קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם
(תיקון – מענק שנתי לאסיר ציון שנאסר ושהוגלה), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1121/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנו עוברים לדיון בהצעות חוק מוקדמות. אני מודיע לקואליציה ולכל חברי הכנסת מהאופוזיציה ולכל אלה שרואים עצמם לא כאן ולא שם, שהיום לא תהיינה קריאות להצבעה. החל מעוד חמש דקות יהיו הצבעות, וברגע שיסתיים דיון ימשיכו בהצבעה, אלא אם כן הדיון יארך, ואז נצלצל. בבקשה.
הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – מענק שנתי לאסיר ציון שנאסר ושהוגלה), התשס"ט–2009 – תנמק חברת הכנסת מרינה סולודקין. לנושא זה – תשובה והצבעה במועד אחר, בהסכמת הממשלה ובהסכמת המציעה.
מרינה סולודקין (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשלוש הקדנציות האחרונות פונים אלי בקביעות אסירי ציון שישבו שנים רבות בכלא הסובייטי בגלל דעותיהם הציוניות וגם בגלל רצונם לעלות לישראל. החוק הזה, חוק תגמולים לאסירי ציון, הוא חוק שלי ושל יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, רוברט אילטוב. מדובר באנשים מבוגרים, שבריאותם רופפת עקב ישיבה ממושכת בכלא ושהייתם רבת השנים בגלות, והכנסותיהם אינן גבוהות.
מדינת ישראל אומנם ראתה לנכון לתגמל אותם ואת משפחותיהם על הסבל שהם עברו, והם מקבלים הטבות שונות על-פי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם מ-1992, אך למרות זאת רבים מאסירי ציון נמצאים היום במצב כלכלי קשה. אנשים אלה לא הספיקו לעבוד מספיק שנים בישראל כדי לצבור זכויות פנסיה שיאפשרו רמת חיים נאותה בעת זיקנה להם ולבני זוגם. הם נאלצים להוציא סכומי כסף נכבדים מדי חודש לצורך רכישת תרופות וטיפולים רפואיים. לכן האנשים האלה, שהם הגיבורים האמיתיים של העם היהודי ושל מדינת ישראל, מרגישים שמזניחים אותם ולא מתגמלים אותם כראוי.
מסיבה זו ראיתי לנכון, וחברי רוברט אילטוב גם הוא ראה לנכון, להגיש הצעת תיקון לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם. אציין כי הצעת חוק זהה הוגשה על-ידי גם בכנסת הקודמת. מהות הצעת החוק היא שאסירי ציון ששהו שנים רבות במאסר או בהגליה יקבלו מדי שנה מענק שגובהו ייקבע כאחוז מסוים מהשכר הממוצע במשק, ותלוי במספר שנות השהייה במאסר או בהגליה. ועדת שרים לענייני חקיקה דחתה את ההחלטה לגבי הצעת חוק זו בשלושה חודשים, עד שעמדת הממשלה תסוכם בין משרד האוצר לבין משרד הקליטה.
אציין בהקשר זה כי להצעת חוק זו יש משמעות עקרונית וסמלית, הן עבור מדינת ישראל, הן עבור אסירי ציון והן עבור יהדות התפוצות. חשוב שמדינת ישראל תכריז פעם נוספת שהיא מכירה באסירי ציון ומוקירה את פעילותם למען המדינה והעם. הכרזה כזאת תהיה מסר חשוב לכל מי שחושב שעבר זמנה של התנועה הציונית על כל זרועותיה ופלגיה, שאנו נכנסנו לעידן של פוסט-ציונות שבו מדינת ישראל תוכל להפוך למדינה רגילה כביכול.
ברצוני להגיד שניתן לדון בסכומי המענק ולהגיע לפשרה בעניין זה. לכן, אני מאוד מקווה שממשלת ישראל תוכל למצוא דרך לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בכמה אנשים מדובר?
מרינה סולודקין (קדימה):
כמה מאות, לא יותר. – – ואתם, עמיתי חברי הכנסת, תצביעו בעדה במליאת הכנסת. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. הואיל וחברת הכנסת סולודקין והממשלה הסכימו שתשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר יותר, אנו ממשיכים בסדר-היום. המועד ייקבע על-ידי חברת הכנסת סולודקין, והיא תודיע לנו מתי היא מבקשת להצביע.