קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 2) (ביטול התיישנות), התש"ע–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/309).] (קריאה ראשונה) היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אנחנו נעבור להצעה שעל סדר-יומנו. יעלה ויבוא חבר הכנסת צחי הנגבי, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ויציג את הנושא הבא: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 2) (ביטול התיישנות), התש"ע–2010, קריאה ראשונה. להצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, לא נרשמו דוברים, ולפיכך לאחר דבריך אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה. צחי הנגבי (קדימה): נעבור להצבעה כבר. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: עכשיו כבר? דני דנון (הליכוד): משוכנעים כבר. צחי הנגבי (קדימה): זו באמת הצעה בקונסנזוס, ובכל זאת פטור בלא דברי הסבר אי-אפשר, אז אני מודה לגברתי היושבת-ראש ולכנסת הנכבדה. הנושא שעל סדר-יומנו הוא הצעת תיקון לחוק שעבר בכנסת בשנת 2005 ונקרא חוק התשלומים לפדויי שבי. עניינו של החוק הזה הוא להסדיר תשלומים למי שנפל בשבי האויב בעת שירותו בצבא-הגנה לישראל, בכוחות הביטחון או בארגוני המחתרות שלפני קום המדינה. כמובן, המטרה היא מטרה קדושה – לבטא את החוב שמדינת ישראל חבה לאותם אנשים שגם שירתו אותה וגם נפלו בשבי, וגם כתוצאה מהטראומה הזאת חוו סבל רפואי ונפשי שאין צורך לדבר עליו יתר על המידה, כולנו מכירים אותו. סעיף 9 לחוק קובע שהזכות להגיש בקשה להכרה כפדוי שבי תתיישן בתוך שנתיים מן היום שבו שוחרר המבקש משבי האויב. הלוחמים שנפלו בשבי האויב לפני קום המדינה או במהלך מלחמת העצמאות הם כיום כמובן אנשים מבוגרים. רבים מהם לא היו מודעים בשעתו לזכות שהכנסת העניקה להם – להגיש בקשה להכרה כפדויי שבי. כתוצאה מכך חלה תקופת ההתיישנות, היא הסתיימה, וכיום לא ניתן עוד להכיר בהם כפדויי שבי שזכאים לתשלומים על-פי חוק, אף שאין באופן אמיתי שום הצדקה להבחין בינם לבין אלה שאכן הגישו בקשה בזמן מכיוון שהדבר הגיע לידיעתם והיה נגיש אליהם – הם שמעו מארגונים שונים או מחברים וכו'. ולכן, אנחנו מגישים הצעת תיקון לחוק, שנדונה ואושרה פה אחד בוועדת החוץ והביטחון, ועניינה לאפשר הגשת בקשה להכרה כפדויי שבי בכל עת. כמובן, בהתאם להסכמות עם הממשלה, אנחנו קבענו שמי שיגיש את הבקשה לאחר תחילת התיקון המוצע, כפי שייקבע כשהחוק הזה יידון שוב לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדה, יהיה זכאי לתגמול למפרע בעבור שנתיים שקדמו להכרתו כפדוי שבי. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. אנחנו – אם הכנסת תאשר, כמובן – נדון בה ונביא אותה שוב בפני הבית לקריאה השנייה והשלישית. אני מודה לגברתי היושבת-ראש. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה. חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 2) (ביטול התיישנות), התש"ע–2010, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. דב חנין (חד"ש): חברת הכנסת אברהם, אנא הוסיפי אותי – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד הצביעו עשרה, לא היו מתנגדים, לא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 2) (ביטול התיישנות), התש"ע–2010, תועבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני לא יכולה להוסיף אותך, אבל אני יכולה לומר לפרוטוקול שאתה בעד הצעת החוק.