הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481570 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת אמנון כהן פ/1245/19 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת ניידות לנכה המאושפז במוסד), התשע"ג–2013 דברי הסבר המצב הקיים היום בנוגע להטבות בשל הוצאות ניידות לאדם מאושפז, מתעלם מאלו שאין ידם משגת רכב. כיום, אדם שמאושפז במוסד ואין לו רכב, זכאי לגמלת ניידות רק אם הוא יוצא את חצרות המוסד ברכב לפחות שש פעמים בחודש. זכאות זו נקבעה בהסכם שנערך בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר (להלן – הסכם הניידות). ההסכם אינו מאפשר קבלת גמלת ניידות למי שמאושפז ואינו יוצא מהמוסד ברכב לפחות שש פעמים בחודש, כנדרש בסעיף 15(ג) להסכם הניידות. הצעת החוק נועדה לתקן עוולה קיימת הפוגעת באוכלוסייה חלשה, אשר עם השנים מצבה הפיזי והכלכלי לא משתפר. במקרים הקשים שבהם מצבם הבריאותי של המאושפזים אינו מאפשר את יציאתם מהמוסד, גמלת הניידות אמורה לסייע לקרובי המשפחה בהוצאות הנסיעה הרבות למוסד וממנו, בכדי לטפל ולבקר את ילדיהם, או בני משפחתם האחרים, המאושפזים בו. מוצע כי תשולם גמלת ניידות למאושפזים במוסד, גם אם הם אינם יוצאים ברכב מחצרי המוסד. יש לציין, כי גם המוסד לביטוח לאומי סבור מזה זמן רב שיש מקום לבחון מחדש את הוראות הסכם הניידות, ובכלל זה גם את סוגיית המאושפזים במוסד, זאת במסגרת ועדה ציבורית, ומתוך כוונה לאשר תשלום גמלת ניידות למאושפזים חסרי רכב ללא קשר למספר הפעמים שהם יוצאים מהמוסד הטיפולי. בפועל טרם נעשה כל מהלך בעניין זה. הצעת החוק נועדה לזרז את ההליך ולמנוע עד כמה שאפשר פגיעה במטופלים ובמשפחותיהם. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/4441/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בסיוון התשע"ג – 20.5.13 תיקון סעיף 406 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 406, בסופו יבוא: "(6) לא תשלל גמלת הניידות לפי ההסכם בדבר תשלום גמלת ניידות, מאדם המאושפז במוסד רק בשל כך שהוא אינו יוצא מחצרי המוסד."