קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר-שלם), התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/223/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום שלנו: הצעת חוק פ/223, הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר-שלם), התשס"ט–2009. אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, וישיב לו השר יצחק הרצוג. נסים זאב (ש"ס): זו הצעה לסדר בסוף? היו"ר מגלי והבה: אדוני יכריז. תיכף נשמע את המציע. אצה לך הדרך. אדוני, בבקשה. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, הנושא שאנחנו נדון בו בדקות הקרובות הוא פינוי אזור כפר-שלם. לאחר מלחמת הקוממיות המדינה שיכנה בכפר-שלם משפחות רבות של עולים, ו-400 משפחות מהן עדיין גרות במקום בתנאים הרבה יותר גרועים מאלה שבמחנות הפליטים ברצועת-עזה. מי שמסתובב במתחם כפר-שלם שוכח שהוא נמצא שתי דקות ממרכז תל-אביב. קשה לו מאוד להאמין, הוא מסתובב במתחם שנראה מחפיר, מביש, ואיננו ראוי למגורי אנשים ואזרחים במדינת ישראל. על כן, הכנסת חוקקה לפני למעלה מ-40 שנה את חוק בינוי ופינוי אזורי שיקום. מאז נעשו ניסיונות לפנות את המתחם, ואומנם במהלך השנים פונו מאות משפחות בצורה מסודרת. אבל כאמור, עדיין נותרו במקום 400 משפחות. חשוב להדגיש שלאחר פינוי של מאות משפחות השתלטו שם על נכסים עבריינים, מסיגי גבול, אנשים בלתי ראויים. על אלה אינני מדבר. על אלה חלה חובת המדינה ורשויות המדינה לפנות אותם בחוק. אין להם שום זכויות במקום. חשוב להדגיש שאנחנו מדברים על אותן 400 משפחות שהמדינה הפנתה אותן לשם, והתיישבו בעידוד ממשלתי. לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות ה-90, לקראת סוף שנות ה-90 הואט מאוד הליך הפינוי, בין היתר משום שגורמי השלטון, משרד השיכון, חברת "חלמיש" התל-אביבית – משום שאותם גורמים האמונים על הפינוי והשיקום הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושבים, שינו את הקריטריונים והפחיתו את הזכויות של אלה שמעוניינים בפינוי. לאחרונה היו כמה אירועים שבהם בוצעו פינויים מחלקים שונים של כפר-שלם, וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים, וכמה פינויים מאוד לא נעימים גם עלו לסדר-היום בכלי התקשורת, שעשו כאן מלאכה חשובה: לחשוף את בעייתם של תושבי כפר-שלם. אותם מפונים, כמובן, מצאו את עצמם בן לילה ללא קורת גג. הצעת החוק שאני מדבר בה הוגשה על-ידי חברי כנסת רבים בכנסת הקודמת, והוביל אותה חבר הכנסת גלעד ארדן; היום הוא השר להגנת הסביבה וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. אף-על-פי שממשלת אולמרט לא כל כך אהבה את החוק ואף-על-פי ששר הבינוי והשיכון דאז לא כל כך אהב את החוק הזה – זאב בוים היה אז שר הבינוי והשיכון – בכל זאת הממשלה התרצתה, ושר הבינוי והשיכון התרצה משהבין שיש קואליציה רחבה בכנסת שחוצה מפלגות וחוצה עניינים קואליציוניים ואופוזיציוניים, והעבירו את החוק בקריאה טרומית. נוסף על כך, הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת הקודמת, שהיתה לי הזכות לעמוד בראשה, גם דאגה לביקור של הוועדה, והשתתף בו מי שקדם לשר הבינוי והשיכון זאב בוים – מי שקדם לו היה חבר הכנסת מאיר שטרית. ובאותו ביקור גם הצלחנו לגייס את התודעה והתובנה של שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית וגם של ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי לבעיה. כולם הבינו שכך אי-אפשר להמשיך. במסגרת הקריטריונים הקיימים, שכאמור הורעו מאוד בסוף שנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000, אי-אפשר להמשיך ולפנות את המתחם, שהוא כתם אנושי מביש בתל-אביב. על כן, כאמור, הצעת החוק בנוסחה המדויק, כפי שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי בראשית הכנסת הנוכחית, ונדמה לי שהוגשה גם על-ידי חברי כנסת נוספים, ויושב כאן חבר הכנסת דב חנין ועוד חברי כנסת שהיו מאוד פעילים בעניין הזה – והכול, נעשה, אגב, בתיאום עם ועד התושבים, שהוא ועד תושבים חוצה מפלגות, מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, שכולם התגייסו למטרה אחת ועבדו אתנו באופן ענייני. לכן, כאשר יזמנו את היום הלאומי למאבק בעוני, כמו שצוין, יחד עם חבר הכנסת שלמה מולה ויחד עם חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ביקשנו מחברי הכנסת הצעות חוק שיובאו לדיון ביום הזה, מתוך הנחה שביום הזה יש בכל זאת איזה רצון טוב, איזה פתח של רצון טוב להיכנס לדיונים רציניים בכמה מוקדים שמאוד מעיקים ומעיבים על מפת העוני במדינת ישראל. הייתי משוכנע שהצעת חוק שעברה בממשלת אולמרט, אין שום בעיה, שהיא תעבור בממשלה גם הנוכחית. מה עוד שחלק משרי הממשלה היו חתומים על החוק הזה בכנסת הקודמת. אז אומרים לי, חבר הכנסת מולה, שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אני אומר לשרים: אל תהיו פוזלים, אל תהיו שרים פוזלים, זו תכונה מגונה. אדם צריך להסתכל ישר. אני מצפה מאיש ציבור שיהיה ישר והגון. הוא יכול להגיד: תשמע, לא עכשיו. הרי אין כאן בעיה פוליטית, אין פה בעיה מפלגתית, יש בעיה אנושית ממדרגה ראשונה. ואני מבטיח – הרי בסופו של דבר הבעיה תיפתר והיא תיפתר באופן שיצטרכו לשנות את הקריטריונים, והיא תיפתר באופן שיצטרכו לחזור לאותם קריטריונים טובים שהביאו אז לפינוי המוני. מדוע צריך להגיע למצב הזה, אינני יודע, אבל זה דבר שמעלה סימן שאלה. כשאנחנו מדברים על יום המאבק בעוני – האם אנחנו באמת מוכנים לעשות דברים שיביאו לצמצום העוני? שאלות בסיסיות מאוד. אני יודע שכולם יגידו שהם מוכנים לעשות, אבל הבעיה היא לא רק המוכנים. כשאדם אומר שהוא מוכן, הוא צריך לעשות. אני לא רואה כאן שהממשלה מציעה פתרון אחר. לו היו באים ואומרים: תשמע, הצעת החוק שלכם – כאמור, היא חוצה את כל המפלגות – היא לא הצעה ראויה, היא עולה המון כסף ואין לנו הכסף הזה. אגב, לדעתנו, יכול להיות שלהצעה הזאת אין שום עלות, כיוון שהזכויות שזכיינים יקבלו לבנות באותו מתחם – עוד כמה קומות או עוד כמה מגדלים – יביאו את המימון לפיצוי המפונים. לא בטוח שיש להצעת החוק הזאת איזושהי עלות, לא הוכח עדיין. אבל לו היו אומרים: תשמעו, יש לנו פתרון אחר, באנו בדברים עם ועד התושבים מכפר-שלם והגענו אתם להסכמות. רבותי, איך אומרים? אני לא יכול להגיד שאני מוריד את הכובע, אני יכול להגיד שאני מוריד את הכיפה הסרוגה. אני אוריד את הכיפה הסרוגה, אני אצדיע לממשלה ואני אשבח את השר הזה. אבל זה לא המצב. צר לי לומר לכם, שמאז שהפסיקו את הדיונים בהצעת החוק, איש מהממשלה לא דיבר עם הוועד. כל אלה מהשרים שהצביעו בוועדת השרים לחקיקה – איש מהם לא הרים טלפון, לא ביקש פגישה, לא ערך סיור, לא התעניין אם יש דרך אחרת לחלץ את אותן 400 המשפחות מהמצוקה הנוראה, מחיים – כפי שאמרתי – ברמה של פליטים ברצועת-עזה, אולי אפילו גרוע מזה. לכן אני חושב שחובת התשובה היא לא עלינו; חובת התשובה כאן על הממשלה כדי שנבין, אם לא בדרך הזאת, מהי הדרך שבה חושבת הממשלה לפנות. הואיל ואני חבר קואליציה, יש כמה מגרעות – – – היו"ר מגלי והבה: זה מה שרציתי לשמוע, אדוני. יש לך כל הכלים לעשות את זה. זבולון אורלב (הבית היהודי): אתה רואה, כנראה למפלגה עם שלושה מנדטים אין את כל הכלים, צריכה להיות מפלגה עם 13 מנדטים, עם ארבעה מורדים ושניים מתנדנדים, עם חמישה שרים ושני סגני שרים. אז אולי יש כוח, אני לא יודע. כבר אמרתי, כששר הביטחון השיג 2 מיליארדי שקלים למערכת הביטחון, הצעתי לגדעון סער: תתחלף אתו ואז נקבל 2 מיליארדי שקלים למשרד החינוך. איפה שהוא יהיה, תמיד הוא ישיג את הכסף, כי נענים לו בגלל סיטואציה פוליטית ידועה. אבל אני לא רוצה להכניס כאן פוליטיקה, כפר-שלם זה לא עניין של פוליטיקה. על כל פנים, מאחר שוועדת השרים התנגדה, האפשרות היחידה להעלות את זה לתודעה היא על-ידי כך שאני אסכים שההצעה הזאת תהפוך להצעה לסדר-היום, אלא אם כן השר יתחרט ברגע האחרון ויגיד שהוא מסכים שזה יישאר הצעת חוק. אני בטוח שהוא יצליח לשכנע אותי להשאיר את זה כהצעת חוק ולתמוך בה. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב, ואנחנו באמת הופכים את זה להצעה לסדר-היום. אני מזמין את השר יצחק הרצוג לענות. אחר כך נקיים הצבעה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, אני משיב כאן מטעמו של שר השיכון. כפי שסוכם, אכן זה יהפוך להצעה לסדר-היום. האמת היא שלדעתי הצעה לסדר-היום היא גם המסלול הנכון, מהטעם הפשוט שאז יהיה דיון בוועדה ונציגי המינהל יצטרכו – טוען חבר הכנסת אורלב, שהם בכלל לא מדברים עם ועד התושבים – להתייצב שם ולומר את דברם. אני אקריא את תשובתו של שר השיכון, שאני חושב שהיא שופכת אור על המצב הקיים: כפר-שלם הוא שכונה בדרום-מזרח העיר תל-אביב, הידועה גם בשם סלמה. מתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת מבקשת המדינה לפנות את השכונה על מנת לבנות חדשה תחתיה. כחלק מהרצון לפנות את תושבי המקום, נתקבלו החלטות מועצה – הכוונה למועצת מינהל מקרקעי ישראל – שעניינן פיצוי המחזיקים בקרקעות, אף שאין הם בעלי זכויות בקרקע. יש להדגיש שבמהלך השנה פונו ופוצו רוב תושבי השכונה. אני מזכיר שעובדת שם חברת "חלמיש", חברה שמשותפת לממשלה ולעיריית תל-אביב, ושנים היא עסקה שם בפינוי, בפיצוי ובבינוי, בתהליכים מאוד טובים. בשנת 2004 אישרה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, בהחלטה 995, הסדר עם חברת "חלמיש" לעניין פינוי, שיווק ופיתוח של הקרקעות שבניהול המינהל בכפר-שלם. הצעת החוק מקנה זכויות שעשויות לעלות אף על ערכה של זכות הבעלות. למשל, על-פי הצעת החוק, יכול להיות שיינתן פיצוי בגין נכס אחד לכמה זכאים, וזאת ללא קשר לערך הנכס. בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, מועצת מקרקעי ישראל היא אשר קובעת את מדיניות הקרקעות ולפיה פועל המינהל – הרשות. ולכן, ככל שיש להסדיר נושא זה, יש לעשות זאת במסגרת החלטות המועצה. וכאן אני מגיע לעיקר, חבר הכנסת אורלב. המינהל שוקד בימים אלו על תיקון להחלטת המועצה 995, ובו מציע המינהל להגדיל באופן משמעותי את הפיצוי לזכאים על מנת שיתאפשר להם לכל הפחות לרכוש דירות מגורים באזור. על-פי הצעת הפיצוי, למשפחת זכאים בת שלוש נפשות עשוי הפיצוי להגיע לכדי מיליון שקל. יש לציין כי ההצעה אינה מאפשרת הענקת פיצוי למי שאינם זכאים ואשר מקרוב באו; כמו שאתה דיברת. הצעה זו טרם תואמה עם משרד האוצר. הפגישה בנושא תיערך בשבועות הקרובים. יש לציין כי על-פי כל ההערכות, הצעה זו לא תותיר יתרה חיובית מהקרקע לאחר שיווקה, וכל ערך הקרקע יוצא לפיצוי התושבים. אשר על כן אני גם מציע שבדיון יובאו נציגי האוצר, המינהל, העירייה, "חלמיש", הדיירים, וברגע שאתה תכנס את כולם, אני בטוח שזה יאיץ את התהליך, שיגיעו להסכמה על ההצעה הזאת וניתן יהיה לצאת לדרך בהחלטת מועצה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יצחק הרצוג. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: לאיזה ועדה אדוני רוצה שנעביר? אני מניח שלוועדת הפנים. זבולון אורלב (הבית היהודי): לוועדת הכלכלה. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד מצביע בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה. מי שנגד – להסיר. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 14, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום: בינוי ופינוי של אזורי שיקום – כפר-שלם, תעבור לדיון בוועדת הכלכלה.