הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478178 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת אמנון כהן פ/1203/19 הצעת חוק מתן הנחות בתעריפי מים לאוכלוסיות נזקקות ואיסור הפסקת מים לצרכן נזקק (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013 תיקון חוק תאגידי מים וביוב 1. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20011 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב) – בסעיף 39, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) חברה לא תהיה רשאית להפסיק את מתן שירותי המים לצרכן, שהוא או מי מבני משפחתו החיים עימו, נזקק, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח–19582." תיקון חוק המים 2. בחוק המים, התשי"ט–19593 (להלן – חוק המים) – (1) בסעיף 112 – (א) בסעיף קטן (א), לפני "מועצת הרשות" יבוא "בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (א1)"; (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) שר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם שר האוצר ושר הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע כללים ותנאים למתן הנחות בדמי המים לאוכלוסיות נזקקות."; (2) בסעיף 114א, אחרי סעיף קטן (ג), יבוא: "(ד) רשות מקומית לא תפסיק את אספקת המים לצרכן, שהוא או מי מבני משפחתו החיים עימו, נזקק, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח–19584." חובת התקנת תקנות ראשונות 3. תקנות לפי סעיף 112(א1) לחוק המים, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים ממועד תחילתו של חוק זה. דברי הסבר סעיף 112 לחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), מסמיך את מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב לקבוע את התעריפים לדמי מים. סעיף זה מסמיך את מועצת הרשות לדרג את דמי המים בהתאם לאמות המידה הקבועים בו, ובכלל זה "...בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה." מכוח סעיף זה, ומכוח סעיף 102 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), קבעה מועצת הרשות כללים, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.2010, ואולם, בהעדר הוראה מפורשת בחוק המים, הכללים שנקבעו מכוחו אינם כוללים הנחות, או אמות מידה למתן הנחות לאוכלוסיות נזקקות, חרף התייקרות התעריפים. התיקון המוצע נועד לסייע לאוכלוסיות מוחלשות אשר מתקשות לשאת בנטל התשלומים השוטפים עבור שירותי מים, שהם זכות יסוד במדינות מתקדמות, זאת תוך קביעת כללים ותנאים אחידים וברורים למתן הנחות לאוכלוסיות אלה. יצויין כי ביום כ' בחשוון התשע"ג (5 בנובמבר 2012), התקבל בכנסת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 196), התשע"ג–2013, במסגרתו שילבה ועדת הכספים של הכנסת תיקון עקיף לחוק תאגידי מים וביוב, שעניינו תשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב. מאחר שאי מתן הנחות לפי חוק המים מביא לפגיעה באוכלוסיות חלשות, מוצע לתקן גם את חוק המים, התשי"ט–1959, כפי שתוקן חוק תאגידי מים וביוב, וזאת על מנת לאפשר לשר האנרגיה והמים להתקין תקנות שיחולו על התשלומים בעד שירותי מים. כמו כן, מוצע לקבוע הן בחוק המים והן בחוק תאגידי מים וביוב, כי לא ניתן יהיה להשתמש בניתוק אספקת מים כסנקציה כלפי אוכלוסיות נזקקות, שכן מים הינם מוצר יסוד בסיסי ובלעדיו אין האדם יכול להתקיים בכבוד. ישנן דרכים שונות באמצעותן ניתן לגבות חובות, ועל הרשויות לגלות רגישות לצרכים הבסיסיים של האזרחים. לכן, ראוי לקבוע שלא ניתן להשתמש בניתוק מים כאמצעי לחץ כלפי אדם המוכר כנזקק על ידי שירותי הסעד. הצעת החוק לא באה לעודד עבריינות ואי לקיחת אחריות, אלא מטרתה לגלות התחשבות כלפי משפחות נזקקות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת משה כחלון ואיתן כבל (פ/3314/17) ועל ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3238/17),על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/2431/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"א בשבט התשע"א (26 בינואר 2011); (פ/3007/18)), ועל ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/2432/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ודוד אזולאי (פ1202/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו באייר התשע"ג – 6.5.13