קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית
לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 3), התש"ע–2010
[מס' כ/314; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 8525; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מגלי והבה:
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) – –
מאיר שטרית (קדימה):
אתה מדלג על סעיף.
היו"ר מגלי והבה:
אדוני, אני הולך לפי הסדר שרשום לי כאן. אני בסעיף מס' 7. אם יש טענות, תבדוק במזכירות. אנחנו ממשיכים.
– – (תיקון מס' 3), התש"ע–2010. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ידידי משה גפני. בבקשה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פרשת המים, שמסעירה את המדינה כבר כמה חודשים, הראשונה עם היטל הבצורת, שהחליטו שכל אדם – כל משפחה תשלם קנסות בסדרי גודל מאוד גדולים. במקביל יש החלטה מלפני שנתיים שמוציאה את הפיקוח מוועדת הכספים ומעלה את מחירי המים בלי קשר להיטל הבצורת. מה שקרה זה שב-1 בינואר 2010 תושבי מדינת ישראל היו אמורים לקבל חשבונות מים שהם היו פשוט בלתי מתקבלים על הדעת בעליל: מצד אחד העלאה דרסטית של מחירי מים – 42%; ומצד שני היטל בצורת. בחלק גדול מהמקרים אלה משפחות שמצבן הכלכלי קשה. גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה – זאת היתה אמרה מאוד קטנה על מה שעמד לקרות. ואז אנחנו, בוועדת הכספים – כל חברי ועדת הכספים – יזמנו הצעת חוק שהקפיאה את היטל הבצורת עד 15 באפריל 2010. אנחנו עדיין בהקפאה, לפני סיום ההקפאה, ואז ב-15 באפריל – מה שעומד לקרות זה שיחזור היטל הבצורת ומחירי המים יעלו.
ניהלתי משא-ומתן עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וההסכמה היתה שמחירי המים יעלו בהדרגה – ב-1 בינואר עלו ב-25% ואחר כך בשתי פעימות נוספות, ועל כך נדבר בהמשך. על כל פנים, זה עלה ב-25%, ואנחנו הקפאנו את היטל הבצורת.
הגענו לסיכום שאנחנו מבטלים את היטל הבצורת, אבל עשינו את זה בדרך הזאת: בינואר הנחנו הצעת חוק של חברי ועדת הכספים – תיכף אפרט – שעברה בקריאה טרומית, וסיכמנו שנקיים דיון במרס, חודש לפני שמסתיימת ההקפאה, ויופיע בפני ועדת הכספים מנהל רשות המים – קיימנו את הדיון הזה – וימסור דיווח על רמת המשקעים שהיתה במהלך השנה הנוכחית או במהלך החורף הנוכחי.
קודם כול, התברר שהממוצע הרב-שנתי נמוך יותר, אבל אנחנו לא התבלבלנו ושאלו מה זה הממוצע הרב-שנתי. הממוצע הרב-שנתי זה החל משנת 1932. שאלנו את פרופסור אורי שני, מנהל רשות המים: אבל מה רמת המשקעים, הגשמים שירדו, לעומת השנה שעברה? ואז התשובה היתה שהיתה עלייה של 20% בגשמים. שאלנו כמה זה היה לעומת לפני שנתיים, והיתה עלייה של הגשמים ב-30%. אגב, שר החקלאות הופיע בוועדה בנושא אחר, והוא אמר שהוא מתחייב שהחורף יסתיים רק במאי. אז בסדר, אנחנו מקבלים מה ששר החקלאות – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא לא אמר כמה הוא התחייב לגשמים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
שיהיה עוד גשם. סביר להניח, אגב, שיהיה, אבל אנחנו מתפללים לקדוש-ברוך-הוא שיהיה עוד גשם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בינתיים זה "נשיאים ורוח וגשם אין".
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא, אבל גשם היה. אמרתי, היה גשם ב-20% יותר מהשנה שעברה וב-30% יותר מלפני שנתיים.
אבל התברר עוד דבר – שהחיסכון במים, חבר הכנסת זחאלקה, נובע לא מהיטל הבצורת; הוא נובע מההסברה שהיתה בעניין הזה. צריכת המים ירדה שנה לפני היטל הבצורת ברמה מאוד מאוד גבוהה עקב הסברה. לדעתי צריך לשנות את ההסברה הזאת, סתם מצד הצניעות, אבל ימשיכו במסע הסברה של הפחתת מחירי המים.
יש לנו ויכוח אידיאולוגי עם הממשלה, שאני תיכף אומר מהו, אבל קודם אני רוצה להגיד לכם על החוק עצמו. בפניכם מונחת הצעת חוק שחתומים עליה חברי הכנסת יעקב אדרי, אורי אורבך, זאב אלקין, אורי אריאל, מגלי והבה, יצחק וקנין, שי חרמש, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, חיים כץ, אלכס מילר, אורי מקלב, ציון פיניאן, מירי רגב ואנוכי. הצעת חוק זו היא המשך להצעת חוק נוספת שהעברנו, חברי ועדת הכספים ואני, ביחס לתיקונים לפרק כ"ט לחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, שעניינו היטל הבצורת.
בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, ובמסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים, נקבע בפרק כ"א היטל בשל צריכת מים עודפת. לפי הוראות הפרק ההיטל היה אמור לחול מיום כ"ג בתמוז התשס"ט, 15 ביולי 2009, עד יום כ"ד בטבת התש"ע, 31 בדצמבר 2010.
לאחר שההיטל הוטל על הצרכנים התברר שהמסר של חיסכון במים הופנם בקרב הציבור. במקביל התגלו בעיות שונות ביישום ההיטל ובגבייתו. כתוצאה מכך חברי ועדת הכספים ואנוכי העברנו תיקון לחוק ההתייעלות, שמטרתו היתה להקל על הצרכנים הביתיים להתמודד עם ההיטל. במהלך הדיונים בהצעת החוק האמורה ביקשנו גם להקפיא את המשך תחולת ההיטל.
הממשלה התנגדה לבקשה זו. על מנת שלא לעכב את הצעת החוק, שקבעה הקלות רבות ביחס להיטל, החלטנו לקבוע במסגרת אותה הצעה שההיטל יוקפא לתקופת החורף, כלומר מיום ט"ו בטבת התש"ע, 1 בינואר 2010, ועד יום א' באייר התש"ע, 15 באפריל 2010. במקביל הנחנו את הצעת החוק שבפניכם.
הצעת חוק זו קובעת שההוראות לגבי היטל הבצורת ימשיכו שלא לחול עד יום כ"ד בטבת התשע"א, 31 בדצמבר 2010, מכיוון שהיטל הבצורת נקבע כהוראת שעה עד למועד זה. המשמעות היא שלא יושת עוד היטל בצורת. ההנחה של חברי ועדת הכספים ושלי היתה שהמסר בדבר חיסכון במים הופנם בציבור, ואף שהמשבר במשק המים לא הסתיים, איננו מוצאים לנכון להטיל על הציבור נטל כבד בשלב זה. אגב, היום חלק שהולך וגדל זה התפלת מים, מה שלא היה בעבר.
עם זאת, לפי הצעת החוק שבפניכם, ולנוכח אחריותה של ועדת הכספים שבראשותי, מוצע ששר התשתיות הלאומיות, בהסכמת שר האוצר ולפי המלצת מועצת רשות המים, יהיה רשאי לבוא בפני ועדת הכספים ולבקש את אישורה לקיצורה של התקופה שבה ההיטל מוקפא. אנו תקווה כי לא יהיה צורך בכך ושכמות המשקעים של החורף הנוכחי תהיה מספיק גבוהה, כך שלא נידרש עוד להטלתו של היטל הבצורת.
הצעה זו היא פרי מאבק משותף של חברי ועדת הכספים. ואני מקווה שבעקבותיה תצליח הוועדה לקדם גם הצעת חוק נוספת שלנו, שעניינה החזרת הפיקוח של ועדת הכספים על תעריפי המים, שכן בחוק ההסדרים בשנת 2009 בוטל הפיקוח של ועדת הכספים ביחס לתעריפי המים, וכיום התעריפים נקבעים על-ידי רשות המים בלא פיקוח פרלמנטרי. הוויכוח הזה הוא ויכוח אידיאולוגי – אם המים זה שירות שמדינה צריכה לתת לתושביה, כמו שהיא צריכה לתת חינוך ורווחה ובריאות, אם היא צריכה לספק מים או שמים זה מצרך כמו כל מצרך אחר שאתה קונה במכולת. הממשלה הקודמת סברה שהמים הם מוצר ומצרך שאתה קונה כמו שאתה קונה כל דבר אחר. אנחנו סבורים – חברי ועדת הכספים, אני מניח שגם רבים מאוד מחברי הכנסת – שהמים זה שירות שהמדינה צריכה לתת לאזרחיה. לכן הנחנו את הצעת החוק הזאת שבה ייקבע שמחזירים את הפיקוח על מחירי המים לוועדת הכספים. אבל זה לא נושא הדיון עכשיו – –
חיים כץ (הליכוד):
– – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – הדיון עכשיו הוא על ביטול היטל הבצורת.
להצעת חוק זו אין הסתייגויות. היא מהווה אחד ההישגים היפים של ועדת הכספים, והיא תביא לכך שלמעשה ההיטל מוקפא עד סוף שנת 2010 ועד בכלל, וממילא זה בטל. אבקשכם, אם כן, לאשרה כנוסח הוועדה.
קודם הודיתי לצוות ועדת הכספים ולייעוץ המשפטי. היות שיש הרבה מאוד חוקים – גם כאלה שמונחים עכשיו בצנרת – ואנחנו רוצים להביא אותם מחר כדי לסיים אותם לקראת תום המושב, אני מבקש להודות לנסחית בלשכה המשפטית, דפנה ברנאי, שעובדת קשה מאוד בניסוחים, גם על חוקים שאנחנו אמורים להביא מחר. נכון, היועצת המשפטית? היא עובדת קשה על העניין הזה. אני רוצה להודות לה.
אני מבקש את תמיכת מליאת הכנסת בהצעת חוק לביטול היטל הבצורת – בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר:
תודה לאדוני. חברי חברי הכנסת, נאפשר ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני, להגיע למקומו, ונצביע על החוק.
חברי חברי הכנסת, הצבעה בקריאה שנייה, ללא הסתייגויות.
הצבעה מס' 13
בעד סעיף 1 – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אלכס מילר:
13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אני יכול לעבור לקריאה שלישית?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
כן, אדוני.
היו"ר אלכס מילר:
תודה רבה.
הצבעה.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 3), התש"ע–2010, נתקבל.
היו"ר אלכס מילר:
14 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת מקלב, ביקשת לעלות ולהודות. אני רק רוצה להודות גם לך, חבר הכנסת מקלב, ולך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, על העבודה הנפלאה שעשיתם בכל הטיפול במס הבצורת, ולך, אדוני, כיושב-ראש הוועדה המיוחדת שהוקמה בוועדת הכספים למען הנושא הזה. בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני מרגיש חובה להודות מכיוון שהייתי מעורב קצת; אני יודע את העבודה הקשה שעשו כל החברים, כולל חברי ועדת הכספים וחברי הכנסת בכלל, גם אלה שהם לא חברי ועדת הכספים, בחוק הזה. אני לא חושב שיש עוד חוק שחוקק בתקופה האחרונה, שכל כך הרבה השקיעו בו, וזה באמת גם תעודת כבוד לכנסת ישראל, לחברי הכנסת. אף שיכול להיות – לטענת האוצר ולטענת רשות המים – שההשלכה לגבי אנשים אולי לא היתה גדולה, ככה לטענתם, בכל אופן לא הניחו לרגע, ולא הזניחו, עד שלא תיקנו ולא שינו את החוק מתחילתו, כדי שהוא יתחשב בכל המוגבלים, בכל הנכים, בקשישים ובמשפחות ברוכות הילדים, כדי שגם מס הבצורת, שלא חוקק ולא הגיע לעולם – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה ויכוח בתוך דגל התורה?
אורי מקלב (יהדות התורה):
לא. הפוך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא, אני שואל.
אורי מקלב (יהדות התורה):
הפוך. אני קודם רוצה להגיד לך – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
האם אנחנו עדים לוויכוח בתוך דגל התורה? אנחנו רוצים להבין.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מציע שתאמצו את – – –
אורי מקלב (יהדות התורה):
לא תצליחו, אף אחד לא יצליח לעשות. לא יצליחו. לא יצליחו. אני חושב שדווקא זה היה שיתוף פעולה שמוכח בין כל חברי הבית בנושא הזה – –
אמנון כהן (ש"ס):
כולל ש"ס.
אורי מקלב (יהדות התורה):
– – אבל אני חושב שדבר ראשון – אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים להודות – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
כולל אמנון כהן.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אין ספק. אני לא זה שאומר תודות למי שעשה את זה. אני – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אמנון כהן.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אמנון כהן היה יושב-ראש הוועדה המיוחדת שהביא את החוק הזה – – –
חיים כץ (הליכוד):
מקלב, יש לנו עוד יום ארוך.
היו"ר אלכס מילר:
אדוני יושב-ראש ועדת כספים, אני חושב שחבר הכנסת מגלי אמר לך משהו היום בוועדת הכספים בדיון בקשר ל – אתה יודע למה אני מתכוון.
חיים כץ (הליכוד):
יש לנו יום ארוך.
מגלי והבה (קדימה):
– – –
אורי מקלב (יהדות התורה):
נכון, אבל אני כן חושב שהחוק הזה, יש לו נקודת זכות ודאי, שהוא איחד את כנסת ישראל ואת עם ישראל בתפילה לשנה ברוכה יותר, לשנה גשומה יותר, ובאמת זה מה שהיה, ואין דובר בין חברי הכנסת שלא אמר: אנחנו דבר ראשון מתפללים שירד גשם, לאחר מכן המסר הזה עבר, וברוך השם, אנחנו נמצאים במצב אחר, וזה ודאי דבר שמגיע לחוק.
אבל כפי שאתה אמרת, החוק עבר הרבה תהפוכות, והוא יכול היה להגיע היום לביטולו רק משום שגם השכלת, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש ועדת הכספים, להוביל אותו עם אישורו, גם עם נקודת היציאה הברורה שלו, שהכנת אותו לקראת אפשרות לחקיקה מהירה לביטולו אחרי שזכינו, באמת, לגשמים מרובים.
אבל אי-אפשר להגיד דבר אחד – כל זה, עדיין כואב לנו שמחירי המים עלו באופן דרמטי, לא בגלל חוק הבצורת; על אף ביטול חוק הבצורת אנחנו היום עומדים ברפורמה במים, ובימים אלה אנשים מקבלים את החשבונות הראשונים שלהם ל-2010, והעלייה – והקפיצה – במחירי המים היא גדולה מאוד ודרמטית מאוד, ועל זה, עדיין יש לך אתגר איך לשנות את זה. תודה.
היו"ר אלכס מילר:
תודה לאדוני.