים, אבל לא בצורת חוק, כי החוק – בלאו הכי, המדיניות קיימת, והחוק בלאו הכי הולך עכשיו, מעבר למה שקיים, גם להיות מחוקק, וכך תוכלו בוועדה גם לעקוב ולראות שאכן המדיניות שאני מדבר עליה גם מתממשת. האם חבר הכנסת – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: האם אדוני מסכים שהצעת החוק תעבור להצעה לסדר-היום? אם ברמה העקרונית כן – אז אין שום בעיה. חבר הכנסת בילסקי, בבקשה. זאב בילסקי (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, קודם כול, אני מודה לך על כך שיש החלטה עקרונית להעביר את השדה הזה. אז כבר התקדמנו. עכשיו, למה עליתי לפה? כדי רק לספר לך משהו מניסיוני. יש שני משרדים בממשלת ישראל שכבר – אני חושב שמנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך לטפל בזה – כבר אין מקום לתמונות של השרים שהיו שם. אחד זה משרד הפנים; מזל שהשר בורג היה שר הפנים כל כך הרבה שנים שהתמונה שלו – כי אם הוא לא היה, אז בכלל היה צריך להרוס עוד. והשני זה משרד התחבורה, אדוני יודע שהוא כבר לאט לאט מתחיל להשיג שיא, כי נדמה לי שבעשר השנים האחרונות היו משהו כמו עשרה שרי תחבורה; משהו כזה, איך אומרים? יותר אחד, יותר, פחות. משהו. איך אני זוכר את זה? בהיותי ראש עיר כל פעם היינו מזמינים שר תחבורה, משקיעים בבורקסים וזה – היה בא שר, היה שומע, עד שהיה צריך להחליט, היה הולך כבר לתפקיד אחר, ואז החלטנו לחסוך בבורקסים כי ממילא לא – – – שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: היית שם במקפיא את הבורקסים, היית פותר את הבעיה. זאב בילסקי (קדימה): יפה. לא חשבתי על זה אז. ולכן, אני, עכשיו, אתה אומר תיאטרלי – אומנם אני עושה את זה תיאטרלי, אבל אתה מכיר אותי לא מהיום, ואני מאוד רציני בנושא הזה. אני באמת זועק פה את זעקתם של מאות אלפי תושבים שנמצאים מסביב לשדה הזה, וכל מה שאני מבקש ממך – אני בהחלט מסכים להפוך את זה להצעה לסדר-היום; אני מאמין שאתה תיתן יד כדי שהדיונים בוועדה יהיו מהירים ונגיע – רק לא נכרוך את זה בהעברת שדה דב, בדברים שהם כל כך כבדי משקל. יש פה בעיה, ואגב, אלה שלומדים לטוס, אולי הם אנשים עשירים, אבל יש להם מספיק כדי לשלם, ואם אדוני יתעניין כמה עולה שיעור טיסה, אתה תראה שזה באמת מכוון לאותם אנשים שאני לא חושב שאנחנו צריכים לצאת מעורנו בגללם במשך כל כך הרבה שנים ולא לאפשר את העברת השדה. אז אני בהחלט מקבל את ההצעה, הופך את זה להצעה לסדר-היום, מקווה שכולכם תצביעו ותעבירו את זה לוועדה, ואם, אדוני השר, אתה תתמוך בנושא הזה כמו שאתה תומך בדברים האחרים ומקדם אותם, יכול להיות שאני בסך הכול עשיתי עסקה טובה היום. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך. ובכן, חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום, בבקשה. ועדת הכלכלה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד הצביעו 34, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך הצעת החוק שהפכה להצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.