קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שימוש בכספי ציבור, התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1415/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עובר להצעת חוק שימוש בכספי ציבור, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים. האם שר המשפטים נוכח? רבותי, שר המשפטים אינו נוכח. האם יש מישהו מחברי הממשלה שישיב במקום שר המשפטים? אם שר המשפטים לא יהיה – רבותי השרים, ראש הממשלה בפועל – אם לא יבוא השר להשיב אחריו, אני מייד מצביע, אני מודיע לכם, כי שר המשפטים עתיד להשיב על זה. שלא תהיה אחר כך איזושהי טרוניה או טענה. בבקשה. הצעת חוק שימוש בכספי ציבור – חבר הכנסת אילן גילאון, זכותך המלאה להרצות את נימוקיך במשך עשר דקות תמימות. בבקשה, אדוני.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי ממשלה נכבדים, חברותי וחברי חברי הכנסת, הצעת החוק שהנחנו, חברי ואני, והגיעה לוועדת שרים לענייני חקיקה, כפי שנאמר לי, היא נמחתה מיניה וביה, ואני, לא ברור לי לחלוטין למה. אחרי כל כך הרבה הגנות, חוק פשוט שאין בצדו לא עלות, אדוני היושב-ראש – אדוני היושב-ראש, לדובר יש הפרעות קשב. אנחנו בוועדת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, כל מי שרוצה לשוחח – –
אילן גילאון (מרצ):
בוועדת הנגישות מאוד מקפידים על כך – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – יצא ל"פואיה" וידבר.
אילן גילאון (מרצ):
– – שגם אנשים שיש להם הפרעות קשב יוכלו לדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
אילן גילאון (מרצ):
זה הכול. והנה, הצעה פשוטה לחלוטין, אני אתאר את החוק באופן שאצלנו בוועדה לנגישות מתארים את החוקים, כדי שאנשים יבינו על מה מדובר.
ומדובר במתקנים שנושאי תפקיד במדינת ישראל, בגין תפקידם, מקבלים לאחר צאתם מן התפקיד. והרעיון המרכזי הוא שאם אדם מקבל מתקן שבתוכו הוא עושה את פעילותו – נניח, נשיא לשעבר או ראש ממשלה לשעבר – והוא עושה גם שימוש פרטי במתקן הזה לצורך עסקיו, אדוני, ולא די בכך שהוא משתמש במוניטין שיש לו לצורך עסקיו, וכאן כל אחד כיד הדמיון הטובה עליו ידאג לצינון, לפחות שהציבור ידע איזה עסקים מתרחשים בתוך המתקן הזה.
והמטרה היא שגם מדינת ישראל תצא נשכרת, כי אם אנחנו מקנים לאדם מקום כזה או אחר – במקום מרכזי בדרך כלל, מרווח מאוד, שהוא יכול לנהל את עסקיו – אנחנו שומעים ערבים לבקרים גם על ראש הממשלה הקודם וגם על אחרים שעוסקים היום בעסקים אחרים באותם מקומות שלגביהם אנחנו גם נותנים הגנה, ואגב, גם זה דבר שצריך להיות מובא בחשבון, גם הביטחון – אז מדוע שאנשים יוכלו לעשות את השימוש הזה חינם אין כסף?
והנה, אדוני, הצעת חוק כל כך פשוטה, כל כך בהירה, כל כך במגמה הכוללת נגד השחיתות, שאיננה עולה כסף, מסוג החקיקות שחבר כנסת פשוט – או חכפ"ש – יכול לחוקק, מבלי להידרש, לא ל-50 חברי כנסת, היום 55 בשיטה שכל ממשלה מוסיפה עוד 10% כל קדנציה, ובקדנציה הבאה יהיו 61. גם ככה אין שום אפשרות לחוקק, אז גם החקיקה הזאת נדחית מיניה וביה על-ידי כל ועדת השרים באופן גורף? לא מאמין שאני שמעתי את זה. מה, אף שר לא מצא לנכון שמי שעושה שימוש במתקן שהוא על חשבון הציבור, ואדם עושה לעסקיו הפרטיים או לביתו הפרטי, אין צורך לדווח על כך?
וזה מוכיח אולי קבל עם ועולם, וכולי עלמא ידע, שוועדת השרים לענייני חקיקה פוסלת פסילה אוטומטית – התנסיתי בכך לפני שלושה חודשים, אדוני, כאשר העליתי הצעת חוק לגבי ביטוח לעצמאים בנושא של דמי אבטלה. ואז באה הממשלה ואמרה: תוריד את החוק שלך כי יש לנו חוק מצוין, הרבה יותר טוב מהחוק הזה; החוק שלך הוא לא טוב, אנחנו דואגים לעניין. איפה הדבר עומד בכלל, ואם בכלל יגיע, וכאשר החוק הזה יגיע אני אספר לך.
ולכן החלטתי – משום שאני כרגע בטרנד, אדוני, של להיות חיובי כלפי המדינה ולתרום, ומשום שלחוקק כבר אין לי מה לחוקק, כי כל הצעת חוק שאיננה נוגעת לציד זבובים או להחמרת הענישה של גנבי דבורים איננה מקובלת ונדחית באופן אוטומטי על-ידי ועדת השרים, אז אני רוצה לעשות משהו, במסגרת עשר הדקות שיש לי, אדוני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, הכנסת מכוונת לדעתך, ואין דבר ופעולה שנעשים על-ידי הכנסת או חברי הכנסת שאינם בשקיפות מלאה. זה במידה רבה על-פי בית-מדרשו של חבר הכנסת מיקי איתן, השר. שקיפות מלאה. כל הדברים הקיימים בכנסת, בעזרתו של חבר הכנסת איתן – שהיום הוא היה לשר, כבר פעם שנייה – שאמר: הכול צריך להיות שקוף.
אילן גילאון (מרצ):
כך חשבתי שצריך להיות לגבי בעלי תפקידים אחרים, ואני אגיד לך מה החלטתי. משום – – –
השר מיכאל איתן:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לגבי הנושאים שהוא מדבר בהם.
השר מיכאל איתן:
כל העניינים הציבוריים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי ובוודאי. בוודאי שלא מדובר על – – –
אילן גילאון (מרצ):
אני חושב שנושא תפקיד לשעבר שמחזיק מתקן על חשבון משלם המסים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מדובר כמי שעוסק בצורכי ציבור.
אילן גילאון (מרצ):
– – זה אלף-בית של עניין ציבורי – ועושה עסקים פרטיים בתוך המתקן הזה, הוא צריך לדווח לציבור מה הוא עושה שם.
השר מיכאל איתן:
הוא לא צריך לדווח. זה אסור.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עניין – – –
אילן גילאון (מרצ):
אני רוצה, ברשותך, אדוני, להמשיך את הרעיון. משום שהבנתי שבאמת, כפטריוט ישראלי, אני רוצה תמיד להועיל, הבנתי שאין לי מה לחפש בתחום החקיקה ואני כן רוצה לתרום משהו בנושא אחר לגמרי, אבל שהוא יתרום ברמה הלאומית הרבה מאוד, כי ראיתי שאחת הבעיות שיש לנו במדיניות החוץ, אדוני, היא התכונה לגמור מהר ולרוץ לספר לחבר'ה.
ומשום שאני דווקא מתמחה בעוד משהו חוץ מאשר חקיקה שנמנעת ממני, וזה בלעשות ריבות, ואני מתעקש לקרוא את זה במלעיל כי ככה קוראים לזה – ב"ריבות". אפילו יש כאלה שמכנים אותי "הריבן הראשי", אדוני. אני רוצה ללמד את ראש הממשלה כל אימת שהוא נוסע לוושינגטון, ובכלל כל נושא משרה, את אמנות הכנת הריבה, שהיא בדרך כלל אמנות גברית, אדוני, משום שאי-אפשר לרוץ לספר לחבר'ה. זה לוקח לפחות שלוש, ארבע שעות התהליך הזה. תוציאו עטים, עפרונות ודפים, כי גם אתן מתכון ממשי היום. התהליך הזה לוקח הרבה זמן. קודם כול, אדוני, בוחרים את הפירות הטובים, הנכונים, נניח תאנים מובחרות. לאחר מכן מניחים אותן ומרככים אותן, וזה גם כן תהליך על אש קטנה, שלוקח משהו כמו שעה לפחות. אחרי זה, מפגישים את הפירות עם הסוכר – שוב במלעיל, כי רי-בה עושים מסו-כר וריבה עושים מסוכר, וגם זה לוקח איזה שעה. לאחר מכן, מביאים לרתיחה, וכך ממשיכים על אש קטנה, קטנטנה. לא רצים לשום מקום, לא מספרים לאף אחד, עד שמסיימים את המלאכה הזאת במשך שלוש או ארבע שעות לפחות. ריבה שלא עמדה את הזמן הזה, בסופו של דבר יוצאת ריבה באושה, ובמעשים הפוליטיים היא גם מכעיסה מאוד מדינאים ואנשים. ומשום שהבנתי, עקב כל הפגישה הלילית שהיתה בבית הלבן, שהאמריקנים בעיקר כועסים על העניין של הטכניקה החפוזה של לגמור, לרוץ, לספר לחבר'ה ובעיקר להלל את הריבה שלך, לא בדיוק את תוכנה, אני רוצה לתת כאן – ואנא תוציאו עטים ועפרונות ודפים – מתכון לריבה. אנחנו נבחר הפעם ריבת תאנים. אמרתי שאני רוצה לעשות משהו מועיל, לחוקק אני ממילא לא יכול, חבל על הזמן.
אז כך: לוקחים קילוגרם אחד של תאנים. אפשר לקנות אתם בצדי הדרכים, אצל ה"חאפרים" או במרכול. תאנים חומות. אנחנו מרככים אותן על תחתית של סיר לאחר שסחטנו לימון שלם לתוך הסיר, כחצי שעה על אש קטנה כדי לרכך את הריבה, ומכבים את האש. זאת שיטת "קילו-קילו", חבר הכנסת שטרית. היתה לי שכנה מרוקאית והבנתי שהדבר הכי אופטימי זה הפילוסופיה המרוקאית הבאה: היא אמרה לי: מה שתוסיף לו קילו סוכר יהיה טוב. אני חושב שזה אומר שאפשר כל דבר לתקן בחיים האלה. לאחר שריככנו את הריבה, אנחנו שמים קילוגרם סוכר כאמור, ואנחנו ממשיכים לבשל עד שמגיעים לנקודת הרתיחה. כאשר מגיעים לרתיחה מורידים את האש לאש קטנה, וכך משאירים את הריבה על האש עד שזה מגיע לצמיגות ולמרקם הרצוי, לטקסטורה הרצויה. בוחנים את זה עם כפית. אם הריבה נעמדת על הכפית, סימן שזה בסדר. בכך לא נגמרה המלאכה שלנו. עכשיו צריך לעקר את הצנצנות, אדוני. אפשר לעקר אותן במיקרוגל ולקחת את הריבה כשהיא רותחת, להכניס לתוך הצנצנת, לסגור את המכסה ולהפוך על הראש. יש סיכוי שזאת תצא ריבה מצוינת. אני מציע את התהליך של האמנות הזאת, שהיא דיסציפלינת הכנת הריבה, או "אמנות הגברים" הייתי קורא לה, או "אמנות הגברים שלא רצים מהר לספר לחבר'ה", ולאמץ אותה בכל תחום מדיני ובכל תחום של העשייה הציבורית שאנחנו עושים. בכלל, תאר לעצמך שמר ביבי נתניהו היה מגיע לאובמה ואומר לו: חסר לך איזה ריבה או משהו? כן, עם סוכר. אולי אתה צריך קצת ריבה, קצת מעג'ון אולי?
וכדי להוכיח שאמת דיברתי – אני לא יודע שזה לא הפרוטוקול – אז תראה: אמת דיברתי. תסתכל. מה שבישלתי אצלי בכיס.
היו"ר ראובן ריבלין:
אסור להראות את זה.
אילן גילאון (מרצ):
אני אגיד לך למה מותר, בדקתי בתקנון. זה נקרא "זוטות", אדוני, וזה גם לא מצרך מזון כי הוא עטוף בתוך – זה רק לאמת, במקום למסור את זה לפרוטוקול, שאמת דיברתי, וכדאי לאמץ את זה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת גילאון. אנחנו נשמע תשובת שר המשפטים. אם הוא רוצה לענות גם בנושא מתכון הריבה, הוא רשאי לעשות זאת.
אילן גילאון (מרצ):
אם יש עוד מישהו בליכוד שיודע לעשות ריבה כזאת, אנחנו פורשים מהפוליטיקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת לשעבר זיו הוא גם מומחה גדול לעשיית ריבות. בבקשה, כבוד שר המשפטים ישיב את עמדת הממשלה בנושא הצעת חוק שימוש בכספי ציבור.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, ההצעה מבקשת לקבוע כי מי שכיהן בתפקיד רשמי בכנסת, בממשלה ובמערכת המשפט, והמדינה משתתפת באחזקת משרדים עבורו לאחר סיום תפקידו, יחויב להגיש דוח שנתי על עסקיו למבקר המדינה.
חברי הכנסת הנכבדים, ככל שהעניין נוגע לחברי הממשלה, הרי שכבר לפני כחודש ימים, ביום 12 באוקטובר 2009, התקבלה בממשלה החלטה לבחון את המלצות דוח הוועדה הציבורית לעניין גיבוש כללי האתיקה לחברי הממשלה, שבראשה עמד נשיא בית-המשפט העליון בדימוס מר מאיר שמגר. בהמשך להחלטת הממשלה לבחון את המלצות הוועדה, נקבעה ישיבה ראשונה בעניין זה ליום ראשון הקרוב, 15 בנובמבר 2009. כפי שניתן להיווכח, בכוונת הממשלה לקדם עניין זה במהרה על מנת לקבוע אילו כללים לאמץ בנושא זה.
ככל שהעניין נוגע לחברי הכנסת, הרי שוועדת האתיקה של הכנסת יכולה לקבוע כללים בעניין זה. הוא הדין לגבי שופטים בדימוס. כללי האתיקה החלים על שופטים נקבעים על-ידי נשיאת בית-המשפט העליון. לפיכך סבורה הממשלה שאין מקום לפעול בדרך של חקיקה ראשית, והממשלה מתנגדת להצעת החוק של חבר הכנסת גילאון.
אשר לעניין הריבה – אני מבקש את זכות השתיקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אבל לא תימנע מאכילה.
רבותי חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת. חבר הכנסת גילאון, אתה רוצה להשיב? אתה יכול ללכת לרמקול כדי שייכנס לפרוטוקול. לא אמנע ממך. רבותי, יש פה רמקול נייד?
אילן גילאון (מרצ):
אדוני, הערה קטנה: אני חשבתי שכבר נורמה היא אצלנו שאנשי ציבור, ובוודאי שרים ובוודאי שרי משפטים, לא ישתמשו בזכות השתיקה בשום מקרה, כי בעבר זה לא היה כל כך מוצלח, הרעיון הזה. לכן, אני מוחה על זכות השתיקה שהביע שר המשפטים, גם כלפי הריבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לא, שר המשפטים נתן תשובה עניינית ואמר שהנושאים נושאים אתיים. גם בכנסת הגענו למצב זה לא רק בגלל יוזמתו של השר איתן אלא גם על-פי הנחיות ועדת האתיקה. רבותי חברי הכנסת, נא לשבת.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק שימוש בכספי ציבור, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת אילן גילאון. הממשלה מתנגדת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 13
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שימוש בכספי ציבור, התשס"ט–2009, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
13 בעד, 42 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שימוש בכספי ציבור, התשס"ט–2009, לא נתקבלה.