קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) [מס' מ/747; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מאיר שטרית: אנחנו מתחילים בחוק הראשון, הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), קריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זו כאמור נדונה בקריאה ראשונה היום, 19 במרס, והועברה לוועדת הכספים הזמנית של הכנסת. הצעת החוק מונחת על שולחנכם, מוגשת לקריאה שנייה ושלישית היום, ואנחנו ניגש ישר לדיון בהסתייגויות. ובכן, לסעיפים 1 ו-2 של החוק, לשם החוק - - - משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): אדוני היושב-ראש - - - יריב לוין (הליכוד ביתנו): - - - היו"ר מאיר שטרית: כן כן, שנייה. אני רק נותן אינפורמציה לחברים. לשם החוק אין הסתייגויות, ולסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות. לסעיף 3 יש הסתייגות של חבר הכנסת ריבלין, ויש בקשות של רשות דיבור. אני מבקש מיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני, להציג את החוק. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): אדוני היושב-ראש, אני מבקש לברך אותך על בחירתך לסגן יושב-ראש הכנסת. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): תפקיד ראוי לאדם ראוי. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מודיע - - - את החוק - - - היו"ר מאיר שטרית: כולם? כולם? מוחמד ברכה (חד"ש): - - - היו"ר מאיר שטרית: - - - ארבעה. חברים, צריך לדעת את זה. גם אתם? קריאה: - - - היו"ר מאיר שטרית: יפה. אני קיבלתי עכשיו הודעה, אני מבקש להודיע לחברי הכנסת שחברי הכנסת שביקשו רשות דיבור על החוק הזה מושכים את רשות הדיבור שלהם: מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, עפו אגבאריה, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס – ארבעה. אתה מייצג ארבעה. מה עם האחרים? מוחמד ברכה (חד"ש): הם לא נמצאים - - - היו"ר מאיר שטרית: הם לא נמצאים, אוקיי. חבר הכנסת גפני. שלי יחימוביץ (העבודה): - - - היו"ר מאיר שטרית: אתם לגבי החוק השני. בחוק השני. כשנגיע לשם אני – בבקשה, חבר הכנסת גפני. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2). אני מבקש לומר לחברי הכנסת, הממשלה, בכוונתה היה – ואני קיבלתי את תזכיר החוק שעליו היה מדובר – היה מדובר להביא הוראות לתקציב דו-שנתי לשנים 2013 ו-2014, והוראות לגבי הארכת המועדים להבאת התקציב, כך שלממשלה יהיו 90 יום ולכנסת יהיה דיון של 30 יום. קודם כול, אני, כיושב-ראש הוועדה, ועדת הכספים הזמנית, אני אמרתי בדיונים מוקדמים עם האנשים, עוד לפני שידעתי אם אני אהיה בקואליציה או באופוזיציה, אמרתי שאני את הארכת המועד, גם אם אני אהיה באופוזיציה, הארכת המועד, כפי שתכף אני אומר איך נקבע, אם זה יהיה על דעת האופוזיציה, אני אביא את זה. אם יהיו דברים אחרים, אז אני אתן למישהו אחר לנהל, מכיוון שאני מתנגד לתקציב הדו-שנתי ולהפחתת מספר הימים שבהם הכנסת אמורה לדון. אני רוצה לומר שראשי סיעות האופוזיציה התכנסו אתמול. אני, כבר הודיעו לי קודם שאת התקציב הדו-שנתי מורידים, לאחר מכן גם אמר את זה שר האוצר החדש, והתנהל דיון בין אנשי הקואליציה לבין אנשי האופוזיציה לגבי המועד שבו הכנסת תדון בתקציב. התברר, אדוני היושב-ראש, שהאופוזיציה הנוכחית היא אופוזיציה חזקה. היא אופוזיציה של 52 חברי כנסת, חלקם הגדול עם ניסיון, ולא התכוונו לוותר בעניין הזה, שהכנסת יהיה לה פחות זמן לדון בתקציב, שאנחנו מבינים שהוא הולך להיות תקציב מאוד קשה. אנחנו גם נתנגד לחוק הסדרים שלא תהיה בו השלכה ישירה לתקציב עצמו ויהיו בו כל מיני חוקים שאינם קשורים ישירות לתקציב. הממשלה או נציגי הקואליציה ככל הנראה הבינו שאנחנו לא מתכוונים לוותר בעניין הזה, ולכן הגענו להסכמה שאותה אני מביא עכשיו בפני מליאת הכנסת. אנחנו חילקנו את זה לשני פרקים. פרק אחד זה הוראות מיוחדות לתקציב דו-שנתי לשנים 2009–2012, שזה מופיע בחוק הקודם. פרק ב' – יש הוראות מיוחדות שאותן אנחנו נדרשים לאשר בקריאה שנייה ושלישית, הוראות מיוחדות לתקציב לשנת 2013. על-פי החוק הזה הממשלה תניח את חוק התקציב לשנת 2013 במועד שקבעה ועדת הכספים, אך לא יאוחר מיום ג' בתמוז התשע"ג, 11 ביוני 2013. היו"ר מאיר שטרית: - - - שקט שם. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): זאת אומרת, הממשלה אמורה להניח על שולחן הכנסת בתוך 85 ימים. על אף האמור בפסקה (ב) בסעיף 36א לחוק-היסוד: הכנסת, היום הקובע לגבי חוק התקציב לשנת 2013 יהיה יום כ"ד באב התשע"ג, 31 ביולי 2013, שזה 50 ימים שבהם הכנסת יכולה ורשאית ויש לה האפשרות החוקית לדון בחוק התקציב שאותו אמורה הממשלה להניח. אני מבקש להעיר את תשומת לבו של יושב-ראש ועדת הכנסת שייבחר, שהמועד הזה, שבסך הכול מדובר על 135 ימים, המועד הזה כבר נכנס בתוך הפגרה, יומיים או שלושה בתוך הפגרה, וועדת הכנסת תצטרך, או לתת את דעתה למועד הזה, או שמי שינהל את הדיון על התקציב יצטרך להמשיך את הדיון במשך יומיים או שלושה נוספים. אני מעיר את תשומת לב הקואליציה והאופוזיציה לדבר הזה, שעל-פי החוק שאנחנו מאשרים עכשיו, כפי שסיכמנו, 135 ימים בסך הכול, מדובר על כניסה לתוך מה שהיום החליטה הוועדה המסדרת, כניסה לתוך הפגרה של הקיץ, שזה ייכנס ככל הנראה יומיים או שלושה בתוך הפגרה. צריך לתת את הדעת לעניין הזה. לחוק הזה יש הסתייגויות דיבור ויש גם הסתייגות של חבר הכנסת ריבלין. אני מבין שאתה לא תביא את זה להצבעה? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): בסדר, אוקיי. הוועדה החליטה לדחות את ההסתייגויות. אני מבקש לאשר את זה כמו שהוא. אני, כחבר אופוזיציה וכיושב-ראש ועדת הכספים הזמנית, אני גאה בחוק הזה שאנחנו מביאים עכשיו בגלל שאנחנו באופוזיציה סבורים שצריך שיהיה דיון אמיתי, רציני ומעמיק בחוק התקציב, שכנראה הולך להיות קשה. אנחנו לא מתכוונים באופוזיציה לעשות הנחות לממשלה בעניין הזה. שר האוצר הבטיח שהוא יעזור למעמד הביניים ולשכבות החלשות, ואנחנו מחכים לראות במבחן הזה, שיהיה בקרוב – אנחנו הולכים לראות האם באמת הוא יפגע במעמד הביניים ובשכבות החלשות או שהוא יעזור להם. לכן אנחנו צריכים את הזמן המספיק כדי לבחון את שר האוצר וכדי לעזור לציבור על מנת שהוא לא ייפגע. אני מבקש לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים הזמנית. חברים, אנחנו עוברים לדיון בחוק. לשם החוק אין הסתייגויות ואנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת רובי ריבלין, אתה רוצה לנמק את ההסתייגות שלך? בבקשה. חבר הכנסת זחאלקה, אתם מתכוונים להשתמש ברשות הדיבור? חבר הכנסת זחאלקה, חבר הכנסת זחאלקה, אתם מתכוונים להשתמש ברשות הדיבור? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מוותר בשביל היושב-ראש. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה. ומה עם חנין זועבי? חנין זועבי (בל"ד): אני מוותרת. היו"ר מאיר שטרית: ובאסל גטאס? באסל גטאס (בל"ד): גם מוותר. היו"ר מאיר שטרית: תודה רבה לכם. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אדוני היושב-ראש, רבותי, שר האוצר היוצא ושר האוצר הנכנס, נדמה לי שהדיון בהצעת החוק שאנחנו עומדים לאשר אינו נוגע לשאלה מה עדיף – האם עדיף לאשר תקציב לשנתיים או תקציב לשנה אחת? אבל בכל זאת, נדמה לי ששר האוצר, אשר ביקש להרהר ולבחון את העניין, בסופו של דבר הנסיבות יביאו אותו למסקנה שאם מאשרים את תקציב 2013 בחודש יולי, אז לא מהטעם של תקציב לשנתיים או תקציב לשנה, שהפך להיות מחלוקת קשה ביותר בין שר האוצר שטייניץ לבין קודמו רוני בר-און. כל הנושא הפילוסופי לא עומד כאן לדיון - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יכול להיות שהבא אחריו גם. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): שנייה אחת. לכן נדמה לי שאם אנחנו הולכים לאשר את התקציב ביולי, אתם לא תספיקו להביא לידי מצב שבו בדצמבר נוכל לאשר תקציב נוסף. תוך כדי הדיון בפרטיו שאינם רבים, הועלתה בקשה על-ידי חבר סיעתך, עפר שלח, שבה מבקשת הממשלה חמישה ימים נוספים. התחיל ויכוח שלם, ולאחר שיושב-ראש הוועדה הנכבד רב הפעלים, משה גפני, בא ואמר: אני הולך לאשר או לא לאשר את הצעת הממשלה, אני הגשתי הסתייגות על מנת לאפשר לממשלה לבוא ולשקול האם צריך את חמשת הימים האלה, כי כניסה לפגרה אינה משנה את חובתה של הממשלה ואת חובתה של הכנסת לקבל חוק תקציב, שאם לא יעשו כן, ילכו כולם לבחירות. לכן העליתי הסתייגות, שכמובן נדחתה, אבל היא קיימת כאן. אפשר לאשר אותה אם אתה רוצה. אם אתה אומר לי שאתה לא צריך את חמשת הימים, אני מסיר את הסתייגותי ואידך זיל גמור. היו"ר מאיר שטרית: תודה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אני גמרתי. אני מוכן להסיר את הסתייגותי אם הממשלה תבקש ממני. היו"ר מאיר שטרית: שר האוצר, אתה מבקש לשנות? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): כי חמישה ימים אינם דברים - - - היו"ר מאיר שטרית: שר האוצר - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): לא צריך, תודה רבה. אני מסיר את הסתייגותי. היו"ר מאיר שטרית: ובכן, לעצם החוק אין הסתייגויות וגם כל הדוברים שביקשו רשות דיבור ויתרו על זכות דיבור. אני מודה לכם על חיסכון בזמן לכל חברי הכנסת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: גברתי השרה, שרת המשפטים, חברת הכנסת לבני, תסכם את הדיון. תודה, אדוני, סגן היושב-ראש. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא היה דיון. אנחנו דאגנו שלא יהיה דיון. שרת המשפטים ציפי לבני: קודם כול, אנחנו באמת מאוד מעריכים את הנכונות של האופוזיציה גם לגלות הבנה לעניין החג הקרב וגם להגיע להסכמות בדבר פרק הזמן שנדרש. אבל אני מוכרחה לומר שהסך הכול הכולל הוא באמת תוצאה ראויה במצב הזה, כך שגם הממשלה תוכל להקפיד, להכין ולמלא את חובתה על מנת להכין תקציב שהוא תקציב ראוי וגם האופוזיציה יהיה לה די והותר זמן על מנת לעבוד ולהגיש את ההסתייגויות, לבדוק את תוכנו של התקציב. אני מקווה, בסופו של דבר, לאשר את תקציב המדינה, כפי שייקבע, בין אם לשנה ובין אם לשנתיים. זה נכון שהיו מחלוקות עמוקות בשאלה אם זה נכון. אכן גם אני חשבתי שנכון תמיד לעשות לשנה אחת ולא לצפות פני עתיד, אבל הדברים האלה יוכרעו בהקדם. לכן אני מבקשת להצביע בעד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשרת המשפטים, חברת הכנסת ציפי לבני. חבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים הזמנית, בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שרים, חברי הכנסת, במהלך הדיונים בוועדה הועלתה על-ידי חבר הכנסת עפר שלח בקשה שהגיעה תוך כדי הדיון, להאריך את המועד בחמישה ימים. אני לא הסכמתי לזה. אני לא הסכמתי מכיוון שאני הסכמתי למה שסוכם. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, מה שסוכם בין האופוזיציה לבין הקואליציה ועל-פי החלטת הממשלה. החלטת הממשלה הייתה 85 ימים לממשלה ו-50 ימים לכנסת. לכן, יכול להיות שזה בגלל חוסר ניסיון של יש עתיד. יכול להיות, אני לא יודע מה הסיבה. שלי יחימוביץ (העבודה): הסכם זה הסכם. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): הסכם זה הסכם. שלי יחימוביץ (העבודה): אנחנו מכבדים אותו, הקואליציה - - - משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): כן, אני אמרתי. אני, כיו"ר הוועדה הזמנית, עמדתי במילתי. כל האופוזיציה עמדה במילתה. לא היה צריך לשנות את זה. מה שעשה חבר הכנסת רובי ריבלין, הוא עשה מעשה נכון. אני ישבתי במתח לראות מה יענה לך שר האוצר. כנראה בגלל העצה שלי לעפר שלח, שר האוצר אמר שהוא מקבל את עמדת הממשלה. אני מבקש לתמוך בהצעת החוק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחבר הכנסת משה גפני, גם על העבודה היעילה והמהירה שנעשתה בוועדת הכספים הזמנית. קריאה: - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אתה רוצה שאני אתחיל עם המשפטים הסתמיים שענייני קואליציה ואופוזיציה לא מעניינים את המליאה, וכן הלאה וכן הלאה? בבקשה, חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–3 – 69 נגד – 9 נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד - 69, נגד - 9, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר בקריאה שנייה. למען הסר ספק, לא התקבלו שום הסתייגויות, לא הוצגו הסתייגויות לחוק, ואנחנו – כן, בבקשה, חבר הכנסת טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני, אחרי קריאה שנייה, בשם סיעות חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל, אני מבקש לראות בהצבעה הזאת על תקציב המדינה הצעת אי-אמון בממשלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מי המועמד שלך, אדוני, והאם הוגשה בכתב הבקשה שלכם? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): היא תוגש בכתב, כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. היא תוגש או היא הוגשה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אבל עכשיו, הנה, אני מגיש אותה בכתב. מה הבעיה? זה ההליך. זה ההליך. עכשיו הצבעת, ואני אגיש אותה בכתב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ההליך הוא להכין בקשה בכתב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חבר הכנסת מוחמד ברכה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אתה מציע לי שאני גם עכשיו אתחיל לבדוק עם כל חברי הסיעות שציינת אם הם כולם מסכימים למועמד שלך? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הנה שלושתם, ברכה הוא המועמד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת מוחמד ברכה הוא המועמד, וכולכם מסכימים למועמד? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אל תראה את זה דבר קל שהוא הסכים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בסדר, אז איפה הבקשה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוא מסכים להיות ראש ממשלה. ברכה מסכים להיות ראש ממשלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לך חתימות של כולם או לא? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא אמורה להיות חתימה של כולם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יש לך בקשה רשומה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): יש. שלי יחימוביץ (העבודה): הוא נציג של האופוזיציה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן, אני הבנתי. חברי הכנסת, למען הסר ספק לעתיד, לא יהיה יותר מצב כזה. אני אפשרתי את זה, בסדר, פעם ראשונה. מי שרוצה להפוך הצעת חוק, שזה דבר לגיטימי, להצבעת אי-אמון, יגיש מראש. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, זהו, גמרנו. גם הפעם זה לא יקרה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מספיק. חבר הכנסת טיבי, רשמנו את העניין. נו, באמת, צריך להיערך, זה רציני. אתה רוצה להחליף ראש ממשלה בישראל, אתה רוצה שחבר הכנסת מוחמד ברכה יהיה ראש ממשלה בישראל, אתה כרגע משרבט כאן משהו. זה לא רציני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): עכשיו הצבענו - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תכינו בכתב את הדברים האלה. בפעם הבאה תעשה. אני מאוד אשמח, אבל אני איכשהו חושב שזה לא עושה כבוד גם לחבר הכנסת מוחמד ברכה כמועמד. תודה. תנו מיקרופון לחבר הכנסת טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): עכשיו הצבעת הצבעה בקריאה שנייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נכון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תוך כדי כך התייעצו שלוש הסיעות והסכימו ראשי הסיעות האלה, כדי לבקש הצבעת אי-אמון. ותוך כדי כך הגשתי לך בכתב עכשיו. אם אתה רוצה לנהוג לפנים משורת הדין, או רוצה למנוע מאתנו את הכלי הפרלמנטרי הכתוב בתקנון, עם הסכמה של חבר הכנסת מוחמד ברכה להיות מועמד לראש ממשלה, אני לא יודע לפי איזה תקנון אתה עושה את זה. יכול להיות שכך צריך לראות מה יהיה במושב הזה. אני מבקש ממך לנהוג אחרת, במיוחד עם סיעות אופוזיציה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני אבהיר לך מה יהיה במושב הזה, ואני מקווה שאתה אתמול שמעת אותי, כי גם היית כתובת לדברים שלי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כתובת לא נכונה. כי מי שהתנהג בפרובוקציה הוא חבר כנסת אחר, אבל היה לך קל להפנות את זה אלי. מעניין למה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אוקיי. אז אני אסביר לך מה יהיה במושב הזה, חבר הכנסת אחמד טיבי. תודה רבה, אתה יכול לשבת במקומך. אין לי שום בעיה – שנייה, חבר הכנסת ברכה, שב במקומך, אני אאפשר לך לומר. חשוב לי – באמת, אולי בנסיבות אחרות הייתי פשוט עובר להצבעה וזהו, אבל מכיוון שאמרתי אתמול משהו שבעיני הוא מאוד חשוב, אני רוצה להסביר. יש תהליך פרלמנטרי על-פי התקנון, שאתה, חבר הכנסת ברכה, מכיר היטב, מכירים את הכלי הזה כולנו. אם הייתה כוונה כזאת, רצינית, להגיש, אפילו מסיבות של מחאה, בקשה, מכינים אותה בכתב מראש, חותמים, המועמד חותם, יש כאן מזכירת הכנסת. כשבודקים אם יש כתב זה או אחר ורוצים לעשות פה משהו, אז אני מציע שאנחנו לא נלך לשם. אני אאפשר את ההצבעה הזאת, אין שום בעיה, אבל בקשה, חבר הכנסת ברכה: להבא, אנא, לא להפוך את הכלי הפרלמנטרי החשוב של הצבעת אי-אמון לאיזשהו משחק מצחיק שאתה יודע, אוספים פה חתימות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתה לא יכול להגיד ככה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני יכול ועוד איך יכול, חבר הכנסת טיבי, ואני לא אהסס לומר את זה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זו אמירה עקרונית של חבר אופוזיציה, אדוני. כך אנחנו רואים את זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני אקפיד על התקנון, חבר הכנסת טיבי, ולא יעזרו הצגות. אני אומר לך מראש. בבקשה, חבר הכנסת ברכה. מיקרופון לחבר הכנסת ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מה שקורה, ההצעה שאנחנו מגישים - זה לא פעם ראשונה ולא שנייה ולא עשירית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נכון. לכן מכירים אותה. מוחמד ברכה (חד"ש): שנייה, אדוני, שנייה. ההחלטה לראות בהצבעה בקריאה השלישית אי-אמון היא פועל יוצא של ההצבעה בקריאה שנייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אכן. מוחמד ברכה (חד"ש): אם בקריאה השנייה, למשל, זה לא היה מתקבל, כמובן שלא היינו מגישים. לכן העניין של מרווח הזמן שאתה מבקש מראש – אנחנו לא יכולים לעשות את זה. זה דבר אחד. דבר שני, כל קבוצה של עשרה חברי כנסת ויותר יכולה להגיש אי-אמון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נכון. מוחמד ברכה (חד"ש): הסיעות שהגישו הן 11 חברים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 11 חברי כנסת. מוחמד ברכה (חד"ש): לכן אנחנו פועלים על-פי הנוהג. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מאה אחוז. מוחמד ברכה (חד"ש): אם אתה רוצה ללכת צעד נוסף, אני מבקש שתקבל ייעוץ משפטי בנוסף לדעה הנכבדת שלך, ואז אני מקבל את הייעוץ המשפטי. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מאה אחוז. אין שום בעיה. חבר הכנסת ברכה, הדברים שלך גם ברורים, גם נכונים. אתם מעל עשרה חברי כנסת, יש לכם זכות מלאה. מה שקצת מפריע לי זה כפי שאמרתי, שאם הייתה כוונה כזאת ואם הייתה סבירות לפחות של 50% – נכון? – שהחוק יתקבל בקריאה שנייה, אז אפשר היה להכין את הדף הזה מראש ולא להתרוצץ במליאה. זה כל הסיפור. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: גמרנו. אין שום בעיה, אני מקבל את הבקשה. ההצבעה היא הצעת אי-אמון, כפי שמבקש – השר סער, שר הפנים, תכף. המועמד, כפי שחתם על הסכמתו, הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה. אדוני, האם הוסמכת למסור את עמדת הממשלה בנדון? שר הפנים גדעון סער: אני מבקש בשם הממשלה להצביע עכשיו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מצוין. השר סער בקי בתקנון. כל מה שנדרש זה הסכמת הממשלה להצביע עכשיו ולא להמתין. לכן מי שבעד החוק ונגד הצעת האי-אמון יצביע בעד, מי שתומך בהצעת האי-אמון ומתנגד לחוק יצביע נגד; מי שנמנע, כפי שנאמר ב-47', כבר יודע מה לעשות. בבקשה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 56 נגד – 10 נמנעים – 15 חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 56 בעד, עשרה נגד, 15 נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התקבלה בקריאה שלישית, והצעת האי-אמון בממשלה נדחתה.