קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18) (כשירות קאדי מד'הב), התש"ע–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/323).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18) (כשירות קאדי מד'הב), התש"ע–2010 – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת, לרשותך עשר דקות. רבותי, יש רשימת דוברים. אני עדיין לא סוגר את הרשימה. אחרי שחבר הכנסת חמד עמאר יציג את הצעת החוק, אני אאפשר לחברי כנסת נוספים להירשם, ואני אסגור את הרשימה. בבקשה, אדוני. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הרשו לי, קודם כול, להביע את תמיכתי בחיילי צה"ל ולאחל לחיילים הפצועים החלמה מהירה. אני מציג בפניכם הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18) (כשירות קאדי מד'הב). אני, אדוני היושב-ראש, נחשפתי לחוק אחרי שנבחרתי לוועדה למינוי קאדים, קאדים מד'הב. ראיתי חוק שחוקק בשנת 1962, שאולי בזמנו יכול היה לעזור לעדה הדרוזית, והעדה הדרוזית יכלה לחיות עמו. אבל בשנת 2010 יש מקום לשנות את החוק. בשנת 1962 אולי לא יכולנו למצוא איש דת דרוזי עם ותק של חמש שנים של איש דת ועם תואר אקדמי. היום יש לנו בעדה הדרוזית אנשים גם עם ותק של חמש שנים, גם עם תואר ראשון וגם עם תואר שני, והם גם אנשי דת שיכולים למלא את תפקידם בצורה הטובה ביותר. את הצעת החוק יזמתי עם חברי חבר הכנסת יריב לוין, ואני רוצה להודות לו על הצטרפותו להצעת החוק ועל ראיית החשיבות של הנושא לעדה הדרוזית. בהכנה לקריאה ראשונה, שנכחו בה חבר הכנסת מגלי והבה וחבר הכנסת סעיד נפאע. אנחנו בדקנו סעיף-סעיף, דנו בכל סעיף, וראינו לנכון, בהכנה לקריאה השנייה והקריאה השלישית, לזמן אנשי דת דרוזים לוועדה. גם הצעת יושב-ראש הוועדה היתה לדון אתם, גם קאדי מד'הב יהיה בוועדה, ואנחנו ננסה לקדם את הצעת החוק בתיאום עם כולם; גם עם חבר הכנסת סעיד, גם עם חבר הכנסת מגלי וגם עם אנשי הדת, על מנת להציג את החוק שיכול לתת את השירות הדרוש לכל דרוזי במדינת ישראל. תודה לך. דוד רותם (ישראל ביתנו): זה חוק מצוין. חמד עמאר (ישראל ביתנו): תודה לך. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. רבותי, אני ממש לפני סגירת הרשימה. אם יש עדיין חבר כנסת שרוצה להירשם, לדבר בנושא הזה, אני מוכן לרשום אותו. אם כן, רבותי, אני אאפשר עוד דקה. אבל בכל אופן אני קורא לדובר הראשון, חבר הכנסת יריב לוין. לרשותך שלוש דקות. אחריו – חברת הכנסת ליה שמטוב, ואחריה – חבר הכנסת אלכס מילר. יריב לוין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, מדובר אכן בהצעת חוק חשובה מאוד ואני בהחלט מודה לחברי חבר הכנסת חמד עמאר ולסגן השר חבר הכנסת איוב קרא שדיברו אתי והציעו לי להצטרף ולהיות שותף להובלת היוזמה החשובה הזאת, שאני חושב גם מסדירה את כל המערך החשוב הזה של השיפוט בבתי-הדין הדתיים הדרוזיים, אבל לא פחות מכך, נדמה לי גם מעלה ומציפה בדרך כל מיני בעיות שישנן, החל מהיעדר מספר מספיק של קאדים מכהנים וכן הלאה. אני מקווה שהדבר הזה יסייע, אולי אפילו במידה מסוימת, בדרך עקיפה, לפתור גם את הבעיה הזו. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שלטעמי טעונה התייחסות. שואלים אותי ושאלו אותי לא מעט אנשים מה לי, חבר כנסת יהודי, ולסוגיה הזאת. אני רוצה לומר כאן בצורה הברורה ביותר: הברית שלנו, השותפות שלנו עם אחינו בני העדה הדרוזית, אסור לה ולא יכול להיות שתהיה ברית דמים בלבד. זו לא רק אחוות אחים לנשק, זו אחווה של אחים ושותפים במדינה אחת, במערכת אחת. כשם שאני דואג, וחשוב לי שבעיירות פיתוח תהיה מערכת חינוך כפי שצריך, אף-על-פי שאני לא גר בעיירת פיתוח וילדי לאו דווקא לומדים שם, באותה מידה בדיוק אני חש מחויבות מוחלטת כלפי בני העדה הדרוזית, אזרחי ישראל שזכאים וראויים לקבל מערכת – בכלל, בכל תחומי החיים, אבל גם בנושא הזה – שתיתן להם את השירות הטוב ביותר בצורה הנכונה ביותר והראויה ביותר. על הרקע הזה אני בהחלט שמח להתגייס ולסייע במשימה החשובה הזאת. אני רוצה לציין לטובה את הדיון הענייני שהתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות חבר הכנסת רותם, את הנכונות של חבר מגלי והבה ושל חבר הכנסת סעיד נפאע להצטרף למהלך הזה ולתרום גם מהידע שלהם וגם מתוך ההיכרות שלהם עם הציבור ועם הנושא שעל הפרק. אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה להשלים מהלך חקיקה שהוא במובנים רבים, חבר הכנסת עמאר, אני חושב היסטורי, כמעט מהפכה אפילו, בהבנה, בהסכמה ובאופן שאנחנו נשאיר בעניין הזה לעדה הדרוזית בסיס הרבה יותר טוב כדי להמשיך ולקיים את החיים ואת הפעילות המפוארת שמתקיימת כאן במדינת ישראל. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יריב לוין. תעלה חברת הכנסת ליה שמטוב; אני מבין שהיא לא נמצאת. חבר הכנסת אלכס מילר – לא נמצא. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק היא באמת הצעה ראויה. התקבלה החלטה בוועדת השרים לתמוך בהצעת החוק. אני מבין שגם בקואליציה וגם באופוזיציה תומכים בהצעת החוק. אין לי ספק, כפי שחבר הכנסת לוין אמר, שזו באמת מהפכה בבית-הדין הדרוזי. אני מקווה מאוד שתתמכו בהצעת החוק. תודה רבה לכל החברים. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. יעלה חבר הכנסת יעקב כץ. אחריו – חבר הכנסת בן-ארי. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, האמת שאני לא כל כך מבין בהלכות ובמנהגים הדרוזיים, אבל חבר הכנסת חמד עמאר הוא ידיד וגיבור ואיש טוב, כמו ידידינו האחרים – מגלי ואחרים. הקהילה הדרוזית בארץ היא קהילה תומכת, יוצרת ובונה, והיא נדבך חשוב ביכולת של מדינת ישראל היום לעשות דברים טובים. לכן, כשמוצעת הצעה שמקובלת, כך הבנו, גם על חברי הכנסת הדרוזים האחרים, אז כמובן אנחנו נרים את ידינו ונתמוך ונראה את זה בעין טובה. אבל כמו שאנחנו רוצים לשבח, ואני לוקח את ההזדמנות כתוצאה מהפעילות שהיתה היום בים – קודם כול לשלוח מפה ברכה והחלמה לחיילי צה"ל שנפגעו היום בקרב שהם נשלחו אליו, קרב מדומה אומנם, עם רובי צבע. לצערנו הרב, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא עומדים נכונה על רצונותיהם של שונאי ישראל שפושטים ידיהם כחזיר ואומרים שהם כשרים, אבל פעולותיהם קלשוניות, גרזניות, פגיונות וכל מרעין בישין. חבל שחיילינו ירדו כטרף לידיהם של הפורעים, אבל אולי בהזדמנות זו – לומר כמה מלים, כמו שאנחנו משבחים את הקהילה הדרוזית. כבוד השר בגין, כבוד השר. היו"ר יצחק וקנין: כבוד השר וחברת הכנסת ציפי חוטובלי, אתם מפריעים לשר להקשיב לדבריו של חבר הכנסת יעקב כץ. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): גברת חוטובלי, הייתי רוצה שכבוד השר יקשיב. כבוד השר, רציתי רק שתקשיב למלה אחת, כיוון שיש לנו תחנת רדיו שהיא תחנת רדיו צה"לית שנקראת "גלי צה"ל", ומשום מה מי שהקשיב לתחנת "גלי צה"ל" היום יכול היה לחשוב שההזדהות של השדרים – גם אחרי שהם ידעו שהפורעים והרוצחים ניסו וגם הצליחו לפגוע בחיילי צה"ל, ביניהם חיילי הקומנדו הימי שפצועים קשה – המשיכו לדבר עליהם כמשט הומניטרי, כפעילי שלום, והמלה הגרועה ביותר: מפגינים. זה היה ב"גלי צה"ל" לאורך הרבה שעות, גם כאשר התקשרו אנשים והעירו ל"גלי צה"ל" שהדיבור הזה הוא לא ראוי, וגם אחרי שהרמטכ"ל בעצמו אמר: לא בפעילי שלום עסקינן, אלא בפושעים ורוצחים ואנשים שמבקשי רעתנו – – – יוחנן פלסנר (קדימה): שמעתי "גלי צה"ל" אחר, אני חושב. אני שמעתי – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): לא. אני מוכן להביא לך את ההקלטות. יוחנן, אני מוכן – – – השר זאב בנימין בגין: – – – אבל זאת לא שמעתי. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): יוחנן, אני מוכן להביא לך ההקלטות. מהבוקר, כל הזמן "גלי צה"ל" שידרו על פעילי שמאל, על משט הומניטרי, גם אחרי שידעו שהמשט ההומניטרי הזה – לכאורה, במירכאות כפולות ומכופלות – הוליד תוצאות הרות אסון לחיילינו, בנינו, יקירינו, החיילים הטובים ביותר של מדינת ישראל, שאחרי הכול נשלחו – אפשר לחלוק, אפשר להתווכח איך היה צריך להתנהג, איך היה צריך לפשוט, האם היה צריך לפגוע באונייה בדרך אחרת. אבל כשחיילינו נפגעים, הרדיו, שמשרת את חיילינו, צריך לדבר בסגנון אוהד, בסגנון מכבד, בסגנון אוהב, בסגנון שאפשר לחוש בו אהבה וחיבה. מי שהקשיב ל"גלי צה"ל" היום – ושלחנו אנשים שהתקשרו במיוחד ל"גלי צה"ל" ואמרו להם: תפסיקו עם הביטוי הזה, משט הומניטרי. לא היה משט כזה, זה משט שבא לפגוע במדינת ישראל. הם המשיכו, חדשות אחרי חדשות, להגיד את המלים האלה. אמרנו: תפסיקו להגיד פעילי שמאל – המשיכו להגיד פעילי שמאל; תפסיקו להגיד מפגינים – המשיכו להגיד מפגינים. לכן אני קורא פה, זו הזדמנות, אולי לשר הביטחון ואולי לרמטכ"ל, לפני שהוא מסיים את תפקידו, לעשות רוויזיה בנושא של "גלי צה"ל", ולהעמיד שם אנשים ציונים, לאומיים, אוהבי הארץ, אוהבי העם, שמכבדים את חיילינו ואוהבים אותם. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. השר זאב בנימין בגין: – – – אבקש בכל זאת להסתייג. חבר הכנסת כץ, אני מציע לא להגזים. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אני רק אומר את הדברים שאני שמעתי – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תודה. תודה. השר זאב בנימין בגין: אני משתדל להסכים עם חברי בעניין זה – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – יוחנן פלסנר (קדימה): הגזמת. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. יעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. רבותי, אל תשכחו שאנחנו בדיון בהצעת חוק של חמד עמאר. אני יודע שהנושא – אני מאפשר, רבותי, אני מבין את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, ואני מאפשר לדוברים. אבל – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת מהקהילה, העדה הדרוזית, אנחנו שמענו קודם את חבר הכנסת לוין, ואני הסכמתי עם כל מלה שלו. הציבור הדרוזי בישראל, ברובו המכריע, כרת ברית עם העם בישראל, וכשותפים אנחנו רואים בהם חלק מההוויה של מדינת ישראל. אנחנו נאמנים להם כמו שהם נאמנים לנו. אבל זו ההזדמנות גם, ואני רוצה להעיר הערה לגבי נאמנות שלנו במקום אחר, שלא עמדה במבחן, וזה קשור קצת למה שנקרא ענייני דיומא. לפני שבוע ציינו עשר שנים – כל אחד יגדיר את זה כדרכו – לבריחה מלבנון, לנסיגה מלבנון. שם, במשך שנים ארוכות לחם לצדנו, כתף אל כתף, צבא דרום-לבנון, מי שנקרא צד"ל. הם שפכו והקיזו את דמם בנאמנות מוחלטת למדינת ישראל. ואז, קמפיין של ארבע עיתונאיות, שמי שזוכר איך כינה אותן פעם מי שהיה מח"ט גולני, ולאחר מכן מפקד אוגדת עזה: ארבע משהו אחר, אני לא אזכיר את זה, הן הביאו לאותה בריחה מבישה. אבל בואו נניח לבריחה – לבגידה. אחד הדברים החמורים ביותר בתפיסה של היהדות זה בגידה בבעלי-ברית. מי שמכיר את פרשת הגבעונים בספר שמואל יודע ששלוש שנים היה רעב על הארץ על כך שבגדו בברית עם הגבעונים; הגבעונים שרימו אותנו ושיקרו לנו וכרתנו אתם ברית, נשבענו להם. ואז פגעו בברית, והעונש היה חייב להיות על כל עם ישראל, שלא מחו נגד זה, שלא נלחמו נגד הבגידה בברית. היום, עשר שנים אחרי, אין חשבון נפש. יש חגיגות. כשאני מדבר על הפרשה של היום, על הפרשה של המשט של הפורעים, של המחבלים – רבותי, זו חשיבה של ילד קטן. פה זה מתחיל? זה התחיל לפני חמש שנים, כשאנחנו אמרנו: עזה זה מעמסה, בואו ניפטר מעזה, בואו ניפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה, וניפטר מהבעיה. בואו נתנתק. הנה לנו התנתקות. כמה שאנחנו מחוברים בצווארנו לאותה התנתקות. לאן אנחנו מגיעים? אבל חשבון נפש? מישהו יעשה חשבון נפש על מהלכים של מדינאים, מהלכים כושלים? אנשים פה ממשיכים לשבת בממשלה. בטח שברק יגיד שזה מהלך מוצלח ביותר, בטח שחברי ממשלה, ביניהם ראש הממשלה, שתמך בהתנתקות. למה הוביל אותנו? זה ישפר את מעמדנו הבין-לאומי. השר זאב בנימין בגין: לא תמך, ראש הממשלה לא תמך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ראש הממשלה תמך בהתנתקות, הצביע על ההתנתקות. אלה העובדות, השר בגין. יש לנו הקלטה שלו. שלא תטעו, אני תומך בהתנתקות – אלו המלים שלו, והוא הצביע בעד ההתנתקות. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אחר כך הוא הצביע נגד. אבל בהתחלה – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בשבוע האחרון, אחרי שכבר הכול היה מוגמר; אחרי שהכול היה כבר מוגמר. ולאן הוא מוביל אותנו עכשיו? אבל אין הפקת לקחים? האם זה יוביל את מדינת ישראל לביטחון, לשלום? לאן אנחנו מובלים? אין חשבון נפש. אז קודם כול אני מודה לחבר הכנסת חמד עמאר, שמסייע לנו להיות נאמנים לבעלי-בריתנו. אבל אני רוצה להעיר כאן על אובדן דרך. אובדן דרך זה מי שלא עושה חשבון נפש, לא עושה חשבון מדיני לתוצאות שלו. הנה לנו. איפה חבר הכנסת שאול מופז, שהיה שר ואמר: זה ישפר את מצבנו הבין-לאומי? הנה התוצאות של הגירוש והעקירה. וזו התנהלות קבועה. יש בעיה, יש מיליון ערבים, יש 2 מיליוני ערבים. יש בעיה. איך פותרים את הבעיה, אדוני היושב-ראש? יוצרים אסון, פותרים בעיה באסון: נקים מדינה של מחבלים, וזה מה שיפתור את הבעיה. זה מה שמציעה פה יושבת-ראש האופוזיציה, ומחרה מחזיק אחריה ראש הממשלה נתניהו – להקים מדינת מחבלים. זה יפתור את הבעיה, על צווארנו. מי ישלם את המחיר? ילדינו, שיצטרכו לנחות בכל מיני משטים למיניהם, ויעשו בהם לינצ'ים. הגיע הזמן, רבותי, שנעשה חשבון נפש. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. יעלה חבר הכנסת סעיד נפאע – איננו, רבותי. יעלה חבר – – – יעקב אדרי (קדימה): וכל זה קשור לבתי-הדין הדתיים? היו"ר יצחק וקנין: כן, כן. רבותי, אני כבר הערתי על כך. חבר הכנסת אדרי, אני הערתי על כך, שבגלל הסיטואציה של היום וכל מה שקרה היום בבוקר, טבעי הדבר שחברי הכנסת לא ידלגו על הדבר הזה. קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, סעיד נפאע איננו. יעלה חבר הכנסת מגלי והבה. אחריו יעלה חבר הכנסת נסים זאב. אחרון הדוברים יהיה דוד רותם. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, אני שמעתי בקשב רב שני חברי כנסת, גם יעקב כץ וגם בן-ארי, שבימים אלה חשובה האחדות, וחשוב להתייחס למה שקורה בצורה ממלכתית ולא להתחיל – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חשבון נפש. מגלי והבה (קדימה): חשבון נפש אתה תעשה. מה שאני אומר, חברים – – קריאה: – – – מגלי והבה (קדימה): – – לא יכול להיות שאנחנו נטיל דופי בשידורי "גלי צה"ל". גם אני הקשבתי ל"גלי צה"ל", מאז תחילת האירועים, והם תפקדו בצורה הטובה ביותר, בצורה האובייקטיבית ביותר, והם עושים את העבודה שלהם – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איש לא הטיל ספק בזה. מגלי והבה (קדימה): זה לא ערוץ-7, וזה לא ערוץ אחר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איש לא הטיל ספק בזה. הטלנו ספק במדינאים שהביאו אותם לזה – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת. מגלי והבה (קדימה): אני אומר לכם: אל תנצלו במות בשביל לתקוף את אלה שלא יכולים לענות לכם. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): הם לא – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מי שהביא אותנו לזה. שיבוא מופז ויענה, שיבוא מופז ויענה לאן הוא הביא אותנו עם העקירה מגוש-קטיף. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת יעקב כץ. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – מה זה אובייקטיבי? "גלי צה"ל" אובייקטיביים? זה תחנת שידור של צה"ל. היו"ר יצחק וקנין: אתה אמרת את דבריך. תקשיב, כל אחד. על השמיעה שלנו, אתה יודע, כתוב – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): "מפגיני שמאל", "משט הומניטרי", כמה פעמים במשך היום. היו"ר יצחק וקנין: כל אחד שומע איך שהוא רוצה. תאפשר לו – – – מגלי והבה (קדימה): ואני אומר לך: ביום כזה עדיף לך לא להתייחס לדברים האלה ולא להאשים ולא להטיל דופי. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – מגלי והבה (קדימה): המלחמה שלך היא לא עם שדרים וקריינים ועורכים ב"גלי צה"ל" שעושים את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת מגלי ימשיך את הנאום. מגלי והבה (קדימה): הגיע הזמן שכל אחד ידע את מקומו. זה לגבי "גלי צה"ל". לגבי הנסיגה מעזה, בן-ארי, אתה רוצה להחזיר אותנו לשם? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כן. מגלי והבה (קדימה): אתה רוצה להחזיר עוד 17 גדודים וחטיבות לשם? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): כן, כן. מגלי והבה (קדימה): אתה רוצה עוד חללים שם? – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בוודאי, לאן הבאתם אותנו? לאן הבאתם אותנו? ילדים במקלטים – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי. מגלי והבה (קדימה): אנחנו יצאנו משם. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – לאן הבאתם אותנו? אלפי טילים בשדרות – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי. מגלי והבה (קדימה): מה יש לך לחפש? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לאן הבאתם אותנו? – – – אני רוצה – – – מגלי והבה (קדימה): אנחנו יצאנו משם לא כדי לחזור. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – לחנוק את הטרור. הקמנו שם מדינת "חמאס". מדינת "חמאס" על צווארנו. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי, אתה מאלץ אותי להוציא אותך. מגלי והבה (קדימה): אתה יודע מה ההבדל – – היו"ר יצחק וקנין: אתה יכול להגיד משפט אחד, אבל לא נאום. מגלי והבה (קדימה): – – בין אלה שעושים את המוטל עליהם לבין אלה שרק מבקשים מהמדינה? אתה יודע מה ההבדל בין אלה שעושים את המוטל עליהם לאלה שמבקשים מהמדינה? אז תחשוב רק על כך שאנחנו יצאנו על מנת לאפשר לנו להתקדם בתהליך שלום. לא יצאנו משם כדי שאנשים – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ומה קיבלנו? זה מה ששאלתי. מה קיבלנו? היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי, זה לא דו-שיח. באמת. יש לו כמה דקות, תאפשר לו להגיד את דבריו. מגלי והבה (קדימה): אני אומר לך: חבל שביום כזה, שאנחנו צריכים להיות מאוחדים ולתת את הגיבוי גם לממשלת ישראל וגם לחיילי צה"ל, כל אחד עושה את החשבון הפוליטי שלו. אז זה לא מקובל וזה לא הזמן. ולכן מכאן אני שולח, אדוני השר, את ברכותינו לחיילי צה"ל, לכל מי שעסק במלאכה, לממשלת ישראל. אנחנו צריכים לדעת להוציא את עצמנו מהמערבולת הזאת שנכנסנו אליה ומכל אלה שבאים ומנסים לנצל את המשט הזה, שנקרא לו איך שנקרא לו, שבא לפגוע בנו ובביטחון שלנו – שנדע איך לנווט את דרכנו ונדע איך להוביל גם את המדינה הזאת וגם את העם הזה לחוף מבטחים. לנושא החוק, אדוני היושב-ראש, אין ספק שאנחנו בנושא הזה באים לתקן חוק שהוא מ-1962. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת עמאר על כך שהביא את ההצעה הזאת. אין ספק שהתיקונים – גם של חמד עמאר וגם של אחרים שהיו שותפים, גם לוין וגם החברים – אין לנו בעיה, כל מי שמציע הצעת חוק שיש בה כדי להועיל ולהיטיב, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לנו זה דבר חשוב. אחד הדברים שאמרנו בוועדה הוא שאין לתת לאף גורם חיצוני להתערב בענייני העדה הפנימיים. אני לא רוצה לחשוב רק שעד 1962, בערך 1,000 שנה של שפיטה וניהול ענייני העדה וענייני האישות של העדה, היו כביכול לא מנוהלים כמו שצריך. לא, התנהלו לתפארת העדה הדרוזית, לתפארת הדת הדרוזית, כמו שאנחנו יודעים. רק עכשיו, מכיוון שהקידמה בעולם הביאה אותנו לשינוי החקיקה, שיהיו אנשים יותר משכילים, יותר לפי הדרישות של העידן החדש, הסכמנו לשינויים האלה. כמובן, כפי שאמרנו, ועמדתנו ברורה דרך אגב, יש עוד מה לתקן ולעשות בהצעת החוק, בעצה אחת עם אנשי הדת. גם חברי חמד עמאר התייעץ עם אנשי הדת, וגם אנחנו דיברנו אתם. לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית אנחנו נשב אתם, נכניס את התיקונים הדרושים והמתחייבים על מנת ליצור חקיקה טובה, מאוזנת, שמצד אחד תענה על דרישות הקידמה והמודרניזציה של החיים ומצד שני תשמור על האופי של העדה הדרוזית בכל מה שקשור לענייניה וענייני האישות הפנימיים שלה. ואת זה נעשה, אני מקווה, בהקדם. אני סומך על יושב-ראש הוועדה שנביא חוק לתפארת הכנסת הזאת. תודה, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. יעלה חבר הכנסת דוד רותם. אחריו – אני מבין שאתם התחלפתם – חבר הכנסת זאב. דוד רותם (ישראל ביתנו): לא, הוא ויתר. היו"ר יצחק וקנין: אתה ויתרת? נסים זאב (ש"ס): כן. היו"ר יצחק וקנין: קשה לי להאמין על נסים זאב שהוא מוותר מהר כל כך, אבל בכל מקרה – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): לא, לא, אני שכנעתי אותו לוותר. היו"ר יצחק וקנין: יש לך שלוש דקות, ואם תרצה יותר אני אאפשר לך. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, נדמה לי שאין לנו אלא לפתוח בברכה לממשלת ישראל, לחיילי צבא-הגנה לישראל, ולשאת תפילה לרופא החולים כי ישלח רפואה שלמה לאותם חיילים שנפגעו בפעולה הזאת. יש חשיבות רבה, אדוני, לחוק הזה. החוק הזה בא לתקן מצב שבו העדה הדרוזית, שהיא עדה מפוארת – מזה שנים לא מצליחים להקים לה את בית-הדין הדתי שלה. מכל מיני סיבות ומכל מיני נימוקים לא מצאו אנשים שהיו ראויים לתפקיד. הוועדה הודיעה, כשהיא הכינה את החוק לקריאה ראשונה, כי במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית אנחנו נתאם את החוק עם חכמי הדת הדרוזית, על מנת שחס ושלום לא יהיה מצב שחוק של הכנסת יפגע בהלכות כלשהן של העדה הדרוזית. בעדה הדרוזית יש ספרים סודיים ויש ספרי פרשנות, ואת כל הדברים האלה אנחנו לא יכולים לדעת ואסור לנו לדעת, ולכן אנחנו נצטרך לקבל מחכמי העדה הדרוזית, כוהני הדת הדרוזים, את האינפורמציה. אני יכול להתחייב לכם, שהחוק הזה יחוקק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית מהר מאוד, והוא יגיע למליאה להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית עוד לפני הפגרה. תודה רבה. אני ממליץ לאשר את החוק. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת זאב, לרשותך שלוש דקות. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת חמד עמאר על הרעיון, ואת חבר הכנסת איוב ויריב וכל החברים שתומכים בחוק והעלו את הצעת החוק לגבי בתי-הדין הדרוזיים, שלפיה ייקבעו תנאי כשירות ותנאים שמקבילים לתנאי בתי-הדין הרבניים ובתי-הדין השרעיים. על-פי הדין הדתי הדרוזי, צריך להיות אדם דרוזי, שמקיים אורח חיים דתי ברוח הדת הדרוזית לפחות חמש שנים. גם עניין ההשכלה הגבוהה – אני חושב שזה דבר נוסף שהוא אולי חדשני מבחינת החוק, שמחייב את איש הדת שתהיה לו השכלה גבוהה. התנאי הנוסף, של 30 שנה – אני רוצה לומר לך שיש פסוק בתורה על בני הלוויים שהיו משרתים. כתוב: מבן שלושים שנה ומעלה, עד בן-חמישים שנה – כל-הבא לצבא, לעבודה באוהל מועד. זאת אומרת, צריך להיות גם תאריך קצוב, עד מתי יכול להיות אותו אחד, לכהן באותו תפקיד. אז אם כבר התחלתם בבן 30, אולי תסיימו את זה גם כן בגיל 50. יש לכם אולי אסמכתה מהתורה, שכשרוצים להטיל איזה תפקיד דתי, כל אחד והדת שלו, אפשר גם לעשות איזו מגבלה בזמן, ולא כמו שקיים במקומות אחרים שאין גבול. אולי מבחינתכם זה יכול להיות אינטרס. מכיוון שכל החוק הזה הוא חדשני, יותר קל היום לקבוע מאשר לשנות אותו בעוד עשר שנים, אם תרצו. היום הרבה יותר קל לעגן זאת כבר בחוק, אם אתם רוצים לראות אחד שמכהן בתפקיד הזה כל ימי חייו או להגביל אותו עד גיל מסוים או תאריך מסוים. אפילו הרבנים הראשיים לישראל, היום אנחנו כבר הגבלנו אותם, חמש פלוס חמש, עשר שנים. אז אני אומר: אפשר בהזדמנות הזאת לחשוב על העניין הזה. אני רק רוצה להוסיף ולומר, אי-אפשר להתעלם, כמו שחברי אמרו, מהמשט של אויבי ישראל, שזה משט של ארגון טרוריסטי לכל דבר. אומנם אנשים לובשים אזרחי ומצטיירים כאילו הם באים להושיט עזרה לתושבי עזה, דבר שמעולם מדינת ישראל לא חשבה למנוע אותו. זאת אומרת, בסך הכול הצורך הביטחוני זה הבדיקה של אותן ספינות, שבעצם באו לעשות פרובוקציה ולהסית נגד מדינת ישראל. אני חושב שהדבר החמור ביותר זה שחברת כנסת עוזבת את הכנסת למשך שבועיים, מצטרפת לאויבי ישראל ובעזות מצח יוצאת בקול תרועה חזק מאוד, מתריסה נגד מדינת ישראל. היום אחד מחברי הכנסת הערבים כינה את צה"ל כאויבים והשמיץ אותם, השווה אותם לגרמנים הנאצים; אני חושב, אני כך הבנתי, וכך נשמעו הדברים. אני חושב שאלה דברים מאוד חמורים. אני חושב שיש פה איזה מין תחרות פרועה של חברי הכנסת הערבים מי יותר יקצין, מי יותר יחדד את לשונו בהסתה נגד מדינת ישראל, כדי שהוא יהיה יותר פופולרי בציבור הערבי שלו. חייבים לבלום את זה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יריב לוין, שעושה את המלאכה בימים האלה. באמת צריכים לשבת פה על המדוכה ולעשות חשבון נפש, עד מתי להשאיר את ההפקרות הזו שלוחת הרסן של אותם חברי הכנסת. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18) (כשירות קאדי מד'הב), התש"ע–2010 – קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18) (כשירות קאדי מד'הב), התש"ע–2010, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק תועבר להמשך הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט.