קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה בשל מוצר פגום), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2100/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חברי חברי הכנסת, ההצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה בשל מוצר פגום), התש"ע–2010, של חבר הכנסת חיים אורון. תשיב על ההצעה חברת הכנסת סגנית השר אורית נוקד. בבקשה. לרשותך, אדוני, עשר דקות. חיים אורון (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני לא אשתמש בעשר דקות, ואני גם לא הולך להפוך את זה להצעה לסדר-היום. אני רוצה רק להצליח להבין – – – זבולון אורלב (הבית היהודי): אתה הופך להצעה לסדר-היום? חיים אורון (מרצ): לא לא לא, אני אומר שאני לא אהפוך את זה להצעה לסדר-היום. לפני כחצי שעה הממשלה תמכה בהצעת חוק הגנת הצרכן של חברת הכנסת רונית תירוש, שגם אני תמכתי בה, אולי אפילו אני אחד החתומים עליה, שעניינה החזרת תשלום בגין מוצר שמחזירים אותו. ההצעה שלי הרבה הרבה יותר מצומצמת; ההצעה שלי מדברת על מוצר פגום – לא שסתם קניתי חולצה ושיניתי את טעמי ואני מחזיר אותה, קניתי חולצה והתברר שהיא פגומה. ההצעה באה ואומרת: אם קניתי חולצה והיא פגומה, חובתו של המוכר לשלם לי את מלוא כספי. אני לא מצליח להבין מה לא תקין פה. הממשלה נגד. על ההצעה הקודמת היא בעד, על ההצעה הזאת היא נגד. אני בטוח שזה לא קשור במי שהציע את ההצעה. לכן – ההצעה הזאת נורא פשוטה. אני לא צריך עשר דקות, לפי דעתי בדקה אחת אני גומר את זה. הדבר הבסיסי ביותר של צרכנות סבירה ושל יחסים הוגנים בין מוכר ובין קונה – אם אני אוכיח שמה שקניתי הוא פגום, אל תנהל אתי משא-ומתן על זיכוי; יכול להיות שאני לא רוצה לראות אותך יותר, יכול להיות שנעלבתי ממך, יכול להיות שבכלל קניתי את זה מתנה למישהו והסתבכתי גם – אני לא יודע עם מי, חס וחלילה. אני לא רוצה. אתה מכרת לי מוצר פגום? קח אותו חזרה, תן לי את הכסף. אני יכול להתחרט בתוך 30 יום, אתה חייב להחזיר את הכסף בתוך 14 יום. יבוא מישהו ויגיד לי: לא צריך 30 יום, צריך פחות, ולא 14 יום, צריך יותר – בקריאה שנייה ושלישית נתקן את זה. אני לא מצליח להבין למה סגנית השר צריכה לבוא לפה ולהקריא לי איזה טקסט שמישהו כתב, ולהפיל את זה; לא יודע, אולי אחר כך, אחרי שאני אשמע את התשובה, יהיה לי מה להגיד. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. סגנית השר, בבקשה. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לקבוע בחוק הגנת הצרכן זכות ביטול במקרים שבהם המוצר הנרכש הוא פגום, ועל-פי ההצעה לצרכן תהיה זכות לביטול בתוך 30 ימים מיום קבלת הטובין, ובלבד שהוא יחזיר את הטובין לעוסק. ניצן הורוביץ (מרצ): נו, מה רע בזה? סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: חכה. במקרה כזה על העוסק תחול החובה להשיב לו את התמורה בתוך 14 יום. כיום הזכות לביטול עסקה עקב פגם אומנם לא נכללת בחוק הגנת הצרכן, אבל היא קיימת וקבועה בחוק המכר. זאת בעצם, הייתי אומרת, התשובה. מבחינה מעמיקה של היחס בין חוק הגנת הצרכן לבין חוק המכר עולה שהצעת החוק מעוררת כמה בעיות מהותיות, ובמקרים מסוימים אף מציעה זכויות מצומצמות מהזכויות שניתנו לצרכן כיום. למשל, מועד הביטול על-פי הצעת החוק הוא 30 יום מיום קבלת הטובין, אבל נשאלת השאלה מה קורה כאשר הפגם התגלה בשלב מאוחר יותר, במיוחד כשמדובר בפגם נסתר שלא היה אפשר לגלות אותו בבדיקה סבירה. על-פי חוק המכר, חבר הכנסת אורון, מועד הביטול הוא זמן סביר ממועד גילוי הפגם. כלומר, יש מועד ארוך יותר מהמועד שמוצע בהצעת החוק שלך. כלומר, הצעת החוק שלך, אולי היתה לה כוונה טובה, אבל בסופו של דבר היא פוגעת בצרכנים. המטרה של חובת הבדיקה היא לתחום את זמן הביטול כך שצרכן לא יוכל גם לטעון אחרי שנה למשל כי יש פגם במוצר והוא זכאי לבטל את העסקה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אז מה זה פרק הזמן הסביר שנמצא כרגע? סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: בית-המשפט קובע מהו פרק הזמן הסביר. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אבל פה נאמר שיש בהגדרה חודש. קורה מקרה שמישהו קונה מוצר שהוא פגום מלכתחילה, ולא רק שהוא לא יכול לבוא אל אותו בעל חנות ולנסות להחזיר את המוצר, אלא הוא צריך לפנות לבית-המשפט; להטריד את בית-המשפט גם בדברים כאלה, כדי שיקבע מהו הזמן הסביר לצורך העניין. למה לא לשבת ולנסות להגיע להידברות עם חבר הכנסת – בהצעה שלא תצביעו על זה עכשיו? סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: על-פי חוק המכר יש 14 יום. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אז הוא – – – קריאות: – – – חיים אורון (מרצ): על-פי חוק המכר אני מקבל כסף או זיכוי? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: – – – מקבל זיכוי. חיים אורון (מרצ): אני מקבל זיכוי. פה אני רוצה לדבר על כסף. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: כאן המקום להסביר שוב את המהפכה הצרכנית שמתחוללת עכשיו. אתמול – נמצא פה חבר הכנסת אקוניס? לא. אתמול קיימה ועדת הכלכלה דיון בתקנות שהוכנו על-ידי משרד התמ"ת, תקנות מאוד מאוזנות. לקח הרבה זמן עד שהגיעו להסכמות עם מרבית ארגוני העוסקים. לכן, על-פי התקנות בכלל, יקבל הצרכן החזר כספי. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אז למה – יש לי שאלה. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: זה הרבה יותר רחב מהצעת החוק, והממשלה מתנגדת להצעת החוק, זה הכול. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: האם אפשר, גברתי, שמאמינה בכל מה שקשור לטובתם של הצרכנים, האם אפשר שלא נצביע על הצעת החוק, ותבואו בדין ובדברים עם חבר הכנסת? אין פה שום עניין. חבר הכנסת – – – סתם מותחים את – – – בין קואליציה לאופוזיציה. למה שלא לבחון את כל הסוגיה הזאת? הרי זה לא משהו תקציבי. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: חברתי היושבת-ראש, זאת עמדת הממשלה, ואני מבקשת שחברי הכנסת יצביעו בהתאם. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני לא אומרת להצביע, אני אומרת אחרת. אני אומרת פשוט לא להצביע עליה כעת. אני אפילו לא יודעת אם חבר הכנסת חיים אורון – זה לא משהו שהוא דרמטי. זה לא איזו הצעה תקציבית, היא בסך הכול באה להיטיב עם הצרכנים. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: – – – לא היה אפילו מקרה אחד חריג. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: יבוא ויעלה חבר הכנסת אורון, בבקשה. גויס לך פה רוב מרשים ביותר. חיים אורון (מרצ): גברתי היושבת-ראש, סגנית השר, הרי הצעות חוק – אני מודה בקשר אלי, אני לא יודע על חברי כנסת אחרים. הצעות חוק כאלה, שאגב, כבר הגישו אותן בכנסת הקודמת – חבר הכנסת אבו וילן – הן לא באות לנו כי חלמנו בלילה. ארגוני הצרכנים, או אחד מארגוני הצרכנים, מפנה את תשומת לבי לבעיה. הדבר המרכזי, שבתשובתך נעלם, זה ההבדל בין פגום ובין החלפה. המהות של העניין כאן היא שמדובר במוצר פגום, לא בהחלפה. זה בסדר גמור שבצרכנות המודרנית – אפילו אומרים שיש פטנטים כאלה, באמריקה הם מקובלים; אני לא יודע, סיפרו לי – אתה בא לפני החתונה, לוקח חולצה ומכנסיים, הולך לחתונה, מחזיר למחרת, והכול בסדר. אומרים שזה קיים גם בארץ. השר מיכאל איתן: בתור חתן או בתור אורח? חיים אורון (מרצ): בתור אורח, ואולי גם בתור חתן. אני לא מדבר על הדברים האלה, אני מדבר על מוצר פגום. לפעמים זה חולצה, לפעמים זה מקרר, לפעמים זה מכונית. הטענה הבסיסית אומרת, שאם נתנו לי מוצר פגום, לא משנה אם זאת חולצה, במחיר לא גדול יחסית, או מקרר, שזה כבר יותר – אני לא רוצה אתך עסקים. אני רוצה את הכסף חזרה. ואני צריך להוכיח שהמוצר היה פגום – לא כי בא לי פתאום; כי הרי על זה בנוי העניין. אז את מביאה אותי בחזרה לחוק המכר ולזכויות הצרכן. אני לא שם. ההצעה מדברת – זאת הכותרת: "מוצר פגום". ופגום זה לא כי אני החלטתי שהוא פגום אלא צריך להוכיח שהוא פגום, אתם בתקנות תמצאו איך להוכיח שהוא פגום. אני מבין שוועדת שרים החליטה. זה לא כל כך חשוב, החוק הזה, מבחינת בניין הקואליציה. תנו לזה לעבור בקריאה טרומית ונראה מה עושים הלאה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 7 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 33 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה בשל מוצר פגום), התש"ע–2010, נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: ובכן, שבעה בעד, נגד – 33, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה בשל מוצר פגום), התש"ע–2010, לא נתקבלה.