קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון – הארכת הוראת שעה בעניין ביטול מאסר חייבים), התשע"ג–2013
[הצעת חוק פ/502/19; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, הצעת חוק דומה, של חברת הכנסת תמר זנדברג, הוצמדה להצעת החוק - - -
קריאה:
מרב מיכאלי.
היו"ר יצחק וקנין:
מרב מיכאלי? כן, סליחה, חברת הכנסת מרב מיכאלי.
מרב מיכאלי (העבודה):
כל הבנות אותו דבר.
היו"ר יצחק וקנין:
לא. דרך אגב, אני לא טועה. לא קראתי, אבל המזכיר אמר לי תמר זנדברג - -
מרב מיכאלי (העבודה):
No hard feelings. הכול בסדר גמור.
היו"ר יצחק וקנין:
- - הוא הטעה אותי. אבל אני לוקח את האשמה עלי.
מרב מיכאלי (העבודה):
בנאום הבכורה שלה סיפרה חברת הכנסת קארין אלהרר איך הייתה לה הזכות לסייע לאישה ששילמה לרשת סופרמרקטים גדולה צ'ק של 200 שקלים שחזר. משרד עורכי-הדין שטיפל בשטר הזה עיכב את הטיפול שבע שנים עד שהוא הגיש אותו להוצאה לפועל, ואז דרשו ממנה לשלם קרוב ל-2,000 שקלים עם כל הריבית, שכר הטרחה וכו'. היה מדובר באישה ערירית בת 80, ניצולת שואה, חיה על קצבה עלובה – יסלח לי שר הרווחה שיושב פה – דוברת עברית קלושה מאוד. ענייה מרודה ממש. והיא עמדה על סף מאסר בגלל אי-תשלום החוב הזה. זה חוב מופרך וכוחני שמי שהיו מרוויחים ממנו הם הרבה מאוד בעלי הון בדרך.
זה היה המצב החוקי עד לפני שנתיים. עד לפני שנתיים אפשר היה לעצור אותה ושכמותה בגלל חוב אזרחי קטן שתפח בקלות רבה ביותר. לפני שנתיים, כמו שהסבירה שרת המשפטים, בוטלה האפשרות הזאת בהוראת שעה. עכשיו היא פוקעת. בלי האישור שלכם ושלכן, חברות וחברים, המצב חוזר להיות שנשים וגברים במצב כזה יהיו בסכנת מאסר. בשנתיים שחלפו הנתונים דווקא מראים – אמרה את זה שרת המשפטים יותר בזהירות – שבעקבות הכלים הנוספים שקיבלה ההוצאה לפועל, נוסף על הכלים שהיו לה כבר קודם, הגבייה עלתה; לא ירדה, אלא אף עלתה. אבל בסדר גמור, צריך עוד זמן לבדוק, אפשר עוד זמן לבדוק. נאריך את הוראת השעה בזמן שמארגנים ומארגנות במשרד המשפטים את הסדר הקבע.
צריך להגיד את הדבר הבסיסי: מדינה דמוקרטית נוהגת משנה זהירות בכלים שפוגעים בחירות של האזרחים והאזרחיות שלה. הפגיעה בזכויות אדם שיוצר האיום במאסר היא פגיעה לא מידתית בשביל חוב אזרחי והנזק ממנה עולה על התועלת שבה. אני מאוד מפצירה בכם ובכן לתמוך בהצעת החוק שמקדמת את הדמוקרטיה ואת זכויות האדם בישראל, גם לטובת החייבות והחייבים, אבל גם לטובת הנושים. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. אם כן, רבותי, אני פותח את הדיון בהצעות החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא. חבר הכנסת ישראל אייכלר, שלוש דקות לרשותך. ואחריך – חבר הכנסת נסים זאב. ואין לי חברי כנסת אחרים שנרשמו. חבר הכנסת דב חנין. רבותי, יש עוד חבר כנסת שמעוניין לדבר בהצעות החוק? חבר הכנסת איתן כבל? גם חבר הכנסת נחמן שי מעוניין לדבר. אני סוגר את הרשימה, רבותי. יש לך שלוש דקות לרשותך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, העניין של לאסור אדם בבית-הסוהר הוא דבר מאוד לא נעים, וודאי שלמניעת פשע צריך לאסור בני-אדם. לגבי גביית חוב, זה דבר כבר גבולי, כי מצד אחד צריך לאכוף, כופין אותו עד שיאמר רוצה אני; מצד שני, זה קשה לקחת את חירותו. לכן כל חקיקה שמצד אחד שומרת על הסדר הציבורי, שאדם שחייב ישלם, ומצד שני מתחשבת במציאות הזאת בשיא הרגישות, היא חשובה מאוד.
ולמה אני אומר את זה? ראיתי סרטון שהופץ ב"יוטיוב". הראו לי את זה. לא האמנתי שזה יכול לקרות במדינת היהודים. מדובר הפעם באישה - - -
איתן כבל (העבודה):
מדינת ישראל.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
במדינת ישראל. במדינת מה אמרתי?
איתן כבל (העבודה):
במדינת היהודים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מדינת היהודים. ומה אתה אומר?
איתן כבל (העבודה):
מדינת ישראל.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מדינת ישראל. אתה יודע מה, קל לי יותר מדינת ישראל מאשר מדינת היהודים. יש סרטון מזעזע, שצריך לזעזע כל אזרח בישראל – אישה מבוגרת עברה כביש כנראה לא במקום. השוטר והשוטרת עצרו אותה, אזקו אותה באמצע הרחוב, והיא צרחה. אני לא בטוח שמדובר באישה נורמטיבית, כי כל אחד לא היה - - -
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
ראיתי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ראית את זה? מזעזע. אילו משטרת ישראל הייתה כל כך יעילה שכשמצלצלים אליה כשיש פורץ בבית ופוחדים להיכנס, והיא הייתה מגיעה מייד וגם מקפידה מאוד על מעבר בכבישים במקום, הייתי אומר ניחא. אבל אמר לי מישהו שאם יש לך פורץ בבית, תצלצל למשטרה ואל תגיד שיש פורץ בבית כי אין להם ניידות. תגיד היה פורץ בבית, הסתדרתי, הרגתי אותו, זה בסדר, אתם לא צריכים לבוא. בתוך חמש דקות – בתוך שתי דקות – יהיו עשרות ניידות. זאת אומרת - - -
דוד צור (התנועה):
- - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מה?
דוד צור (התנועה):
- - -
היו"ר יצחק וקנין:
צריך ללמוד את הטקסט הזה טוב טוב.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא, זו בדיחה ידועה. לא חידשתי.
דוד צור (התנועה):
- - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן. זו בדיחה ידועה. זה מראה שמשטרת ישראל, הדבר האחרון שהיא צריכה זה לאזוק אישה מבוגרת, שאולי במקרה היא לא אשכנזייה – עד כמה שזיהיתי – ואני לא בטוח שהיא לא דתייה. נדמה לי שהיא אפילו כן.
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:
היא התווכחה עם השוטר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כנראה היא התווכחה עם השוטר, אחרת היא הייתה – אבל אחר כך היא צעקה "אני רוצה לתת לך את תעודת הזהות", אבל זה כבר לא עזר לה. אזקו אותה וזרקו אותה.
ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו):
- - - הזה לא יעזור.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא. אבל זה מראה לנו שאנחנו צריכים להגביל כמה שאפשר את האלימות של השלטון, כי אלימות שלטונית – אני תמיד טוען שאלימות שלטונית יותר גרועה מאלימות אזרחית. בדרך כלל אומרים האזרח – האלימות האזרחית זה דבר חמור מאוד.
ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו):
המאסר על תשלום חוב הוא לא מאסר פלילי - - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, אני לא מדבר על החוק, את החוק כבר גמרתי במשפט אחד.
אני רוצה לנצל את הדקה שנותרה לי לדבר על משהו הרבה יותר חמור. סיפר לי יהודי שגר בתל-אביב, שחי בתל-אביב כמעט 60 שנה, והוא לא הכי קיצוני, אבל הוא נסע בכביש והוא הגיע ליד צומת – הוא לבוש כחרדי, הוא חסיד. ובגלל חסידותו – הוא ראה אדם עובר עם כלב, אז הוא עשה לו: בבקשה, תעבור, עם חיוך. והוא עבר. אחרי שהוא עבר הוא בעט לו בדלת והלך. הוא אמר, את זה לא ראיתי בתל-אביב במשך 60 שנה. הוא אמר לי, תדע לך, המדינה הזאת השתנתה. ואנחנו מקבלים כל יום דיווחים – למשל אתמול, על אישה שאמרו לה בתל-אביב: לכי לפולניה, שם תעשי ילדים, את מטמאת את העיר שלנו. ובירושלים – ירושלים הרי ותיקה – מישהו אמר - -
היו"ר יצחק וקנין:
נא לסיים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
- - אתה תזוז מפה כי אתה חי על חשבוני. רבותי, מה שמקרינים מפה נשמע שם. פה מדובר בדיבורים, וברחוב זה ייגמר במעשים, ואנחנו צריכים לעצור כאן. אסור לתת לגיטימציה לדבר הזה.
אדוני היושב-ראש, אני אסיים במה שהיה רק אתמול, שראש ממשלת הונגריה הגיע לכנס היהדות הבין-לאומית – זה דבר מאוד מפחיד, הקונגרס היהודי העולמי - הנשיא – אורבן קוראים לו? הוא הגיע להזדהות נגד מפלגת "יוביק", שהיא מפלגה אנטישמית נוראה. עקבתי אחרי הדברים של "יוביק". הם אומרים – את אותם הדברים שנאמרים פה על החרדים הם אמרו שם על היהודים: היהודים רוצים להשתלט על הונגריה; אנחנו לא נתחנף ליהודים כי כל אירופה מתחנפת אליהם. אז פה ראש הממשלה שומע דברי בלע ולא מתערב, והוא כאילו מהאו"ם, ושם, בהונגריה, אנחנו מחפשים נשיא שיבוא להגן נגד האנטישמיות.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אז כשאנחנו מדברים נגד האנטישמיות, קודם כול בואו נעשה סדר בבית; ששוטרים לא יעצרו אישה בצורה ברוטלית רק כי היא אולי דתייה, ושבאמת – וזה חצי משפט אחרון – אנחנו לפני חג מתן תורה, שהיא הדבר היחיד שמאחד אותנו; שכולנו נתאחד סביב התורה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. שלוש דקות לרשותך.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על פניו נראה שהצעת החוק היא אנושית, הגיונית. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שלא יהיה לך ספק, מדינת ישראל היא גן-עדן לחייבים. ואני גם לא מבין, מה השוני בין מזונות אישה, שבדרך כלל כשהבעל לא משלם אז הביטוח הלאומי משלם, מדינת ישראל משלמת – מה קורה כאשר בני-זוג מתגרשים ולבעל אין אפשרות לשלם? אז המדינה משלמת. במקרים רבים, חמורים לא פחות, אין ממי לגבות.
עכשיו, דבר נוסף, במקום לבטל, אני הייתי מציע – עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל צריכים לאפשר שתהיה כאן שקיפות, ולא צריך לרוץ, אם אדם מחביא את נכסיו, כי בעצם מה קרה בהצעת החוק הזאת? אומרים: בואו נסתפק – לא צריך מאסר, במקום זה אנחנו ננסה, או: נאפשר אינפורמציה אילו נכסים יש לחייב. אני לא חושב שזה נותן פתרון. מצד שני אנחנו צריכים להיות באמת רחמנים, וגם כל כך הרבה חייבים יש במדינת ישראל, בתי-הסוהר לא יספיקו לנו. אין לי ספק שהתיקים הרבים שיש – אגב, אני רוצה לומר לך, מבחינת מספרים, יש מיליארדים – חובות של מיליארדים, שחלקם הגדול אפילו נמחק, כי אנשים בסופו של דבר לא משלמים, מחיקת חובות, וחלקם האחר זה נשאר בתיק, כמו שאנחנו יודעים, אז התיקים נערמים, ועוד תיקים ועוד מאות ואלפי תיקים.
דוד רותם (הליכוד ביתנו):
מה אתה רוצה - - -
נסים זאב (ש"ס):
אז אני אומר לך משהו. לפחות, אם כבר רוצים לתת חלופות, אז החלופה הראשונה שצריכה להיות, אינפורמציה, שאין צורך לרוץ בבקשות שונות בבתי-המשפט כדי לדעת איזה נכסים יש לחייב בכל מיני מקומות. הוא צריך ללכת לבנקים בנפרד, ולכל מיני קרנות בנפרד, וזה בעצם גורם שעד שאתה יודע או מקבל אינפורמציה לפעמים גם החייב בורח מהחוב שלו.
שמעון סולומון (יש עתיד):
הרבה אנשים חלשים שאין להם יכולת לשלם ושעורכי-הדין אמרו להם - - - לא אלה שיש להם.
נסים זאב (ש"ס):
אז אני אומר לך, אלה שאין להם – יש חקירת יכולת. אל תהיה תמים. חקירת יכולת מאפשרת לך, גם אם אתה חייב מיליון שקלים, לשלם 100 שקלים בחודש. ואני מכיר מקרים רבים כאלה. אתה משלם פרוטות כל חודש.
שמעון סולומון (יש עתיד):
אז כנראה אתה באמת מודר מהשטח. אתה מודר מהשטח.
נסים זאב (ש"ס):
לא. המקרים האלה זה כשאדם בורח מהצווים, הוא מעלים עין מהצווים, הוא מצפצף על כל הצווים - - -
שמעון סולומון (יש עתיד):
זה המיעוט. יש אנשים – אתה לא יודע מה קורה.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, מאחר שהוא סיים את דבריו, נא לא - - -
שמעון סולומון (יש עתיד):
- - -
נסים זאב (ש"ס):
אני רק משפט אחד רוצה לומר לך. פעם זה היה הרבה יותר קל לעצור. אני אומר לך - -
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת נסים זאב, תשתדל לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
עוד חצי דקה, אדוני. - - היו עוצרים אנשים על חובות מים וארנונה, ואני הייתי רואה בזה דבר נורא ואיום, ובערבי שבת, מכיוון שהיו - - -
קארין אלהרר (יש עתיד):
גם היום - - -
נסים זאב (ש"ס):
לא, אבל אני אומר לך, מהיום להיום, בן-אדם היה מובטל, נמצא בבית, עם עשרה ילדים, לוקחים אותו באזיקים. מה קרה? הוא חייב ארנונה. זו קטסטרופה. אבל אני אומר - - -
היו"ר יצחק וקנין:
משפט אחרון.
נסים זאב (ש"ס):
- - - אני אומר ללכת בצורה קיצונית, אחרי שיש צו בית-משפט, אחרי שיש דרישות חוזרות ונשנות, אם האדם אין לו יכולת, הוא צריך לבוא לבית-משפט, אומר: רבותי, אין לי יכולת, אני מבקש חקירת יכולת. ואני אומר לכם שיש אלפים רבים של חייבים שמשלמים פרוטות בחודש על מיליונים שהם חייבים לנושים שונים.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. שלוש דקות לרשותך.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה לך, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, ההצעה הזו היא הצעה נכונה, היא הצעה נכונה גם ברמה הערכית וגם ברמה המעשית. הכלי של מאסר הוא כלי קיצוני, קשה, הפגיעה הנוראה ביותר בחירויות. יש מגוון כל כך רחב ועשיר של אמצעים חלופיים שראוי וצריך להפעיל לפני שאנחנו הולכים לבררה שהפכה להיות, למרבה הזוועה, בררה קלה ונוחה, של מאסר חייבים, שזה פשוט מתבקש שהחוק הזה יחוקק, והייתי מציע לנו אפילו לקוות שהוא לא יהיה רק הוראת שעה, לא ל-12 חודשים, כמו שהממשלה מציעה כרגע, ואפילו לא ל-24 חודשים, כמו שחברת הכנסת מיכאלי מציעה, אלא שזאת תהיה הנורמה, שאין לנו האופציה הזאת של מאסר חייבים ככלי יום הדין של הערוץ לתביעה אזרחית.
אבל אני, אדוני היושב-ראש, ביקשתי לעלות לבמה הזאת בעיקר כדי לברך את חברת הכנסת מיכאלי, שזו הצעת החוק הראשונה שהיא מעבירה בקריאה טרומית בכנסת - -
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה.
דב חנין (חד"ש):
- - ואם אני לא טועה, אבל יכול להיות שאני טועה, נדמה לי - -
ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו):
שיא עולמי.
דב חנין (חד"ש):
- - שזו הצעת החוק הראשונה שהכנסת מאשרת בקריאה טרומית.
ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו):
לא היה עוד דבר כזה.
היו"ר יצחק וקנין:
טרומית שהוצמדה לחקיקה ממשלתית שכבר עוברת לקריאה שנייה ושלישית.
דב חנין (חד"ש):
כן כן, בסדר גמור, יפה, יפה.
היו"ר יצחק וקנין:
היא מדלגת על הקריאה הראשונה.
דב חנין (חד"ש):
אז אני רוצה לברך על כך מאוד, ואני מקווה שזה סימן לבאות. אם כך אנחנו מתחילים ברגל כל בטוחה ויפה של חקיקה - -
דני דנון (הליכוד ביתנו):
- - - ריבוי נשים בכנסת. ריבוי בכנסת.
דב חנין (חד"ש):
- - חברתית ומתקדמת ואנושית, אז אנחנו אולי נמצאים במסלול אופטימי.
אבישי ברוורמן (העבודה):
הקואליציה והאופוזיציה עובדות בהרמוניה.
דב חנין (חד"ש):
אני שמח. אני שמח. אני רוצה לומר עוד משפט, כיוון שאני כבר נמצא על הבמה, בזכותן של הצעות חוק פרטיות מהסוג הזה. זה נושא שנמצא בוויכוח בציבור, ויש ביקורת גם על הנושא של הצעות חוק פרטיות, ואני מצטרף לכל אלה שאומרים - - -
אבישי ברוורמן (העבודה):
על המספרים אתה תסכים אתי, דב, על המספרים.
דב חנין (חד"ש):
על המספרים, בהחלט, חבר הכנסת ברוורמן. אני מודה על המספרים, ואנחנו צריכים, חברי, להיות זהירים בשימוש בכלי של החקיקה, ולהפעיל אותו כאשר אנחנו מוצאים שזה הכלי הראוי והנכון, ואת פעלת נכון ופועלת נכון כשאת מקדמת הצעות חוק כאלה. אני מאוד שמח, לא רק עבורך, אלא עבור כולנו, שהנה, הצעת החוק הראשונה הזאת עוברת בקריאה טרומית, וכן תרבינה. תודה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת איתן כבל, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נחמן שי. שלוש דקות.
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את חברת הכנסת מרב מיכאלי, שלא רק מעבירה את החוק הראשון אלא הבינה את התכסיס איך להעביר את החוק הראשון, וזאת החוכמה, ועל זה צריך לפרגן לה.
אבישי ברוורמן (העבודה):
איתן, אתה תלמד אותה, בתחבולות תעשה לך מלחמה.
איתן כבל (העבודה):
יש כאן אנשים שעוד לא מבינים, כבר מסתובבים פה הרבה שנים ועוד לא מבינים את העניין. אבל באמת, "שאפו". אני מפרגן לך. זה – אחד.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה.
איתן כבל (העבודה):
דבר שני, מה שנקרא מעניין לעניין באותו עניין, ברשותכם. אנחנו עוסקים בהצעת חוק מאוד חשובה, ואני שמח, היום, כך התבשרתי דווקא דרך כלי התקשורת, שהצעת חוק שהגשתי והנחתי בקדנציה הקודמת, שמדברת על כך שהכותרת של הצעת חוק הלוואות לדיור (חובת הפניה לוועדה מיוחדת טרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה) – וראו איזה פלא, זה ממש מעניין לעניין באותו עניין.
הגעתי להסכמה עם בנק ישראל – וזאת הצעת חוק שהגשתי בזמני, בדחיפת עמותת "ידיד" והסמנכ"ל רן מלמד, שאומרת שבעצם, לפני שבנק – כשהחייב מגיע למצב שהוא חדל פירעון אל מול הבנק, וברוב המקרים, הרוב המכריע של האזרחים אין להם מושג מה הן הזכויות שלהם, זכויות בסיסיות, למי לפנות; רובם המכריע בכלל לא יודע שיש ועדה מיוחדת במשרד הבינוי והשיכון שאליה אתה יכול לפנות ולקבל סעד, ולעתים קרובות אתה פונה למשרד, ואתה זוכה לסעד, אם בפריסת החוב, או בכל מיני עניינים מעניינים שונים.
לשמחתי, דווקא היום התפרסם בכלי התקשורת שבנק ישראל, המפקח על הבנקים דודו זקן נתן את ההנחיה, ובעצם מ-1 באוגוסט יחויבו הבנקים, זאת אומרת, לא יוכלו לבצע פעולה כלפי חייב אלא לאחר שהם הודיעו לו וניתנה לו האפשרות – אם זו משכנתה של משרד הבינוי והשיכון ייאמר בפניו מה הן האפשרויות שעומדות בפניו ללכת ולנסות להציל את הבית שלו, ואם זו הלוואה פרטית למשכנתה, הבנק יהיה חייב ליידע אותו מה הן זכויותיו, בטרם יוכל הבנק לשים את היד על הבית. יתרה מכך, לעתים קורה, ואנחנו מכירים את זה, חבר הכנסת ריבלין, שבנק, אם נקלעת לחוב ואתה מצליח לגייס את המשפחה וכו', כדי לקנות מהבנק חזרה את הדירה, כדי לשמור את זכויותיך, אתה לא יכול. עורכי-הדין מסדרים תמיד את העניינים ביניהם. הם רוצים להעיף את העניין ולקבל את הרווח שלהם. גם בעניין הזה יש חובה לעורכי-הדין להעביר את ההצעה של החייב בטרם הבנק ישים את ידו על המשכנתה.
ולסיום אני יכול לומר לך, ואני מסיים, שהחלק השני של הצעת החוק, שהיה אמור לעבור בקדנציה הקודמת, ונעביר אותו עכשיו, והוא אומר: לכשכבר מגיע אל ההוצאה לפועל, אנשי ההוצאה לפועל, בטרם יבצעו את ההנחיה אל מול החייב, הם חייבים לוודא שכל התהליך הזה אכן מוצה ולחייב ניתנה הזכות להגן על הנכס. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת איתן כבל. יעלה אחרון הדוברים – חבר הכנסת נחמן שי, ואחרי כן מייד נעבור להצבעה, רבותי. חבר הכנסת נחמן שי, שלוש דקות לרשותך.
נחמן שי (העבודה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להצטרף לברכות על הצעות החוק הללו, גם הממשלתית וגם של עמיתתי חברת הכנסת מרב מיכאלי. גם דבריה מאוד חשובים בכך שהיא באמת מציגה את המשמעות החברתית של הצעות חוק מן הסוג הזה, וטוב, טוב שהן עולות, והן כמובן תעבורנה, כך אני מקווה. ואני גם חושב שזו יכולה להיות רוח שתנשוב בכנסת הזו, של מגמה להקל, אם כי אני בכלל לא משוכנע בכך.
אני רוצה לומר עוד כמה מילים על חוק אחר, שהממשלה העבירה הבוקר, ואני לא מבין בכלל איך שני הדברים האלה משתלבים האחד באחר. אני מתכוון לאותה הצעת חוק חמורה, רעה, של חוק המשילות – כך מכנים אותה, שעברה היום, ככה החליקה במהירות בוועדת השרים לענייני חקיקה, וכמובן, היא תקבל פטור והיא תרוץ מהר על גלגליה המשומנים של הקואליציה הזו, והיא תכתים, היא תכתים את הדמוקרטיה הישראלית.
כפי שצפינו, הרוח הרעה שנשבה בכנסת הקודמת חוזרת שוב בכנסת הזאת, באותן יוזמות ואותן מחשבות איך אפשר לעקר את הדמוקרטיה הישראלית מהמרכיבים של דמוקרטיה, מהייצוגיות שבה, ומהעובדה שדמוקרטיה בסוף בנויה על מאבק בין כוחות שונים, והמאבק הזה הוא מאבק דמוקרטי, הוא חלק בלתי נפרד ממנה. כל ניסיון לפגוע במאבק הזה, כל ניסיון ליטול ממנו את העוקץ שבו, כל ניסיון לקבוע לו סף שהוא לא יוכל להגיע אליו, הוא פגיעה עמוקה בדמוקרטיה. לא הגנה על הדמוקרטיה יש פה, אלא פגיעה בדמוקרטיה. לא רצון לסייע לדמוקרטיה בישראל ולעגן אותה, אלא לפגוע בה ולעשותה קפואה, כזו שתיתן לממשלה את הכרטיס, כרטיס המזל שלה לארבע שנים, והניסיונות אפילו, הניסיונות אפילו להפיל אותה ירדו לטמיון, כי לא תהיה אפשרות בידי האופוזיציה להגיש הצעות אי-אמון ולנגח את הממשלה. ואי-אפשר בדמוקרטיה שלא תינתנה עוד ועוד הזדמנויות, פעם אחת מהצד הזה, פעם אחת מהצד הזה, האחר. ככה מתנהלת הדמוקרטיה. ככה מתנהל המשחק הזה שהוא לב לבו של העניין.
ואני חרד מאוד, לא רק מהחוק הזה, אלא מהחוקים אחרים שיבואו אחריו, ואם לא נצליח לעצור אותו פה, אני מכיר את זה, יבוא שיטפון. כך היה בפעם הקודמת. עצרנו. אני מקווה שנעצור גם עכשיו. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. ראשית – על הצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013. קריאה ראשונה – קיבלה פטור מחובת הנחה, רבותי. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
32 בעד, כולל הקול של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, כולל הקול שלה – 32 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעה זו תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון – הארכת הוראת שעה בעניין ביטול מאסר חייבים), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת. הצעה זו הוצמדה להצעת חוק 758 הממשלתית, רבותי. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 33
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) (תיקון – הארכת הוראת שעה בעניין ביטול מאסר חייבים), התשע"ג–2013,
לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
33 בעד, רבותי – אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת חוק זו, מאחר שהיא הוצמדה, היא עוברת ישירות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית ביחד עם הצעת החוק הממשלתית בוועדת החוקה, חוק ומשפט.