הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 480087
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת יוני שטבון
יריב לוין
נחמן שי
פ/1133/19
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ג–2013
הוספת סעיף 4א
1.
בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–19651, אחרי סעיף 4 יבוא:
"לשון הרע על לוחמי צבא ההגנה לישראל
4א.
על אף האמור בסעיף 4, יש בלשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צבא ההגנה לישראל עילה לתובענה אזרחית; תובענה לפי סעיף זה תוגש בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–20062."
תיקון חוק תובענות ייצוגיות
2.
בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–20063, בתוספת השנייה, בסופה יבוא:
"14. תביעה נגד מפרסם לשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צבא ההגנה לישראל לפי סעיף 4א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–19654."
דברי הסבר
סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע מאבחן בין מקרה שבו נאמרה לשון הרע על יחיד לבין מקרה שבו נאמרה לשון הרע על ציבור. על פי סעיף זה, במקרה שבו נאמרה לשון הרע על ציבור לא מתקיימת עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה פלילית פרטית ואף לא יוגש כתב אישום בנסיבות שכאלה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, או בהסכמתו. מאז נחקק חוק איסור לשון הרע ועד ימינו לא עשה היועץ המשפטי לממשלה שימוש בסמכותו זו, המוקנית לו בחוק, ולו פעם אחת, וההסדר החוקי המאפשר את בירור אשמתו של אדם המפיץ לשון הרע על ציבור הפך לאות מתה.
הפרצה המשפטית קראה לגנב והיה מי שידע לנצל היטב את המצב הבעייתי. משמיציה של ישראל, המנהלים נגדה מסעות של דה-לגיטימיציה בזירה הבינלאומית ומבקשים להביא להחרמתה של המדינה ואזרחיה, בחרו בשנים האחרונות בציבור חיילי צה"ל כמטרה נוחה להאשמותיהם והכפשותיהם ביודעם כי כל הליך משפטי לא יינקט נגדם. טענות שקריות רבות נגד חיילי צה"ל הוכחו אמנם במהלך השנים כבדותות, ואולם בשל החסימה הדיונית, המעוגנת בסעיף 4 לחוק, החיילים שנפגעו והמוניטין הצה"לי שנרמס נותרו ללא כל מענה משפטי. כך יוצא שדווקא מי שנשלחו על מנת להגן על אזרחי המדינה וגבולותיה הם שמוצאים עצמם מוכפשים ללא הפסק באמצעי התקשורת השונים.
הפגיעה החמורה בלוחמים שנשלחו לסכן את חייהם גורמת לא רק לחיזוק מגמת דה הלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם, אלא גם לעיתים תכופות מחבלת בשליחותו של החייל לבצע את משימתו שעניינה הגנה על חיי אזרחי ישראל.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין הסרט ג'נין ג'נין שניתן לפני כשנה בתיק ע"א 8345/08 בן נתן ואח' נגד בכרי קבעו השופטים כי על אף הכרעתו הברורה של בית המשפט המחוזי כי בכרי שיקר מספר פעמים במהלך הסרט והקהל בארץ ובעולם נחשף להשמצות כוזבות נגד חיילי צה"ל, שהואשמו בו שוב ושוב בביצוע פשעי מלחמה, לא ניתן לנהל תביעה אזרחית נגד בכרי. שוב ושוב חזרו השופטים על הקביעה כי אינם מרוצים מהתוצאה אליה הגיעו אלא שהם צמודים ללשון סעיף 4 לחוק ונאלצים ללכת בעקבותיה על אף מה שהגדירו כ"תוצאה הקשה" ו- "תחושת אי נחת".
הצעת החוק מבקשת להכיר בעובדה שלוחמי צה"ל הם ציבור השונה באופן מהותי מכל ציבור אחר במדינת ישראל. ייחודו של ציבור זה נובע הן מחשיבות מעמדו של צה"ל בעולם ומהפגיעה החמורה שנגרמת לישראל בשל ההאשמות הכוזבות המופנות כלפיו, והן מהפגיעה החמורה הנגרמת לחיילי צה"ל הנותרים ללא כל אפשרות להגן על שמם הטוב לאחר שנשלחו לבצע את המשימות הקשות ביותר, העולות כדי סיכון חיים. אשר על כן, הצעת החוק מוסיפה לחוק איסור לשון הרע סעיף המאבחן את לוחמי צה"ל מכל ציבור אחר וקובע, כי על אף הגבלת החוק בעניין תביעת לשון הרע על ציבור, לשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צה"ל יכול שתהיה עילה לתובענה ייצוגית, בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות. סעיף זה יאפשר לחיילי צה"ל לפתוח בהליך משפטי ייצוגי אם נפגעו מלשון הרע המתייחסת לפעילות מבצעית שבוצעה על ידם.
חופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, נשמר באמצעות תיקון זה המנסח מחדש את נקודת האיזון שבין חופש הביטוי לחופש השיסוי. ההצעה אינה נוגעת כהוא זה לשיקול דעתה הרחב של המדינה בכל הקשור לניהול הליך פלילי נגד המפרסם לשון הרע ומתייחסת אך ורק לזכותו של הפרט לנהל תביעה אזרחית נגד מי שפגע בשמו הטוב. נראה שאין טוב מאור השמש המחטא כדי לטפל בבעיה ודווקא יצירת האפשרות לבירורן של העובדות בבתי המשפט היא שתחזיר את המערכת לנקודת איזון מוצלחת יותר באמצעות פתיחת הדיון.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת יוני שטבון (פ/759/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשע"ג – 29.4.13