קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009
[מס' מ/436; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' 2088; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עובר לסדר-היום. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציג את חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009. הואיל והוסרה ההסתייגות של חברת הכנסת רחל אדטו, להצעה זו בקריאה שנייה ושלישית אין הסתייגויות.
חייים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק קובעת מנגנון של עיצום כספי נגד מעביד שמלין שכרו של עובד ועושה כך שלא בשל נסיבה שאינה בשליטתו. הכוונה היא למצב שבו השכר אינו משולם גם לאחר חלוף היום התשיעי לאחר המועד לתשלום השכר.
העיצום הכספי, בסך 35,000 שקלים בדרך כלל, יוטל בידי ממונה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לאחר שנתן למעביד שהלין את השכר הזדמנות לטעון את טענותיו ולא מצא בטענות סיבה שלא להטיל את העיצום הכספי, או סיבה להפחית את סכום העיצום הכספי בהתאם לתקנות שייקבעו. על החלטת הממונה ניתן לערער לוועדת ערר, ואחר כך לבית-הדין האזורי לעבודה, וברשות – להמשיך ולערער גם לבית-הדין הארצי.
בהצעת החוק מוצע גם לאפשר, במקרים שייקבעו בנוהל, להסתפק במתן התראה מינהלית שבה יידרש המעביד להימנע מהמשך הלנת השכר, במקום לפתוח בהליך של הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי. במקרה שהלנת השכר תימשך או שתהיה הלנת שכר חוזרת, תהיה להתראה שניתנה נפקות כאילו הוטל בעבר עיצום כספי.
הצעת החוק מאפשרת גם להטיל עיצום כספי על מזמין שירות שמקבל מקבלן שאינו קבלן כוח-אדם שירותי ניקיון או שמירה ואבטחה אצלו או שירותי הסעדה לעובדיו, בשל הלנת שכרם של עובדי הקבלן המועסקים אצל מזמין השירות. הטלת העיצום הכספי על מזמין השירות תיעשה רק לאחר שהוטל עיצום כספי על הקבלן, נשלחה התראה על הלנת השכר למזמין השירות וחלפו 30 ימים בלי שמזמין השירות הביא לתשלום השכר המולן או ביטל את הסכם ההתקשרות שבינו ובין הקבלן. בכך נותנת הצעת החוק ביטוי לחובתו של מזמין השירות שלא להיות אדיש להלנת שכר העובדים המועסקים אצלו ולעשות שימוש בכלים שמעוגנים בהסכם ההתקשרות שבינו לבין הקבלן, כדי להבטיח את תשלום שכרם של העובדים.
הצעת החוק המונחת בפניכם מתקנת בתיקון עקיף את חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, וקובעת בו כי מעביד שמלין את שכרו של עובד שלא בשל נסיבה שאינה בשליטתו עובר גם עבירה פלילית, שעונשה חצי שנת מאסר או קנס בסך כ-67,000 שקלים. סייג לכך הוא שהעמדה לדין פלילי לא תיעשה אלא בהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה, ורק אם השכר הולן למשך 90 ימים. סייגים אלה נועדו להבטיח הפעלת שיקול דעת בהעמדה לדין, בפרט בנסיבות חריגות כגון אלה שכמה רשויות מקומיות עומדות בפניהן, שבהן הלנת השכר היא בלתי נמנעת לנוכח הצורך לספק צורכי ציבור חיוניים. כמו כן, בגזר-הדין יובאו בחשבון פיצויי הלנה שנפסקו כנגד המעביד וגם נסיבות של טעות כנה או חילוקי דעות שיש בהם ממש שגרמו להלנת השכר.
יצוין כי במקרה שכבר הוטל על המעביד עיצום כספי, ויש כוונה להעמידו לדין בשל אותו מעשה בשל הנסיבות של אותו העניין, יוחזר העיצום הכספי שכבר שולם.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, לכן אני מבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. להצעת החוק הוגשה הסתייגות והיא הוסרה. תודה רבה. על הסרת ההסתייגות הודיעו לי, ולכן אני מודיע.
רבותי חברי הכנסת, נא לשבת, כל המבקש להשתתף בהצבעה, להצביע ולהשפיע, נא לשבת.
נצביע על הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, בקריאה שנייה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 31
בעד סעיפים 1–24 – 42
נגד – 11
נמנעים – אין
סעיפים 1–24 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
42 בעד, 11 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, עברה בקריאה שנייה.
אדוני יושב-ראש הוועדה – – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לאשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
אני מצביע בקריאה שלישית – הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 32
בעד החוק – 45
נגד – 13
נמנעים – אין
חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
45 בעד, 13 נגד, אין נמנעים. אני קובע שחוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, עבר בקריאה שלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת כץ, האם אדוני רוצה להודות?
קריאה:
הוא כבר הודה.