קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הרחבת סמכויות לבית-דין לביקורת משמורת), התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/1303/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שי חרמש) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הרחבת סמכויות לבית-דין לביקורת משמורת), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת שי חרמש. ישיב שר הפנים אלי ישי. שי חרמש (קדימה): מכובדי היושב-ראש – – היו"ר ראובן ריבלין: רק רגע, חבר הכנסת חרמש. השר ישי לא נוכח כאן, באולם. האם יש מישהו מהשרים אשר ישיב במקומו? אם לא יהיה שר אני אצביע מייד לאחר הצעתו של חבר הכנסת חרמש. בבקשה. שי חרמש (קדימה): – – מכובדי חברי הכנסת, סוגיית העובדים הזרים פנים רבות לה, ואין יום שלא עובר מבלי שפן כזה או אחר זוכה לכותרת או לחשיפה, אם לתמיכה ואם לביקורת. כלל סוגיית העובדים הזרים במדינת ישראל מקיפה, מצד אחד, קבוצה מאוד משמעותית של עובדים זרים שמגיעים כחוק וכסדר למדינת ישראל, והם חלק הן מהתשתית הכלכלית, הן מהתשתית הסיעודית והן מצרכים אמיתיים שממשלות ישראל הכירו בהם ונתנו בשבילם את ההיתר להבאתם; אם מדובר על הסקטור החקלאי, אם מדובר על המגזר הסיעודי, עם סיוע בתחומים ייחודיים כמו מסעדות אתניות, עבודות מסוימות בתחום הבניין והתמחויות מסוימות בתחום התעשייה. לדאבוננו, לצד ציבור כזה, גדול, שמגיע בהיתר, בסדר, אנשים שבאים למצוא פה את פרנסתם ולתרום לכלכלת ישראל ולאפשר לנו חיים נוחים, תקינים, ראויים, ישנו קהל לא קטן שבנסיבות לא חוקיות מוצא את דרכו לפה; חלקם כאלה שהגיעו לפה ושכחו את דרכם חזרה. מערכות המשפט, החוק והסדר צריכות לעסוק ולטפל בהם בדרך של אכיפת דין וסדר, ועל כך אין עוררין, אין חולקין, וטוב וראוי שהדבר ייעשה כך. בתוך כל הסוגיה הזאת סבוכות משפחות שבינתיים ילדו ילדים, הרחיבו, התחתנו, שהו פה שהות ארוכה, ועומדת סוגיה של הרחקתם מהארץ. גם פה החוק והסדר גוברים על כל דבר אחר ומצדיקים את הטיפול החוקי ששלטונות ההגירה אמורים, נדרשים ומצופים לעשות בו שימוש. ישנה סוגיה כואבת של אותם 1,200 ילדים שתלויים על בלימה בהחלטת ממשלה כזאת או אחרת, שמחזיקה אותם ללא החלטה, ללא אופק, ללא הגדרה ברורה. מעת לעת נדחה הטיפול בהם. בשלב זה, עד חודש יוני. ילדים שגדלו בארץ, נולדו בארץ – חלקם הגיעו גם לוועדת העובדים הזרים, פגשנו אותם, שמענו אותם, סיפורים נוגעים ללב, קורעי לב, אבל שוב, גם פה חוק וסדר גוברים על הכול. אלא מה? גם בהליכה וטיפול בנושאי חוק וסדר מן הראוי שננהג מנהג של התחשבות והקלה במי שהגיע לפה, נקלע למפגש עם רשויות החוק וצריך להתמודד התמודדויות שאינן פשוטות כלל ועיקר. הצעת החוק הזאת איננה באה להכשיר ולו כניסה של שוהה בלתי חוקי אחד לארץ, לא זאת הכוונה. הצעת החוק מטפלת באותו ציבור של עובדים זרים, מהגרי עבודה, נחשדים. כל בר-דעת מבין את ההבדל הגדול בין מי שמורשע, מי שחטא ומי שבשלב זה נחשד. לנחשד שמורה הזכות המלאה להגן על חפותו, להתמודד עם העניין, להוכיח שאך בשוגג נעצר; והתנאים שניתנים לאותם נחשדים הם תנאים שבעצם מראש מכשילים כל אפשרות של מי שבאקראי נקלע למציאות של התנגשות עם החוק, וכל שהותו בארץ כדת וכדין, להתמודד בצורה נכוחה, ראויה, ובשוויון כוחות עם רשויות החוק. במה הדברים אמורים? מי שנעצר ונחשד כשוהה בלתי חוקי – ואני מדבר על נחשד, לא הורשע ולא נאשם – נמצא במשמורת. בית-הדין למשמורת נמצא במרכז הכליאה, ומרכזי הכליאה נמצאים באתרים שונים בארץ, לאו דווקא במרכזי הערים הגדולות. במידה שרוצה אותו שוהה נחשד להגיש ערעור על עצם ההרשעה או על עצם ההאשמה כנגדו, מוטל עליו, שומה עליו, לא פחות ולא יותר מאשר לפנות לבית-משפט מחוזי. כבוד השר, מה משמעות העניין בית-משפט מחוזי? זאת אומרת, אותו איש שלא דובר את השפה, שלא מכיר את התרבות, שלא מכיר את החוק, שלא מכיר את הכללים, שאין מצויה בידו הפרוטה, חייב לשלם אגרה של 1,674 שקלים לבית-המשפט המחוזי בטרם התחילו בכלל לדון במה מדובר בעניין; שלא לדבר על הצורך לשכור שירותי עורך-דין, להכיר ולתרגם את חוקי מדינת ישראל, להכין את עצמו להתמודדות מול שופט ומול גורמי ממשל שמופיעים מולו. כל זה במקום שנמצא הרחק, הרבה פעמים, ממקום מעצרו במשמורת. הצעת החוק הזאת איננה באה לפטור עבריינים מחוק, איננה באה להלבין שהותם של בלתי חוקיים בארץ. נהפוך הוא, הצעת החוק הזאת באה להיות הומנית, נוחה, הוגנת כלפי אנשים שחלקם חסרי ישע, שכל כוונתם לבוא ולומר: אני שוהה בארץ כחוק, תנו לי להתגונן. בקשתנו בחוק הזה באה לומר דבר פשוט: מי שנעצר במשמורת ובית-הדין למשמורת הוא זה שכלא אותו, ההצעה שלנו היא שאותם מהגרי עבודה – במטרה להביא גם לחיסכון ולייעול משמעותי במערכת ולא להעסיק עם כל מהגר עבודה את בית-המשפט המחוזי – שבתי-המשפט למשמורת הנמצאים בסמיכות למרכזי המעצר והכליאה יהיו אלה שידונו בגורלו ובדינו של האיש. הרי בלאו הכי, בעניינו צו המשמורת הוצא בבית-הדין למשמורת. אין מדובר פה, כבוד השר, על שום דבר שבא להלבין חטאים, להכשיר שרצים, להתיר שוהים שלא כחוק. כל מה שבא פה כרגע הוא לתת הגינות ונגישות, נוחות והקלה למי שבסך הכול נחשד – לאפשר לו להוכיח את חפותו במקום זמין, בעלויות מינימליות ומבלי שיצטרך להתמודד עם כללים וחוקים שאין לאל ידו להשיגם. ידוע לי שוועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת לחוק. אני בכל זאת מבקש את תשומת הלב ואת המחשבה השנייה. אני מוכן להמשיך את התהליכים מעבר לחקיקה בקריאה טרומית בתיאום מלא עם שר הפנים, משרד הפנים וכל גורם למינהו; לא לקדם את החקיקה מבלי שנסכים לדברים. יש פה המון היגיון של רוח תרבות ישראל סבא, של הוגנות לגר, ליתום ולאלמנה. איננו מדברים פה כרגע לא על גר ולא על יתום ולא על אלמנה, אבל בהחלט על הזר השוהה בביתך. הזר השוהה בביתך ראוי למינימום תשומת הלב והקלה זאת. אני שוב מבקש, חרף החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה: תעבירו את זה ונתאם את המשך החקיקה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת שי חרמש. כבוד שר הפנים אלי ישי בדברי תשובה, בבקשה. דליה איציק (קדימה): – – – שר הפנים אליהו ישי: זאת הצעת חוק פגומה. זה נכון, תמכתי בו. הוא הביא הצעת חוק טובה מאוד, תמכתי בו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. התיקון המקיף לחוק הכניסה לישראל, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, 2001, קבע את ההסדרים המפורטים להרחקת שוהים בלתי חוקיים בישראל. בהתאם לכך ממונה ביקורת גבולות של משרד הפנים חותם על צו משמורת כנגד מי ששוהה בישראל שלא כדין, אשר מהווה אסמכתה להחזקתו במשמורת עד להרחקתו מישראל. על מנת שלא להצריך הבאה של מוחזק בפני שופט שלום להארכת המשמורת, נבנה מנגנון מיוחד המכונה בית-דין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין. לבית-הדין מונו כמה עורכי-דין שהינם עובדי משרד המשפטים. שר הפנים לשעבר, מאיר שטרית, אתה בוודאי לא תתמוך בהצעת החוק הזאת. אתה ודאי חושב כמוני, כי אתה היית במשרד הפנים ועשית עבודה מצוינת בעניין הזה. אתה יודע שפקידים, עורכי-דין בבתי-דין שמונו, הם מונו על-ידי משרד המשפטים, והם בודקים היטב את המצב של אותם אנשים. אותם עורכי-דין בוחנים את תקינות ההליך, ההשמה במשמורת, בוחנים את האפשרויות של חלופת משמורת עד למועד ההרחקה מישראל. בית-הדין אינו עוסק בשאלה המהותית של הזכאות להמשיך ולשהות בישראל כדין. זוהי סמכותו של משרד הפנים והשר הממונה. תקיפת החלטות אלה נעשית בפני בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. הצעת החוק מבקשת מטעמי נוחות וחיסכון לאפשר לבית-הדין להכריע גם בסוגיות ביטול צו ההרחקה עצמו. כאמור לעיל, על אף העובדה ששני הצווים מוצאים על-ידי משרדנו בסמיכות, הרי שהם עוסקים בשתי סוגיות שונות לחלוטין. צו המשמורת עוסק בשאלת מקום ההחזקה עד להרחקה מישראל, ואילו צו ההרחקה עוסק בשאלה המהותית והיא בחינת מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. גם פה שר הפנים לשעבר מסכים אתי מלה במלה, שכן הסמכות לבטל צו הרחקה משמעה הסמכות להכריע כי פלוני זכאי להמשיך ולשהות במדינה, כן או לא. דייני בתי-הדין לא מונו להכריע בסוגיות מהותיות אלה ואף אין בידיהם הכלים לכך, ועל כן מוצע להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת שי חרמש, אם יש לך מה להגיד על דברי תשובתו של שר הפנים – כפי שידוע, חמש דקות לרשותך. שי חרמש (קדימה): צר לי שכוונה טובה וראויה לא זוכה לברכת הדרך. אני ער לכללי המשחק, סגן ראש הממשלה, ואין לי עניין לקבור את הצעת החוק הזאת, לכן אני אבקש את הסכמתך לכך שאני אמשוך את הצעת החוק ואביא את הנושא לדיון בוועדת הפנים. שר הפנים אליהו ישי: – – – שי חרמש (קדימה): אני אבקש להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום ונקיים דיון בוועדה. אני מקווה להגיע לפחות לאיזשהן הסכמות שיכולות לקדם לפחות מחצית הדרך. יש הסכמה? שר הפנים אליהו ישי: – – – היו"ר אורי מקלב: תודה רבה, חבר הכנסת שי חרמש. אם כך, אנחנו לא מצביעים על החוק, אלא המציע, חבר הכנסת שי חרמש, הפך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום. מי שבעד הוא בעד ההצעה לסדר-היום – למליאה או לוועדה? קריאה: – – – היו"ר אורי מקלב: כהצעה לסדר-היום שתועבר לוועדה. כן. הצבעה, בבקשה. בעד – זה בעד הצעה לסדר-היום שתועבר לדיון בוועדת הפנים. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 60 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 60, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו קובעים שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת הפנים.