הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 480576 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת איילת שקד יצחק הרצוג פ/1317/19 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בקצונה הימית של ישראל), התשע"ג–2013 דברי הסבר מדינת ישראל היא מדינה מבודדת, המוקפת ים בחלק ניכר מגבולותיה הפתוחים. 98% מהייבוא והייצוא למדינת ישראל נעשה באניות. הכנסת וממשלת ישראל הכירו זה מכבר בחשיבות הקצונה הימית, מבחינה אסטרטגית, כלכלית וטקטית, הן לכלכלת ישראל והן לשמירה על ביטחונה במצב המורכב הקיים במזרח התיכון. בהתבסס על ניסיון העבר, בזמן מתיחות ביטחונית נמנעות אניות זרות מלפקוד את נמלי ישראל, ובמצב של מתיחות מתמשכת, למעשה ללא אניות ישראליות עם קצינים ישראלים, לא תהיה אפשרות להבטיח ייבוא וייצוא, ובכללם מוצרי דלק ופחם. בנוסף, תגליות הגז לחופי מדינת ישראל ייצרו בעתיד מחסור חמור באנשים מקצועיים, שכן לצורך הטענה וייצור הגז וכדי ליצור פיקוח או מתן שירות למתקנים הקיימים, יש צורך במאות עובדים בעלי כישורים ימיים. מטעמים אלה, נחקקו הוראות החוק המחייבות העסקת קצינים ישראלים באנייה בבעלות או בשליטה של תאגיד, או אזרח ישראלי. בדומה, במספר החלטות שהתקבלו קבעה גם ממשלת ישראל שיש צורך להבטיח קיומה של ספנות באמצעות קצינים ישראלים (לדוגמה, החלטת ממשלה מס' 4797). בנוסף, לצורך הבטחת קיומה של ספנות ישראלית, מדינת ישראל מעניקה מדי שנה סובסידיות לחברות המעסיקות קצינים ישראלים. כך גם קיבלו שיקולים לאומיים וציבוריים אלה ביטוי במניית זהב של המדינה, המהווה חלק מהתקנון של חברת צים. בניגוד לעבר, אז הכשרת קצינים לקראת הסמכתם בצי הסוחר הישראלי התבצעה במסגרת בתי ספר ימיים, וטרם הגיוס לצבא, מזה כ-15 שנה בתי ספר ימיים חדלו מלהכשיר תלמידים לצורך הסמכתם כקצינים, ומאז המכון להכשרה ימית הוא המקום היחיד שבו מתבצע מסלול ההכשרה. ההכשרה במכון מתבצעת לגבי אזרחים לאחר שירות צבאי וכאלה שעומדים בתנאי סף שנקבעו, והיא כוללת חלק עיוני וחלק מעשי, בעבודה בים. ב-10 השנים האחרונות קיים מחסור גדול של קצינים ישראלים באניות, ובמערכות החופיות בתפקידים שבהם דרגות ימיות הן תנאי סף, כגון: עובדי מחלקת ים ובכללם נתבים, מפקחים במשרד התחבורה, עובדים מקצועיים בחברות ספנות, עובדים במערכת האכיפה של זיהומי ים, מפקחים ימיים ומנהלי תפעול בחברות ספנות. מדי שנה יוצאים עשרות מכרזים לאיוש משרות חופיות המצריכות תעודת הסמכה של קצין ימי. אחת הסיבות למחסור בקצינים ישראלים נובעת מהקושי לגייס מצטרפים חדשים. כתוצאה מהמחסור בקצינים ישראלים, לעיתים קרובות ניתן פטור מהעסקת ישראלים ומספר הקצינים המאיישים אניות ישראליות מהווה כ-30% מהתקנים הקיימים, וכך באניות רבות מחצית ואף יותר מהקצינים אינם ישראלים. מחסור בקצינים ישראלים יוצר במקרים רבים קושי רב לגייס עובדים למערכות החופיות. במידה שהמגמה הזו תימשך, יצטרכו לגייס בעתיד עובדים מחו"ל, גם למערכות החופיות, כגון לתפקידי נתבים, קציני גוררות וקציני מכונות. על בסיס מספר החלטות ממשלה בעניין הצורך להבטיח תשתית של ספנות באמצעות קצינים ישראלים, והעובדה שכיום יש מחסור גדול, וצפוי שהמחסור ילך ויגדל עד כדי הפקרת התשתיות בידי לא ישראלים, יש צורך לפעול בדחיפות כדי לעודד הכשרת קצינים ישראלים. מוצע בזאת, להכיר בחלקים המעשיים של מסלול ההכשרה הימית כעבודה מועדפת. מיסוד מסלול ההכשרה המעשית של הקצונה הימית כעבודה מועדפת יגדיל את מספר המצטרפים למסלול הכשרה, ביחס למצב כיום, ויבטיח עבודה ברמת השתכרות ראויה לכל מי שיסיים את מסלול ההכשרה. בכך תהיה תרומה משמעותית לקצונה הימית של ישראל ולשיקולים הלאומיים והציבוריים האמורים לעיל. כמו כן, ולאור הכרת המחוקק והממשלה בחשיבות טיפוחה של קצונה ימית בשיט בינלאומי ובשיט בתחום המים הכלכליים של המדינה ושמירתה לאורך זמן, חוקקו הוראות חוק ותקנות לעניין חובת ציוות קצונה ימית ואנשי צוות אחרים בכלי שיט. זאת, בשל המחסור המשווע בימאים ישראלים וכדי ליצור תמריץ העסקה של ישראלים במקום מאות עובדים זרים המועסקים כיום בכלי שיט כאמור. מוצע לתת ביטוי למגמה זו ולתת מעמד של "עבודה מועדפת" על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי לצוערים מכוח תקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים), התשנ"ח–1998. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שי חרמש (פ/4475/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בסיוון התשע"ג – 27.5.13 תיקון לוח ח' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בלוח ח', בסופו יבוא: "(ח) בכלי שיט – צוער, כהגדרתו בתקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים), התשנ"ח–1998, בתקופת ההכשרה המעשית."